אטרקציות בטבריה חושפות עיר עשירה בהיסטוריה יהודית, תרבות, מעיינות חמים, מוזיאונים, קולינריה, יין ואפשרויות בילוי לכל המשפחה. טבריה מזמינה אותנו לגלות יעד מרתק, שיעשיר כל חופשה.
טבריה היא אחת מאותן ערים שקל לחשוב שמכירים. כנרת, טיילת, חופים, דגים, אולי טבילה במעיינות החמים, וזהו בערך. אבל מי שמסתפק בקו המים מפספס עיר עם שכבות של היסטוריה, מורשת יהודית, סיפורים, קולינריה ואטרקציות שמתאימות גם למשפחות וגם למי שכבר ראה כמה חופים בחייו.
דווקא עכשיו, כשהגעגועים לכנרת ולחופשה ישראלית מתחילים להתגבר, כדאי להסתכל על טבריה מזווית אחרת. לא רק כעיר שנמצאת על שפת האגם, אלא כיעד שאפשר לבלות בו יום שלם, ואפילו יותר, בלי להשתעמם לרגע.
אטרקציות בטבריה עם סיפור
את המסע אפשר להתחיל במקום שבו ההיסטוריה מקבלת תפאורה כמעט קולנועית: מוזיאון דונה גרציה, השוכן ברחוב הפרחים בתוך מלון הקונספט הנושא את שמה.
זהו מוזיאון חי, המעוצב בהשראת המאה ה-16 ומדמה את ארמונה של דונה גרציה נשיא, אחת הנשים המרשימות בתולדות העם היהודי, שפעלה למען יהודי העולם בתקופת הרנסנס. במקום אפשר להסתובב בין חדרים ואולמות שנועדו להחזיר את המבקר אל עולם אחר, תקופה שבה ארמונות, סוחרים, רבנים ופוליטיקה בינלאומית נפגשו באותה זירה.
הסיור מתקיים באופן עצמאי, בליווי אפליקציה, ובתיאום מראש. ויש כאן גם טוויסט: יותר ממאה תלבושות תקופתיות, המותאמות לילדים ולמבוגרים, מאפשרות למבקרים להפוך לרגע לדמויות מתקופת הרנסנס ולצלם את עצמם. במילים אחרות, גם דונה גרציה נכנסה לעידן האינסטגרם והטיקטוק. המוזיאון פתוח בין 9:00 ל-16:00, והכניסה עולה 20 שקלים לאדם.
לא רחוק משם, בטיילת יגאל אלון ברחבת המדיד, פועל הטיבריום- אחד הפרויקטים המרהיבים והמוכרים בעיר. זהו מופע מים אורקולי על שפת הכנרת, המזכיר מופעים חובקי עולם כמו בברצלונה, ומתקיים חינם מדי יום בשעות 7-8-9 בערב.
משם ממשיכים אל מרכז מורשת הרמב"ם ברחוב חכם אבולעפיה. המרכז שוכן במבנה בזלת לשימור ומוקדש לקורות חייו של הרמב"ם ולקשריו עם קהילות ועדות ישראל השונות. לצד תערוכות ומיצבים מתחלפים, מוצגים במקום כתבי יד והוצאות דפוס נדירות. אחד הפריטים המעניינים הוא ספר תורה שנכתב בעיראק על גבי עור צבי לפני כ-250 שנה. זהו מסוג המקומות שבהם טבריה מפסיקה להיות רק תחנת נופש והופכת למסע אל ההיסטוריה היהודית.
מטבריה העתיקה אל השוק והכנרת
אחרי המורשת מגיע הרגע שבו טבריה חוזרת אל מה שהיא עושה הכי טוב: מים!
חוף לידו המיתולוגי הוא עדיין אחד המקומות המזוהים ביותר עם העיר. במשך שנים היה החוף הזה הרבה יותר ממקום להניח בו מגבת. הוא היה נקודת מפגש של טבריינים, נופשים, משפחות וצעירים, והאווירה הזאת עדיין מורגשת. כיום פועל סביבו מרכז תיירות הכולל מסעדות כמו הפגודה והדקס, מתחם ספורט ימי ואטרקציות נוספות. זהו מקום שבו העבר וההווה נפגשים, ובעיקר מקום שבו אפשר פשוט לשבת מול הכנרת ולראות את טבריה מתנהלת בקצב שלה.
