משבר הקורונה גרם לשיתוק ענף הנסיעות והתיירות. כמעט כל משרדי הנסיעות סגורים ומושבתים. טלי לאופר, מנכ"ל התאחדות סוכני הנסיעות, מנהלת עבור הסוכנים מאבק לסיוע ולפיצויים מהרשויות. אבל מתברר שיש מנהלי סוכנויות נסיעות שחושבים מחוץ לקופסה כדי להמשיך לעבוד. פתגם עממי אומר "כשהגלים מתחזקים – החזקים מתגלים". אחד האנשים שנחשפו במשבר הגדול הזה כחזקים הוא יעקב אמסלם, הבעלים והמנכ"ל של קבוצת "אמסלם טורס".

בחודשים האחרונים מאז פרצה לחיינו מגיפת הקורונה הוא יזם מספר פרוייקטים עסקיים חדשים, בזמן שרוב מתחריו נראים כמו הרימו ידיים ביאוש. אצלו אין אופציה של נהי ובכי בסגנון "אכלו לי, שתו לי". חברת אמסלם טורס היתה חלוצת טיסות החילוץ ויזמה טיסות מיוחדות עוד לפני ישראייר ואל-על. הלכנו לראיין את המנכ"ל יעקב אמסלם. ביקשנו לשמוע מפיו איך הוא מציל את העסקים שלו, ומה יכולים סוכני הנסיעות ללמוד מהניסיון שלו כדי להציל גם את העסקים שלהם.

פרויקט טיסות החילוץ

שאלה: איך נולד אצלכם הרעיון להפעיל טיסות חילוץ לישראלים בחו"ל?

אמסלם: "כשפרצה הקורונה קבלנו פניות מצעירים שקנו אצלנו כרטיסים ומהוריהם, על כך שהם תקועים בדרום אמריקה מבלי יכולת לחזור ארצה. מיד שמנו בעדיפות עליונה את משימת החילוץ במטרה לחלץ כמה שיותר מהם. פרסמנו במדיה שאנחנו מתארגנים לחלץ מדרום אמריקה, וכל מי שיש לו בעיה שיפנה אלינו, אף אם הוא לא לקוח שלנו. קבלנו הרבה מאוד תגובות ופניות. זיהינו את היקף הצורך והביקוש, ונערכנו לתת היצע. בסוף, רק 10% מהישראלים שחילצנו היו לקוחות שלנו שרכשו מאיתנו את הכרטיסים במקור. 90% לא היו נוסעים שלנו".

שאלה: אז מה עשית בפועל?

"בתחילה זיהינו ריכוז גדול של ישראלים שתקועים בפרו, אבל לא בבירה לימה, אלא בעיקר באזור העיר קוסקו. לכן התחלנו לארגן טיסת חילוץ ראשונה משם, מה שהפך בסופו של דבר לארבע טיסות מלאות ולמבצע לוגיסטי צבאי מורכב. צריך לזכור כי בפרו נשמר העוצר בהקפדה. היה ממש מפחיד להסתובב בחוץ. השוטרים והחיילים ששמרו, עשו זאת ללא אבחנה, "קודם יורים ורק אחר כך שואלים שאלות". הצלחנו לגייס את צבא פרו ומשטרת קוסקו למבצע. משאיות צבאיות עברו מגסטהאוס אחד למשנהו כדי לאסוף את הנוסעים שלנו ולהסיעם לנמל התעופה בליווי של ג'יפים לפניהם ומאחוריהם- אירוע מרגש שהזכיר ימים חשוכים ממלחמות העולם.

שדה התעופה בקוסקו היה סגור בתקופת הסגר. הפרואנים חששו להטיס נוסעים מקוסקו ללימה ללא טיסות המשך. לאחר 24 שעות מורטות עצבים הצלחנו לארגן את הקונקשן לטיסות אל על אשר הטיסו את הנוסעים שלנו הביתה בשלום.

שאלה: אבל ידוע שהיו עוד חילוצים. מה אתה יכול לגלות לנו עליהם?

