הפלגות ושייט מעוררים אצלנו ענין מאז ימי נח. אחד מבני יעקב אבינו -זבולון- שכן לחוף ימים וסמלו היה אונייה. ההפלגה של יונה הנביא נחשבת אחת מהמכוננים שבסיפורי התנ"ך, ואנחנו קוראים אותו מידי שנה בתפילת מנחה של יום הכיפורים. לאחרונה גם הציבור הדתי מגלה את עולם הקרוזים, ורבים מאיתנו מגלים ענין אישי בחופשת שייט.

אחד ההיבטים החשובים שמרכיבים את הקרוזים הוא הגסטרונומיה. באוניות יש שפע של אוכל מסוגים שונים, ובופה ללא הפסקה. יש גם "מסעדות נושא" שבהן מגישים ארוחות גורמה בתוספת תשלום. אבל אנחנו לא יכולים ליהנות מהשפע הזה בגלל שמירת הכשרות. אפילו במסעדה הצמחונית המיוחדת שעל האונייה יש לנו מגבלות בגלל הרטבים הלא כשרים ובגלל כלי הבישול וההגשה. בגלל זה סוכנת נסיעות אומרת לי בבדיחותא: "בהפלגות כל הנוסעים עולים במשקל, חוץ מ…הלקוחות הדתיים שלי".

דרישות הכשרות שלנו אינן אהודות על חברות השייט, ועלינו להבין את הצד שלהן. איך אנחנו נראים בעיניהם? ובכן, על האוניות החדישות יש כ5,000 נוסעים בכל הפלגה. במטבחי האונייה מכינים עבורם 15,000 ארוחות ביום. זו כמות אדירה לכל מטבח תעשייתי, ומחייבת הקפדה על תיזמון וכלי בישול וכלי הגשה. המטבחים וחדרי האוכל באוניות פועלים בלחץ של זמן ולחץ של מקום, ומתקתקים כמו מכונה משומנת. אם בין 5,000 הנוסעים יש עשרה או אפילו מאה נוסעים עם דרישות מיוחדות, זה משבש את העבודה השוטפת והזורמת של הטבחים והמלצרים. לפיכך אפשר להבין למה חלק מחברות השייט מתייחסים אל הנוסעים הדתיים כמטרד.

למרות זאת גם אנחנו יכולים להשתלב בהפלגות נופש ולאכול כשר. בעת הזמנת הקרוז בכל משרד נסיעות או באינטרנט, עלינו להודיע מראש שאנחנו רוצים אוכל כשר. אצל רוב החברות חייבים לסגור את הזמנת האוכל הכשר 90-100 יום לפני ההפלגה. ויש חברה שמאפשרת אפילו עד 40 יום לפני ההפלגה. אבל עדיף להזמין קרוז כשר שנה מראש, כדי לתת לחברות שהות להתארגן מול חברות הקייטרינג הכשר. בהרשמה נקבל  דף עם מבחר תפריטים ומנות, שעליו נתבקש לסמן מה אנחנו מעוניינים לאכול בכל ארוחה.

ברוב בחברות האוכל הכשר כלול במחיר הקרוז, חוץ מחברת השייט MSC שגובים תוספת 22 יורו לארוחה לאדם. טלי נוי, מנהלת MSC בישראל מסבירה זאת בכך שמחירי הקרוזים שלהם זולים לעומת המתחרים, ולכן קשה להם יותר לספוג הוצאות חריגות נוספות.

בכל חברות השייט אפשר להזמין מראש אוכל כשר. עומדים לרשותנו שלושה סוגי פתרונות לכשרות, שאני מחלק לקבוצות "עידית", "בינונית", ו"זיבורית", כמו במשנה במסכת גיטין.

ה"זיבורית"- מופשר בחמגשיות

הרמה הפשוטה והזולה ביותר של אוכל כשר היא מנות בחמגשיות כמו במטוסים. זה נקרא גם Lunch Box. האוכל הזה בושל לפני כמה שבועות, הוקפא, והופשר לארוחה הנוכחית. בד"כ ארוחות הערב הכשרות הן בשריות. ארוחות הצהריים לפעמים הן חלביות ומגישים בהם פיצות מוקפאות שהופשרו.

