היום, כ"ב חשון, חל יום פטירתו של האדמו"ר השלישי מבעלז, ישכר דב רוקח, שנפטר בגליציה לפני 97 שנים. עד פרוץ המלחמה באוקראינה התקיימה מידי שנה הילולה רבתי ליד קברו בבית העלמין היהודי בעיירה בעלז באוקראינה. השנה היתה שם הילולה צנועה יותר של 2 מיניבוסים בלבד, ואינני מבין איך החסידים הצליחו להגיע לשם. כשיסתיימו המלחמות בעזה ובאוקראינה, כנראה ישובו רבים יותר לנסוע לבעלז.בעלז של היום כמעט אינה דומה לעיירה שהייתה כאן לפני מאה שנה. הרחובות השקטים, עגלות הסוסים, בתי העץ והשדות המקיפים את העיירה מתקשים לרמוז על כך שכאן פעלה אחת החסידויות הגדולות והמשפיעות באירופה. דווקא הפער הזה הופך את הביקור בבעלזא באוקראינה למפגש יוצא דופן עם ההיסטוריה היהודית: קברו של המהרי"ד, בית העלמין שבו נטמנו אדמו"רי בעלז, המקום שבו עמד בית הכנסת הגדול והזיכרון של קהילה כמעט שנמחקה. הסיפור של בעלז אינו נשאר בעיירה הזאת. הוא ממשיך עד היום בקריית בעלז בירושלים.
רבי יששכר דב רוקח, המכונה מהרי"ד, היה מגדולי האדמו"רים, ובימיו הפכה בעלז לאחת החסידויות הגדולות ביותר באירופה. הוא נחשב צדיק הדור. בדורו לא היתה עוד אישיות בעלת השפעה על מאות אלפי יהודים. המונים נסעו אליו לבקש ברכה או עצה. בימיו היו אומרים "ירק ועשב לא צומחים בדרך לבעלז, בגלל העגלות והאנשים הרומסים אותם". הוא עמד גם בראש “מחזיקי הדת". בדורנו מצרפים לשמו את הכינוי "הראשון", להבדיל בינו ובין האדמו"ר הנוכחי ("השני") הנושא אותו שם.
היארצייט של האדמו"ר מבעלז נוגע גם לנו בציבור הסרוג, ואינו ענין רק של חסידי בעלז. כאשר למדנו בישיבות ההסדר ובישיבות בני עקיבא את המסכתות בסדר נזיקין, נעזרנו גם בפלפולים של ספרי ה"שיטה מקובצת". בעל המחבר היה אביו של הרי"ד, וכך כולנו ינקנו מתורת אדמורי בעלז.
כיום בעלז נותרה עיירה קטנה במרחק כ80 ק"מ בקו אווירי מצפון ללבוב. מגיעים לבעלז ברכבת או ברכב מהעיר לבוב אל העיירה צ'רבונוראד Chervonohrad. בעלז נמצאת במרחק כחצי שעת נסיעה מערבה. פעם היא היתה בשטח פולין וגליציה, ובשנת 1939 סופחה לאוקראינה. חיים בה פחות מ2,500 נפש, רובם חקלאים. כשנכנסים לעיירה רואים בעיקר צריפי מגורים, רובם עם גגות פח חלוד. מעט מאוד בתי אבן. כמעט אין בתי קומות, חוץ ממבני ציבור. בחזית כל בית ישנה גינת ירק לצריכה פרטית, ומאחורי כמעט כל בית רואים שדות שבהם מגדלים בעיקר תפוחי אדמה, כרובית, וכדומה. באוויר ריח תחמיץ. ליד חלק מהבתים ריח צואת פרות הרועות בחצר. ברחובות נעות עגלות רתומות לסוסים, יותר מאשר מכוניות. נראה כאילו הזמן עמד כאן מלכת.
