בתחילת פרשת השבוע מספרת התורה על המיילדות העבריות שפרה ופועה. מתברר שסיכוני לידה והגבלת ילודה היו לא רק במצרים העתיקה, אלא גם בענף התעופה בדורנו. יש נשים שכורעות ללדת לא רק כשהן "עַל הָאָבְנָיִם", אלא אף על סיפוני אוניות מטוסים.

לדוגמה: בתחילת החודש שעבר, נוסעת צעירה ילדה תינוק במהלך טיסה של חברת התעופה 'דלתא' מיוטה בארה"ב להונולולו בהוואי. למזלה, על סיפון המטוס היו שלוש אחיות שסייעו לה ללדת. אחת הנוסעות צילמה את התקדמות הלידה, והעלתה את הסרטון לרשת טיקטוק, שם הוא צובר עשרות אלפי צפיות גם השבוע. גם אצלנו בישראל נולדו שתי תינוקות בטיסות של אל על. זה קרה לפני 30 שנה, במהלך 'מבצע שלמה' להעלאת יהודי אתיופיה.

יש הורים צעירים המצפים להביא ילד לעולם דוקא בטיסה, כי חושבים שהתינוק יזכה לטוס חינם במשך כל חייו בחברת התעופה שבה נולד. זו אגדה ומיתוס. בבדיקה אצל כל חברות התעופה הישראליות מתברר שאף אחת אינה מעניקה טיסות חינם למי שנולד בטיסותיהן. חברות התעופה היחידות שמעניקות זכות כזו ל"ילדי השמיים" שנולדים במטוסיהן, הן חברת תאיThai , אייר אסיה, ואסיה פסיפיק. יש חברות כמו CEBU הפיליפינית, שמעניקות ליילוד הטבה של נקודות רבות במועדון הנוסע המתמיד שלהן. חברות תעופה אלה עושות זאת בהתנדבות ורצון טוב, ולא בגלל איזה חוק בינלאומי שאינו קיים.

לפני שנים אחדות נולד תינוק בטיסה של חברת וירג'ין אטלנטיק, והוריו הגישו תביעה לקבל זיכוי מראש לכל טיסותיו. וירג'ין הוכיחה בבית המשפט שאין חובה חוקית כזו, אך לפנים משורת הדין החליטה לתת לו טיסות חינם עד גיל 21.

מול הסיכויים האפסיים לכרטיסי טיסה חינם, עומדים הסיכונים הרבים של הסתבכויות בלידה. התורה מלמדת אותנו שבלידות בדרכים עלולים להיות גם סיכונים. לפני שבועות אחדים קראנו בפרשת 'וישלח' על לידת בנימין "וַיְהִי עוֹד כִּבְרַת הָאָרֶץ לָבוֹא אֶפְרָתָה, וַתֵּלֶד רָחֵל וַתְּקַשׁ בְּלִדְתָּהּ. וַיְהִי בְהַקְשׁוֹתָהּ בְּלִדְתָּהּ, וַתֹּאמֶר לָהּ הַמְיַלֶּדֶת: אַל תִּירְאִי, כִּי גַם זֶה לָךְ בֵּן. וַיְהִי בְּצֵאת נַפְשָׁהּ כִּי מֵתָה, וַתִּקְרָא שְׁמוֹ בֶּן-אוֹנִי, וְאָבִיו קָרָא לוֹ בִנְיָמִין" (בראשית לה/טז-יח). אפשר להניח שאם היתה קיימת תחבורה תעופתית בדורות ההם, אולי היו יעקב ורחל עושים דרכם לאפרתה בטיסה פנימית של ארקיע, ואולי אף היתה רחל כורעת ללדת במטוס.

הבעיה היא שבמקרים של צירים והתחלת לידה על המטוס אי אפשר לעשות הרבה. אומנם הדיילות לומדות עזרה ראשונה במסגרת הכשרתן, אך אינן לומדות גם מיילדוּת. לכן הקברניט שואל במערכת הכריזה האם יש רופא בין הנוסעים. לפי התשובה מחליט הקברניט אם להמשיך בטיסה כמתוכנן, או לבצע נחיתת חירום, כדי להעביר את היולדת לבית חולים.

דובר אל-על לציבור הדתי, קובי סלע, מוסר שחברת אל על ורוב חברות התעופה בעולם אוסרות על נשים הרות לעלות על טיסה לאחר השבוע ה-35 של ההריון. במקרים חריגים של טיסה הכרחית, יש לקבל אישור מיוחד מהרופא של חברת אל על (MEDA). אומרים שהוא מקפיד מאוד לא לאשר טיסה מהשבוע ה38 ואילך. בנוסף, נוסעות בשבוע ה-28 ואילך נדרשות גם להציג מכתב מרופא שמאשר את תאריך הלידה הצפוי.