בקרוזים שמפליגים מהחוף המזרחי בארצות הברית האוכל הכשר מגיע מחברת הקייטרינג 'ווברמנ'ס' מפלורידה, עם הכשר של OU. כל הבשרים הם גלאט, ומוצרי החלב שלהם "חלב ישראל". המעדיפים כשרות מהודרת יכולים לקבל חמגשיות גלאט מחברת 'סטרלינג-גלאט' בפלורידה, עם הכשר של הרב קלמן ויינפלד מוועדת התורה של OK. חלק מהמנות בהפלגות שיוצאות מאנגליה מגיעות מהקייטרינג Hermolis  בלונדון, בהכשר של "כדתיא".

עד היום טרם פגשתי אדם שאמר שהאוכל הכשר בחמגשיות היה טעים. להיפך, ראיתי חברים דתיים בהפלגות שהריחות של המטעמים בחדרי האוכל מטריפים אותם, והם מוותרים על החמגשיות התפלות שהזמינו, ולוקחים מהמזנון הרגיל והלא-כשר סלטים טריים ואוכל קר של דגים מעושנים וכדומה. אומנם לא נוגעים בבשר הטרף ובפירות הים, אבל יש בינינו כאלה שמתירים לעצמם לאכול פסטות בלי רוטב וכדומה שבושלו בכלים לא כשרים. הרב ישראל רוזן ז"ל ממכון 'צומת', מביא בספר "צידה לדרך" פסק הלכה שבשעת הדחק מותר לאכול מזון קר אפילו בצלחות וסכו"ם לא מוכשרים שעברו הדחה יסודית.

בנוסף לחמגשיות, אנחנו יכולים לבקש מהמלצר או מהטבח לעטוף את הדגים או את הירקות ותפוחי האדמה בשתי שכבות של נייר אלומיניום, ולאפות עבורנו בתנור. הטבחים הוותיקים והמנוסים שעובדים באוניות האמריקאיות מכירים את הנוהל הזה.

אבל אפילו עם זה יש בעיה למחמירים בנושא של "בישול עכו"ם", ונתקלתי בנוסעים חרדים שמבקשים מהטבח לעטוף בעצמם את הדג בנייר אלומיניום. בישול באלומיניום לארוחת הצהריים עדיף להזמין מראש מהטבח כבר בבוקר. ישנם תפריטים בהם אפשר להזמין עוף שלם מבושל בתנור. יש לוודא עם הטבח שלא יתבל את המנה שלנו ברטבים שיתכן ואינם כשרים, אלא רק במלח ופלפל ואולי קצת שמן זית.

יש טבחים ומלצרים הלהוטים להעניק שירות טוב לנוסעים הדתיים, והם מביאים על דעת עצמם לשולחננו עוף מבושל כשהוא עטוף בשתי שכבות נייר אלומיניום. התחשבות יפה מצידם. אבל עלינו ללכת למטבח ולבקש לבדוק את האריזה שבתוכה הגיע העוף, והאם יש עליה חותמת כשרות. בבדיקה אישית ראיתי אישור כשרות שמצולם כאן, אבל שמעתי על מקרים שעובדי המטבח הגויים עטפו בתום לב גם עופות בלי תעודת כשרות.

הדחת צלחות וסכו"ם באוניות נעשית במדיח תעשייתי במים רותחים בטמפרטורה של 100 מעלות. בשולחן ערוך פסק המחבר ששטיפה ברותחין דינה כהגעלה, ולכן אנחנו יכולים לאכול מכלים כאלה (או"ח תנ"א,ה'). אבל למען הגילוי הנאות עלינו לדעת שהרמ"א מחמיר, ופסק שהמים הרותחים צריכים גם לבעבע. כיום יש רבנים שפוסקים כמוהו לחומרה ואוסרים שימוש בכלי האוכל באונייה. ינהג כל אחד מאיתנו לפי רבותיו.

