קבר נחום הנביא בעיראק חוזר להיות אתר תיירות עולמי ומוקד עליה לרגל ליהודים, והוא עומד להיפתח לקהל לקראת חג השבועות, בתחילת חודש יוני הקרוב.

בימים אלה מציבים שם שלטי הסברה בשפות אנגלית כורדית וערבית, שיסבירו למבקרים על נחום הנביא וההיסטוריה היהודית המקומית. מפיקים גם אפליקציה להדרכת אודיו באנגלית, שהמבקרים יוכלו להוריד מהאינטרנט, ולשוטט בתוך המתחם תוך שמיעת הסברים בסמרטפון על מה שהם רואים סביבם. בעלי דרכונים זרים יכולים לבקר במתחם הקבר, שנראה כיום יפה מתמיד.

פרויקט שיחזור הקבר ושיפוצו בוצע בחשאי ובסכנה. עד כה אסור היה לפרסם אודותיו, מחשש לבטחונם של שני מהנדסים ישראלים שהוחדרו לעיראק לצורך זה. גם לאחר סיום השיפוץ מוטלת צנזורה על חלק מהפרטים, כדי לא לחשוף לאויבינו שיטות עבודה, שייתכן שגם בעתיד יהיה צורך להשתמש בהן.

בחודש שעבר נערך במרכז מורשת יהדות בבל באור-יהודה יום עיון לחשיפת השיפוץ. מרכז מורשת יהדות בבל איננו רק מוזיאון, אלא גם ספריה ומכון לחוקרים אקדמאים. המידע ששמענו על פרויקט שיפוץ קבר נחום, יכול לספק חומר לדרמה הוליוודית או לסדרת מתח של נטפליקס.

בצפון עיראק נמצא מחוז נינוה, שם שוכנת גם העיירה אלקוש, בה חי ופעל הנביא נחום, ככתוב בתנ"ך: "מַשָּׂא נִינְוֵה, סֵפֶר חֲזוֹן נַחוּם הָאֶלְקוֹשִׁי" (נחום א/א). נחום התנבא בתקופת בית המקדש הראשון, בימי מנשה בן חזקיהו מלך יהודה. כיום אלקוש היא עיירה נוצרית-אשורית עם מיעוט יזידים. בעבר היתה שם גם קהילה יהודית מימי מלכות יהודה עד הקמת מדינת ישראל. בית הכנסת הראשי היה צמוד לקברו של נחום הנביא. מסביב לקבר היה מתחם גדול עם חדרי תפילה ובית מדרש וכיתות לימוד, שנקרא "חצר דהוכיה".

מסורת היתה ליהודי כורדיסטאן לעלות לרגל לאלקוש בחג השבועות, שנקרא בפיהם "עיד אל-זיארה". המנהג היה לחגוג שם בפיקניק המוני ולימוד תורה במשך שבועיים, החל מכ"ח באייר. (בדורנו נקבע תאריך זה כ"יום ירושלים", אבל אין קשר). למתחם הקבר הגיעו בחג השבועות רבבות יהודים גם מפרס ומטורקיה. חלקם שהו במתחם במשך כל השבועיים, וחלקם הגיעו רק לימים אחדים. בשנת 1796 הורחבה חצר דהוכיה, ובפאתיה נבנו עוד חדרים ואולמות לאירוח עולי הרגל הרבים.

קטע מחצר דהוכיה לפני השיחזור (למעלה), ולאחר השיחזור (למטה)

 לאחר הקמת מדינת ישראל קהילת יהודי אלקוש עלתה ארצה במבצע 'עזרא ונחמיה' בשנת 1950. מאז הגיעו לקבר נחום רק מעט מאוד יהודים בחג השבועות. המסורת המפוארת נמוגה. אבל יתכן שהיא תחודש. טקס חנוכת האתר המשופץ נקבע בכוונה לתחילת שלשת ימי הקבלה שלפני חג השבועות הקרוב.

