לאחרונה שמענו שבאזור היער השחור לא רוצים ישראלים. התגובה המיידית שלנו היתה "אנטישמים!". אבל מתברר שזה באשמת התנהגות לא נאותה של ישראלים, שאינם מכבדים את הכללים. חושבים שאם אנחנו משלמים על השירות, אז "מגיע לנו" עוד ועוד דברים.

למשל, ברוב המלוניות והצימרים מקובל שקבלת החדרים עד שעה 6 בערב, ולאחריה העובדים הולכים הביתה. מתברר שישראלים שנוחתים אחר הצהריים מגיעים למלונית אחרי 6, ובאים בטענות וצעקות. מדובר בישראלים נורמטיביים, ולא בפרחחים שעושים בושות למדינה, כמו אלה ששוברים רהיטים במלונות ביוון או גונבים ברזים ממלונות בטורקיה.

מכיון שחלק מהיחס השלילי נגד ישראלים נובע מתום לב ומהבדלים תרבותיים, הנה "עשרת הדיברות" שיעזרו לנו להיות תיירים טובים ורצויים בכל מקום בעולם:

1. אנוכי מציג עצמי לפי הכללים המקובלים- מקובל שהמבוגר מושיט יד לצעיר, והבכיר לזוטר. אישה לא מושיטה יד לגבר זר. יש הבדלים גם לגבי משך אחיזת היד ועוצמתה. לחיצת יד שאצלנו נחשבת נורמלית, עלולה להיחשב בתרבויות אחרות שתלטנות אגרסיבית, ובמקומות אחרים בושה ורפיסות. אפילו הגששים התלבטו מי מושיט ראשון את היד לברכה כשפוגשים במדרגות את גברת זליבנסקי (או מועלם). עלינו לברר איך לוחצים יד ביעד שלנו.
2. לא יהיה לך דרישות לסלפי עם זרים- ישראלים עושים צילומי סלפי גם עם מקומיים שלבושים בבגדים פולקלוריסטים או עם תסרוקות מיוחדות. הישראלים אינם מבקשים מהמקומיים רשות לצלם אותם. יש מקומות שזה נחשב פגיעה בפרטיות וחוצפה. רוב האמריקאים והסינים לא רוצים שתמונתם תתפרסם ברחבי האינטרנט בפייסבוק ובאינסטגרם. לכן כאשר אנחנו רוצים לצלם אישה מקומית במיטב מחלצותיה, תחילה נבקש את רשותה. כך גם בצילומי נוף שברקע שלהם נראים פרצופים של אנשים זרים.
3. לא תיסע לחו"ל ברעש וצלצולים- ברשות הרבים בחו"ל עלינו לדבר בשקט. בישראל אנו נוהגים לדבר בינינו בטון רגיל, אבל באירופה קול רם נחשב וולגארי. במקומות ציבוריים בחו"ל עלינו לדבר כמו באולם ספריה בארץ. בשקט!
4. שמור את הניקיון- גם אם שילמנו הרבה כסף על המלון, זה לא מתיר לנו לטנף אותו. החדרניות במלונות מפיצות שמועות על הישראלים המלוכלכים. הוא הדין לגבי רשות הרבים. אסור לזרוק ברחוב בקבוקי שתיה ריקים או בדלי סיגריות או אריזות מסטיקים. בעיני המקומיים זה נראה ונדליזם ברברי.
5. כבד את המרחב האישי- מסביב לכל אדם יש מעין בועה דימיונית שמגדירה את הטריטוריה הפרטית שלו. כאשר אדם זר מתקרב לתוך המרחב האישי הזה אנו חשים פגיעה בפרטיות שלנו, כאילו הוא שולח ידיים או דוחף אותנו. מידות המרחב האישי משתנות בתרבויות שונות מארץ לארץ. בישראל המרחק הוא רדיוס של כחצי מטר מגופנו. במדינות סקנדינביה המרחב האישי גדול יותר. בדרום אירופה באיטליה ובארצות ערב המרחב האישי קטן יותר, למרחק כ15-20 ס"מ מהגוף. עלינו לברר מה מידת המרחב האישי המקובלת בארץ שבה נבקר, ולהיזהר לא לפלוש לתוכו.
6. לא תתפלח בתור- ישראלים נוהגים לקצר תורים, לבוא מהצד, לדחוף אחרים או לעקוף אותם. בתרבות המערבית זה נחשב חוסר נימוס. כשנגיע למקום שיש בו תור, עלינו להסתכל היכן הוא מתחיל והיכן הוא נגמר, ומה המרחק המקובל בין העומדים בתור. גם אנחנו נשמור על מרחק מתאים מהעומד לפנינו.
7. לא תנאף– בקיץ בישראל אנחנו הולכים בסנדלים ובמכנסיים קצרים, ובחולצות עם שרוול קצר ואף חולצות בטן. יש בעולם מקומות שזה נחשב לא צנוע, או אף זול וחסר טעם. לפגישות עסקיות עלינו להגיע לפעמים בחליפה. יש מסעדות עם קוד לבוש יוקרתי שבהן לא נותנים להיכנס בלי חליפה ועניבה, ובחלקן אפילו דורשים עניבת פרפר ולא רק עניבה רגילה. אם לא נכבד את הכללים האלה, לא יכבדו אותנו. לפיכך עלינו לברר מראש מה הביגוד המתאים למקום שבו נבקר.
8. לא תגנוב שכר הטיפים- בכל מקום יש מנהגים שונים לגבי גובה הטיפים במסעדות, במוניות, לחדרניות במלונות וכדומה. לפני הנסיעה עלינו לברר באינטרנט או אצל בעלי ניסיון מה המנהגים המקובלים בארץ היעד שלנו. אם אנו חורגים מהמקובל במקום, אנחנו נראים למקומיים כמו אדם שנכנס בשבת לבית כנסת שלנו בלי כיפה לראשו, ועם ארנק וטלפון בכיסו. אל תביישו את הפירמה.
9. לא תענה בחוסר כבוד למלצריות ולמוכרות- יש החושבים שאם אנחנו משלמים עבור משהו, אז מגיע לנו שירות מלא. לכן הם מתייחסים לאנשי מכירות בחנויות ולמלצרים במסעדות כאילו הם "משרתים" שלנו. הם לא! הם בני אדם שיש לשמור על כבודם. לכן עלינו לדבר אליהם בנימוס, לברכם לשלום בכניסה, ולומר "תודה" על כל עזרה.
10. לא תחמוד נשות המארחים– כשישראלים נפגשים הם מתחבקים, ולפעמים מוסיפים גם נשיקה בלחי. יש ארצות שמרניות שבהן זה נחשב ניאוף. מנהגי חיבוקים ונשיקות משתנים ממקום למקום. בצרפת מצמידים לחי ללחי ומנשקים באויר. במדינות לטיניות נשיקה על לחי אחת, ובהולנד ורוסיה שלוש נשיקות. לעומת זאת בסין וביפן נשיקה נתפשת כאקט מיני. סטיה מהסגנון המקובל נחשבת גסות רוח וחוצפה. עלינו לברר מה מקובל בארץ היעד שלנו.

כל הזכויות שמורת לאתר ותוליכנו לשלום