וינה היהודית: אתרי מורשת, בתי כנסת ואוכל כשר בלב אירופה

וינה היהודית חוזרת למרכז מפת התיירות של המטייל הדתי. בשנים האחרונות, ובמיוחד לקראת הקיץ הקרוב, יותר ויותר ישראלים מחפשים יעד אירופאי שמאפשר לשלב תרבות, היסטוריה ונוחות דתית מלאה. וינה מציעה שילוב נדיר של אתרי מורשת יהודית מרגשים, בתי כנסת פעילים, ושפע של אוכל כשר ברמה גבוהה. לא בכדי אנו אומרים על העיר את הפסוק מתהלים "וְתֵן בְּלִבֵּנוּ וִינָה".

וינה מציעה למטייל הדתי חוויה ייחודית באירופה: שילוב בין היסטוריה יהודית עמוקה, קהילה פעילה, ואפשרויות נוחות לשמירת כשרות ושבת. רוב המסעדות הכשרות, בתי הכנסת והשירותים היהודיים מרוכזים ברובע לאופולדשטאט, שנחשב עד היום ללב הפועם של וינה היהודית.

העיר, שהייתה בעבר אחד המרכזים היהודיים החשובים באירופה, שומרת עד היום על שכבות של זיכרון, לצד חיים יהודיים מתחדשים שמורגשים בכל פינה. העיר נחשבת בטוחה ליהודים יותר מרוב הערים באירופה. זאת בזכות הנשיא שהקפיד לא לאפשר הגירה של מוסלמים לאוטריה

האטרקציות המרכזיות בוינה

בוינה יש שפע אטרקציות תיירותיות כלליות, וגם אתרי מורשת יהודית שמושכים את הציבור שלנו. וחשוב לא פחות- יש בה שפע של מסעדות וסופרמרקטים כשרים.

הכנתי עבורכם המלצות על אתרי תיירות החשובים בוינה:

ארמון שנברון והגנים המלכותיים

ארמון שֵנְבְּרוּן הוא האטרקציה התיירותית הראשית בוינה. הגנים שמקיפים את הארמון הם שטיחים ירוקים של דשא מסותת, ערוגות פרחים סימטריות, מזרקות שופעות מים צוננים, ופסלים לבנים שמציצים מבין השיחים. מבוך שיחים מפותל. גן החיות העתיק ביותר בעולם, מהווה קסם לילדים עם כלוביו ההיסטוריים ותחושת נוסטלגיה אירופאית.

בתוך הארמון, האולמות והחדרים עטויים בטפטים מוזהבים, תקרות מצוירות ונברשות קריסטל. מוזיאון הילדים מציע תחפושות תקופתיות, וריהוט מלכותי מוקטן שמאפשר לילדים לחוש כנסיכים.

תיאטרון הבּוּרְגְתִיאָטֶר

המבנה החיצוני מעוטר בפסלים של דמויות מהמיתולוגיה היוונית ומההיסטוריה האוסטרית, שמביטים כלפי מטה על העוברים ושבים. בפנים, אולמות רחבים עם קירות מצופי זהב, תקרות מקומרות מצוירות, ווילונות קטיפה אדומים, ונברשות כבדות שנותנות תחושה של הדר אצילי.

ארמון הופבורג ובית הספר לרכיבה

ארמון הוֹפְבּוּרְג ששימש את קיסרי בית הבסבורג, הוא מתחם מרהיב של מבנים לבנים עם גגות נחושת ירוקים, כיכרות אבן רחבות, מזרקות מים גדולות. לאורך קירותיו ניצבים פסלים מדהימים בעוצמתם, בפוזות שנראות כמעט אמיתיות.

בית הספר הספרדי לרכיבה נמצא במתחם ארמון הופבורג. האולם המרכזי עטוף בקירות לבנים ונברשות קריסטל, ומזכיר יותר ארמון מאשר זירת רכיבה. הסוסים הלבנים זזים בהרמוניה מושלמת, כאילו הם רקדנים באופרה. הילדים יישארו פעורי פה למראה הקפיצות המדויקות.

קתדרלת סן סטפן והעיר העתיקה

סמל נוסף של העיר הוא קתדרלת סן סְטֶפָן במרכז העיר העתיקה. מבנה ארכיטקטוני מדהים ביופיו, עם גג שאריחיו יוצרים פסיפס מקסים. לאלה בינינו שנכנסים לכנסיות, כדאי לעלות 343 מדרגות למרפסת התצפית על הנוף של וינה. הנוף מלמעלה שווה כל נשימה שנגזלת במאמצי הטיפוס.