לפני 8 שנים כבשו כוחות דאעש את מחוז נינווה בצפון עיראק, ועשו רצח-עם של המיעוטים האשורים והיזידים. בכל מקום השאירו חורבן, והשמידו אתרי מורשת של דתות לא-מוסלמיות. כך ניבא נחום על חורבן העיר נינווה, שנקראת כיום מוסול: "הוֹי, עִיר דָּמִים, כֻּלָּהּ כַּחַשׁ, לֹא יָמִישׁ טָרֶף. קוֹל שׁוֹט, וְקוֹל רַעַשׁ אוֹפָן, וְלַהַב חֶרֶב וּבְרַק חֲנִית, וְרוֹב חָלָל וְכוֹבֶד פָּגֶר, וְכָשְׁלוּ בִּגְוִיָּתָם" (נחום ג/א). נבואתו זו התקיימה גם בדורנו, 2,600 שנים לאחר שנחום זעק אותה.

ברחבי עיראק היו אתרי תיירות יהודית של בתי כנסת וקברי נביאים, שבמשך דורות רבים היו מוקדים לעליה לרגל. אתרי המורשת היהודית סבלו מנחת זרועם של הג'יהאדיסטים מדאעש. בכל מקום פוצצו הברברים האלה את כל הכנסיות הנוצריות, חוץ מהגדולה והיפה ביותר בעיר, שאותה תכננו להפוך למסגד.

בקיץ 2014 הם פוצצו והחריבו לחלוטין את קבר יונה הנביא בעיר  בצפון עיראק. הם הרסו והשמידו גם את קבר דניאל בתוך מצודת כירכוכ שבעיראק. בקבר יחזקאל הנביא, בכפר צ'יפיל מדרום לבגדד, הם ניתצו לוחות שיש כתובות בעברית, וגרמו נזקים למצבה ולמבנה. הם התקדמו במסע הכיבושים גם לפאתי אלקוש, ובדרך נס הם נבלמו 3 ק"מ בלבד לפני קבר נחום. "אם דאעש היו מתקדמים את שלושת הקילומטרים האלה, אפשר לומר בוודאות שגם קבר נחום לא היה שורד" אומר מאיר רונן.

הירידה לחצר דהוכיה לפני השיפוץ (למעלה), ולאחר סיומו (למטה)

כאשר חיילי ארה"ב הגיעו לעיראק, הם דחקו את דאעש מרוב אזורי השליטה שלהם. קצין אמריקאי יהודי, סא"ל אדם טִיפֶן, ששירת בשני סבבים בעיראק הגיע לקבר נחום בשנת 2016 והוא התרגש לראות במתחם הקבר שלטי אבן מסותתים עם אותיות בעברית. אדם זכר היטב את הכתב מההכנות לבר המצוה שלו בבית חבד בעיירה  Coram בלונג איילנד.

באותה תקופה החליטו בממשל האמריקאי לעודד את הפליטים היזידים לחזור לבתיהם, ולסייע לאוכלוסיה המקומית להשתקם ולשפץ את בתיהם הפרטיים ומבני הציבור. ד"ר שריל בנארד, אשתו של השגריר לשעבר של ארה"ב בעיראק. הקימה את ארגון Arch (ראשי תיבות של: Alliance for the Restoration of Cultural Heritage). היא החליטה להתגייס למשימה הקשה של הצלת קבר נחום. בשנת 2018 החלו את פרויקט ההצלה לאחר שקיבלו אישורים מהרשויות בממשלת כורדיסטן.

אדם נהג לבקר בישראל כמעט מידי שנה. לאחר התחלת הפרויקט הוא הגיע שוב לישראל עם שריל ברנארד לעריכת תחקיר ולראיין אנשים בקהילת יוצאי כורדיסטן. הוא יצר קשר עם נשיא הקהילה הכורדית בישראל, יהודה בן יוסף, חבר מועצת עיריית ירושלים. ליהודה בן יוסף היה חשוב לקבל תחילה אישור רבני, והוא יזם פגישה של אדם עם הראשון לציון, הרב שלמה משה עמאר. "הצגתי לרב תמונות מהריסות קבר נחום, והוא נתן לנו ברכת הדרך" מספר אדם.

בעקבות זאת נוצר קשר גם עם שר הפנים, הרב אריה דרעי, שהתלהב מהפרויקט וסייע בהסרת מכשולים בלי להשאיר עקבות בכתב.