בארוחות הבוקר נוכל להסתדר עם כל הנוסעים. במזנון נוכל לקחת ירקות ופירות לא חתוכים וגם ביצים קשות. בין סוגי הלחם יש גם מאפים ללא חומרים משמרים. באוניות האמריקאיות חלק מהיוגורטים והגבינות הלבנות הינם כשרים. כדאי לחפש חותמת OU  על האריזות. יש נוסעים בעלי ניסיון בהפלגות שמביאים מהבית מחבת קטנה וכף טיגון, ומבקשים לטגן עבורם את החביתה במחבת שלהם לנגד עיניהם.

בנושא הכשרות ראוי לציין לשבח מיוחד את חברת נורביג’ן. הסמנכ"ל לפיתוח עסקי בינלאומי, הארי סומר, הוא יהודי שעומד מאחורי היחס המיוחד של חברת נורביג’ן לנוסעיה מהציבור הדתי. בביקורו האחרון בארץ הוצגו בפניו אתגרים של שומרי כשרות. הוא הבין, והבטיח לבדוק אפשרויות להתיר העלאת קופסאות מזון כשרות למארגני קבוצות קרוזים. סגן הנשיא של נורביג’ן, ניק ווילקינסון, הכריז במסיבת עיתונאים בתל אביב כי בהפלגות שלהם כל דגני הבוקר הינם כשרים. קנייני המזון של נורביג’ן רוכשים עבור כל הנוסעים רק קורנפלקס כשר, וגם הנוסעים הלא-יהודים אוכלים מהדגנים הכשרים. מבחינת החברה זה אותו טעם וגם אותו מחיר. לדבריו, גם הפסטרמה והנקניקים הקרים שמוגשים לכלל הנוסעים הינם כשרים בלבד.

סוגית האוכל הכשר באוניות נופש לא מסתיימת במטבח אלא גם בחדרי האוכל. יהיה לנו לא נעים לשבת בשולחן כשלצידנו אוכלים חזיר וטריפות. לכן עלינו לבקש מהמלצר הראשי שולחן פרטי, או להושיב אותנו עם נוסעים שומרי כשרות אחרים. אנשי הצוות באונייה, ובכללם גם המלצרים, משתדלים מאוד להנעים לנוסעים את הטיול, וייענו ברצון לכל בקשה סבירה. ביומיים הראשונים הם לומדים את הרצונות המיוחדים של כל נוסע, כדי למלא את מבוקשו בהמשך הקרוז עוד לפני שיבקש.

"בינונית"- הגשה בצלחות

יש סיטונאי תיירות שמשדרגים עבורנו את האוכל הכשר בקרוזים. כאשר סוכן נסיעות מארגן קבוצה של 20 חדרים ומעלה, יש חברות השייט שמגלות גמישות מסוימת, ונעתרות לבקשה להקצות פינה במטבח ותנור מיוחד לאוכל הכשר.

לקבוצת הקרוז הכשר מצטרף משגיח שמכשיר פינה במטבח. לפעמים אף אין צורך בהכשרת התנור. יש אוניות שבמטבחיהן יש תנורי פירוליטי חדישים עם ניקוי עצמי בחום של 500  מעלות, והפוסקים בדורנו פסקו שזה נחשב "ליבון חמור" גם לתנור וגם לתבניות שבו. המשגיח צריך לשים לב רק לכך שהאוכל הכשר יחומם בתנור מיד לאחר ניקוי עצמי.

המשגיח מכין מידי יום סלטים טריים, דגים טריים ופסטות ופיצות. למעשה, המנה העיקרית של הבשר מגיעה קפואה מחברות הקייטרינג הכשרות במיכלים וקופסאות או אף בחמגשיות. בדרך כלל זה אותו אוכל שמגיע בחמגשיות. המשגיח מוציא את הבשר מהחמגשיות, ומחמם ומתבל אותו, ומגיש לשולחננו בצלחות בצורה אסתטית יותר.