פארק פראטר וגלגל הענק

הלונה פארק פָּארְטֶר מציע שפע של מתקנים לגדולים וקטנים. הבולט מביניהם הוא גלגל הענק, שנהיה אחד מסמלי העיר.

אתרי מורשת יהודית בוינה

ישנם עוד אתרי תיירות בתוך וינה, אך אנחנו מתעניינים ומתרגשים יותר מול אתרי המורשת היהודית. וינה היהודית הייתה במשך מאות שנים אחד המרכזים החשובים באירופה. בוינה של טרום השואה פעלו יותר מתשעים בתי כנסת, עדות לחיים יהודיים שוקקים. כיום נותרו רק מעטים מהם.

בית הכנסת שטאדטטמפל

אחד המעטים ששרד הוא בית הכנסת שְטָאדְטְטֶמְפְּל ברובע הראשון. הקיסר יוזף השני אסר על היהודים לבנות בתי כנסת בולטים, ולכן החזית החיצונית שלו נראית כמו כניסה לסתם בניין מגורים ברחוב.

אך ברגע שנפתחת הדלת ונכנסים פנימה, הכל משתנה. ההיכל מרהיב. קירות מעוגלים עטופים באור רך, גלריות עזרת הנשים משקיפות מהקירות אל המרכז, כמו מרפסות תיאטרון. ארון הקודש מפואר, עטור גילופים עדינים. בתקרה כיפה גבוהה, ובמרכזה תלויה נברשת קריסטל ענקית שמפזרת אור זוהר. זהו מרחב של קדושה, יופי, וסיפור הישרדות.

מי שמצטרף לתפילה כאן בשבת יזכה בחוויה רוחנית. את החזן מלווה מקהלה מקצועית, והשירה חובקת אותנו כמו ענן מוזיקלי. מתפללים פה ב"נוסח וינה", שזה נוסח אשכנז עם שינויים מסוימים. הדפיסו אפילו סידור תפילה בנוסח וינה. זה המקום היחיד בעולם שבו נהוג נוסח זה. זוהי לא רק תפילה, אלא מופע תרבותי, קונצרט של מסורת. (אגב, בערב שבת האחרון קיימו שם עצרת הזדהות עם ישראל).

ביציאה מבית הכנסת אנו רואים במורד הרחוב שני עמודי בטון נמוכים, עם שרשרת ביניהם. עד השואה, שרשרת זו היתה נפרשת בשבתות בין שני העמודים, כדי למנוע כניסת רכבים וכרכרות שעלולים להפריע לתפילות השבת.

כיכר היהודים והאנדרטה לשואה

בכיכר היהודים (יוּדֶנְפְּלָאץ), במרחק כ5 דקות הליכה, נמצא ביכ"נ נוסף. בבית מספר 8 בקומה השניה יש בית כנסת שבו נהגתי להתפלל בתקופה שהתגוררתי בוינה. מתפללים שם בנוסח ספרד. שם פועל עד היום סניף של בני עקיבא וסניף של המזרחי. בימי הביניים, שכן כאן הגטו היהודי.

בחפירות ארכיאולוגיות שנעשו בכיכר בשנת 1995, נחשפו שרידים של בית הכנסת העתיק "אור זרוע", מקום ששימש מקלט וסמל לרוח היהודית, אך גם זירת טרגדיה. בשנת 1421, עת נדרשו יהודי וינה להמיר את דתם, התבצרו רבים בתוך בית הכנסת. לאחר שלושה ימי מצור, הצית רב הקהילה את הבנין על יושביו, כדי שלא יפלו בחרבות הנוצרים, אלא שימותו על קידוש השם כיהודים. אירוע שמזכיר את מצדה, והכיכר עוד מהדהדת את זעקתם.

זכר לארוע הזה נמצא על לוח התלוי על "בית הירדן" בקצה הכיכר, ועליו כתוב בלטינית "נהר הירדן מטהר את הגוף ממחלות, רוע וחטאים. לכן ב-1421 בערו רחובות העיר כדי להעיד על פשעיהם הנוראים של הכלבים היהודים".

