בחג השבועות הבעל"ט אנו חוגגים את מתן תורה לבני ישראל בהר סיני לאחר צאתם ממצרים.

היכן נמצא הר סיני שלרגליו קבלו אבותינו את התורה? ישנן 8 תיאוריות על מיקום ההר. המיקום המפורסם ביותר הינו גָ'בֶּל מוּסָא בחצי האי סיני, שעל פסגתו שוכן מנזר סנטה קתרינה, שרבים מאיתנו ביקרו בו במהלך השירות הצבאי בסיני. אבל כנראה המיקום הזה שגוי.

סביר יותר שהר סיני נמצא בצפון מערב סעודיה. מעמד הר סיני מתואר בתורה בפרשת יתרו. בתחילת הפרשה כתוב שיתרו בא למדבר סיני לקראת משה, לפני הגעת בני ישראל להר סיני. יתרו היה "כהן מדין". בעיר אל-בָּאד Al-Bad בצפון סעודיה התגלו מימצאים ארכיאולוגיים שמוכיחים ששם היתה מדין המקראית. לכן במאה שעברה חוקרים אמריקאים רבים חיפשו את הר סיני בסביבות מדין, ברדיוס של יום הליכה מאל-באד. ואכן, ד"ר אלן קרקסלאגר וציוותו גילו בשנת 1998 את הר סיני בצפון מערב סעודיה, במרחק אוירי של כ30 ק"מ מחוף מפרץ אילת, מול נואיבה. זהו ג'בל אל-לָוֶוז, הר השקדים (Jabal al-Lawz), שנקרא "ג'בל מוסא" בפי בדואים.

אפשר שבעתיד נוכל גם אנחנו לבקר שם כשיהיה שלום בין ישראל וסעודיה. בעלי דרכון זר שבינינו יכולים להגיע לשם כבר עכשיו דרך "מעבר רבין" מצפון לאילת בנסיעה של כשעה נטו, (לא כולל התורים במעברי הגבולות לירדן ולסעודיה).

הדבר הבולט ביותר בג'בל אל-לווז הוא הצבע השחור בחלק העליון של ההר. כתוב בתורה "וְהַר סִינַי עָשַׁן כֻּלּוֹ מִפְּנֵי אֲשֶׁר יָרַד עָלָיו ה' בָּאֵשׁ" (שמות יט/יח). הצבע השחור שם אינו פיח חיצוני, אלא קליפה עבה של הסלע.

אפשר שהסלעים השחורים נוצרו בהתפרצות געשית. זה מתאים גם לתיאור "וַיְהִי קוֹלוֹת וּבְרָקִים וְעָנָן כָּבֵד עַל הָהָר, וַיַּעַל עֲשָׁנוֹ כְּעֶשֶׁן הַכִּבְשָׁן" (יט/טז).

על הר סיני וסביבו התגלו עוד מימצאים שנזכרים בתורה. התורה מספרת שלפני שמשה עלה להר סיני, "וַיַּשְׁכֵּם בַּבּוֹקֶר, וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר, וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל" (כד/ד). למרגלות ההר התגלו שרידי מזבח גדול, עם גדרות למעבר צאן לפני השחיטה, ובמרכזו 12 אבנים מעוגלות שמתאימות לעמדות שחיטה. חוקרים סעודים מצאו שם אפר ועצמות בהמות.

אחרי הקרבת הקורבנות עלה משה להר סיני, ככתוב בתורה: "וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר: עֲלֵה אֶל ה' אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל, וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחוֹק" (כד/א). ואכן במעלה התלול של ההר ישנו קטע מישורי שבו יכולים 74 אנשים לעמוד ולהשתחוות.

הגילוי המרגש ביותר הוא מזבח עגל הזהב לרגלי ההר. התורה מספרת שכאשר משה רבנו היה על הר סיני, חטאו בני ישראל בחטא העגל. כתוב "וַיַּעֲשֵׂהוּ עֵגֶל מַסֵּכָה. וַיַּרְא אַהֲרֹן וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ לְפָנָיו. וַיַּשְׁכִּימוּ מִמָּחֳרָת וַיַּעֲלוּ עוֹלֹות וַיַּגִּשׁוּ שְׁלָמִים" (לב/ד). בשנת 2002 גילה הארכיאולוג לנארד מילר במורדות ההר שרידים של המזבח הזה שבנה אהרון.

על אבני המזבח התגלו דמויות של עגלים וצאן חרוטים בסלע. מומחה עולמי לציורי סלע ומערות, הארכיאולוג ד"ר עבדול רחאם אל-טייב אל-אנסארי, חקר את האיורים האלה, ופרסם בשנת 2003 שאין עוד ציורים כאלה בכל רחבי המדבר הערבי.