כיום יש בישראל 4 חברות תיירות שמארגנות קבוצות שבהן מגישים אוכל כשר בצלחות. חלוצת הטרנד הזה היא חברת התיירות 'גולדן טורס' שמפנקת את לקוחותיה בכלי אוכל ובישול יוקרתיים, ומשדרגת את הארוחות במרקים מאבקות שמביאים מהארץ. המנכ"ל, יהושע וידהורן, ומנהל השייט, נתי בלוך, הם סרוגים מכוחותינו הפועלים במרץ רב ובהצלחה מרובה מול חברות השייט השונות להגברת המודעות ולהנגשת האוכל הכשר לכלל הלקוחות המעוניינים בכך, וכל זאת בתוספת תשלום לא יקר. סיסמתם היא: "אצלנו, הכשר לא עולה יותר". לאחרונה הם הצליחו לשכנע גם חברות שייט כמו הולנד אמריקה, סלבריטי, פרינסס, רויאל קריביאן ונורוויג'ן לאפשר להעלות לאנייה גם בשר כשר ומוצרים נוספים, לסגור ולהקצות במטבח פינת בישול כשרה בלבד, ולהציע גם כלים חדשים ויפים. בחלק מההפלגות הם מציעים לאחרונה אוכל כשר טרי. אולם זה אוכל שמבושל על ידי השפים הלא-יהודים של האוניה, ויש חשש לבישול עכו"ם. כמובן שזה כרוך בהוצאות כספיות מסויימות, אבל התוספת היא שולית לעומת עלות השייט. גם בחירת מסלול השייט תכנון המסלול נעשית באופן שבשבת האנייה תהיה בלב ים ולא נפספס יום טיול.

גם חברת 'סנטר נסיעות' מארגנת קבוצות של קרוז כשר ומגישה אוכל כשר טרי ומופשר לא בחמגשיות, אלא בצלחות חד פעמיות וסכו"ם פלסטיק חד פעמי. מנהל החברה, איתמר מדינה, הצליח לסגור פינה במטבח באונייה Navigator of the Sea של חברת השייט רויאל קריביאן.

בשנה זו הצטרפה למארגני קבוצות הקרוזים הכשרים גם חברת "שביל הזהב", מהוותיקות ביותר בישראל בענף הקרוזים. מנהל החברה, סימן עובדיה, מוכר קרוזים כבר 17 שנה, והשנה החל לארגן קבוצות מיוחדות גם לקרוזים כשרים, באמצעות חברת הבת "קרוז תור". לקבוצות כשרות הוא מגיש אוכל מופשר בצלחות חד פעמיות, ולא בחמגשיות. המיוחד ב'קרוז תור' הוא בהצלחתה "לכופף" אפילו את חברת השייט הענקית נורביג'ן להתגמש לטובת הנוסעים השומרים כשרות. שירות כזה מעניקה קרוז תור גם בחברת השייט הולנד-אמריקה.

יש חברת תיירות דתית נוספת שמרבה לפרסם מודעות על טיולים מאורגנים, וביניהם גם קרוזים מאורגנים. במפגש שהתקיים לאחרונה לשיווק קרוזים הכריז מנהל החברה שבקרוזים שלהם יש "אוכל טרי כל יום". אחד מסוכניו אמר לי שמדובר באוכל מופשר שמוגש בצלחות. כששאלתי "אז למה הבוס שלך אומר שזה אוכל טרי?", השיב לי: "כנראה התכוון לירקות בארוחת הבוקר".

העידית- גורמה מבושל טרי

בעולם היהודי פועלות שתי חברות תיירות שמציעות שייט עם אוכל גורמה כשר וטרי מידי יום כמו לנוסעים הלא יהודים.

למה רק שתיים?

כי בדרך כלל חברות השייט אינן מוכנות לעשות שינויים במטבחים ובנהלים שלהן. אבל כאשר מארגנים קבוצה של יותר ממאה חדרים, חלקן מוכנות להתגמש וללכת לקראתנו. רק אז הן מוכנות להכשיר מטבח שלם וחדר אוכל מיוחד לאוכלי הכשר, ולהתיר להביא לאונייה צוות חיצוני של שפים ומשגיחים ומלצרים. הבעיה שלנו היא שרק שתי חברות תיירות דתיות מצליחות לארגן קבוצות כה גדולות. האחת היא 'קרוז כשר' Kosher Cruise מצרפת, שיש לה נציגות גם בירושלים, והשניה היא 'כֹּוֹשֶרִיקָה" Kosherica מניו יורק, שפתחה לאחרונה סניף גם בישראל.