מבצע החילוץ השני בגודלו היה מברזיל, שם חכרנו מטוס לטיסה ישירה מסאו פאולו לת"א, במטוס אירבוס 350 רחב גוף, אשר עלה לאוויר מלא לגמרי. בנוסף, זיהינו גם בארגנטינה ומקומות נוספים בדרום אמריקה ישראלים נוספים שרצו לשוב ארצה. זה היה אתגר קשה במיוחד בשל העובדה שהמרחק בין בואנוס אייריס לתב"ג מהווה אתגר מיוחד לטיסה ישירה. לכן בנינו מסלול מורכב של טיסה מבואנוס איירס לסן פאולו בחברת התעופה LATAM. משם טיסת המשך לפריז עם אייר פרנס, ומשם טיסה נוספת ארצה עם חברת ישראייר. ארגנו 3 חברות תעופה שונות שאין להן קשר זו עם זו, וגם העברת המזוודות ממטוס למטוס בשדות התעופה השונים לא הייתה פשוטה כלל. דאגנו לתיוג המזוודות ידנית. למרות ששדות התעופה לא פעלו כרגיל, לא היו סבלים ורכבים זמינים, הנוסעים שלנו הגיעו בשלום על ציודם הביתה.

נאלצנו להתמודד עם המון תקלות לוגיסטיות. למשל, חברת תעופה אחת החכירה לנו מטוס במועד קבוע מראש. מכרנו כרטיסים לנוסעים ופתאום הם מודיעים לנו "אין מטוס!". במקרה אחר, בטיסת החילוץ מסן פאולו לפרנקפורט באמצעות LATAM היה עיכוב שגרר דחייה של כ-10 שעות בהמראה. ובמקום אחר נציגי חברת התעופה הודיעו לנו שאם אין אישור מהשלטונות להטסת הנוסעים, הם עוזבים את המקום, מה שיצר לחץ עצום. הם דרשו 50,000$ כדי שהטייסים והצוות יישארו להמתין לנוסעים עד הבוקר. לאחר מו"מ מתיש, הצלחנו להוריד את הסכום בחצי, והעיקר- לדאוג שהנוסעים שלנו ישובו הביתה בשלום.

שאלה: ומה היה בטיסת החילוץ מהודו?

"בתחילה חשבנו שהישראלים מרוכזים בגואה ובמומביי במרכז ודרום הודו, אבל התברר שרוב הישראלים נתקעו דוקא בצפון הודו. בהתאם כיוונו את כולם להגיע לדלהי. זה לא היה פשוט כי בהודו היה סגר מוחלט. לא היו טיסות פנים והתחבורה הציבורית לא פעלה. שכרנו אוטובוסים שיביאו את המטיילים מכל מיני יעדים בהודו ומצפון הודו אל דלהי. גם כאן זה נעשה בליווי צבאי ומשטרתי.

לקחנו מטוס עם 342 מושבים, והתחלנו לשווק אותם. פתאום הודיע לי נציג חברת התעופה: "אני נותן לך רק 300 מושבים, כי אני צריך מושבים בשביל צוות שיחזיר את המטוס, וגם בשביל מטענים".

שאלה: האם הפעלתם עוד טיסות חילוץ שלא פורסמו בישראל?

"בנוסף לטיסות החילוץ ההמוניות, עשינו גם "חילוצים בפינצטה". לא מטוס שלם, אלא חילוץ של נוסע יחיד או קבוצה קטנה של 5 עד 15 נוסעים. כך חילצנו ב"בודדת" ישראלים מכל יבשות העולם. במזרח מאינדונזיה, יפן, קוריאה, ויאטנם, תאילנד, סין. מאוסטרליה וניו זילנד. מדרום אפריקה, אירופה, צפון ומרכז אמריקה והמון נוסעים מרוסיה.

חילצנו לא רק ישראלים, אלא גם פלסטינאים. גם אמריקאים ואירופאים הצטרפו לקטעים מטיסות החילוץ שלנו. בקשנו משגרירויות ישראל בדרום אמריקה לפרסם את מבצעי החילוץ גם לשגרירויות וקונסוליות של מדינות אחרות. פתאום הגיעו בקשות של אמריקאים, צרפתים, אנגלים וגרמנים שנתקעו בדרום אמריקה, וביקשו לטוס איתנו רק את הקטע עד סן פאולו, ומשם לארצות הברית. היו גם נוסעים זרים שהמשיכו איתנו עד פריז, ומשם המשיכו ליעדים באירופה כמו גרמניה ואנגליה".

שאלה: אבל למה אתם ולא המדינה, הרי זה תחום אחריות ברמה ממלכתית?

"יש לנו אחריות כלפי הלקוחות שלנו וגם לעם ישראל. זה בא מאחריות ומדאגה לטובת העם. לא מתאים לDNA ולערכים שלנו להסתגר.