אז איך הרשו לאישה בהריון מתקדם לעלות על טיסת דלתא להונולולו? התברר שבמקרה הזה הנוסעת לא ידעה בכלל שהיא בהריון. בסרטון היא אומרת: "פשוט לא ידעתי שאני בהריון, הקטנצ'יק הזה הגיע משום מקום. אם האחיות לא היו שם אני מניחה שאני לא הייתי כאן היום, אלוהים ברך אותי".

בעיות משפטיות

איך מתייחס החוק ליילוד שעלה על המטוס בתוך בטן אימו, ויורד מהמטוס כישות עצמאית?

מתברר שאין כללים ברורים.

כולם מאושרים כאשר לידה על המטוס מסתיימת בהצלחה. ההורים וצוות המטוס נרגשים, וכל הנוסעים מוחאים כפיים בשמחה. אבל מתעוררות עוד שאלות משפטיות: מהי האזרחות של הרך הנולד? האם הוא אזרח של המדינה בה רשומה אימו כאזרחית? או אולי הוא אזרח המדינה שבשמיים שלה היה המטוס בזמן לידתו? או אולי הוא אזרח של המדינה שבו רשומה חברת התעופה שבמטוס שלה הוא בא לעולם?

יש מעט מדינות שמעניקות אזרחות למי שנולד במרחב האווירי שלהן, אך יש ביניהן הבדלים לגבי הגדרת המרחב האוירי שמעניק אזרחות. ארצות הברית היא אחת המדינות היחידות בעולם שמעניקות אזרחות לתינוקות שנולדו גם במרחבים הלא יבשתיים שלה, כלומר- במרחב האווירי שלה ובמים הטריטוריאליים שלה. זה תקף גם לתינוקות שלהוריהם אין אזרחות אמריקאית.

בריטניה מעניקה דרכון בריטי לילדים כאלה עם ציון מפורש "מחזיקת הדרכון נולדה בעת טיסה". האישה היחידה בעולם בעלת דרכון כזה היא הגברת שוּנָה קריסטי איב, שראשי התיבות של שמה הם המילה SKY. היא נולדה בשנת 1990 על מטוס בריטיש איירוויז בטיסה מגאנה ללונדון. אגב, מה שקיבלה שונה מבריטיש היו רק שני כרטיסי טיסה לאוסטרליה במחלקה הראשונה ביום הולדת ה18, ותו לא.

במשפט הבינלאומי יש דוקטרינת "דין הדם" (Jus Sanguinis) שקובעת שתינוק מקבל אוטומטית אזרחות זהה לזו של הוריו. אבל מדינת ישראל אינה חתומה על האמנה, שרק כ30 מדינות חתמו עליה. סעיף 11 בחוק מרשם האוכלוסין שלנו עוסק בילדים שנולדו בחו"ל להורים ישראלים. ההורים נדרשים להציג כל מיני מסמכים, ביניהם גם תעודות לידה שלהם ושל התינוק. אבל כאן יש בעיה, כי בתי חולים נותנים תעודת לידה רק למי שנולד אצלם, ולא לתינוקות שנולדו מחוץ לבית החולים.

אם יצליחו ההורים לפתור בעיה זו, תתעורר שאלה נוספת. מה יקרה כאשר שני ההורים אזרחים של מדינות שונות, וכל הורה רוצה שהתינוק יירשם כאזרח המדינה שלו?

מסובך מבחינה משפטית. מה שברור ולא מסובך זה שבהריון מתקדם עדיף לא לעלות על מטוס.

אילו המיילדות העבריות, שפרה ופועה, היו חיות בדורנו, כנראה היו מציעות לנוסעות הרות טיפים אלה:

  • הצטיידי בפוליסת ביטוח נסיעות שכוללת גם סיכוני הריון.
  • השתדלי לטוס עם מלווה, ולא לבדך.
  • אל תהדקי את חגורת המושב בחוזקה על הבטן, אלא רק בצורה רופפת מעל הבטן.
  • הזמיני מושב במעבר, כדי שתוכלי לקום בקלות ולהסתובב מידי פעם.
  • לבשי גרביים תומכות לסיוע בזרימת הדם.
  • בקשי מבעלך עיסוי לרגליים מידי פעם, או עסי בעצמך.
WP2Social Auto Publish Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן