בולגריה היא מהמדינות הראשונות שאנחנו יכולים לבקר בהן בעידן הקורונה. ישראלים רבים קפצו על ההזדמנות, וכל הטיסות מנתב"ג לבולגריה בשבועות האחרונים יצאו מלאות. רוב הישראלים טסים לערי הנופש וַרְנָה ובּוּרְגָס, לחופשת "בטן גב" מפנקת. חברת 'השטיח המעופף' מדווחת על ביקוש רב לחבילות נופש בבורגס גם בחגי תשרי הבעל"ט. הישראלים מגיעים בעיקר לרצועת "חוף השמש", וחלקם יוצאים לטיולים בהרים הירוקים, נהנים בפארקי המים הרבים, בקלאבים על הטיילת, בחיי הלילה השוקקים, ובבתי הקזינו. בין הישראלים הטסים לבולגריה ישנם רבים שיוצאים לטיולי שורשים, כיון שמוצא משפחותיהם בבולגריה.

אבל לא הכל יודעים שלבולגריה יש היסטוריה יהודית עשירה, שמשפיעה על העולם היהודי עד היום. כידוע, ספר ההלכה החשוב ביותר בעולם היהודי הוא ה"שולחן ערוך". חיבר אותו רבי יוסף קארו בתקופת כהונתו כראש ישיבת "בית יוסף" בעיר ניקופול בבולגריה, והשלים אותו לאחר שעלה לא"י והתגורר בצפת. בבולגריה הוא חיבר גם את ה"כסף מישנה", "אבקת רוכל" ועוד. רבי אליעזר פאפו, היה רב העיר סיליסטרה בבולגריה, שם חיבר את ספר המוסר ה"פלא יועץ", שעד ימינו לומדים בו בישיבות ההסדר. טוביה בן אליעזר בעל ה"לקח טוב" התגורר בקסטוריה.

יש בבולגריה גם אתרי מורשת יהודית, שמקצתם מתוארים בספר "מסעות בנימין מטודלה" שפורסם לראשונה במאה ה12. משרד התיירות של בולגריה הפיקו חוברות הדרכה מהודרות על אטרקציות תיירותיות בכל תחום אפשרי, כמו היסטוריה, בריאות, ספורט, סקי, חופים, וכדומה. אבל אין פרסומים על אתרי מורשת יהודית. אפילו לא בחוברת על צליינות בבולגריה. את מה שהם החסירו, אנסה למלא בכתבה זו.

מה לראות בבולגריה

לכל מי שמגיע לחופשה בבולגריה, מומלץ לשכור רכב לפחות ליום אחד של טיולים בחלק מהמקומות האלה:

1 סוֹפְיָה- בית הכנסת המרכזי הוא אחד משלש בתיכנ"ס הגדולים ביותר באירופה, ואחד היפים והמרשימים ביותר. נבנה בשנת 1905. זה אתר חובה למטיילים דתיים שמגיעים לבולגריה. התפללו שם תושבי מרכז העיר, בורגנים, ותושבי השכונה היהודית הסמוכה שנקראה "האגדה". גם כיום מתקיימים שם מניינים 3 פעמים ביום בנוסח ספרד.

בקומה השניה של ביהכנ"ס שוכן המוזיאון היהודי שמופעל ע"י ארגון "שלום", בו רואים מיצגים מאלפיים שנה של חיי היהודים בבולגריה, סקירת הקהילות השונות ותשמישי קדושה שהיו בהן. אזור מיוחד במוזיאון מוקדש להצלת יהודי בולגריה בתקופה השואה. אחת התערוכות במוזיאון עוסקת בביהכ"נ כמוקד רוחני מאז השלטון הטורקי במאה ה19, ומציגה מסמכים ותמונות של הרבנים הראשיים בבולגריה לדורותיהם.

ביהכ"נ נמצא במרכז סופיה ליד כיכר Sveta Nedelia בפינת הרחובות Ekzarh Yosif ו-Washington

היה שם גם בית כנסת אשכנזי גדול, שהוקם ע"י מגורשים מהונגריה. כיום שוכנים בו משרדי ההנהלת הקהילה היהודית. הכתובת: פינת הרחובות ,Ekzarh Yosif Budapesht

עד השואה פעלו בסופיה עשרה בתי כנסת משני סוגים. "אֶל קָהָל" Еl Kal- כך נקראו בתי הכנסת עם אולם תפילה גדול, ו"אֶל מִדְרָש"El Midrash – שהיו קטנים מאוד כמעין שטיבלאך. בין ה"אל מדרש" היה ביכנ"ס של האילמים, 'אִל מדרש דִי לוס מוּדיקוֹס'. או בית הכנסת 'דִי לוֹס רוֹחֶסִים' של "הרוחצים", אנשי חברה קדישא. ועוד שטיבלאך שכמעט כולם חדלו להתקיים.