מאחורי הקלעים בפרוייקט זה פעלה בנחרצות גם חברת הכנסת לשעבר, קסניה סבטלובה, בוגרת אולפנת 'נווה הרצוג' בבני ברק. היא הקימה את "השדולה הפרלמנטרית לטיפוח ושימור תרבות יהדות ארצות האיסלאם" במיוחד לצורך זה. בשם השדולה וחברי הכנסת היא פנתה לאונסקו באו"ם בדרישה "לפעול בכל דרך לשמר את האתר של קבר נחום ולהגן עליו מפני פגיעה". היא פנתה לגופים בינלאומיים נוספים, ועוררה לחצים שקידמו את הפרויקט לשיפוץ קבר נחום, וסייעו למימונו.

"חיפשנו מי מתאים לעבודות הצלה ושיפוץ של מתחם קבר נחום" מספר אדם טיפן. "במקום לשכור מהנדס כורדי מקומי, העדפנו מומחים בעלי ניסיון בשימור בתי כנסת עתיקים, שיש להם גם קשר רגשי ליהדות. חבריי בהנהלת מוזיאון ישראל המליצו על משרד 'שפר את רונן מהנדסים' מירושלים, שעבדו בשיקום עיר דוד בירושלים, במגדל דוד ובאתרים היסטוריים רבים. כך גייסנו לפרוייקט את יעקב שפר ומאיר רונן".

הכניסה למתחם קבר נחום לפני השיפוץ (למעלה), וכיום לאחר השיפוצים (למטה)

גורמי הבטחון בישראל לא אישרו בתחילה ליעקב ולמאיר לטוס לעיראק, אך למרות זאת הם הגיעו באפריל 2017 לאזור הכורדי בצפון עיראק עם דרכוניהם הישראלים. שני הישראלים נחתו בנמל התעופה של אירביל, ומשם הוסעו במכוניות משורינות נפרדות כ140 ק"מ אל העיירה אלקוש, כשהם מלווים באנשי בטחון. זה היה מסע מפחיד, כי בדרך ישנם מחסומים קבועים ומאולתרים. המאבטחים הערימו על החיילים במחסומים בשיטה שאסור לנו לגלות. 15 ק"מ בלבד דרומית לאלקוש עדיין התנהלו קרבות מול דאעש, והדי המרגמות והתותחים נשמעו בלילות עד אלקוש, ובימים נראו באופק תימרות עשן מההפגזות.

בהגיעם למתחם הקבר, ראו תקרות שקרסו וקירות שהתמוטטו.

יעקב ומאיר החלו למדוד ולמפות את כל מה שראו באתר, הקירות, החלונות, הפתחים, והתקרות. הם גם סימנו והגדירו את חומרי הבניה המקוריים, את סוגי האבנים וגודלם, ואת חומרי הטיח והדבק, ואת העץ במסגרות החלונות והדלתות.

יעקב שפר, שעבד בעבר ברשות העתיקות, ידע לזהות מניסיונו שהמתחם נבנה והתפתח בתקופות היסטוריות שונות. הוא מעריך שהמבנה הראשי מעל הקבר נבנה תקופת הרומאים במאה השניה, כ600 שנה אחרי מות נחום הנביא. אורכו ורוחבו כ20 מטר. נבנו בו 14 קמרונות ותשעה עמודים, שהחזיקו גג שבמרכזו כיפה שמזכירה את קבר רחל.

בשלב שני, כ800 שנה אח"כ, במאה העשירית, נבנו מסביב למבנה הקבר נבנו עוד חדרים ומבנים קטנים לתפילה ולימוד, עם גגות כיפה קטנות זו לצד זו.

בנוסף, לפני כ250 שנה נבנו בחצר החיצונית עוד חדרי לימוד (שטיבלעך) וחדרי אירוח צמודים זה לזה, באופן שהם יצרו חצר גדולה בשטח של כ50X40 מטרים, מתוחמת בצורת האות ח'.

הבניה החדשה ביותר היתה של גג אסבסט מעל מבנה הקבר, שבנו יהודים בשנות השבעים של המאה הקודמת. כך התרחב המתחם, והוא כולל גם את החדר מעל קבר שרה, אחותו של נחום הנביא.

