בנייני האומה מציינים 70 שנה להקמתם, עם חידושים מעניינים. ממלא מקום מנכ"ל מרכז הקונגרסים, אלכס אלטר, החליט על חידוש ערכי דרמטי בבניין. הוא הופך את המקום בהדרגה להיות גם מוזיאון, שימשוך מבקרים גם בימים שבהם אין כאן כנסים או ועידות או שמחות משפחתיות.

סמנכ"לית השיווק, רקפת אילוז, מציגה את יתרונות בנייני האומה. יש בהם 27 אולמות בשתי קומות. בכל שנה באים כחצי מיליון איש לכנסים שונים, לועידות בינלאומיות, ולמופעי תרבות וקונצרטים. ולמרות הפעילות הרבה הזו, מרכז הקונגרסים ניצב ריק מאדם בימים שאין פעילות. ימים כאלה רבים יותר מאשר ימים שבהם מתקיימים כנסים שונים.

בזבוז?

לא אצל המנהלים הנוכחיים. "רצינו שמרכז הקונגרסים יהיה יותר מאשר סתם מבנה עם סתם קירות" אומר אלכס אלטר, "רצינו להכניס פה גם קצת נשמה".

בכך נותן אלכס ביטוי לאמירה מפורסמת של הרב צבי יהודה קוק כאשר ביקר בכותל המערבי בעיצומה של מלחמת ששת הימים. "יש אבנים עם לב אדם" אמר אז הרב. ידידי, המשורר יוסי גמזו, עמד אז בסמוך לרב צבי יהודה, ובאותו ערב כתב בביתו שיר שמבוסס על הרעיון של הרב. כעת, אחרי יובל שנים, גם אלכס אלטר וצוותו מעלים רעיון דומה. ה"נשמה" עליה מדבר אלכס היא הזמנת אומנים להציג עבודותיהם על קירות אולמות ומסדרונות בבנייני האומה.

ההענות היתה רבה מאוד. מרכז הקונגרסים גייס את האוצֶר ערן ליטוין לארגן תערוכות בצורה מקצועית. "הוחלט לחשוף את קהל המבקרים לאומנות ישראלית", מסביר ערן ליטוין, "ואני מקפיד להביא לכאן רק אומנים ישראלים, עם עדיפות לישראלים מוכשרים שעדיין אינם מוצגים במוזיאונים אחרים".

כיום כבר מוצגות במרכז הקונגרסים כ-20 תערוכות, שיתחלפו מידי חצי שנה.

התערוכה המעניינת והמרגשת ביותר היא "אוצרים לרגע"- ילדי ישראל מציירים בזמן מלחמה. מספרת האוצרת יפעת דשבסקי: "באמצע מלחמת חרבות ברזל פנינו למורות לאומנות בבתי"ס יסודיים בכל הארץ, והצעתי שיבקשו מתלמידיהן לצייר מה הם מרגישים, ולשלוח אלינו את הציורים הנבחרים. כך קבלנו יותר מאלף ציורי ילדים, מכל שכבות החברה- יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, עירוניים ובני קיבוצים, בנים ובנות. מתוכם בחרתי 54 ציורים שמביעים רגשות, והם מהוים את התערוכה הזו".

צפיתי בציורים בתערוכה זו, ונדהמתי מעוצמת הרגשות שהם מביעים. מזעזע לראות ולחשוב מה עובר בראשיהם של ילדי ישראל כולם, ולא רק ילדי שדרות ועוטף עזה. אין לי מלים להביע את המחשבות וההרגשות, לכן הבה ניתן לציורים לדבר בעד עצמם:

האם אפשר לדמיין ילדים במדינות אחרות מציירים רעיונות אפלים שכאלה?…

ערן ליטוין מעריך: "הציורים האלה ייזכרו גם בעוד מאה שנה". הוא מצפה לתערוכת נוספת של ציורי ילדים שיבטאו בציורים את הרגשותיהם אחרי המלחמה.

התערוכה המקומית ביותר והעתיקה ביותר היא "בבית" של בנייני האומה. כאשר קדחו יסודות לבניית המקום לפני 70 שנה, נתקלו בעתיקות. ארכיאולוגים קבעו שמדובר בכבשנים שלפני 1900 שנים שימשו את הלגיון הרומי העשירי ליצור לבני חימר, צינורות מים, ורעפים. שמונה מהכבשנים נשתמרו היטב מתחת בנייני האומה. על הקיר הגדול משמאל לדלתות הכניסה למרכז הקונגרסים מוצגים דוגמאות של רעפים וחלקי צינורות עתיקים שנמצאו במקום.

בדרך לקומה השניה מוצגות עבודות של מארק שאגאל בחתימת ידו. אלה סדרת הדפסים המבוססת על שנים-עשר חלונות ויטראז' ששאגאל הציב בבית החולים הדסה. נושאם הוא ברכת יעקב לבניו בספר בראשית פרק מט. ההדפסים החתומים המוצגים הוענקו בידי שאגאל לבנייני האומה.

מעל המדרגות ב"טרקלין אגם" מוצג גם תבליט אבן "משפט שלמה המלך", שפיסל שאגאל.

כאמור, במקום מוצגות 20 תערוכות במקומות שונים בתוך בנייני האומה. כאן סקרתי רק אחדות מהן.

הכניסה לתערוכות בחינם, ואם אנו רוצים גם סיור מודרך יש להזמין מראש בטלפון 02-6558522. גם הסיור המודרך הוא ללא תשלום.

בקומה השניה של בנייני האומה נמצא "טרקלין אגם", שקיבל את שמו מהיצירה של יעקב אגם "סולם יעקב" שתלויה בתקרה של חלק מהאולם. האולם הזה הוא גם חלק מפרויקט אחר של הנהלת מרכז הקונגרסים, שנקרא "בימת האומה".

רקפת אילוז: "אנו יוזמים הופעות אומנים באולם אוסישקין, שבו 3,000 מושבים. לפני הופעה אנו מציעים בטרקלין אגם דוכנים של אוכל ירושלמי. בתשלום נפרד". בערב היום שבו נערך סיור העיתונאים עמדה להתקיים הופעה של עידן רייכל. יוזמת 'בימת האומה' היא רעיון נוסף למלא בתוכן את בנייני האומה בזמנים שבעבר היה המקום ללא שימוש.

בימים אלה שאנחנו מתכננים טיולים משפחתיים לחול המועד פסח, כדאי מאוד לשקול גם ביקור בבנייני האומה.