המרכז לתרבות יהודית כולל גם מרכז מידע לחוקרים ולתיירים שמנוהל ע"י ארגון "שלום". שם נמצא גם בית הספר היהודי של ימי ראשון, ומערכת העיתון היהודי המקומי.

הכתובת: בכיכר Vazrazhdane  במבנה של הבנק היהודי.

אנדרטה להצלת יהודי בולגריה בשואה ניצבת בחזית בנין הפרלמנט, ליד המוזיאון לאומנויות. רואים בה זוג מחובק שביניהם סמל מגן דוד. אנדרטה תאומה זהה הוקמה לפני כשנתיים בגן צ'רלס קלור בתל אביב ביוזמת הגברת רומיאנה בצ'ארנוסבה, לפני שהחלה לכהן כשגרירת בולגריה בישראל. בחנוכת האנדרטה השתתפו בנימין נתניהו וראש ממשלת בולגריה.

כדאי לבקר גם ליד פסלו של דימיטאר פשב, סגן יו"ר הפרלמנט בתקופת השואה, שהיה ראש המתנגדים לגירוש היהודים למחנות השמדה.

בבית הקברות היהודי יש תל עפר לזכר יהודים שהיו חברי התנועה האנטי פאשיסטית.

בסופיה יש 2 מסעדות כשרות. מסעדת "ירושלים"  (Maria Luiza 2 str) , והמסעדה שבבית חבד (Stara Planina 38).

2 וַרְנָה– בית הכנסת האשכנזי הוקם בשנת 1908, וכיום משמש בנין משרדים, שבו פועל גם בית חב"ד. אחרי מלחמת העולם הוא הולאם ושימש מועדון איגרוף, אך הוחזר לרשות הקהילה היהודית לפני שנים אחדות. הכתובת: Ticha 5.

בית הכנסת הספרדי היה גדול ומרשים יותר מהאשכנזי. נבנה בשנת 1890, וכיום הוא הרוס למחצה. נשמרו רק הכניסות המקוריות. אחרי מלחמת העולם השניה הבנין הולאם לשמש אסם תבואה, וננטש. יש תוכניות לשפץ גם אותו.

בגינה הצבורית שמקיפה את המוזיאון לארכיאולוגיה ניצבת אנדרטה להצלת יהודי בולגריה בתקופה השואה. בנוסף, ליד הנמל תלוי שלט זיכרון לימאים מקומיים שהתגייסו להשיט כ10,000 מעפילים לכיוון א"י בתקופת השואה ולאחריה.

3 בּוּרְגָס– בית כנסת מפואר נבנה בשנת 1909. על קירותיו הפנימים היו ציורים של דמויות מהתנ"ך, בצבעים עזים ובסגנון שמקובל בכנסיות ולא בבתי כנסת. נשמר שם חלק מארון הקודש ומהריהוט המקורי עם גילופי עץ מקסימים. בית הכנסת הזה שימש גם אולם השמחות של יהודי העיר. כיום פועלת בו גלריה לאומנות. לצידו היה מבנה קטן שנקרא "המדרש", בו התפללו בימות החול.

ארוחות כשרות אפשר לאכול בבית חבד ובמלון גלובוס הסמוך.

4 סִילִיסְטְרָה– על גדות הדנובה נמצא קברו של רבי אליעזר פאפו, מחבר ה"פלא יועץ". אלפי חסידים באים מידי שנה בי"ח באלול להילולה מסורתית. בהקדמה לספרו כתב בעל ה'פלא יועץ': "כל מי שיבוא על קברי בטהרה לאחר טבילה במקווה ויתפלל בלב נשבר, אני ערב לו שתתקבל תפילתו". הרב פאפו נפטר בשנת 1827, והמקווה הסמוך לקברו נהרס מזמן. לפני כעשר שנים נבנה ליד ציון הקבר מקווה חדיש ומהודר (ע"י קבלן סרוג ממושב חמד). את הבניה מימן ישראלי בעל בתי קזינו בורנה, במטרה למשוך חרדים להמר בקזינו שלו לאחר טבילה, בתקוה שיצליחו בהימורים בזכות ברכת הצדיק.

