המשורר אמנון ריבק חוזר עם שיר חדש של אלגוריה מרגשת בין עולמנו הפוליטי ובין עולם החיות:

 

דומה השרדות האדם ליער סבוך

טבול בדם  וריח שרוף

נפשו מסועפת וצפופה ,

מליוני עצים והאור לא בא דרכה..

 

ג׳ונגל סבוך עם אלפי חיות,

חלקן טובת אך רובם אכזריות..

צמאות דם  גם  בשכונתנו הקרובה,

שנקראת המזרח התיכון אזור ארץ רקובה…

 

אני ביער מרגיש כמו נמר..

אין ברירה אלה להתגבר..

לשמור על הגורים הילדים והנכדים..

ועל הנמרה שהיא אם השבטים

ישראל שתחיה בג׳ונגל לעולמים ..

 

החיות השכנות עיניים לוטשות..

רוצות את גני שהוא לתפארת הדורות..

ארץ אבות שעברה בתורשה..

וזאת כל מדינתנו הקטנה..

 

זממו החיות צמאות הדם

לכבוש את חלקת היהודים בהפתעה ועשן  ..

 

מזימה ארורה בחג סוכות,

בתוך היער בזזו את הנשמות..

פרצו ודרסו עצים ושיחים,

פרצו למקדשי וטינפו קדושתי

חמסו ילדי וכרתו נשמתי

כמעט הביסו את שיקר לליבי..

 

עברה שנה והכאוס גדול..

בוקה ומבולקה בג׳ונגל הגדול..

העם נלחץ ומזור אין..

האש אחזה בכל חלקה טובה

ובקושי יש מים לכבות את השרפה..

 

ויזעקו החיות למלך במרומים

כי אין פתרון לחלקת האלוהים..

 

לפתע פתאום התאחדו החיות

הטו שכם והפכו למאוחדות

כיבו את השרפה שהפילה חללים

ומיד לפתע הרגישו חזקים

נמוגו האויבים ונעלמו באחת ..

והיער השרוף הצמיח שתילים

שתוך שנה הפכו לשיחים..

וחזר היער לצבעו הירוק

ונתן פירות בצבע מתוק..

 

נעלמו האויבים בהנף קולמוס..

והשקט חזר בגלים רועשים……

ואז למדו בצמרות העצים ,

כי האיחוד שאימצו הוא תרופה ליסורים…

 

חוק הג׳ונגל הוא טוב ליהודים..

 

צא ולמד עם ישראל,

התאחד בתורתך זה צו השעה..

כי הברירה היחידה היא שרפה גדולה

שתכלה כל טוב מיום הבריאה..

 

אנא ממך עם יקר,

צא ולמד את תורת העבר..

בכל דור ודור קמו עלינו להשמידנו

אך הקדוש ברוך הוא מצילנו מידם..

 

אנו בדרך לנצחון לדורות

לא ניתן לג׳ונגל לחזור לשדות..

זכור כל יום .. הוא יום זכרון..!

אם לא נתאחד נלך לאבדון,

האויב הגדול הוא שסע בעם,

כי עם ישראל מאוחד וחזק,,

הוא כפלדה מותכת על צוק חלקלק..

לא יוכל צר ואויב לחדור בעדה

כי עם ישראל כלבה אדומה ..

 

למד העם מטעות גורלית ,

שינה דרכו  והפך משנתו,

ימין ושמאל הפכו למרכז..

אין פילוג ואין חוצץ,

אין שינאה כי כמעט הגיע הקץ…

אין הפגנות כי אין מחלוקות,

יש ממשלה עם איחד דעות…!

יש צבא חזק מפלדה..!

יש ארץ מתורבתת לתפארה

ויש דור חדש נחוש להצלחה ..

 

בימים קדומים לפני אלפי שנים,

ברח העם מידי המצרים..

הגיע לארץ ושלח מרגלים..

שחזרו ובידם אשכול ענבים..

אמרו לכל העם שממתינים

אנו בדרך לארץ המובטחת

ארץ חלב ודבש וגם הרבה עוקץ מתחת ..

העוקץ גדול וכואב כל יום

ונשפך המון דם על מנת שננוח בשלום..

 

לכן עם שכבר מיוסר שנים,

זו ארצכם לעולמי עולמים

אין אחרת מולדת טובה

כי זו שלנו האדמה..

עליה נלחם כל עוד נפשנו בה ..

 

ארצי ישראל את נפשי אתן עבורה !!