למי שמחפש חוף באווירה אחרת, חוף הבוטיק "בורה בורה" מציע חוויית חוף מעוצבת. עצי דקל ובמבוק יוצרים מראה ירוק וטרופי, קוקטיילים, מלתחות מסודרות ובעיקר ניסיון לייצר תחושה של חופשה בחו"ל, בלי לעבור ביקורת דרכונים. המסעדה בבורה בורה אינה כשרה.
ואם הילדים כבר מתחילים לטפס על הקירות, אפשר לשלוח אותם לפרוק אנרגיה בסקייטפארק טבריה ברחוב אור חיים. זהו פארק ציבורי חופשי לחובבי האקסטרים, המשקיף על הכנרת. הילדים מקבלים מסלול להרפתקה, וההורים מקבלים כמה דקות של נחת מול אחד הנופים היפים בישראל.
מי שמעדיף לראות את הכנרת מתוך המים ולא רק ממנה, יכול להצטרף לשייט ב"כורזין", ספינת עץ החשמלית הראשונה בישראל. השייט של חברת פרנסיס אקו סיילינג יוצא ממלון חוף רון, בתיאום מראש.
אחרי הכנרת מגיעים למים מסוג אחר לגמרי. בגן הלאומי חמת טבריה נפגשים ארכיאולוגיה, יהדות ומעיינות חמים. כאן נובעים המעיינות שהעניקו לאזור את אופיו במשך מאות שנים, ובאתר מוצג אחד הפסיפסים המרשימים של בתי הכנסת הקדומים בארץ ישראל. אבל הפסיפס הוא רק חלק מהסיפור. באתר נמצא גם חמאם טורקי מהמאה ה-18, שהשתמר היטב, ומיצג אורקולי העוסק בימי גדולתה של טבריה כמקום מושב הסנהדרין ובתקופת התלמוד הירושלמי. החוויה הופכת למעשית יותר בבריכות השכשוך, שבהן אפשר לטבול במי המעיינות החמים. המסלול כולו מונגש, הפעילות מתקיימת עד 9 בלילה, ובימים מסוימים מתקיימות במקום גם סדנאות פסיפס בעלות סמלית.
בסמוך נמצאים מעיינות חמי טבריה, אתר ספא ונופש שבו מים תרמו-מינרליים חמים הנובעים מבטן האדמה בטמפרטורה של כ-60 מעלות. במקום פועלים בריכת פעוטות, בריכה חצי אולימפית, מתחם מסעדות וחדר כושר.
אחרי כל המים האלה, צריך כמובן משהו לשתות. יקב הבוטיק ברניקי, ברחוב יוחנן בן זכאי, שוכן במבנה עתיק ומשוחזר מתחילת המאה, במרחק דקות ספורות מהכנרת.
הביקור כולל מפגש עם יינן הבית גידי בט, סיור במרתפי היקב וטעימות יין, לצד סיפורים על הנסיכה ברניקי, התקופה הרומית ומוצאן של משפחות אמסלם ואלחדיף. בימי חמישי ושישי מתקיימים במקום גם מפגשי יין וגבינות. יקב ברניקי מייצר גם יינות כשרים למהדרין ולמהדרינק בסדרה ששמה "סנהדרין". שימו לב! לשאר היינות שלהם אין תעודת כשרות.
את היום אפשר לסיים בשוק העירוני של טבריה, שם האווירה הופכת מקלילה למעט יותר רועשת, ריחנית וצבעונית. במיוחד בולט שוק הדייגים, בפינת הרחובות הפרחים והירקון, שבו נמכרים דגים טריים שנדוגו בבוקר על ידי דייגי העיר, לצד תבלינים אקזוטיים המגיעים מרחבי העולם.
מכאן הדרך אל הצלחת קצרה. במסעדות כמו טבריה הקטנה והמסעדה של אבי אפשר להמשיך את המסע הקולינרי המקומי, כשהכנרת כבר נמצאת ממש מעבר לפינה.
בסופו של דבר, אטרקציות בטבריה מספרות סיפור רחב בהרבה מזה של עיר נופש על שפת הכנרת. בין דונה גרציה לרמב"ם, בין פסיפסים עתיקים למעיינות חמים ובין שוק הדייגים לחופים עם אופי. טבריה מציעה חופשה שיש בה גם מים, גם מורשת וגם לא מעט הפתעות. צריך רק להפסיק לעבור בה בדרך לכנרת או לגולן, ולהתחיל לעצור בטבריה עצמה.
צילומים: פרנסיס אקו סיילינג וסוזי לוינסון