המשך סיפור עגל הזהב לפי התורה: "וַיַּרְא אֶת הָעֵגֶל וַיִּחַר אַף מֹשֶׁה, וַיִּקַּח אֶת הָעֵגֶל אֲשֶׁר עָשׂוּ, וַיִּשְׂרֹף בָּאֵשׁ וַיִּטְחַן עַד אֲשֶׁר דָּק" (לב/כ). קרוב למזבח רואים סלע שטוח ועגול, שכנראה עליו שרף משה את העגל וטחן אותו. החוקר האמריקאי ריאן מאורו מצא שם גם אבקת זהב. בעקבותיו פירסומיו, הגיעו הסעודים וניקו את השטח מכל שאריות אבקת הזהב.

אחרי השמדת עגל הזהב כתוב "וַיִּזֶר עַל פְּנֵי הַמַּיִם". בקרבת המשטח הזה ישנו אפיק נחל, שכנראה זרמו בו מים בזמן מתן תורה, ובתוכם פיזר משה את אפר עגל הזהב.

התורה מספרת שלאחר חטא העגל הרגו הלויים 3,000 איש מהחוטאים. "וַיַּעֲמוֹד מֹשֶׁה וַיֹּאמֶר לָהֶם: שִׂימוּ אִישׁ חַרְבּוֹ עַל יְרֵכוֹ, וְהִרְגוּ אִישׁ אֶת אָחִיו וְאִישׁ אֶת רֵעֵהוּ. וַיַּעֲשׂוּ בְנֵי לֵוִי כִּדְבַר מֹשֶׁה, וַיִּפּוֹל מִן הָעָם בַּיּוֹם הַהוּא כִּשְׁלֹשֶׁת אַלְפֵי אִישׁ" (לב/כח). בנוסף, היתה אז מגיפה שעליה כתוב "וַיִּגוֹף ה' אֶת הָעָם עַל אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת הָעֵגֶל" (לב/לה). במגפה הזו ובחרבות הלוויים מתו הרבה אנשים, כמעט כמו קורבנות הקורונה לאחרונה. במרחק כ3 קילומטרים מצפון לג'בל אל-לווז התגלה שטח מישורי כמו בית קברות גדול, ועליו מאות אבני מצבה עתיקות. בצילומי לווין עם טכנולוגיה לאיתור מיכרות, התגלו שם עוד אלפי בורות קטנים שנחפרו בעבר ונסתמו. ככל הנראה אלה קברים של אותם בני ישראל שחטאו בעגל הזהב.

כאשר ירד משה רבנו מהר סיני, הוא הקריא את לוחות הברית. כתוב "וַיִּקַּח סֵפֶר הַבְּרִית וַיִּקְרָא בְּאָזְנֵי הָעָם, וַיֹּאמְרוּ כֹּל אֲשֶׁר דִּבֶּר ה' נַעֲשֶׂה וְנִשְׁמָע" (כד/ז). בתחתית ההר ישנו מקום שנראה כמו בימה גבוהה, שאולי עליה עמד משה כשהקריא את ספר הברית. היא נצבת מעל אזור שנראה כמו אמפיתיאטרון טבעי ענק. האקוסטיקה שם באיכות נדירה. החוקר ריאן מאורו מתאר איך בדואים מקומיים לקחו אותו לנקודה שממנה יש הד חזק שנשמע למרחקים.

אתרים מקראיים מלפני מתן תורה

במדבר סיני התגלו עוד אתרים שמוזכרים בתורה ממסע בני ישראל לפני מעמד מתן תורה. לאחר חציית ים סוף כתוב "וַיָּבֹאוּ מָרָתָה וְלֹא יָכְלוּ לִשְׁתוֹת מַיִם מִמָּרָה כִּי מָרִים הֵם" (שמות טו/כג). במרחק של 33 ק"מ מחוף מפרץ אילת לכיוון מזרח נמצאים מעיינות מים מרים מאוד, בגלל שיש בהם יותר מידי ברזל ומלח. כנראה זה ה"מרה" שנזכרת בתורה.

התחנה הבאה במסעות בני ישראל היתה באילים. ככתוב "וַיָּבוֹאוּ אֵילִמָה, וְשָׁם שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עֵינוֹת מַיִם וְשִׁבְעִים תְּמָרִים, וַיַּחֲנוּ שָׁם עַל הַמָּיִם" (טו/כז). בין חופי מפרץ אילת להר סיני ישנו נוה מדבר שבו בוקעים 12 מעיינות. ברוב נאות המדבר בעולם יש מעיין אחד עד שלושה, ולא רבים נאות המדבר עם יותר מעשרה מעיינות. בכל השטח העצום שבין המדבר הלובי עד המדבר הערבי, זהו המקום היחיד עם 12 מעיינות בדיוק. יש שם גם עשרות דקלים ועצי תמרים, שכנראה צמחו מייחורים של אותם 70 תמרים הכתובים בתורה.