האוויר בכיכר ספוג שקט נוגה, כאילו גם האבנים זוכרות את סבל היהודים. מעל שרידי בית הכנסת הוקם מוזיאון תת קרקעי שמציג את הקהילה היהודית מהמאה ה14 עד ימינו. הכניסה דרך הבנין הפינתי שבו הסניף של בני עקיבא.

במרכז הכיכר הוצבה אנדרטה ל65,000 קורבנות השואה מוינה. האנדרטה מכונה "הספריה חסרת השם", והיא מעוצבת כספריה עם מדפים שעליהם ספרים ניצבים הפוך, ואי אפשר לקרוא את הכתוב על שדרת הכריכה. לרגלי האנדרטה מונחים לוחות שיש שעליהם חרותים שמות מחנות הריכוז וההשמדה שאליהם נשלחו יהודי וינה.

מוזיאון יהודי וינה

המוזיאון היהודי השני נמצא בארמון אסקלס. במבנה האריסטוקרטי הזה, עטור קשתות וכתרים, מוצגים סיפורי הקהילה היהודית. התערוכות כוללות חפצי אומנות ותשמישי קדושה מקומיים מלפני השואה. תערוכה מיוחדת "וינה היהודית" מוקדשת לשיקום הקהילה היהודית לאחר השואה.

  אנטון קורט ויקימדיה

הגטו בכיכר היהודים ננטש לאחר פרעות 1421. כאשר החלו היהודים להתאושש, הם התרכזו מעבר לתעלת הדנובה, ברובע 2 שנקרא לֶאוֹפּוֹלְדְשְטָאדְט. במרכזו נפרס רחוב תָּבּוֹרְשְטְרָאסֶה, שמהווה מרכז החיים היהודיים בעיר במאתיים השנים האחרונות.

רובע לאופולדשטאט והחיים היהודיים

רובע לאופולדשטאט נחשב עד היום לבסיס של הקהילה היהודית בוינה. שוכנים בו כיום בתי כנסת רבים, בתי ספר יהודיים, ומקוואות. יש בו גם הרבה מסעדות ובתי קפה כשרים, וחנויות לספרי קודש ותשמישי קדושה. בגלל שהוא הפך לאטרקציה תיירותית, פתחו בו גם חנויות מזכרות לתיירים. גם בית חב"ד שוכן ברחוב התבור.

ובין כל אלה, זיכרון צורב: בית הכנסת הגדול של לאופולדשטאט, שנחנך ב-1858, היה פלא ארכיטקטוני שבאו לראותו יהודים מכל אירופה. בליל הבדולח 1938 הוא נחרב עד היסוד. היום ניצבים שם שלושה עמודים לבנים גבוהים עשויים מתכת, כמחווה אילמת למבנה המפואר שהיה כאן. ממול שוכנים משרדי הקהילה וסניף תנועת הנוער 'עזרא', שעל קירותיו תלוי שלט זיכרון עם מידע על בית הכנסת שחרב.

בית הקברות היהודי העתיק שברובע ה-9 נפתח בשנת 1540. המצבות הן מהמאות ה16-18. בין שביליו השקטים קבורים אישים חשובים כמו: הרב שמעון אוירבך, הרב מנחם הנדל, והבנקאי שמואל אופנהיימר. המקום עבר לאחרונה שימור במטרה לעצור את השכחה ולהציל את הדורות הקודמים מהיעלמות. זהו אי קטן של נצח בתוך עיר משתנה.

פיטר ויידגרובר

אלה הם האתרים היהודיים המרכזיים בוינה, אך הם רק קצה הקרחון. העיר הזאת, על הבוהק הקיסרי שלה והוולס המתנגן ברחובותיה, נושאת בלב האבן שלה אינספור עקבות של חיים יהודיים שפרחו פה מאות בשנים. כמעט בכל פינה בוינה ישנם מקומות בעלי זיקה ליהדות.

אבני הנגף

בהרבה מדרכות בעיר נטועות 'אבני נגף', אבני פליז מבריקות, מול פתחי בתים תמימים, בהם חיו יהודים שנשלחו לאושוויץ או טרזיינשטאט. אתה הולך, פתאום נעצר, ומגלה מתחת לרגליך שֵם, תאריך לידה, תאריך גירוש, ותאריך מוות. כל אבן היא מונומנט אינטימי, אנדרטה פרטית שנכנסת לנשמה.