המהנדסים הישראלים גילו הרס רב, כמו שניבא נחום… "וְהַהֵיכָל נָמוֹג" (נחום ב/ז). החורבן היה תוצאה של בלאי טבעי והזנחה, ושל העדר תחזוקה, ולא באשמת דאעש. כמחצית מגג המבנה שעל הקבר קרס ארצה. מתוך 14 קמרונים, רק 6 נשארו על תילם. ומתוך 9 עמודים התמוטטו ארבעה.

גג האסבסט "החדש" קרס גם הוא, וגרם בקריסתו נזק נוסף למבנה. "היה טוב יותר אם לא היו מקימים אותו בכלל" אומר יעקב שפר.

מעניין היה לגלות שבחדרים שנוספו למתחם כאלף שנים אחרי הקמת המבנה הראשי, היו יותר סדקים בקירות ויותר כתלים שהתמוטטו. יעקב מסביר זאת בכך שהם נבנו מחומרי בניה וטכנולוגיות פחות טובים מאלה של תקופת הרומאים. לפי המעט שנותר על תילו, הם יכלו לשרטט כיצד היה נראה במקור המבנה שמעל הקבר, וכל המתחם מסביב.

כאשר יעקב ומאיר הסתובבו ברחובות אלקוש, הם התרשמו כי חיו שם בעבר יהודים רבים. זאת מכיון שעל בתים רבים ראו שלטי אבן עם כיתובים "בעברית". התברר שהנוצרים האשורים משתמשים בשפה הארמית, וכותבים בשפתם באותיות אלף-בית מרובעות כמו שלנו.

כומר מקומי סיפר להם שעצמות נחום הנביא הוצאו מהקבר בשנת 1883, והם שמורים בכנסיה המקומית. לדבריו, היהודים מתפללים לקבר ריק. מומחים סותרים תיאוריה זו.

כיום הקבר עטוף בד ירוק, ומתחתיו ציפוי עץ ישן מעל מצבת הבטון. יעקב רצה לפרק חתיכה קטנה מהעץ, כדי להביא ארצה ולגלות מתי הותקנה. להערכתו מצבת הבטון והציפוי שמעליה נבנו במאה העשירית. הוא גילה שמתחת לציפוי החיצוני ישנו ציפוי עץ ישן יותר, ומתחתיו ציפוי ישן עוד יותר, כמו בבושקה רוסית. בבסיס הבטון הוא לא העז לגעת "בגלל קדושת הקבר". התברר שצפויי העץ שהיו על הקבר הקדוש התבלו במשך הדורות, ומידי כמה מאות שנים הוסיפו שכבת ציפוי נוספת, מעל הקודמת.

קבר נחום בתוך היכל הרוס, שחלק מגגו קרס ארצה

כעבור כשבוע יעקב ומאיר חזרו ארצה עם המדידות והשרטוטים שביצעו במתחם הקבר. במשרדם בירושלים הם הכינו חוות דעת הנדסית על שיטות וטכנולוגיה של המבנה, על כשלים פיזיים שימוריים, מסקנות ממה נגרמו הנזקים, והמלצות של תיכנון ראשוני לשיקום ושימור. לכל עמוד וקיר וכיפה הם הכינו תוכנית באילו חומרים וטכנולוגיות להשתמש. הם המליצו לשחזר את האתר באמצעות האבנים המקוריות שהיו מפוזרות בשטחי המתחם, ולנסות להחזירן למקומן. את חומרי הגלם האחרים המליצו לקחת מאבני האזור.

הסקר ההנדסי-שימורי הוגש לחברת ARCH. היה ברור שאי אפשר להביא לשם חברה ישראלית לביצוע מלאכת השיחזור והשיקום. באותה תקופה עבדה בעיראק חברה צ'כית בשם GEMA בשחזור המצודה העתיקה בעיר אירביל. לפני כן הם שיחזרו את המינרט העתיק בצ'ולי, וצברו ניסיון באתרי אונסקו נוספים. הם הסכימו להשתלב גם בפרויקט שיקום קבר נחום.

