"ישראל השכילה להיות הראשונה לצאת ממשבר הקורונה ולהתגבר עליו, וזה הורגש גם בליטא. התיירות הנכנסת אלינו מרחבי העולם עומדת על 60% מהכמות לפני הקורונה, ואילו התיירות מישראל כבר הגיעה ל80% מהנתונים בשנת 2019". כך הכריזה אמש שגרירת ליטא בישראל, לינה אנטנביצ'יינה, בארוע שערכה השגרירות בת"א עם משרד התיירות הליטאי לחשיפת אפשרויות תיירות במדינתם.

השגרירה הבליטה את ליטא בתיירות העולמית, וסיימה נאומה בקריאה: "המטרה שלנו היא לראות יותר ליטאים באים לבקר בישראל, ויותר ישראלים באים לליטא".

בשנת 2019, לפני הקורונה, ביקרו בליטא יותר מ-30 אלף ישראלים, שהכניסו לקופת המדינה כ11 מיליון יורו. התיירות היא אחד המרכיבים החשובים בתל"ג הליטאי. כמעט 2 מיליון תיירים ביקרו בה בשנת 2019 והכניסו לאוצר המדינה כמיליארד יורו (978 מיליון למען הדיוק). כדי להתניע מחדש את עסקי התיירות גם מישראל, הגיעה ארצה משלחת תיירנים ומלונאים להציג מרכולתם בפני סוכני נסיעות ותיירנים ישראלים.

במרכז: השגרירה לינה אנטנביצ'יינה, מצדדיה: אינדרה סליז'יוטה וארונאס קרלונאס

בראש המשלחת מליטא עומדת אינדרה סליז'יוטה (Indre Slyziute) האחראית במשרד התיירות הליטאי על התיירות הנכנסת מישראל ומארה"ב ומאיטליה ופולין. היא הציגה מצגת מקסימה עם תמונות נופים מפתים, סרטונים, ומידע לאופראטורים. ענף התיירות בליטא מבוסס על הטבע בזכות הנופים המקסימים והירוקים. יש בה 6,000 אגמים, וכ-90% אחוזים משטחה מכוסים יערות. יש בה אווירת רוגע ושלווה. מפלט ממירוץ החיים המטורף בארץ, ומפלט מהחמסין הישראלי, כי מזג האויר הממוצע בליטא בקיץ הוא 23 מעלות בלבד.

התיירות לליטא מורכבת גם מאפשרויות סיטי ברייק, והיא הציגה גם את הערים היפהפיות עם המוזיאונים ואטרקציות שבהן. הליטאים שמים דגש על טיולי משפחות. יש להם גם תיירות ספורט והרפתקאות. הגברת סליז'יוטה הציגה בגאווה את הטיסות בכדור פורח שמהוות אטרקציה תיירותית.

בפתח דבריה הושמע ברקע השיר "מכורה שלי" בביצוע חוה אלברשטיין. הגברת אינדרה סליז'יוטה גילתה שהשיר הזה נכתב על העיר קובנה בליטא. תמיד חשבתי שזה שיר מולדת ישראלי, אבל מתברר שטעיתי. המשוררת לאה גולדברג גדלה בצעירותה בקובנה, וכתבה על עיר הולדתה. השורה השניה בשיר אומרת "וְשִׁבְעָה יָמִים אָבִיב בְּשָׁנָה, וְסַגְרִיר וּגְשָׁמִים כָּל הַיֶּתֶר". זה לא מתאים לאקלים הישראלי. מתברר שלאה גולדברג אהבה את עירה והתגעגעה אליה, "רַק אַחַת בָּעוֹלָם אֶת שִׁבְחך אָמְרָה, וּגְנוּתְך חֶרְפָּתֵךְ כָּל הַיֶּתֶר".

גם משרד התיירות הליטאי אומר את שבחה של לאה גולדברג. אינדרה סליז'יוטה הציגה צילומים של ציור קיר ענק שגובהו 15 מטרים ורוחבו 10 מטרים, שצויר על הבית שבו התגוררה לאה גולדברג עד עלייתה ארצה. היא נראית בו משקיפה על הרחוב במבט מהורהר, לצד שירה "אורן" בעברית וליטאית.

גם בבנין גמנסיית 'שוובה', שבו למדה לאה גולדברג את השפה העברית, הציבו שלטים לזכרה עם הסברים גם בעברית.

נציגת משרד התיירות הליטאי ציינה גם שוילנה נקראה "Jerusalem of the north". אולי תרגום לא מדויק של הביטוי הידוע "ירושלים דליטא". היא הזכירה גם את הגאון מוילנה, רבי אליהו בן שלמה זלמן, הידוע בכינויו הגר״א, והראתה צילום של קברו "שנמצא במרחק 15 דקות ממרכז העיר וילנה".

היא הציגה גם תמונה של בית הכנסת בוילנה, ושל שלטים בעברית ברחבי העיר. וזהו!