הנהג הלא-יהודי שלנו בצפון אוקראינה אמר לי בשבוע שעבר בטלפון, שבעלז לא נפגעה מהפגזות וטילים רוסיים במלחמת אוקראינה, בגלל ש"זה מקום קטן ללא חשיבות אסטרטגית, ולכן אינו מעניין את הרוסים". הכל נשאר בדיוק כפי שאני ראיתי בביקוריי לפני שנים אחדות.
קבר המהרי"ד נמצא בחלקת האדמורים בבית הקברות היהודי. יש שם 4 קברי אדמו”רים צמודים זה לזה. מצבת רבי ישכר דב היא השניה מימין. קברי האדמו"רים מוקפים גדר ברזל שחורה ונמוכה. בהילולות ובמועדים מיוחדים מעמידים מעל המצבות מסגרת ברזל עם קוביות זכוכית כמו אקוואריום, להגן על הנרות והאבוקות מפני משבי הרוח.
בית העלמין היהודי נמצא ברחוב Mitskevycha פינת רחוב Vulytsya Polova. פעם הוא היה מלא מצבות, אך רק מעטות נשארו על מקומן.
בתקופה הקומוניסטית גנבו גויים מקומיים מצבות להשתמש בהן כחומרי בניה וריצוף לבתיהם. מעט מהמצבות הגנובות נמצאו במהלך השנים, והעיריה הביאה אותן חזרה לבית הקברות. בגלל שמיקום הקבר המדויק אינו ידוע, הניחו את המצבות בצד ליד הגדר מאחורי "אוהל כהנים", בּוּדקה קטנה מעץ.
אם שער בית העלמין נעול, יש לטלפן לאדון פרוקופק במספר +38-03257-52417
מעבר לגדר בית העלמין לכיוון דרום בנו בשנים האחרונות בית הכנסת אורחים 'בית מנחם' שבו מציעים לנו שתיה חמה וכיבוד ועוגיות בכל שעות היממה. אפשר לקבל גם ארוחות מלאות ליחידים ולקבוצות, אבל יש להזמין מראש. ניתן להשיג שם גם מקום לינה בזול. יש שם גם בית כנסת ובית מדרש, ואף מקווה טהרה.
בבעלז עמד אחד מבתי הכנסת הגדולים והמפוארים באירופה, שנקרא "דִי גְרוֹיְסֶע שְטוּבּ". צמוד אליו נבנה בית הרבי. במלחמת העולם הראשונה הולאמו בית הכנסת הגדול בבעלז ובית הרבי לצורך בית חולים צבאי.
בית הכנסת המפואר נהרס ברבות השנים על ידי צוררים למיניהם, אבל המגרש שעליו עמד עדיין נשמר ריק. כדי להגיע למגרש שעליו עמד בית הכנסת הגדול והמפואר, עלינו לנסוע אל כנסיית סנובקופסקי עם הצריח הבולט בקו הרקיע של העיירה. משם עלינו לפנות שמאלה לכיוון מערב. הבית הרביעי מימין הוא בית הספר סטופניב, ולצידו מגרש כדורגל. מאחוריהם נמצא המגרש שעליו עמד בית הכנסת הגדול והמפואר. חלקו מגודר בחומת אבן אדומה ונמוכה.
מעבר לכביש שוכן בנין העיריה הקטן, שבחזיתו יש צריח מגדל בנוי לבנים אדומות. הכתובת: רחוב אוקרפושטה Ukrposhta.
ליד המגרש ניצב מבנה שבו היה המקווה הישן 'מעיין יששכר', אבל כיום הכל מעדיפים לטבול במקווה המודרני שבבית הכנסת אורחים.
חוץ מאתרים אלה, אין לנו מה לראות ולעשות בבעלז. למרות זאת היא נחשבת יעד תיירותי מישני לישראלים שבאים לאומן להשתטח על קבר רבי נחמן מברסלב, ועל תיירים ישראלים יהודים שמגיעים לבקר בלבוב. עבורם בעלז היא רק "בדיעבד" ובדרך אגב. אוקראינה התברכה בערים יפות, יערות מקסימים, והרים עם טירות עתיקות. אבל לא באזור של בעלז. אחד הקוריוזים בסביבה הוא העיירה "חֶלם" הידועה מהבדיחות, אבל כיום אין מה לראות שם וחבל על הזמן לנסוע אליה.
