כתב וצילם: יאיר מאור, קשת יהונתן

למרות שרבות ידוע ונכתב על צינון הגוף במעיינות הקרים בגולן בימי הקיץ, ישנם אתרים ספורים השמורים לימות החורף שנוכל להנות ממימהם החמים. אמנם לחלקם מובלים המים בצינורות ידי אדם, אך במעיינות חמת גדר מהבילים המים בבריכות באופן טבעי.

המשותף למבקרי אתר הנופש היוקרתי ויודעי הסוד הגלוי של עין ג'ונס הם האתרים ההיסטוריים המפרידים ביניהם. תודות למפגש המתמיד של לוחות טקטונים תחת רגלינו שיצרו את בקע ים המלח, הלא הוא חלק מהשבר הסורי-אפריקאי מתרחשות תופעות גיאולוגית שמעסיקות את החוקרים שנים רבות.

לגבי חמת גדר מקובל כיום שמקור חמשת המעיינות של חמת גדר בהעתק, שבר שנוצר בעקבות תזוזת הלוחות הטקטונים, בעומק של כארבע ק"מ מתחת לפני האדמה. העומק הרב הקנה למי חמת גדר את הטמפרטורה הגבוהה ובפורצם מעלה ספגו מינרלים רבים, הנמצאים במים.

אנשים רבים בעלי שררה אשר נמשכו על אדי המים העולים בעקבות תכונות גשמיות אלו, הדביקו למי חמת גדר תכונות מרפא ואף אלוהות וקדושה.

חמת, גדר

בספר יהושע אנו רואים שחמת גדר היא אחת מהערים שסימנו את גבול נחלתו של שבט נפתלי, ”וְעָרֵי מִבְצָר הַצִּדִּים צֵר וְחַמַּת רַקַּת וְכִנָּרֶת (יהושוע,יט',לה,) .

מאחר ובימי המשנה והתלמוד לא בטוחים האם הכוונה לעיר גדר, השוכנת על רכס הרי גלעד במקומו של הכפר אום קיס (أم كيز), מעל בקעת חמת גדר, או שהכוונה למקומה של חמת גדר כיום. כנראה מסיבה זאת מוזכרים מעיינות אלו פעמים מספר בתלמוד הירושלמי והבבלי, כי רבותינו הלכו לבדוק בעצמם.

כאשר הגיע רבי יוחנן, הוא זיהה את מקור המים מעומק האדמה, ומיד גרס כי אלו שאריות מימי המבול של נוח. אנו למדים על נושא הלכות שבת בזכות ביקורו של רבי יהודה הנשיא ופמליתו באתר. מנכדו, רבי יהודה נשיאה, ניתן ללמוד על דיני ביקור רופא נכרי וקנייה והשאלה של כלי כסף, ואיך השפיעו אדי המעיין החם על פסיקותיו.

עניין מיוחד דן רבי בנושא גבול שבת, "ועוד התיר רבי שיהיו בני גדר יורדין לחמתה ועולין לגדר ובני חמתה אין עולין לגדר“ . בדיון על הלכות שבת ותחומיה, ידוע שמעבר לעירוב המסמל את רשות היחיד, ניתן ללכת ללא טלטול עד מרחק של כאלפיים אמות. זהו מרחק קבוע. אך כאשר הדיון מגיע לחמת גדר נראה כאילו רבי מפלה לטובה את בני העיר גדר שיוכלו לטבול רגליהם בעינות המרפא ולשוב לבתיהם, אך מנע מאנשי חמת לעלות לנשום אוויר פסגות הגלעד.

הלכה תמוהה זו הצריכה דיון מעמיק בחלק נוסף של חמת גדר שאך לא מזמן נחשף איתו גם התשובה לשאלה מבעבעת זו.

מה לוחשות האבנים

כאשר החל אלעזר סוקניק לחפור בתל באני, הוא חשב לחשוף במרום התל את המרחצאות שהוזכרו בתלמוד, שכן משמעות השם 'תל אל באני' הוא שיבוש של המילה באניו (μπάνιο-bánio) היא מרחץ בעברית.

מה רבה היתה פליאתו כאשר הבין שלמעשה חשף את בית הכנסת של חמת גדר. צורתו של המבנה, מרובע כמעט שווה צלעות, מחזק את סיפורי ביקוריהם של רבי, פמלייתו ומשפחתו. קישוטי הפסיפס הנהדרים של זוג אריות וברושים המפארים את מי שתרם לבניה ושיפוץ המקום, משכו את החוקרים להאמין שרוחצי המעיין ומתפללי בית הכנסת פקדו את האתר עד המאה ה-6.