בתקופת המשבר הפכנו להיות זרוע של המדינה. התחברנו לחדר המצב של משרד החוץ. ראש החטיבה הקונסולרית, איל סיסו, קלט שאנחנו אנשי ביצוע, ונתן לנו רוח גבית. הוא שיתף פעולה ועזר ליידע ישראלים בחו"ל, וגם שיתף את הקונסוליות והשגריריות של ישראל ברחבי העולם.

היו גם תקלות וכמעט תקריות דיפלומטיות. למשל, השגנו מטוס, מכרנו כרטיסים, גבינו את הכסף מהנוסעים, ולפי זה עשינו תוכנית טיסה ובקשנו אישורי המראה ומעבר בנתיבי טיסה בינלאומיים. פתאום רשויות תעופה אחדות בדרום אמריקה לא אישרו לטוס בנתיבים מעליהם או לנחות אצלם. הלכנו על הקצה. חששנו מתקריות דיפלומטיות אבל התגברנו על המכשולים בנחישות.

שאלה: האם היתה לכם מראש תוכנית מגירה סדורה למשבר כזה?

"יש לנו ניסיון. גם במשברים בעבר הובלנו תהליכים וצברנו ניסיון מועיל בתיאומים בין הרשויות השונות לרבות בשדות התעופה. במלחמת המפרץ ובמערכות ישראל, כאשר הטיסות הזרות לישראל הושבתו, העלנו לאויר טיסות מיוחדות. ב-11 לספטמבר באסון התאומים, האמריקאים סגרו את השמיים והשביתו את הטיסות, אנחנו היינו הראשונים שהעלנו נוסעים לאוויר, והכול בזמינות אבסולוטית. כך מצאנו פתרונות גם במשבר הענן הוולקאני שפרץ באיסלנד והשבית התעבורה האוירית בכל אירופה, ובכל פעם שהשמיים נסגרו בשל איומי מזג אוויר או משברים אחרים. לטפל במשברים זה חלק מסגנון העבודה שלנו והניהול שלנו."

שאלה: למה דוקא אתם מכל סוכניות הנסיעות בארץ?

יש לנו יתרונות שאין לסוכנויות אחרות ואפילו לא לגופים ממשלתיים. החברה שלנו הינה גלובלית עם סניפים בעולם. אנחנו גם חברים ברשת "רדיוס", שזה איגוד גלובלי של משרדי נסיעות בעולם. לדוגמה, חלק מסידורי הקרקע והזמנת אוטובוסים בחו"ל אנחנו יכולים לעשות באמצעות משרדי נסיעות מקומיים של הרשת הבינלאומית הזו.

שנית, אנחנו זמינים ללא הפסקה 24/7 בכל השנה חוץ מיום כיפור. לקוחותינו יכולים לפנות אל המוקד הטלפוני שלנו בטבריה בכל שעה מכל מקום בעולם.

בנוסף, יש לנו 3 בתי תוכנה שלנו, שנותנים לנו כלים ופתרון לכל צורך מבצעי ולכל בעיה טכנולוגית. כך הצלחנו להגיע לקהלים ספציפיים, וליצור קשר אישי באינטרנט עם ישראלים וזרים בעולם וליידע אותם שיש בכלל טיסות חילוץ שהם יכולים לעלות עליהן.

זה חלק מהמיומנות המיוחדת של אמסלם טורס. אנחנו מטפחים כל הזמן את אנשינו, ההון האנושי שלנו. אני קובע בצניעות שאנחנו מובילים במדיניות בכל הקשור לשירותיות, יצירתיות וחדשנות, ואלה מתאפשרים בסביבת העבודה הטבעית שלנו. רק למעט מאוד מהלקוחות שפנו אלינו לא מצאנו פתרון".

שאלה: אז בסופו של דבר האם הרווחתם או הפסדתם מטיסות החילוץ האלה?

"בקושי רב החזרנו את ההוצאות. מחילוצים לא מרוויחים כסף, אבל הרווחנו סיפוק, הרבה מאוד לקוחות מרוצים, ניסיון באופרציה, וכמובן ציונות. בשורה התחתונה ההפסדים היו קטנים ונסבלים".