כתובת הציון: Kapitan Krastev 15

5 נִיקוֹפּוֹל– הפארק העירוני נקרא על שם רבי יוסף קארו, שכיהן רב העיר במשך 20 שנה עד שנת 1536, שבה עלה ארצה והתיישב בצפת. כאן כתב את ספריו, ביניהם ה"שולחן ערוך". בשנת 2012 נחנך בגן שלט הנצחה והסבר לזכרו. הישיבה שהוא פתח בזמנו, המשיכה להתקיים עד אמצע המאה העשרים, ושימשה בית הכנסת "מרן בית יוסף". כיום לא נותר ממנו זכר.

5 פְּלוֹבְדִיל– הקהילה היהודית השניה בגודלה במדינה. בית הכנסת "ציון" נבנה בשנת 1876 במרכז הרובע היהודי. 3 בתי הכנסת בפלובדיל ננטשו ונהרסו, אבל "ציון" שופץ בשנת 2003, ומתפללים בו בעיקר בחגי תשרי. כיום הוא משמש מרכז תרבות יהודי. בעיר העתיקה של פלובדיב התגלו שרידי בית כנסת עתיק מתקופת הקיסרות הרומית. בשנת 1944 התקבל בן גוריון בבית הכנסת הזה בכבוד מלכים.

אנדרטת התודה היא פסל בצורה של שופר, שעליו כתובת בבולגרית ובעברית ובאנגלית. במוזיאון הארכיאולוגי מוצגים גם חלקים מפסיפס בביהכ"נ מהתקופה הרומאית, וגם שרידי ביכנ"ס מודרני.

6 וִידִין– בצפון מערב בולגריה, על גדות נהר הדנובה ישנו בית כנסת ענק, שנמצא כעת בשיפוצים. זה בית הכנסת השני בגודלו בבולגריה, ודומה מאוד לבית הכנסת בבודפשט. בארבע פינות הגג צריחים מרשימים. רוב הקהילה היהודית עלתה ארצה בשנת 1950, והמבנה המפואר ננטש. בשנת 1980 הג'וינט והקהילה היהודית תרמו אותו לעיריה לצורך אולם קונצרטים. העיריה התחייבה להקדיש חדר במבנה להיסטוריה של יהודי וידין.

בוידין כדאי לסור ולראות גם את האנדרטה להנצחת מבצע הצלת בני הקהילה מגירוש למחנות ההשמדה בשואה.

7 סַמוֹקוֹב– בעיר זו היה פעם בית כנסת מיוחד במינו. צורתו החיצונית היתה כמו דגם בית המקדש בירושלים, לפי מיפרט טכני שכתוב במשנה במסכת מידות. בית הכנסת היה בנוי מעץ, והוא עלה באש בתחילת המאה ה19. על מקומו נבנה בית כנסת גדול מאבן, אבל לא לפי התוכניות המקוריות. לאחר שיהודי העיר עלו ארצה לאחר קום המדינה, המקום ננטש ונזנח. הגג המרשים כמעט שלא נפגע. אבל ונדליסטים מקומיים הרסו לגמרי את פנים בית הכנסת והרהיטים. כיום אין יהודים בעיר.

בשנת 2018 החזירה העיריה את המבנה לידי ארגון "שלום" של יהודי בולגריה, והוא נמצא בשיפוצים. בינתיים קיר המזרח בבית הכנסת כבר שוחזר באופן מעורר התפעלות.

8 קַרְנוֹבָּאט– יש שם בית קברות יהודי הגדול ביותר בבלקן, עם 715 מצבות. 108 מתוכן הם סרקופגים מפוארים משיש, מעוטרים בקישוטי אבן וכתובות בעברית. סגנון קבורה זה נחשב נדיר מאוד ביהדות. בכל המצבות הרגליים פונות מזרחה לכיוון ירושלים. בשנות ה30 של המאה הקודמת הפסיקו לקבור שם.