ניירות העבודה שהכינו יעקב ומאיר הועברו למהנדסים הצ'כים, שהכינו לפיהם תוכנית עבודה מפורטת וכתב כמויות לחומרים. "אישרנו את העבודה הטובה שהם עשו בתכנון" מספר יעקב.

מסדרון המבואה אל הקבר לאחר השיפוץ

עם זאת, יעקב ומאיר הזהירו כי הרוח והגשם עלולים לגרום לקריסה מוחלטת בתוך שבועות ספורים, אם לא יבוצעו מיד עבודות לחיזוק המבנים. "למזלנו באותה שנה לא ירדו גשמים" אומר יעקב שפר. הצוות של ARCH בצעו התערבות חירום, ובינואר 2018 הצ'כים עשו חיזוקים ותמיכות זמניים. רק לאחר מכן החלו בפעולות השיחזור והבניה. כחודש לפני סיום פרויקט השיחזור והשיפוץ, הוא הופסק בגלל מגבלות הקורונה. רק בשנה שעברה חזרו לעבוד, והשלימו את הפרויקט.

כיום מתחם הקבר משוחזר כמו שהיה בשיא תפארתו. כך זכינו שבדור שלנו התקיימה גם נבואת נחום: "חַזְקִי מִבְצָרָיִךְ, בּוֹאִי בַטִּיט וְרִמְסִי בַחוֹמֶר, הַחֲזִיקִי מַלְבֵּן" (נחום ג/יד).

הקירות והגג של המבנה הראשי מעל הקבר כיום 

קבר נחום הנביא חזר להיות אתר תיירות עולמי ומוקד עליה לרגל ליהודים, אבל נכון לעכשיו אי אפשר לבקר בו עם דרכון ישראלי. בימים אלה ARCH מכינים שלטי הסברה בשפות אנגלית כורדית וערבית, שיוצבו במתחם הקבר, ויסבירו למבקרים על נחום הנביא וההיסטוריה היהודית המקומית. הם מפיקים גם אפליקציה להדרכת אודיו באנגלית, שהמבקרים יוכלו להוריד מהאינטרנט, ולשוטט בתוך המתחם תוך שמיעת הסברים על מה שהם רואים סביבם.

אדם טיפן ביקר באלקוש 13 פעמים בחמש השנים האחרונות, לפני השיפוץ, במהלכו, ולאחר סיומו. הוא מספר שכמעט מידי יום במהלך העבודה הגיעו לבקר במקום מטיילים כורדים ועיראקים לא-יהודים. חלקם לא ידעו עד אז שבעיראק חיו פעם יהודים. פעם הגיעה אל האתר כיתה של 30 סטודנטים לארכיטקטורה כדי ללמוד מפי אדם והפועלים על שיחזור אתרים עתיקים. לפני 3 שנים נולד לאדם בן בכור, והוא נתן לו את השם… נחום.

ליום העיון בחודש שעבר במרכז מורשת בבל הוזמנו גם מבוגרים שבילדותם השתתפו בהילולות חג השבועות בקבר נחום. למראה הצילומים שהציג שם מאיר רונן, הם העידו שכך בדיוק הוא נראה גם בצעירותם. אחד מהם פרץ בבכי מרוב התרגשות, והרטיט את לבבות הנוכחים.

פתחנו הכתבה בנבואת הזעם של נחום על נינווה, שהתקיימה גם בדורנו. יהי רצון שכמו שנתקיימה נבואת החורבן שלו, כך יתקיימו בנו גם פסוקי נבואת הנחמה שלו: "הִנֵּה עַל הֶהָרִים רַגְלֵי מְבַשֵּׂר מַשְׁמִיעַ שָׁלוֹם. חָגִּי יְהוּדָה חַגַּייִךְ, כִּי לֹא יוֹסִיף עוֹד לַעֲבוֹר בָּךְ בְּלִיַּעַל. כֻּלוֹ נִכְרָת. חַזֵּק מָתְנַיִם, אַמֵּץ כֹּחַ מְאוֹד, כִּי שָׁב ה' אֶת גְּאוֹן יִשְׂרָאֵל" (נחום ב/א-ב).

ונאמר אמן!