מיזם הסיוע לסוכנים עצמאיים

יוזמה חדשה נוספת של אמסלם היא לסייע לעובדי ענף התיירות. במסגרתה מציעים לסוכני נסיעות פרילנסרים להצטרף למסלול שיתוף פעולה עם קבוצת אמסלם, להענקת רשת ביטחון וסיוע להמשכיות עסקית.

שאלה: איך נולד הרעיון, ואיזו מעטפת אתם מציעים לסוכנים העצמאיים?

"ישנם בישראל סוכני נסיעות שיש להם לקוחות שביקשו לטוס גם בעיצומה של מגיפת הקורונה. אבל הסוכנים הפרילנסרים לא יכלו לשרת את לקוחותיהם כראוי, בגלל שסוכנויות הנסיעות שעבדו איתם נסגרו, ולא יכלו לתת להם שירותי משרד וגישה אל המחשבים ותוכנות ההזמנות. הם ידעו שהמשרדים שלנו ממשיכים לעבוד, ולכן פנו אלינו מיוזמתם כדי להשלים את ההזמנות שבידיהם. כמובן שסייענו להם כמיטב יכולתנו. זה הביזנס שלנו. בהמשך פרסמתי בענף הנסיעות שאנחנו מעניקים מעטפת של שירותי משרד ומחשוב לכל פרילנסר שזקוק לסיוע".

שאלה: אבל יש כאלה שמאשימים אותך שזו דרך צינית "לגנוב" ממשרדי הנסיעות האחרים את סוכני המישנה שלהם?

"זה לא נכון! יש תופעה של "ציידי ראשים" גם בענף התיירות. גם אני קורבן שלה. יש סוכנות נסיעות גדולה אשר פנתה ופונה אישית לעובדים שלנו, שהשקענו המון בהכשרה שלהם, ושפיתחנו כלים לאפשר להם לנהל תיקי נסיעות גדולים של לקוחות קבועים. השיטה והיעד של אותה חברה הם לגנוב את הסודות המסחריים שלנו ואת תיקי הנסיעות, כלומר את אותם לקוחות קבועים. הם עושים זאת תוך שהם פונים אישית ומנסים לשדל את העובדים שלנו בתמורה לבונוסים. זה נעשה תוך שימוש במכונה משומנת, לא חוקית ודורסנית, על מנת לבצע את זממם.

לגנוב סוד מסחרי זה לא חוקי, לא מוסרי, לא הוגן, ואני לא נוהג כך. אני לא פניתי לאף סוכן ולאף פרילנסר, רק פרסמתי שאצלנו אפשר לקבל שירותי משרד שאינם זמינים אצל הסוכנויות שנסגרו בגלל הקורונה. אני מבין וצר לי שזה מפריע למשרדים שמבינים שאנחנו נותנים לסוכנים שירותים טובים".

שאלה: והאם זה הצליח? כמה סוכנים פרילאנסרים הצטרפו אליכם?

אמסלם: "כמה עשרות".

שאלה: איזה יתרונות יש לכם מבחינת הפרילנסרים בתקופות רגילות מחוץ למשבר הקורונה?

"אנחנו נותנים פתרונות טכנולוגיים מעולים. אנחנו אשכול חברות עם מספר רישיונות יאט"א גלובליים גם מעבר לישראל, כמו במקסיקו, אנגליה, תורכיה, הודו, והונג קונג. בארה"ב יש לנו רישיון ARC. אלה רישיונות שמאפשרים לנו למכור כרטיסי טיסה בתעריפים מקומיים. יש לנו הסכמים גלובליים מיד ראשונה. סביבת העבודה שלנו היא 24/7 ואנחנו מציעים פתרון לכל בעיה של סוכן או נוסע בכל העולם בכל שעה, גם באמצע הלילה או לפנות בקר. אנחנו מציעים גם ביטוח סיכונים מקצועיים, ביטוח אשראי, סליקה מקומית, שימוש נרחב במערכת ה-BACK OFFICE  שלנו, מח' הדרכה, מח' תמיכה, שירות לנוסע ועוד ועוד. לא בכל סוכניות הנסיעות יש מגוון כה גדול של האפשרויות האלה.

מיזם ניהול סיכונים

שאלה: אם העלית את נושא הביטוחים, זה מעורר שאלות לגבי המבצע החדש שלכם לנוסעים עיסקיים. האם תוכל להסביר את היוזמה החדשה הזו שלך?