ותו לא?!…

כאן נכונה לי הפתעה. ליטא התברכה בהרבה "מכרות זהב" תיירותיות ליהודים, אך בערב זה נראה היה לי שבממשלת ליטא מתעלמים מהאוצרות האלה. לפני כ300 שנה היתה ליטא המרכז היהודי העולמי של ההתנגדות לתנועת החסידות. בקובנה הקים רבי ישראל סלנטר את תנועת המוסר, שנפוצה בכל רחבי העולם היהודי. יש בליטא אתרי מורשת יהודית רבים, כמו ה'שולהוף' בו שכן בית המדרש של הגאון מוילנה, בית הכנסת הגדול בקובנה. ברחבי ליטא פזורים גם בתי קברות יהודיים. בפאתי וילנה נמצא גם רובע פונאר, שם נרצחו כ100,000 יהודים שהושלכו לבור ענק. בליטא היה הריכוז הגדול ביותר של ישיבות בכל העולם היהודי, שכללה גם את ישיבות האיכות הענקיות בעיירות פוניבז', טלז, וסלובודקה, שפועלות כיום בישראל ויש להן עשרות אלפי בוגרים, שהם ומשפחותיהם היו שמחים לבקר בליטא.

משרדי תיירות של מדינות אחרות היו עושות מטעמים תיירותיים אף מחצי ממה שיש לליטא להציע לנו. היו משפצים ומשחזרים אתרי מורשת יהודית אלה, ומפרסמים ומשווקים אותם כדי למשוך תיירים יהודים. אינני מבין למה משרד התיירות הליטאי מתעלם מהפוטנציאל התיירותי הזה? אולי הם לא יודעים להעריך את המשיכה המגנטית של אתרים אלה, או שאין להם תקציב.

מישראל יש טיסות ישירות של חברות הלאוקוסט וויזאייר וריינאייר, שכל אחת מפעילה שתי טיסות שבועיות בחורף, ושלש בקיץ. בנוסף, יש גם טיסות יומיות לא ישירות של חברות התעופה אייר בלטיק, לוט, וטורקיש, עם עצירת קונקשן בנמלי הבית שלהן.

קונסול הכבוד של ליטא בישראל, שי שניצר, סיפר על מאמציו להביא גם את חברות התעופה הישראליות להפעיל קוים ישירים מנתב"ג לליטא, אך לדבריו חברות התעופה ארקיע וישראיר מסרבות לטוס בקוים שבהם פועלות חברות הלואוקוסט בתחרות לא הוגנת. "תפקידי לחבר ביניכם לליטא, ואעשה זאת כמיטב יכולתי" הוא אמר לסוכני הנסיעות הישראלים.

למשלחת התיירנים מליטא הצטרפו גם מלונאים וחברות DMC שמציעות שירותי קרקע למפעילי תיירות מחו"ל. בין הDMC ראינו גם נציגות של AMBER TOURS ושל Baltic Travek Solutions מקבוצת ווסט אקספרס. בין המלונאים פגשנו גם נציגה של Druskinikai הידוע כריזורט המינרלי המפורסם ביותר. הוא נמצא במרחק 130 ק"מ מוילנה, ומציע גם אתר סקי Indoor לאורך כל השנה. רשת המלונות Uzupio Namas מציעה מלונות של 3-4 כוכבים במרכז וילנה.

ליטא משופעת גם בתיירות מרפא בזכות מעיינות מינרליים חמים שמושכים תיירים מבוגרים מכל העולם. הספא הרפואי הגדול ביותר בכל המדינות הבלטיות הוא Egles Sanatorija ששלח נציג לערב זה בת"א. הגיעו גם נציגים של Vilnius Grand Resort, וגם נציגי מלון ESE מהעיר ברישטונאס שמתמחה בעיקר בתיירות מרפא ושופעת מעיינות חמים.

לאחר נאומי הברכה והמצגת של נציגת משרד התיירות הליטאי נערכו פגישות מינגלינג והיכרות בין התיירנים הישראלים לאורחים מהמשלחת הליטאית. לפי ההתעניינות ההדדית שראיתי שם, היה מתבקש לפתוח שולחנות ועמדות לפגישות B2B, אבל הפגישות המעטות נערכו בעמידה ובחטף.

בשנה הבאה יחגגו 700 שנה לוילנה, ולרגל זאת יערכו בה פסטיבלים רבים ותערוכות במוזיאונים הרבים. הגברת אינדרה הזמינה את הקהל ואת לקוחותיהם הישראלים לבוא להשתתף בחגיגות יום ההולדת לבירת ליטא, וציינה: "אנחנו לא אומרים על וילנה שהיא Seven hundreds years old, אלא אומרים שוילנה היא Seven hundreds years young".

בסוף הערב סיכם באוזנינו הנספח הכלכלי של שגרירות ליטא בתל אביב, ארונאס קרלונאס, את הארוע ואת שביעות רצונו וציפיותיו להגדלת התיירות של ישראלים, שיתקבלו בלב פתוח וחם בליטא. דבריו הזכירו לי את סיום השיר של לאה גולדברג: "שִׁבְעָה יָמִים הַנֵּרוֹת בְּרוּכִים, וְשִׁבְעָה יָמִים שֻׁלְחָנוֹת עֲרוּכִים, וְשִׁבְעָה יָמִים הַלְּבָבוֹת פְּתוּחִים".