אנחנו אוהבים אתרי נופש במרחק טיסה לא גדול, עם מנוחת "בטן-גב", עם נוף מרענן, ואטרקציות תיירותיות. לאחר שנטשנו את טורקיה, הישראלים נופשים בהמוניהם ביוון, בגאורגיה וברומניה, ומחפשים עוד יעדים כאלה. מתברר שיש עוד יעד מתאים לדרישות שלנו. זהו "מִינֶרָל ווֹדִי" בדרום רוסיה בהרי הקווקז. שעתיים ושלשה רבעים טיסה בלבד מנתב"ג. חברת התעופה הרוסית UTair טסה פעמיים בשבוע ישירות מישראל למינרל וודי.

מינרל וודי היא עיר קטנה וגם שם מותג של אזור תיירות מוכר מאוד ברוסיה. מדובר בחבל ארץ שנמצא בין הים השחור לים הכספי, ובו 4 ערים שהגדולה ביניהם היא פִּיֶטִיגוֹרְסְק, וגם הערים קִיסלֹובָדְסְק, יֵסנֶטוֹקִי וז’לז’נובדיסק.יוצאי רוסיה מכירים את האזור כמו שאנחנו מכירים את חמי טבריה וחמי יואב. זה אזור מאורגן היטב מבחינת שירותי תיירות, עם כמאה בתי מלון בכל הרמות, אחד מהם בבעלות לב לבייב. כ5 מיליון תיירים רוסיים מגיעים בשנה לאזור הזה, מתוכם כ8 אלף הם ישראלים דוברי רוסית. משרד התיירות הרוסי מתמקד בשיווק למיליוני הרוסים, ואינו מתיחס לפוטנציאל של כמה עשרות אלפי ישראלים. בחור ישראלי לשעבר, רוני מרדכי, נטל על עצמו את המשימה להנגיש את האזור גם לציבור הישראלי.

מעיינות מרפא

מינרל וודי מושכת תיירים בעיקר בזכות מעיינות מינרליים רבים בסביבותיה. המעיינות ברמות חום שונות ובהרכב כימי שונה של המינרלים. יש ביניהם מעיינות שנחשבים מועילים לבריאות מערכת העיכול, יש שמיועדים לחולי סוכרת, וכן הלאה. ליד חלק מהמעיינות נבנו בריכות מרפא ובתי מלון. לכן רוסים רבים שמכירים את סגולות המים נוהרים לנופש במינרל וודי וסביבותיה.

לדוגמה, אחד הגדולים והיפים הוא "גלריה נַארְזָנְיָה" במרכז העיר קִיסלֹובדְסְק. מעל המעיין עומד מבנה גדול ומפואר. באולם הצמוד יש הרבה ברזים עם סוגים שונים של מים מינרליים. המים בכל הברזים מגיעים הישר מאדמה. מסביב למבנה יש גינה ציבורית יפה ומדרחוב מקסים.

ישנם באזור עוד מעיינות שנקראים "נַרְזָנְס". מקור השם הוא באגדה מקומית על לוחם קווקזי פצוע ששכב על האדמה, שותת דם וגוסס. עברה שם צעירה יפה בשם נרזן, שהשקתה אותו במי המעיין, והוא הבריא ושב לשדה הקרב. בתום הקרבות שב לאותו כפר, חיפש ומצא את הנערה, נשא אותה לאשה, ומאז הם חיים באושר ועושר עד היום. הרבה כפרים משייכים את האגדה העממית הזו למעיין הסמוך אליהם, וכך נקראים הרבה מעיינות בשם קרזנס.

ברוב מרחצאות המרפא יש שירותים מסודרים של מגבות ומקלחות. בחלק מהם אין, ועלינו לבדוק מראש אם יש להביא איתנו מגבות מהבית ומהמלון. באחד כזה שהיתי כשעה בתום יום טיולים. נכנסתי לבריכה שנבנתה על מעין גֶדוּקוֹ, שמימיו בוקעים בחום של 43 מעלות. מסביב היה שלג וטמפרטורה של אפס מעלות. במים שבקעו מפתח קטן ברצפת הבריכה יש כ20 סוגים של מתכות ומינרליים כמו כספית, נחושת, פלדה ועוד. המים קצת שמנוניים. כיף לא רגיל, אך רק כשיצאתי התברר לי שאין מקלחות ואין מגבות.