חברת 'קרוז כשר' מוציאה בכל שנה 6 קבוצות של יותר ממאתיים נוסעים דתיים. מתוכם רק כ20-50 ישראלים, והשאר מהציבור הדתי מצרפת בלגיה איטליה וארה"ב. הם עובדים עם חברת השייט האיטלקית Costa ובעיקר על אונית הפאר Costa Diadema. לכל הפלגה הם מצרפים שף וסו-שף יהודים. מידי יום הם מגישים 4 ארוחות גורמה טריות שמבושלות במטבח הכשר באונייה. לא אוכל שבושל לפני חודש והוקפא.

לדברי מנכ"ל 'קרוז כשר', מיכאל טשידלר, האוכל בהשגחת הרב ירמי כהן מבד"ץ "שומרי הדת" אנטוורפן. הטעם גבוה בהתאם. גם המחיר. זאת בגלל שחברת קוסטה דורשת מהם תשלום גבוה על פינוי חלק מהמטבח באונייה, וגם הבאת צוות בישול עולה  ממון רב. את ההוצאות הגדולות הנוספות הם מחלקים בין חברי הקבוצה. מיכאל מסביר לנו שבישראל תחום השייט נמצא בחיתוליו, ובינתיים אף חברת תיירות ישראלית איננה מצליחה לארגן קבוצה של יותר ממאה נוסעים. הייחוד של חברת 'קרוז כשר' הוא שהם עובדים גם עם הציבור הדתי בצרפת ובארה"ב, ולכן הם היחידים שמצליחים לארגן קבוצות גדולות של דתיים.

הרמה הגבוהה ביותר בתחום הקרוזים הכשרים מוצעת על ידי החברה האמריקאית כֹּשֶרִיקָה. לקוחותיה נהנים מארוחות גורמה גלאט כשרות, חלב ישראל ופת ישראל, המזון מוכן טרי מדי יום על ידי שפים ברמה של 5 כוכבים תחת הפיקוח הקפדני של MGK  –  Maritime Glatt Kosher.

מתחם האוכל הכשר באחד מחדרי האוכל באוניה קוסטה פסיפיקה בקרוז של כושריקה. כל הסועדים חובשי כיפות

"כושריקה" נחשבים העידית שבעידית בענף הקרוזים. איך הם עושים זאת? ולמה משרדי הנסיעות האחרים אינם מצליחים לעשות כמו כושריקה?

נאמר לי שגם הוצאות כוח האדם של כושריקה יקרות יותר מהוצאות החברות האחרות. בכל אונייה יש מספר מטבחים במיקומים שונים. המטבח הראשי הצמוד למסעדה, ובנוסף לו מאפיה וקונדיטוריה במיקום אחר באונייה, ובנוסף מטבח קינוחים במקום שלישי. בכל אחד מהמקומות צריך להיות משגיח כשרות, ויש שתי משמרות עבודה למשגיחים. המשמעות היא שמלבד השף הראשי ועוזריו, כושריקה מצרפים לכל הפלגה עוד 6 משגיחים (ועוד אנשי צוות וחזנים ורב). מישהו צריך לממן את כל זה. גם הם מחלקים את הוצאותיהם בין הנוסעים, וכך ההפלגות באמצעות קושריקה הן מהיקרות ביותר בשוק. אם כי קשה לומר שיש להם מתחרים באיכות השירות.

אומרים לי שכושריקה מפנקים את לקוחותיהם ברמה הגבוהה ביותר בכל התחומים. לא רק באוכל אלא גם בבידור. לכל הפלגה הם מצרפים חזנים ידועי שם, כלייזמרים, זמרי מוזיקה חסידית, ורבנים פופולריים שנותנים שיעורי תורה מידי יום. ביניהם גם הרב שלמה רסקין מאפרת, וגם מרצים מרתקים ידועי שם כמו אלן דרשביץ ואישים בליגה שלו. במושגים ישראלים אפשר לומר שהילית שיפמן מקושריקה היא כמו… "דפנה כהן של הקרוזים".

 

התמונות מהאונייה  Explorer של חברת SilverSea , באדיבות אורי שנבל, מנכ"ל 'סנורמה',

ומהאונייה Diadema של 'קוסטה', ובאדיבות קובי סלע.