פסל מנקה הרחובות

אחד האתרים המרגשים הוא פסל הרבי מנקה הרחובות. פסל קטן שמציג דמות יהודי כורע ברך, ומנקה את המדרכה במברשת מטאטא בלי מקל, כשהוא כבול בחוט תיל. כך אילצו הנאצים את רבני העיר לטאטא את רחובות וינה. לא בעמידה, אלא בזחילה משפילה לעיני העוברים והשבים. בין הרבנים היה גם האדמו"ר מסדיגורה, רבי אברהם יעקב פרידמן. באותם רגעים קשים נדר בליבו: אם יזכה לעלות לארץ ישראל, יטאטא את רחובותיה מרצונו. הוא שרד, עלה ארצה, ובכל בוקר לפני תפילת ותיקין, נהג לטאטא בדממה את המדרכה שליד ביתו ברחוב נחמני בתל אביב. לא כמשימה - אלא כתפילה.

מדרגות הרצל נמצאות ליד הבית בו התגורר תיאודור הרצל. על השלט ליד המדרגות כתובה הקדשה להרצל על פועלו וחזונו הנועז להקמת מדינת היהודים.

מדרגות הרצל מובילות לכיכר דזידר פרידמן, שהיה מראשי התנועה הציונית בוינה ונרצח באושוויץ.

מוזיאון זיגמונד פרויד נמצא בביתו ברחוב 19 Berggasse. בזמן הנאצים אולץ פרויד לברוח מאוסטריה ללונדון, אך חדרי העבודה נשמרו כמעט כפי שהיו: הספה המפורסמת נעדרת, אך עשרות פריטים אישיים, פסלים קטנים, וציורים מזרחיים, מספרים על עולם פנימי מורכב. ריח של רהיטי עץ ישנים ועיתונים מצהיבים. אתה מסתובב בבית, ומרגיש כאילו פרויד יצא רק לרגע לעשן סיגר, והוא עוד רגע חוזר.

(הרטה אורנאוס)

ברחבי העיר ישנם בתים רבים שהיו שייכים למשפחות יהודיות עשירות. אלה מעין ארמונות קטנים שידועים בכינוי "ארמונות רחוב הטבעת". מבנים מרהיבים, עם חזיתות מקושטות, מרפסות ברזל מעוקלות, תקרות מצוירות. ארמון גוטמן, ארמון ליבן-אושפיץ, ארמון ורטהיים ועוד. כל אחד מהם טומן סיפור על שושלות יהודיות שפרחו בעיר. מומלץ לסייר לאורך רחוב רִינְג, ולהתפעל מהעושר הרב שהיה ליהודי וינה לפני השואה.

אחד הבניינים הבולטים הוא בית לוּס הסמוך לארמון הופבורג. כאן נולדה האדריכלות המודרנית הווינאית. לאופולד גולדמן היהודי הזמין את האדריכל אדולף לוס לעצב חנות יוקרה לגברים    'גולדמן את סאלאץ'. התוצאה הייתה מבנה קובייתי ונקי שזעזע את קיסר אוסטריה מרוב מינימליזם. בחוץ אין פסלים, אין עיטורים, רק קווים ישרים. אך מבפנים- עמודים עם עיטורים קלאסיים, רצפת פסיפס, וריח עתיק של קטיפה ועור.

פסל זוֹנֶנְפֶלְס בפארק ליד בית העיריה מנציח את יוזף פון זוננפלס היהודי שהיה משפטן ממנהיגי תנועת האילומינטי באוסטריה, וחברו הקרוב של מוצרט.

מבשלת הבירה אוֹטַקְרִינְגֶר, הגדולה ביותר בוינה, הייתה בבעלות יהודית מ1850 עד השואה. הנאצים החרימו אותה והעבירוה לידיים אוסטריות. במשך שנים רבות סירבו הבעלים החדשים להכיר בהיסטוריה היהודית שלה, ורק בשנים האחרונות הוצב שם לוח לזכר בעלי המבשלה היהודים.

בתי כנסת פעילים בוינה

כאמור, וינה הינה יעד מעולה למטיילים ונופשים דתיים, בזכות פתרונות רבים לאתגרים שלנו כדתיים.. יש בה מספר בתי כנסת פעילים עם 3 מניינים ביום, בשבתות ובימות החול. הנה רשימה חלקית של בתי כנסת פעילים:

בית חב"ד (Taborstraße 20a).

בית הכנסת הקווקזי הספרדי (Novaragasse 7)

בית הכנסת הרוסי (Tegetthoffstraße 3a).

