אל־על צפויה לספוג קנס של 121 מיליון שקלים בגין גביית מחירים מופרזים ובלתי הוגנים בתקופה שלאחר מתקפת ה־7 באוקטובר. כך הודיעה רשות התחרות. רשות התחרות היא הרגולטור הממשלתי האמון על שמירה על תחרות הוגנת במשק, על מניעת ניצול כוח שוק ועל פיקוח על פעילות מונופולים. על פי ממצאי הרשות, אל־על הפכה בתקופה הנבדקת לבעלת כוח מונופוליסטי חריג בקווי הטיסה מישראל ואליה.
לפי הודעת הרשות, הבדיקה מתייחסת לפרק הזמן שבין 7 באוקטובר 2023 ועד סוף מאי 2024. חודשים שבהם חברות תעופה זרות רבות ביטלו את טיסותיהן לישראל. הצמצום החד בהיצע, לצד ביקוש חריג מצד אזרחים שביקשו לשוב ארצה עם פרוץ הלחימה ומצד נוסעים שחששו מהסלמה ביטחונית, יצר מציאות תעופתית חריגה.
במציאות זו, אל־על הייתה אחת החברות הבודדות שהמשיכו להפעיל טיסות באופן רציף ובהיקף משמעותי. על פי נתוני רשות התחרות, בחלק מהימים הראשונים למלחמה למעלה מ־70% מהנוסעים שנכנסו לישראל או יצאו ממנה טסו באל־על, ובמהלך חודשי הלחימה הראשונים חלקה עמד על יותר מ־50% מכלל הנוסעים בקווים הרלוונטיים.
עוד עולה מממצאי הבדיקה כי בתקופה הנבדקת הייתה אל־על בעלת מונופול בפועל בלפחות 38 מתוך 53 קווים שבהם הפעילה טיסות. בין היעדים שנכללו בבדיקה: פריז, לונדון, רומא, אמסטרדם, ברלין, מדריד, בוסטון, ניו־יורק, מיאמי, בנגקוק, טוקיו, ז’נבה, פראג, בודפשט, בוקרשט, דבלין, מינכן, ליסבון, ברצלונה ויעדים נוספים.
כבר בינואר 2024 פתחה רשות התחרות בבדיקה מקיפה, שבמסגרתה נאסף מידע מפורט על מיליוני כרטיסי טיסה שנמכרו בתקופת המלחמה, והשוואתם למחירי כרטיסים שנמכרו באותה תקופה בשנה שקדמה לה. הבדיקה כללה גם ניתוחים כלכליים שנועדו לבחון את השפעת גורמי השוק, הביקוש, ההיצע ומאפייני המוצר על רמת המחירים.
ממצאי הבדיקה מצביעים על עלייה ממוצעת של כ־16% במחירי הכרטיסים בקווים המרכזיים שאליהם טסה אל־על בתקופת הלחימה, כאשר בחלק מהיעדים נרשמה עליית מחירים שנעה בין 6% ל־31%. עוד נמצא כי גם בטיסות שבהן שיעור התפוסה במחלקת התיירים היה נמוך מ־85% נרשמה עליית מחירים של כ־25%.
ברשות התחרות מדגישים כי העלאת מחירים על ידי מונופול אינה אסורה כשלעצמה. עם זאת, על פי החוק, שלושה תנאים מצטברים מגדירים גביית “מחיר מופרז ובלתי הוגן”: קיומו של מונופול, רמת מחיר חריגה ובלתי סבירה, והיעדר הצדקה תחרותית או כלכלית לגובה המחיר.
לפי עמדת הרשות, אל־על נהנתה בתקופה הנבדקת מכוח מונופוליסטי שנבע מנסיבות חיצוניות – ובראשן המצב הביטחוני והפסקת פעילותן של מרבית החברות הזרות – אך עשתה בו שימוש לרעה כלפי ציבור הצרכנים, שנותר כמעט ללא חלופה ממשית לטיסות מישראל ואליה.
בהודעת הכוונה שנשלחה לחברה נכתב כי המחירים שנגבו אינם מוצדקים, וכי מדובר בפגיעה מהותית בציבור הנוסעים בתקופה רגישה במיוחד, שבה חופש התנועה והיכולת להיכנס לישראל ולצאת ממנה הפכו לצורך חיוני.
לאל־על ניתנה כעת זכות שימוע בפני הממונה על התחרות, שבסיומו יוחלט האם להטיל בפועל את העיצום הכספי.
מאל־על נמסר בתגובה כי החברה דוחה מכל וכל את הטענה שלפיה גבתה מחירים מופרזים במהלך המלחמה. עוד נמסר כי גם אם תתקבל עמדת רשות התחרות, שלפיה שיעור עליית המחיר הממוצע בתקופה עומד על 16%, אין תקדים לקביעה שלפיה עלייה בשיעור כזה מהווה תמחור מופרז. אל־על הודיעה כי תציג את עמדתה המלאה במסגרת השימוע.
צילום סיון פרג'