"זה לא מחליף ביטוח נסיעות, אלא מוצר נוסף. נסיעות עסקים מתחילות לחזור לפעילות, וכבר מגיעות לרמה של 15% מהמצב שהיה לפני משבר הקורונה. אבל משבר הקורונה מייצר אתגרים ודילמות חדשים שהמיזם הזה פותר להם.

חברות ישראליות רבות מגלות ענין במוצר הזה. יש לנו קשר עם כאלפיים חברות, שכל אחת מהן שולחת מנהלים ועובדים למשימות קצרות או ארוכות בחו"ל. אצל המנהלים הבכירים Time is Money, וכל עיכוב עלול לגרום נזק כספי.

התחברנו לחברה הגרמנית Result Group שמנטרת גורמי עיכוב בכל העולם בזמן אמת. בלי קשר למגבלות הקורונה הם מפעילים מיזם בשם Duty of Care לניהול סיכונים. התוכנה שלהם מסמנת בזמן אמת דרכים שחסומות בגלל הקורונה או בגלל כל סיבה אחרת, כמו הפגנות, שטפונות, שביתות, טרור, עבודות בכביש, מחלות וכיוצא בזה. התוכנה יודעת גם להתריע על כנסים מקצועיים שבוטלו, ועל רחובות ושכונות שיש בהן עוצר מכל סיבה. התוכנה יודעת גם את דרישות הכניסה לכל מדינה ולכל עיר מבחינת דרכונים, ויזות, ועכשיו גם התייחסות מיוחדת לקורונה, כמו התנאים והדרישות לאישורי בריאות ובידוד לצורך כניסה לכל מקום בעולם, וכמה זמן נמשך הבידוד. התוכנה יודעת איזה מלונות פתוחים ואיזה סגורים. מה מצפה לנוסעים שמגיעים מכל מדינה זרה, בטיסה ישירה או בטיסות קונקשן.

אנחנו השותפים שלהם בישראל שמציעים את השירות הזה לישראלים, ובמקביל אנחנו גם מספקים לחברה את נתוני המגבלות בכל מקום בישראל. זאת למען אנשי עסקים מחו"ל שרוצים להגיע לישראל".

התוכנה הזו מאפשרת לתכנן ביעילות רבה יותר את הנסיעה. האם לצאת בכלל לנסיעת העסקים, ואיך להגיע לכל יעד ישירות או בדרכים עוקפות. זו מערכת התרעות חדישה, שמהווה מעין WAZE מותאם לאנשי עסקים היוצאים לחו"ל.

מחלקת קרגו חדשה

שאלה: שמענו שלאחרונה נכנסתם גם לתחום טיסות קרגו. במה המדובר?

"כחלק מה-DNA של הקבוצה, אנו בוחרים להמשיך ולפעול ללא לאות גם בתקופה זו ולייצר מהלכים אסטרטגיים, כדי להמשיך ולהניע את העשיה של הקבוצה. במסגרת החילוצים של ישראלים וזרים בחודשים האחרונים, נחשפנו גם להטסות מטען מורכבות וצברנו רקורד מרשים בתחום, כך שזה מהווה בחירה טבעית ונכונה עבורנו להקים גם מחלקת Cargo.

בימים אלה מסתיימת תקופת הכשרה ארוכה, והתחלנו לפעול מול חברות התעופה אשר מתגברות בימים אלה את פעילות המטענים. במסגרת ההכשרה המקצועית התמחו הסוכנים שלנו בכל ההיבטים הקשורים לטיסות מטען, לרבות הסכמי הסחר של מדינת ישראל, מיסוי, ביטוחי מטען, תובלה אווירית וימית, שיטות תשלום בינלאומיות, שינוע מטענים מסוכנים, היבטים משפטיים, עקרונות מנחים בסחר חוץ, ועוד".

שדולת התיירות בטבריה

שאלה: השבוע הוקמה גם שדולה למען טבריה. במה המדובר?

"זה לא יוזמה שלי, אלא הצטרפתי ליוזמה של טבריינים מובילים שהעיר זורמת להם בעורקים. ביניהם גם מלונאים ויזמים נוספים בעלי אטרקציות תיירותיות בטבריה שנפגעו קשות מהקורונה. זה לא סוד שאנחנו בטבריה סובלים ממשבר מנהיגות מתמשך, וכראייה לכך מונתה לאחרונה ועדה קרואה לעיר ויש לנו ראש רשות ממונה.