ביהכ"נ הבוכרי בית הלוי (Rabbiner-Schneerson-Platz 2).

מחזיקי הדת (Große Mohrengasse 19).

'אגודת ישראל' בעיר העתיקה (Grünangergasse 1).

בית הכנסת קהל חסידים (Große Schiffgasse 8).

אוהל אברהם בקמפוס לאודר באוניברסיטה (Hofzeile 18).

היכן אוכלים כשר בוינה

ליד השטאדטטמפל פועלת מסעדה כשרה "אלף אלף", שמגישים בה גם שניצל עגל וינאי הטעים ביותר שאכלתי מעודי. הכתובת: (Seitenstettengasse 4).

בחור טוב (Taborstraße 19) מול בית חבד.

צפת, נפתחה לאחרונה. (kleine Sperlgasse 6).

מאה שערים (Schmelzgasse 3).

נובלינו- מסעדה איטלקית חלבית. (Zirkusgasse 15).

דלי LOX & TRUFFLES- מסעדה חלבית עם דגים ובייגלה מעולים. נפתחה לאחרונה. (Steindlgasse 6).

פיצריה פרגו (Taborstraße 43).

פיצריה רוסטיקו נפוליטאנה (Rotensterngasse 3).

מאפיה ובית קפה 'אוהל' (Lilienbrunngasse 18).

יש בוינה 3 סופרמרקטים כשרים ומעדניות כשרות:

סופרמרקט 'שפע' (Heinerstrasse 24-26).

סופרמרקטים ושירותים לדתיים

בנוסף, 2 סופרמרקטים של רשת "למהדרין", שבהם יכולה משפחה דתית לקנות את כל צרכיה. הרבה מהמוצרים ב"למהדרין" מיובאים מישראל, והעובדים דוברים עברית. הסניף הראשי נמצא ברחוב התבור, בקרבת בית חב"ד, וסניף נוסף ברחוב Kleine Sperlgasse. הסופרמרקטים מציעים גם שירות משלוחים חינם לכל בתי המלון ודירות הנופש בעיר.

דלי כשר (kleine Sperlgasse 7).

ברנאדט איינהורן גלאט (Große Stadtgutgasse 7).

בוינה פועלים גם בתי מלון כשרים. ראוי להזכיר במיוחד את מלון "סטפני", שבו אנו יכולים לשכור את "החדר של החפץ חיים", שהתגורר פה לפני כ100 שנה. ניסיתי ונהניתי.

וינה מבטיחה חופש רוח וחוויות תרבותיות ייחודיות למבקרים הדתיים. בתי כנסת המסורתיים והקסמים הארכיטקטוניים הם רק חלק מהחוויה המרתקת שממתינה לכל מי שיבקר בעיר הייחודית הזו.

שאלות ותשובות על וינה היהודית FAQ

האם וינה מתאימה למטיילים דתיים?

כן, וינה היא אחת הערים הנוחות ביותר באירופה לשומרי מצוות, עם בתי כנסת, אוכל כשר ושירותים מותאמים.

יש אוכל כשר בוינה?

בהחלט. יש מגוון רחב של מסעדות, פיצריות, דליקטסים וסופרמרקטים כשרים.

איפה נמצא המרכז היהודי בוינה?

בעיקר ברובע לאופולדשטאט, שם מרוכזים בתי כנסת, חנויות כשרות ומוסדות קהילה.

האם יש מניינים יומיים?

כן. יש מספר בתי כנסת עם שלושה מניינים ביום, כולל שבתות.

מהו בית הכנסת המרכזי בעיר?

שטאדטטמפל הוא המרכזי והמרשים ביותר מבחינה היסטורית ורוחנית.

האם יש מוזיאונים יהודיים בוינה?

כן, יש שני מוזיאונים מרכזיים שמציגים את ההיסטוריה של יהדות וינה.

האם כדאי לבקר בכיכר היהודים?

בוודאי. זהו אתר טעון היסטורית עם אנדרטה מרגשת ושרידים ארכיאולוגיים.

יש בתי מלון כשרים?

כן, ויש גם מלונות עם היסטוריה יהודית מעניינת.

האם העיר מתאימה לטיול עם ילדים דתיים?

כן. יש אטרקציות רבות לצד נוחות דתית מלאה.

כמה ימים מומלץ לשהות בוינה?

שלושה עד חמישה ימים מאפשרים לחוות גם את האתרים הכלליים וגם את המורשת היהודית.