סמוך לשם נמצאת העיר אַלְעוּלָא, שכנראה משמרת את השם המקראי "אילים". לפני כשנתיים, בפברואר 2019, השיקה ממשלת סעודיה את "חזון אַלעוּלָא" להקמת אתר נופש ושמורת טבע בשם "שארעאן". אנשי תיירות אמריקאים פנו לשליט סעודיה בבקשה לכלול גם את הר סיני במסגרת שמורת הטבע החדשה. בבדיקה של 'נופשים' התברר שהסעודים לא טרחו להגיב לבקשה.

התחנה הבאה במסע בני ישראל היתה ברפידים. כתוב "וַיַּחֲנוּ בִּרְפִידִים וְאֵין מַיִם לִשְׁתּוֹת הָעָם. וַיִּצְמָא שָׁם הָעָם לַמַּיִם, וַיָּלֶן הָעָם עַל מֹשֶׁה. וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה: הִנְנִי עוֹמֵד לְפָנֶיךָ שָּׁם עַל הַצּוּר בְּחוֹרֵב, וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם, וְשָׁתָה הָעָם. וַיַּעַשׂ כֵּן מֹשֶׁה" (יז/ב-ו). רפידים המקראית נמצאת בין חוף מפרץ אילת ובין הר סיני. בצה"ל העניקו בטעות את השם 'רפידים' לעיירה ביר-גפגפה במרכז חצי האי סיני, שבה היה גם שדה התעופה ששימש אותנו כמקום נחיתה ראשי כשהגענו לסיני.

ד"ר צ'ארלס וויטאקר, חוקר מאוניברסיטת שריבפורט בלואיזיאנה, מצא ברפידים סלע ענק בגובה כחמש קומות, על ראש גבעה סלעית גדולה.

הסלע העצום הזה מיוחד במינו ושונה מהסלעים האחרים בסביבה. הוא חצוי ונבקע לשני חלקים, אולי כתוצאה מ"וְהִכִּיתָ בַצּוּר וְיָצְאוּ מִמֶּנּוּ מַיִם". בנוסף, לכל הסלעים האחרים בסביבה יש פינות וקצוות משוננים וחדים, אבל רק פני הסלע הזה, והסלעים במורד שמתחתיו, הינם חלקים כמו חלוקי נחל. ברור שבמקום הזה היתה פעם זרימה מסיבית של מים ששחקו את האבנים. לבדואים המקומיים יש שני שמות לסלע הזה- "הסלע החצוי של משה" ו"המים של משה".

מתחילת המילניום פורסמו עבודות מחקר על המיקום של הר סיני בסעודיה. רובן במימון קרן המחקר "דובטינג תומאס" שהוקמה במיוחד לנושא זה. הקרן מארגנת גם טיולים מודרכים לאתרים שנזכרים לעיל בכתבה זו.

לאחרונה הכריז שליט סעודיה, מוחמד בן סלמן, על "חזון 2030" להעביר את הכלכלה הסעודית, המבוססת על נפט, לכלכלה מגוונת יותר שנשענת גם על תיירות. כל האתרים המקראיים הנזכרים לעיל ראויים להיות אתרי תיירות ומורשת עולמית של אונסקו. אבל הסעודים לא רק שלא פיתחו את האטרקציות הפוטנציאליות הללו, אלא גידרו את האתרים וסגרו אותם לכניסה. כיום, אין שם תשתיות תיירותיות כמו שבילים מסודרים, סככות צל, תאורה, ברזיות מים, שילוט הסברה, חניון לאוטובוסים, וכדומה. נראה שהם מקפידים לקיים בהידור את הפסוק "וְהִגְבַּלְתָּ אֶת הָעָם סָבִיב לֵאמֹר, הִשָּׁמְרוּ לָכֶם עֲלוֹת בָּהָר וּנְגֹעַ בְּקָצֵהוּ" (יט/יב).

בימינו, כאשר מתנהלים דיונים בין ישראל לסעודיה על הסכם שלום, יש לקוות שנציגי ישראל ידרשו גם להציל המימצאים הקדושים לנו, ויסדירו גם טיולי תיירים ישראלים לאטרקציות האלה. זה יכול להשתלב גם באינטרס של סעודיה במסגרת חזון 2030. אני מתרגש מהאפשרות להביא לשם קבוצות מטיילים. הר סיני יכול להיות יעד גם לטיולי בתי ספר וישיבות תיכוניות, כמו 'מצעד החיים' לפולין. כנראה שלא רחוק היום שבו גם אנחנו נזכה לטייל לרגלי הר סיני עם חומש שמות ביד, ולראות בעינינו ולמשש בידינו את הכתוב בתורה בפרשיות בשלח ויתרו.

צילומים באדיבות קרן המחקר Doubting Thomas

 

דילוג לתוכן