”אנחנו בשנה טובה מאוד לתיירות העולמית, ורעה מאוד לתיירות הישראל. התיירות העולמית יוצאת סופית ממשבר הקורונה, כאשר השנה תסתיים כמו בשנת 2019 עם 1.3 מיליארד תיירים". כך אמר ד"ר ערן כתר, מהמחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללת כנרת, בכנס על "תיירות במשבר" שנערך בתל אביב. לפי הערכת מכללת כנרת, ישראל תסיים את שנת 2024 עם 1.2 מיליון תיירים. בכנס הציגו מרצים שונים עוד נתונים מרתקים.
בפרוץ מלחמת עזה ב7 באוקטובר, חדלו חברות תעופה זרות לטוס לישראל, והקשר האוירי לחו"ל פעל רק באמצעות חברות תעופה ישראליות. בינתיים חזרו לטוס אלינו רק חלק מחברות התעופה. הכל יודעים שמחירי כרטיסי הטיסה התייקרו מאוד אחרי 7 באוקטובר, ונשמעו אמירות שחברת התעופה אל על מנצלת את העדר התחרות כדי לייקר את הכרטיסים מעל הנדרש. מנכ"לית אל על, דינה בן-טל גננסיה, דחתה בחודש שעבר את הטענות, והכריזה שמחירי כרטיס הטיסה עלו רק ב19% בלבד.
חברת טרהנובה עשו סקר יסודי משלהם ומצאו נתונים שונים. דב קלמן, מייסד ויו"ר טרהנובה, גילה בכנס תיירות במשבר: "גילינו שהמחירים עלו ב30%, לא 19% כמו שאמרה מנכ"לית אל על".

הצעתי לדובר אל על לציבור הדתי אפשרות להגיב על הנתונים הסותרים. במקום להסביר ולהגיב לגופו של ענין, הוא מעדיף לשון איומים: "אתה מסתכן בתביעת דיבה. אנחנו חברה ציבורית, לא מרמים בנתונים".
ד"ר ערן כתר אמר עוד שאירופה היא יעד התיירות המוביל בעולם, אבל יש לו גם מינוסים ומגבלות. התיירות שלהם מושפעת מהמלחמות באוקראינה ובעזה. לחצים כלכליים באירופה גורמים לשחיקת כח הקניה שלהם. הרבה ערים סובלות מ"תיירות יתר", שגורמת לתושביהן להתייחס לא יפה לתיירים ואפילו לדחותם. זה יכול לשמש לטובתנו, כי בישראל מקבלים תיירים בסבר פנים יפות.
מזהים שינוי בהרגלי החופשה של ישראלים. חופשות בחו"ל התייקרו השנה, ומשקי בית רבים נפגעו כלכלית בגלל המלחמה. לפיכך ישראלים רבים מחפשים מענה בחופשה בישראל.
דב קלמן מטרהנובה מזהה עוד שינוי בביקושים: ערי בירה וערים גדולות נהיו OUT, וישראלים מעדיפים יעדים מישניים ואיים. כנראה בגלל גל האנטישמיות בעולם. הביקוש ללונדון ולפריז ירד דרמטית, לעומת ביקושים למזרח אירופה, כמו בולגריה, פולין, צ'כיה, קרקוב ודומיהן.

מהסקר של טרה נובה אפשר ללמוד על עליה בתנועת תיירים ישראלים ליעדים נוספים. עוד מגמות ראויות לעיון: רבים יותר מזמינים חופשה וטיסה ברגע האחרון, ואינם מתכננים ומזמינים חודשים מראש. שנית, מעמדו של סוכן הנסיעות חוזר להתחזק. רבים מאוד שבעבר הזמינו חופשות באינטרנט, מעדיפים כיום להזמין דרך סוכן. אם יהיו שינויים וביטולים מסיבות ביטחוניות, שיהיה גורם מקצועי שיטפל עבורם בהחזרים, וכמובן גם במציאת מלונות טובים.
הסקר מגלה עוד שבחודש האחרון יצאו לחו"ל 74% לעומת החודש המקביל לפני מלחמת עזה. "אנו רואים שהישראלים מתחילים לחזור למספרים של שנה שעברה. זה מעיד על חוסן לאומי. בחג הפסח האחרון טסו לתאילנד 24,250 ישראלים, לעומת 17,800 בפסח אשתקד. מדובר בעליה של 36%."