בטיולים אפשר למצוא גם הרבה מעיינות מינרליים בשטח, בלי סידורי רחצה מסודרים. כמו למשל המעין הזה שראינו בלב יער במורדות הר אלברוס. הצבע האדום הוא מהחלודה ששוקעת מהמתכות שבמים הבוקעים מהאדמה.

טיולים בטבע

מלבד בילוי "בטן גב" במרחצאות, יש שם שפע של אפשרויות לטיולים בטבע. "מינרל וודי" בתרגום לעברית זה: מים מינרליים. ואכן, האזור שופע מים. מעיינות ומפלים בכל פינה. בהתחלה זה מרגש, כמו לראות אצלנו את מפל התנור או מפל עין גדי. אבל אחרי שרואים מאה מפלים כאלה, מפסיקים להתרשם. לרובם אפילו אין שם. בכל זאת יש כמה מפלים שראויים לביקור. אחד מהם הוא "מפל הדבש":

במצוק ההר שבו נמצא המפל הזה יש כוכים קטנים שבתוכם דבורים בנו כוורות. מי הגשמים שגולשים על המצוק בתוספת רסס מי המפל, סוחפים קצת מהדבש. לכן למים בתחתית המפל יש טעם מתקתק וגם ריח של סוכריית דבש או של שיח יערת הדבש. מזכיר לנו את הגמרא שמספרת במסכת כתובות (דף קי"א) שרמי בר יחזקאל ראה עזים שאוכלות תחת תאנים "והיה דבש נוטף מן התאנים, וחלב מטפטף מן העזים, ומתערבבים זה בזה". בתקופה זו יש שם גם מפלים קפואים קטנים לצד המפל הראשי, וגדילים של קרח תלויים על בליטות בסלע.

מפל יפה ומיוחד אחר נקרא "70 המפלים". על הר אחד מתפצל יובל של נחל לכשבעים יובלים ומפלים קטנים במורד ההר. המראה מרהיב.

שלג וסקי בחורף

בעונת החורף מציעה מינרל וודי גם אתרי סקי. העיר שוכנת במרחק כשעתיים נסיעה מהר אֶלְבְּרוּס, שהוא הגבוה ביותר באירופה (5,642 מטר). גבוה יותר מהמונטבלאן, שרובנו חושבים בטעות שהוא הגבוה ביותר.

על ההר יש שלשה מסלולי סקי, שאחד מהם נחשב מהארוכים והתלולים ביותר באירופה. בכביש מהחניה אל הכניסה לאתר יש הרבה דוכנים להשכרת ציוד סקי ובגדי סקי. לא צריך להביא מהבית. טיפ: אל תתפתו לשכור מהדוכנים הראשונים הקרובים לחניה, כי בהמשך הדרך יש דוכנים זולים יותר.

העליה למסלולי הסקי נעשית על רכבלים, שיש להם 3 תחנות. הסקיפאס עולה רק 1300 רובלים (כ80 שקל), שזה המחיר הזול ביותר שראיתי מעודי. מומלץ לעצור למנוחה בכל תחנה, כדי להרגיל את הגוף והריאות שלנו לחמצן הדליל ולקור העז. בכל תחנה יש בתי קפה מחוממים שבהם אפשר לתפוס שולחן ליד אחד החלונות ולהתמוגג מהנוף. אף אם אנחנו לא גולשים בשלג, נהנה מהעליה ברכבל לפסגת ההר. האויר הפסגות צח מאוד, השלג רך ומלטף, והנוף של פסגות ההרים הסמוכים הלבנים משלג מרחיב את הלב. לכל רוחב העין הכל לבן, ואנו יכולים לחוש את הפסוק "אם יהיו חטאיכם כשני, כשלג ילבינו". טיול חובה! ביום שבו ביקרתי שם הטמרפרטורה היתה מינוס 17 מעלות. לא נורא. מתברר שאפשר לעמוד בזה כשלבושים היטב.

יתכן שבשבועות הקרובים יוכשר אחד המלונות בתחתית ההר למען חובבי סקי מהציבור הדתי.