שם אחד שנמצא הוא 'קומוס פרורס', קומוס הוא תואר של בעל תפקיד בכיר בשלטון הביזנטי שנאסר על יהודים ב-432, אזכור שמו ותארו משקפים לנו שימוש תמידי בבית הכנס של חמת גדר.

בית הכנסת שימש רוחצים רבים, ואנשים בעלי השפעה תרמו לפארו של בית הכנסת, אך גודלו הצנוע יחסית מצביע על מספר מועט של תושבי חמת גדר שהתפללו בו תדיר. אם כן ניתן להסיק שהעיר חמת הייתה קטנה מהעיר גדר, השכנה על ראש ההר, לכן תחום השבת של גדר כלל בתוכו את העיר חמת הקטנה. אך תחום השבת של חמת קטן, ולכן לא התיר לאנשיה לטפס במעלה ההר.

השערה נוספת ניתן לבנות דווקא ממקורות חיצונים והוא תיאורו של סטראבו "הרומאים רודפי התענוגות, לאחר שנהנו מפעילותיהם המבריאות של המעיינות החמים,חזרו לגדר לחלץ עצמותיהם, והתענגו ממרומי העיר הקרירים…". אולי בפסקתו חשש לקהל עדתו שמא יתערבבו בקהל הנוכרי ויאבד צלם השבת וצלם היהודות בחמת גדר.

אתר חמת גדר שנחפר ב-1979 על ידי הירשפלד וסולר, נגמר רק לאחר שבע שנים, ועדיין טוען הירשפלד שלא גילה כל סודותיו.

קשת באדים

צמד הארכיאולוגים מהאוניברסיטה העברית ורשות העתיקות ידעו שמצאו אתר ייחודי במינו הן מאיזכורי קודמיהם, נלסון גליק ושומאכר אך הבינו זאת כאשר חשפו ראשים של עמודי שער בכניסה למתחם המרחצאות.

אתר בית המרחץ היה מתחם ענק שהתבסס על עין מקאלה, בעל הטמפרטורה הגבוה ביותר מעיינות חמת גדר, 52 מעלות! מימיו הועברו לשבע בריכות בגדלים שונים, אשר אליהן נלוו חללים לצרכי הסתגלות, בריאות או התנשאות.

כל בריכה הייתה ככל הנראה בעלת טמפרטורה אחרת, על מנת לאפשר למבקרי בית המרחץ להסתגל לחום המים העולה. או לפי חוקרים אחרים לטפל בבעיה רפואית שונה.

למבקרי אתר בית במרחץ ניתנה התנועה בין החדרים בכיון אחד, על מנת לשמור על שלוות הרוחצים והבטיחות. באולם הכניסה הועמדה קשת הפאר בראש עמודים בגובה של 7.8 מ', ומאחוריהם נמצאו עמודי התמך, הקמרונות, שבזכותם ניתן לשחזר את גובה הבניין ל-18 מ'.

הבריכה הבאה, נקראת 'הסגלגלה' משום שפארה נשמר בצורה הטובה ביותר. כאשר חפר את סביבת המעיין עצמו, מצאו את גולת הכותרת של חמת גדר. המעין עצמו שופץ בצורה משוכללת ביותר על מנת להעביר את מימיו שאין היד סולדת בו, ולידו בריכת המעיין שבקרקעיתה נשתמרה כתובת לזכרו של פטרוס בן רומנוס, שמימן את שיפוץ החלל שדבקו בו תכונת של רפואה וקדושה.

בריכה נוספת (שתאלץ אותנו להתאמץ לשמור על פה סגור) היא בריכת המזרקות. הבריכה נקראת NATATIO או בעברית- "בריכה הפתוחה לשמיים". בריכה זו בגודל של כ-53 מ' הוקפה ב-32 מזרקות שהזרימו אליה את מי המעין. ככל הנראה הייתה בריכה זו הקרה ביותר.

בחלק מן החללים השתמשו עד התקופה הערבית הקדומה, שם החלו לנתץ את פני המזרקות המעוצבות ולחרות את כיון תפילתם יחד עם שמו של אללה.

ככל הנראה היה זה רעש אדמה מבקע ים המלח שהחריב כליל את המתחם במאה ה-7 והוציא את האתר המפואר משימוש.

כיום ניתן להגיע לעין ג'ונס ולראות את האתר הארכיאולוגי ואת המלון הסורי, וזה כבר פרק נוסף בהיסטוריה של הגולן.

באתר חמת גדר רבים הסיפורים באדים, מוזמנים להצטרף  אלינו, קשת יהונתן, לשבוע סיורים מיוחד לכבוד טו בשבט, כדי לשמוע עוד על חמת גדר ואתרים חוצי גבולות נוספים.

 

 

דילוג לתוכן