אייל קשטן, מנכ"ל השטיח המעופף, חשף שהחברה מגלגלת מחזור מכירות של יותר ממיליארד שקלים בשנה. לדבריו, נופש כבר איננו מוצר מותרות. התיירות זו התעשיה הצומחת ביותר בעולם. אין עוד תעשיה שמייצאת כל כך הרבה מוצרים חדשים.

הוא שיתף את הקהל בקשיים ניהוליים. "כאשר אני רוצה להזמין טיסות צ'רטרים, אומרות לי החברות שהביטוח על נחיתה בישראל קפץ פי ארבעה. התחרות מול חברות הלואוקוסט מאלצת אותנו לשנות יעדים ומחירים. קשה מאוד להתחרות איתם בקוים ליעדים שלהם, כי הם משווקים במחירי הפסד".
כאשר הוא נשאל מהקהל למה חברות הלואוקוסט יכולים למכור בזול ולהתקיים, ואילו אתם לא?
אייל השיב: "המודל העסקי של חברות הלואוקוסט שונה מאוד. הם מרוויחים ממכירת מטוסים, ולא ממכירת כרטיסי טיסה. חברות הלואוקוסט מזמינות הזמנה גדולה של יותר ממאה מטוסים, ומקבלים מחיר סיטונאי זול לרכישתם. הן מפעילות את המטוסים שנתיים-שלש, בהוצאות תחזוקה זולות מאוד, כי אין הרבה תקלות במטוסים חדשים ובמכוניות חדשות. אחרי 3 שנים של הפעלה, הן מתחילות למכור מטוסים בבודדת לחברות כמו אל על, אבל במחירים קמעונאי גבוה יותר מהמחיר שהן עצמן שילמו על מטוס חדש. שם הרווחים שלהם במודל העסקי, ולא איכפת להם להפסיד ולסבסד כרטיסי טיסה. אז איך אנחנו יכולים להתחרות איתם?"
הפתרון של אייל הוא לא להתחרות על יעדים מול הלואוקוס, אלא לבחור יעדי נופש במקומות שחברות לואוקוסט אינם מגיעות אליהן. את המודל הזה הוא מכנה "חדרה". כלומר, היעד אינו עיר רבתי כמו תל אביב, אלא צדדית יותר כמו חדרה, שאליה לא מגיעות חברות לואוקוסט.
אייל גילה עוד כי השטיח המעופף נכנסה גם לתחום הנדל"ן בסינרגיה עם תחום התיירות.
לדעתו, במשבר התיירות עקב מלחמת חרבות ברזל צפויה התאוששות איטית יותר מזו של אחרי הקורונה. כשנגמרה מגפת הקורונה, היתה שנת שיא בתיירות. השנה הטובה ביותר בענף בישראל. כעת המצב שונה. גם כשתסתיים המלחמה ספק אם נראה "בום" בנסיעות, כי לציבור אין כסף.

רוני פורטיס, מנהל ישראל של רשת הילטון העולמית, גילה כי הילטון תל אביב סיים את תקופת הקורונה ברווח. "30 מהחדרים שלנו אירחנו מפונים. הצענו להקצות למפונים יותר חדרים, אבל זה לא נוצל. כיום אנו מארחים מפונים ב7 חדרים."
ענף התיירות העולמית בתנועת התפתחות גדולה. ברשת הילטון העולמית לבדה נפתחו יותר מ1,000 מלונות חדשים מאז הקורונה, והגענו לשיא של 53 מיליארד דולרים.