סיורי ג'יפים בקיץ

בעונת הקיץ אפשר לשלב את ה"בטן גב" במרחצאות המרפא גם בטיולים יפים. לרוני מרדכי יש גם חברת Rway לסיורי ג'יפים, והוא מציע מבחר גדול של טיולי ג'יפים בנופים משגעים. המדריכים דוברי עברית, ויש אפשרות לנהיגה עצמית אחר המדריך המוביל. יש סיורים החל מיום אחד ועד 8 ימים לבחירתנו. סיורי הג'יפים עוברים בשטחים ירוקים ובשבילים במורדות ההרים ועל פסגותיהם. במינרל וודי הכל ירוק בגלל המים הרבים.

חברת Rway יצרו מסלול מיוחד לישראלים שכולל נופים הרריים, עמקים, מפלים, ואוכל טוב. המסלול הזה יוצא ממינרל וודי לכיוון "פְּלַטָה בֶּרְמָמִית", שבה יש רמות שטוחות שמזכירות את הר מצדה. הדרך לשם עוברת באזור מפלי "צֶ'גֶם" ובשולי אגמים רבים. אחד מהם הוא "האגם הכחול" היפהפה. במקומות אחדים אפשר לראות בריכות שנוצרו בלוע של הרי געש שהתמלאו במי גשמים. בגלל פעילות געשית וקרסטית שהיתה באזור.

אחד ההרים נקרא "הר הטבעת". ברכס ההר נוצר חור ענק בצורה של טבעת, שמזכיר לנו את "מערת קשת" בגליל. אגדה עם מקומית מספרת על מלך שהיתה לו בת יפהפיה. כשהגיע זמנה להינשא הכריז אביה שיתן אותה למי שיביא את הטבעת היפה ביותר. צעירי האזור נסעו למרחקים להביא כל מיני טבעות יהלומים וזהב מיוחדות ויקרות. אחד החיילים טיפס על ההר, וקדח וסיתת בחרבו את החור הזה במשך שבועות רבים, עד שנוצרה טבעת בהר. הוא הזמין את המלך לראות את הטבעת שחצב בחרבו, וזכה בנסיכה.

אחד ממסלולי הג'יפים מגיע גם למעלה הר אלברוס, המושלג תמיד. גם בקיץ.

בקיץ מציע רוני מרדכי עוד אטרקציות כמו טיסה בכדור פורח, מסעות רכיבה על סוסים במסלולים מחצי יום ועד שבוע עם לינה בשטח, טרֶקים להליכה ביערות ובהרים, טיפוס הרים, רפטינג בנהרות, ואף טיול במסוק מעל אתרים בטבע, ונחיתות ביניים לארוחות ולקפה שמכינים בשטח.

היבטים יהודיים

יוסף טרומפלדור נולד וחי בעיר פיטיגורסק לפני שעלה לארץ ישראל. הוא נחשב גאוות יהודי העיר. במרכז הקהילתי היהודי עומדים לפתוח מוזיאון ליהדות הקווקז, שבה יוקדש חלק משמעותי ליוסף טרומפלדור. כעת חוקרים בארכיוני העיריה היכן בדיוק עמד ביתו של טרומפלדור. רוני מרדכי מתכונן להציב שלט מכובד על הבית, או על המדרכה בחזית המקום שבו עמד הבית המקורי. זה יהיה עוד אתר תיירות שימשוך ישראלים.

אזור הקווקז היה הראשון שהגרמנים כבשו מהרוסים במלחמת העולם השניה. הם אספו את היהודים, אבל לא שלחו אותם למחנות בפולין. ריכזו אותם בכמה מקומות, הכריחו אותם לחפור קבר אחים גדול, וירו עליהם במקלעים אנטי טנקים. בכל יום נרצחו כך כ500 יהודים. סה"כ נרצחו כ7,500 יהודים ממינרל וודי וסביבותיה. על אחד מקברי האחים של יהודים אלה עומדים להקים אנדרטה לזכרם. כדאי יהיה לבקר גם שם, לראות אותה, וללמוד עוד על תולדות יהודי הקווקז.

בפיטיגורסק יש שני בתי כנסת פעילים. אחד מהם רק בשבתות, ובאחד יש מניינים בשלש תפילות מידי יום. בנוסף יש תפילת מנחה ומעריב במנין בבית המדרש של הישיבה בפיטיגורסק. הישיבה נמצאת בצמוד לאנדרטת גיבורי מלחמת העולם הראשונה.