היסטוריה יהודית

ההיסטוריה היהודית בבולגריה התחילה כבר בימי בית המקדש הראשון. בבולגריה נמצאה מצבה מהמאה השניה שעליה כתוב "ארכי-סינאגוגוס יוספוס", שפירושה 'יוסף ראש ביהכנ"ס'. תור הזהב של יהודי בולגריה החל במאה ה12. אשתו של מלך בולגריה במאה ה14 היתה יהודיה בשם שרה מטרנובו. לא סביר שהמלך התחתן עם בת המעמד הנמוך, ומכך אפשר להבין שליהודים היה מעמד גבוה.

יהודי הבלקן היו רומניוטים, עד שבשנת 1374 הגיעו לבולגריה הרבה יהודים שגורשו מהונגריה. הם יסדו קהילה אשכנזית, והקימו ביכנ"ס שפעל יותר מ500 שנה עד השואה. גל נוסף של יהודים הגיע בגירוש ספרד ב1492-3. אחד מהם היה רבי יוסף קארו. הם שינו את אופי הקהילות היהודיות במדינה, והפכו לדומיננטים. בהשפעתם, הבולגרים מתפללים עד היום בנוסח ספרד. מספרי השו"ת באותה תקופה אפשר להתרשם שהיו מחלוקות בין הקהילות השונות, על רקע טענת הרומניוטים לבכירות בשל ותק הקהילה מחד, ושל הקהילה הספרדית על רקע מספרם הגדול של חבריה מאידך.

בפרעות ת"ח ת"ט הגיעו לבולגריה חיילים של בוגדן חמילניצקי עם שבויים יהודים. יהודי בולגריה פדו אותם בממון רב, ורובם התיישבו בערי בולגריה.

במלחמה של הרוסים נגד העותומנים (1877–1878) הגיעו חיילים רוסיים שערכו פוגרומים ביהודים, בעזרת גוים מקומיים. במלחמת הבלקן (1912) התגייסו גם יהודים לצבא בולגריה, ואחדים מהם הגיעו לדרגות גנרלים וקולונלים. בצבא בולגריה היו שתי חטיבות של לוחמים יהודים. ו277 מהם נהרגו בקרבות. נסיך בולגריה העריך מאוד את חייליו היהודים, ואמר עליהם כי "הם צאצאיהם האמיתיים של אבותיהם החשמונאים".

בשלהי המאה ה19 פעלו בבולגריה גופים ציוניים, בראשם 'חובבי ציון'. אפילו הרצל טרח לבקר בבולגריה כדי לעודדם. צירים מבולגריה השתתפו בקונגרס הציוני הראשון בבאזל. הרב הראשי אז, מרדכי אהרנרייז, היה חרדי אנטי ציוני, ובעקבות מאבקו בציונות הוא גורש מבולגריה.

במלחמת העולם הראשונה התגייסו יהודים רבים לצבא בולגריה, ואחוז הנופלים מביניהם היה גדול מחלקם היחסי באוכלוסיה. הקולונל היהודי אברהם תגר נחשב שם גיבור מלחמה לאומי.

אחד המנהגים היחודיים של יהודי בולגריה הוא לערוך טקס בר-מצוה לכל הנערים שהגיעו לגיל מצוות בראש השנה בבתי הכנסת. לא ערכו טקס ביום ההולדת של הנער. בתקופת השלטון הקומוניסטי אסור היה לשמור את מצוות הדת, ורבים נאלצו לנטוש "תורת אימך". החלה התבוללות עצומה ונישואי תערובת. אפילו לא מלו את בניהם באותה תקופה, ועד היום יש יהודים בולגרים טובים אבל ערלים. טקס הדלקת נרות חנוכה עם שירים בעברית באחד מגני הילדים הוגדר "סטיות לאומניות", שבגללן נשלחו הגננת וראשי הקהילה למאסר.

תקופת השואה

לפני מלחמת העולם השניה גרו בבולגריה 48,000 יהודים, כמחציתם בסופיה. מלך בולגריה בתקופת השואה שנוי במחלוקת. יש הדורשים אותו לשבח, ויש הדורשים אותו לגנאי.

לגנאי- בגלל שכרת ברית עם גרמניה הנאצית, והזמין את הוורמאכט לפעול בארצו בחופשיות. בתקופת המלחמה נרדפו היהודים, והיו כפופים ל"חוק להגנת האומה" בהשראת "חוקי נירנברג". כ-9,000 מיהודי סופיה גורשו לערי השדה, ובהמשך מאות יהודים מערים נוספות. חלקם נשלחו למחנות ריכוז בבולגריה. היהודים נדרשו לענוד טלאי צהוב, ונלקחו לעבודות כפיה. בולגריה כבשה את תראקיה ומקדוניה, והמלך מסר את היהודים לגרמנים, שרצחו את כולם בטרבלינקה.