במלחמת העולם הראשונה הגיעו הקרבות לבעלז, והמהרי"ד נמלט למונקץ' שבהונגריה. שם התעוררה מחלוקת עם האדמו"ר ממונקץ', הסכסוך הגיע גם לערכאות גויים, וגרם חילול השם ומבוכה ליהודים. לבסוף, האדמו"ר מבעלז עבר לעיירה ראצפרט.
למרות חיבתנו לחסידות בעלז, סביר להניח שאם היינו מגיעים לעיירה לפני מאה שנה, לא היינו מתקבלים בברכה. הרי"ד נאבק נגד הציונות ותנועות המזרחי ונגד ההשכלה. הוא אמר לחסידיו שבתפילת "ולמלשינים אל תהי תקווה" יש לכוון על "טומאת הציונות". חסידיו מצטטים אותו אומר "קוִק אִיז אַן אֲפִּיקוֹרֶס", או אפילו "קוק ימח שמו", והם התפלאו שרב גדול מתבטא כך.
הרי"ד שנא גם את אגודת ישראל, כך שאנחנו בחברה טובה. כאשר הקימו בפולניה את 'אגודת ישראל' בראשות הרבי מגור וכל אדמו"רי פולין, הרבי מבעלז התנגד נחרצות גם להתארגנות הזו. לדעתו, אגודת ישראל היתה פשרנית מדי נגד החילונים. בהסתדרות אגודת ישראל ובמורים "דוקטורים אשכנזים" הוא ראה ניגוד לחסידות. הוא נלחם אפילו בלימוד הדף היומי, בגלל שנוסד ע"י ראשי אגודת ישראל.
ב1925 חזר הרי"ד לבעלז, ונפטר שם כעבור שנה. בנו, רבי אהרון, מונה לאדמו"ר במקומו, והמשיך את גישת העוינות לציונות. גם הוא, כאביו, אסר על חסידיו לעלות לארץ הקודש, ובסוף כמעט כולם נרצחו בשואה. החסידות הגדולה והמפוארת נמחקה כמעט לחלוטין, כולל כל בני משפחתו של האדמו"ר. לולי קנאותו היו יכולים להינצל. (מעניין מה אמרו לו על כך בבית דין של מעלה).
רבי אהרון הצליח להימלט מהנאצים בסיוע האדמו"ר הריי"ץ מחב"ד, ונדד באירופה שנים אחדות, עד שהתיישב בתל אביב. אחרי השואה הקים רבי אהרון חצר ברחוב אחד העם בתל אביב, אך הוא הצליח לקבץ מעט מאוד חסידים. רובם לא היו מגליציה אלא ניצולי שואה מהונגריה. לחסידות בעלז לא היתה אז ישיבה, לכן האדמו"ר שלח את הצעירים ללמוד בישיבת 'שפת אמת' של חסידי גור, ובישיבת דושינסקיא.
רבי אהרן לא השאיר צאצאים. זקני החסידים החליטו להכתיר את בן אחיו, ישכר דב (השני), שהיה אז ילד בן 9, שזכה לכינוי "הינוקא מבעלז". אני עוד זוכר אותו כילד, משחק תופסת ומחבואים עם ילדים אחרים בקצה רחוב יוחנן בן זכאי בבני ברק.
לאחר חתונתו מינוהו לאדמו"ר. הוא הצליח להגדיל את חסידות בעלז, שכיום היא מונה 7,500 משפחות, ונחשבת לחסידות החמישית בגודלה בעולם. הם מתפללים בסידור "עבודת השם" עם נוסח ייחודי. רובו נוסח ספרד כמו שלנו, כאשר תפילת שמונה-עשרה וברכת החודש הם לפי נוסח אשכנז. עוד שינויים קלים בנוסח. כמו, למשל, בקדושה הם אומרים בקדושה "על יד נביאָךָ", במקום "על ידי נביאֵיךָ".