באזור הקווקז הרוסי אין מסעדה כשרה. עדיין. אבל אין בעיה להשיג אוכל כשר בתיאום מראש. בעונת הקיץ יהיו שם שני מלונות כשרים, שכל חדריהם מוזמנים על ידי סיטונאי תיירות דתית, ומטבחי המלונות יוכשרו למהדרין. מארגני הקבוצות האלה הם יוני כהנא מחברת "כהנא גרופ", ומוטי איבנבוים מחברת "מעגלי נופש". (שניהם חברים בקבוצת 'חו"ל מהודר'). המטבחים יוכשרו על ידי משגיחים שהם תלמידי הישיבה המקומית. רוני מרדכי מבטיח שגם מי שאינם מתארחים במלונות האלה יוכלו לקנות מהם אוכל כשר בהזמנה מראש. בנוסף, מטבח הישיבה מכין אוכל וקייטרינג כשר גלאט עבור קבוצות מטיילים שמגיעות בתיאום עם חברת Rway. תיאומים והזמנות קייטרינג יש לבצע לפחות חודש מראש.

באזור הקווקז ההררי נמצאים גם בתי קברות יהודים. רובם מטופחים ושמורים בכבוד. מעניין לבקר בהם, ולבחון את המצבות העתיקות שביניהם. מאחורי המצבות מסתתרת גם ההיסטוריה היהודית של הקווקז והערים בסביבת מינרל וודי. עוד פרטים וסיפורים על היהדות באזור מינרל וודי ופיטיגורסק אפשר לקרא בכתבה נפרדת באתר זה.

חובבי הקניות יכולים לחגוג במינרל וודי. הכל שם זול יחסית לישראל, וגם יחסית לגאורגיה וליוון. בקניון קניתי נעלי מותגים לילדים בחצי מחיר מהעלות שלהם בישראל. הבעיה שהמקומיים אינם דוברים אנגלית, וניתן לתקשר איתם רק ברוסית. באזור הקווקז כמעט ואין פשיעה, ואנחנו יכולים להסתובב בלי חשש בכל מקום, גם בלילה. התשתיות שם לא משהו. ברחובות שמחוץ למרכז הערים אין מדרכות ואין תאורת רחוב. כמו המושב שלי בשנות ה60. כאשר אתם יוצאים לטיולים באופן פרטי, קחו איתכם נייר טואלט. בתחנות הדלק יש שירותים מסוג בול-קליעה עם חור ברצפה, בלי מושב, בלי מים זורמים ובלי נייר טואלט וברז לשטיפת ידיים. רק עם סירחון נוראי ובלתי נסבל.

לסיכום, נראה לי שמינרל וודי עומדת להיות היעד הפופולרי הבא של ישראלים. יש בה כל מה שאנחנו מחפשים. הקווקז הרוסי מזכיר לי את גאורגיה. עד לפני 10 שנים גאורגיה לא היתה על המפה התיירותית שלנו, אבל בזכות שיווק נכון היא הפכה להיות אטרקטיבית מאוד. זה יכול לקרות בעשור הקרוב גם במינרל וודי ואלברוס. האזור ירוק יותר ומציע שפע גדול יותר של אטרקציות תיירותיות. הבעיה שקידום התיירות הישראלית לגאורגיה נעשה על ידי משרד התיירות המקומי ושגרירותם בישראל. לעומת זאת, במינרל וודי אדם פרטי, רוני מרדכי, נטל על עצמו את המשימה הזו. משאביו הכספיים קטנים מזה של אוצר המדינה.

אחד הסימנים שלי לפוטנציאל ההצלחה של מינרל וודי זה… אופיר טורס. לבועז וקסמן יש מוניטין של אדם שיודע לזהות לפני כולם אתרי תיירות שהופכים להיות שלאגר לישראלים. כעת הוא התחיל לשלוח קבוצות גם למינרל וודי, ובעיניי זה יכול להיות סימן שמעיד על הצלחה עתידית. על ההצלחה הזו החלו לרכב גם חברות התיירות "איילה" ו"דרכים".

צילומים: גבריאל אברהם חיים ויעקב מאור

הכותב היה אורח של חברת התיירות Rway