ויש הדורשים אותו לשבח, בגלל שניסה להציל לפחות את יהודי "בולגריה הישנה" מציפורני בני בריתו הנאצים. בתחילה הוא סירב לדרישת הגרמנים לשלוח את היהודים למחנות השמדה בפולין. אבל הוא לא הצליח למנוע את גירוש היהודים לפריפריות, משם היו אמורים להישלח אל מותם. אבל אז, תושבי הכפרים והכמרים בכנסיות הפגינו ומחו נגד גירוש היהודים, ויצרו לחץ נגדי על השלטון אוהד הנאצים. במשפט אייכמן התברר שהיו תוכניות לשלוח לא"י 5,000 ילדים יהודים מבולגריה, אך אייכמן מנע את היוזמה. בשורה התחתונה- יהודי בולגריה לא נרצחו בשואה, אם כי הם לא נהנו מהחיים. באותה תקופה הצטרפו מאות יהודים לשורות הפרטיזנים.

אחרי השואה החל בבולגריה גל עליה ארצה של ציונים בספינות מעפילים. הגדולה בהן היתה 'טריפולי', ועל סיפונה עלו 700 מעפילים רוויזיוניסטים. אוניות מעפילים רבות הפליגו מנמל ורנה. אונית המעפילים 'סלבדור' טבעה בדרך עם 238 המעפילים שהיו עליה.

יום הכרזת מדינת ישראל ב-14 במאי 1948, נחוג בקהילות בולגריה במצעדים שירה וריקודים ברחובות, תוך הנפת דגלי ישראל, בהשתתפות ראשי השלטון. אז התגברה העלייה ההמונית לישראל, ועד סוף 1950 עלו ארצה 90% מיהודי בולגריה. בעיתונים משנות ה50 נכתבו כתבות ותחקירים על כך שחסרונם של יהודים מאוד השפיע לרעה על חיי המסחר והאקדמיה בבולגריה. עד אז לא העריכו את תרומת היהודים למדינה שלהם. כיום גרים בבולגריה רק כ5,000 יהודים. רוב עולי בולגריה התישבו ביפו, ברמלה, ובלוד. אחרים הקימו ישובים וקיבוצים כמו- הקיבוצים רמת השופט, מסילות ומעברות, המושבות יבנאל והר טוב, המושבים בית חנן, גינתון, ציפורי, כפר הנגיד, ספסופה, ועוד.

יהודי בולגריה השפיעו על התרבות הישראלית והבולגרית. בוריס שץ, מייסד בצלאל בירושלים, הקים את האקדמיה הבולגרית לאמניות בסופיה. "מקהלת צדיקוב" נוסדה בסופיה ב1910, ולאחר עלית היהודים בשנות ה50, היא חודשה בישראל ע"י המנצח יצחק גרציאני. עוד גיבורי תרבות ישראלים ילידי בולגריה הם: השחקנים אבנר חזקיהו, אלברט כהן, ניסים עזיקרי ומוני מושונוב, הסופר מרדכי אבישי, המשורר ישראל פנקס, הפסל אהרון אשכנזי, המלחין יצחק סדאי, ועוד. אביו של גבי אשכנזי, הרמטכ"ל לשעבר ושר החוץ כיום, נולד וגדל בבולגריה.

בבולגריה אין אנטישמית מקורית, והבולגרים אינם מתיחסים ליהודים כמיעוט. למרות זאת, מומלץ לא להסתובב בבולגריה עם כיפה וציצית. בבולגריה מבקרים וחיים גם ערבים ואיראנים רבים. לפני כשמונה שנים מחבל מתאבד פיצץ עצמו בנמל התעופה בורגס, ליד אוטובוס של תיירים ישראלים שנחתו זה עתה, והיו בדרכם למלון. בפיגוע זה נרצחו 6 ישראלים ונפצעו יותר מ30.

בבולגריה יש 3 מסעדות כשרות, בבתי חבד בסופיה ובוורנה. בחורף נפתחת מסעדה כשרה למהדרין גם בבית חבד במלון פלטינום באתר הסקי בנסקו, הפופולרי בציבור הדתי בישראל.