בשנת 1988 פרשו הליטאים ממפלגת אגודת ישראל, והקימו את מפלגת 'דגל התורה', וחסידות בעלז הצטרפה אליהם. הדבר עורר תדהמה וכעס בעולם החסידי, ולבסוף שבה חסידות בעלז לאגודת ישראל במסגרת סיעת 'יהדות התורה'. נציגם בכנסת הוא הוא הרב ישראל (שרוליק) אייכלר.
מרכז החסידות נמצא כיום בקריית בעלז שבירושלים, שם נבנה המרכז העולמי במבנה ענק ומפואר שנבנה לפי תמונות של ה"גרויסע שטוב" המקורי בעיירה בעלז. בנייתו נמשכה 16 שנים בהשגחת האדמו"ר, ובפיקוח של הקבלן הנגיד אליהו ("לִיוּ") קליין, בעל חברת אקה נדל"ן, שהוא גם חבר נשיאות מרכז מוסדות בעלזא. זה בית כנסת ובית מדרש במבנה ענק, שבולט בקו הרקיע של ירושלים במיוחד לבאים בכביש 443 ומשכונת רמות. הגג מעוטר במעין "כתר" בדיוק כמו בבית הכנסת המקורי. סביב בית המדרש בנה ליו את רוב בנייני קריית בעלז, שבה כאלף משפחות חסידים. מבחינת החסידים, בניין בית המדרש הוא הרבה יותר מסתם בנין. הם גאים בו ורואים בבנייתו סימן לכבודה של בעלז.
בצדק!
הדרך מבעלז שבגליציה אל קריית בעלז בירושלים היא הרבה יותר ממסע גיאוגרפי. היא עוברת דרך מלחמות, מחלוקות, השואה, אובדן כמעט מוחלט של קהילה שלמה והתחלה מחודשת בארץ ישראל. בבעלז עצמה נשארו מעט מאוד עדויות לעולם היהודי שהיה כאן, אבל הזיכרון לא נעלם. הוא עבר עם הניצולים, עם החסידים ועם התורה מדור לדור, עד שהפך שוב למרכז חסידי גדול בירושלים. אולי משום כך, גם כשהעיירה עצמה נראית כאילו הזמן עצר בה מלכת, הסיפור של בעלז ממשיך לנוע.
שאלות ותשובות FAQ
היכן נמצאת בעלזא באוקראינה?
בעלז נמצאת בצפון-מערב אוקראינה, כ-80 קילומטרים בקו אווירי מצפון ללבוב, בסמוך לצ'רבונוהראד.
מי היה רבי יששכר דב רוקח, המהרי"ד מבעלז?
רבי יששכר דב רוקח היה האדמו"ר השלישי מבעלז ונחשב לאחת הדמויות החסידיות המשפיעות באירופה בתקופתו. תחת הנהגתו הפכה בעלז לאחת החסידויות הגדולות ביבשת.
איפה נמצא קברו של המהרי"ד?
קברו של רבי יששכר דב רוקח נמצא בחלקת האדמו"רים בבית העלמין היהודי בבעלז. מצבתו היא השנייה מימין מבין ארבע מצבות האדמו"רים הצמודות זו לזו.
מה נשאר כיום מבית הכנסת הגדול של בעלז?
בית הכנסת הגדול של בעלז, "די גרויסע שטוב", נהרס. לפי הכתבה, המגרש שעליו עמד המבנה עדיין נשמר וניתן לזהותו בסמוך לבית הספר ולמגרש הכדורגל בעיירה.
איפה נמצא מרכז חסידות בעלז כיום?
מרכז חסידות בעלז נמצא כיום בקריית בעלז בירושלים. במרכז ניצב בית מדרש ובית כנסת גדול ומפואר שנבנה בהשראת בית הכנסת הגדול המקורי בבעלז.
צילומים: ויקימדיה שיתוף, יעקב מאור.