במשך 4 העשורים האחרונים, משרד התיירות ומרכז השקעות עודדו את המלונאים בטבריה להתאים עצמם לתיירות צליינית. רוב המלונאים פעלו בהתאם לתוכנית העידוד, וגם אנחנו עשינו זאת בשני המלונות המשפחתיים שלנו "חוף רון" ו"דונה גרציה". כולנו ספגנו מהלומה קשה כשהממשלה החליטה לאסור כניסת תיירים לארץ. זה פגע בפרנסת מאות משפחות טברייניות. והנה אנחנו רואים שהממשלה נותנת עדיפות למלונאים באילת, בירושלים וים המלח, ואילו המגזר העסקי בטבריה נשאר מאחור.

מלון חוף רון בטבריה

הקמנו מטה מאבק להציל את המגזר העסקי ואת פרנסת תושבי טבריה. במסגרת זו קראנו לכנסת ישראל לסייע לנו, וכך הוקמה השדולה אשר חבריה הם חברי כנסת מכל המפלגות. ביניהם ח"כ אופיר כץ מהליכוד, מישראל ביתנו ח"כ עודד פורר, מימינה ח"כ אופיר סופר, מש"ס ח"כ ינון אזולאי ומיהדות התורה ח"כ יעקב אשר. אנו בהחלט מצפים לתזוזה חיובית ומשמעותית בכל הקשור לעיר הכול כך יפה מוכה ובוכיה שלנו. הגיעה השעה שטבריה תצא מחוזקת, מכאן היוזמה לשדולה".

יוזמות לא תיירותיות

כאשר אין טיסות סדירות, חברת אמסלם טורס מחפשת מקורות הכנסה אחרים, עוקפי קורונה, גם כאשר מדובר בחשיבה מחוץ לקופסה ומחוץ לענף התיירות. היוזמה החדשה שלהם היא תוכנה בשם "גרציה". אנשי המחשבים של החברה פיתחו תוכנה לסייע בקניות מצרכים בסיסיים. כל אדם יכול להרכיב סל מוצרי צריכה שהוא רוצה לקנות, והתוכנה עושה השוואת מחירים בין כל הסופרמרקטים בקרבתו, ומודיעה היכן אפשר להשיג את הסל במחיר הזול ביותר ברכישת ONLINE, כולל זמן האספקה לבית ודירוג צרכנים.

פרויקט נוסף בהליך הכנות הוא "גן האחווה, הפיוס, השלום והאהבה". אמסלם: "לקחנו מגרש גדול בצפון הכנרת כדי לפתח בו גן יפה שיהיה דומה לגנים הבאהיים בחיפה. נקרא לכל אזרחי העולם להשתתף בפרויקט ההקמה של הגן, באמצעות תרומה של 100$ לאדם. התורמים יוכלו לעקוב מידי יום אחר התקדמות הבניה והפיתוח באמצעות האינטרנט".

יעקב אמסלם ועובדיו אינם שוקטים על השמרים אפילו לרגע. בימים אלה הם פועלים גם בתחומים אחרים, מיזמי תיירות ומיזמים שאינם קשורים לענף. על שולחנו של יעקב אמסלם מונח גם פרויקט לתיירות ומלונאות בקווקז הרוסי ובאיטליה, לאחר שיפתחו הטיסות לשם. אבל הוא מעדיף שלא לחשוף פרטים בשלב זה.

אמסלם תיירות ונופש, נוסדה בשנת 1983 והינה בבעלות משותפת של יעקב ואליעזר אמסלם. החברה מעסיקה 550 עובדים בישראל, ומחזיקה סניפים במדינות מובילות בעולם: ארצות הברית, בריטניה, סין, הונג קונג, הודו, מקסיקו וטורקיה. משרדי ההנהלה ממוקמים בטבריה, לצד סניפים נוספים בפריסה ארצית בתל אביב, חיפה, בני ברק, כפר סבא, כרמיאל, ומעגן מיכאל.

כאשר החלו טיסות החילוץ מדרום אמריקה שמענו בתקשורת תיירים זרים מכריזים "כל הכבוד לישראל, המדינה היחידה שדואגת אישית לאזרחיה בחו"ל". ובכן, זה לא "המדינה". הקרדיט והברכות מגיעים ליעקב אמסלם. אם שאלנו את עצמנו "איך זה שכוכב אחד קטן מעז?", אחרי הריאיון הזה מתבררת התשובה.

 

 

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן