בשבת זו, ה' בניסן, מציינים בעולם החסידי את יום פטירת האדמו"ר מאפטה, אברהם יהושע השיל, המוכר יותר בשם "האוהב-ישראל מאפטה" על שם אחד מספריו. הוא קבור בעיירה מז'יבוז' (באוקראינה), סמוך לקבר הבעל שם טוב.
בשנים לפני מלחמת אוקראינה נהגו אלפי חסידים וסרוגים לעלות לקברו ביום ההילולה. טסנו שלש שעות לקייב, ומשם נסיעה של 7 שעות למז'יבוז'. היו גם טיסות צ'רטר וקונקשנים שנחתו בלבוב, המרוחקת "רק" 4 שעות נסיעה ממז'יבוז'. אך כיום אוקראינה סגורה בפנינו עקב המלחמה שם.
אבל יש תחליף.
אנחנו יכולים להגיע לאפטה בפולין, שם כיהן ברבנות ר' אברהם יהושע השיל. להסתובב בסמטאות בהן התהלכו האוהב-ישראל וחסידיו, לפסוע על המדרכות שהם דרכו עליהן, לראות את הכיכר שבה עמד בית המדרש שלו, לראות את נוף חייהם, ולהריח את הריחות שהם הריחו.
אפטה Opatów היא עיירה קטנה מדרום לוורשה, שבה חיים 6,600 תושבים. יש בה אתרי תיירות ומצודה מימי הביניים.
עבורנו, אתר התיירות החשוב בעיירה הוא כיכר קופרניקוס.
כיכר העיר אפטא כיום, ולמטה בשנת 1914
שם שכנו בית המדרש ובית הכנסת העתיק. זה היה בנין גותי גדול ומרשים, שבלט בקו הרקיע של העיר. הנאצים שרפו אותו בשואה. בביכנ"ס זה אמרו תפילת "יזכור" להרצל.
ביהכנ"ס העתיק שנבנה במאה ה17 ונהרס על ידי הנאצים
צמוד לבית הכנסת עמד ביהמ"ד הראשי, שתמיד היה מלא בלומדים 24/7. בהמשך הרחוב שכן ביהמ"ד "העליון", שנקרא כך בגלל שנמצא בקומה השניה של הבנין, וביהמ"ד "החדש", שנקרא כך בגלל שהיה תמיד נקי ומצוחצח כמו חדש. כאן נהג להתפלל ר' יהונתן אייבשיץ, כאשר התארח אצל חותניו.
כאשר הגיע האדמו"ר מבעלז לכהן כרב של אפטה, הוא הקים את בימ"ד "בעלזער". זה היחיד ששרד את השואה.
באפטה היה בית עלמין יהודי. בשואה ולאחריה כל המצבות נגנבו לצרכי בניה ושבילים בבתים פרטיים. בשנת 2020 החלה העירייה לאסוף חלק מהמצבות הגנובות, והשתמשה במקצתן להקמת "אנדרטה" שנחנכה ב'פארק היהודים' בשנת 2022. האנדרטה היא משטח בטון בגובה כ15 ס"מ שנבנה על הדשא, ועליו מונחות בשכיבה כחמישים מצבות שבורות.
יש שם גם רחוב שנקרא פעם "רחוב היהודים". במפקד אוכלוסין משנת 1856 חיו בעיר 1328 נוצרים ו-2517 יהודים. בתחילת המאה ה20 חיו באפטה כ5,200 יהודים. בבחירות למועצת העיר בשנת 1919 נבחרו 11 יהודים מתוך 15 הנציגים במועצה. היו בעיר גם תלמודי תורה, ישיבה, ובית יעקב לבנות.
אפטה נחשבת עיר "משלנו", כמו גבעת שמואל בימינו. זאת מכיון שמפלגת 'המזרחי' היתה הגדולה מכל המפלגות הציוניות. בבחירות לקונגרסים הציונים קיבלה כמחצית מהקולות. היא הקימה פה בי"ס "יבנה" עם לימודי ליבה.
בתקופת השואה הקימו הנאצים באפטה גטו, בו כלאו 10,000 יהודים מאפטה מוורשה ומלודז'. 8,000 מהם נשלחו למחנה ההשמדה טרבלינקה, והשאר נשלחו למחנות עבודה, שם מצאו את מותם. רק 300 מהם שרדו את השואה.
אפטה בהיסטוריה היהודית
הרבי מאפטה חי פה לפני מאתיים שנה. הוא היה מתלמידי רבי אלימלך מליז'נסק שאמר עליו: "יש לו מעלת אהבת ישראל כאברהם, מראה נסיכי כיהושע, וראש חריף כזקנו רבי יהושע העשיל מקראקא".
אלפים נהרו לאפטה להסתופף במחיצתו. בתקופת כהונתו כרב של אפטה הירבה לדרוש דרשות ושיעורי תורה. הוא לא כתב ספרים, אבל תלמידיו רשמו את דבריו והוציאו אותם לאור בשני ספרים- "אוהב ישראל" ו"תורת אמת". 'אוהב ישראל' נחשב כיום אחד מספרי היסוד של עולם החסידות. זהו ספר פירושים וחידושים על פרשות השבוע.
בפירושו לפרשת "קדושים" כתובים דברים שנראים כמו מאמר אקטואלי באחד מעלוני פרשת השבוע בימינו: "יש בישראל אנשים צדיקים שנשמתם מאירה להם כל כך, אך יש אנשים פחותי ערך שאין בכח השגתם להגיע בעצמם למדרגת קדושה בלי עזר וסיוע. לזאת עצה- לכלול עצמו עם כל אחינו בני ישראל יחד, ואז איש את אחיו יעזורו. וזה שכתוב "כל עדת בני ישראל", רוצה לומר שיוכללו יחד כל העדה הקדושה ואז "קדושים תהיו".
אפשר לסכם את דבריו בקיצור- "ביחד ננצח!".
האוהב-ישראל מאפטה היה מנהיג בולט בעולם החסידות, והיה מעורב גם במחלוקות. הוא התנגד שידפיסו את ספר 'סיפורי מעשיות' של ר' נחמן מברסלב, בגלל שהמשָלים העמוקים ועלולים לגרום זילות ברבי נחמן. האוהב-ישראל התנגד גם ליוזמה של חב"ד להדפיס מהדורה עממית של הזוהר, מחשש שהשטחיות בהצגת הסודות הקדושים תוביל לכפירה אצל פשוטי העם.
הרב מאפטה גם מככב כאחד הגיבורים ברומן הראשון של ש"י עגנון, 'הכנסת כלה'. הגיבור הראשי בסיפור, ר' יודיל נתן זון, יוצא למסע גיוס תרומות להשיא את בתו הבכורה. עגנון מספר ש"הרב מאפטה" הדריך את האב למצוא חתן הגון, וגם נתן לו מכתב המלצה.
מאפטה ליאסי
בשנת תקס"ח 1808 הוזמן האוהב-ישראל לכהן כאב"ד העיר יאסי (ברומניה). יהודי אפטה התנגדו לעזיבתו. כדי להקל עליהם את הפרידה, הוא הבטיח להם שתמיד ימשיך לשאת את שם העיירה אפטה בצמוד לשמו, וכך עשה.
יש סיפור חסידי אקטואלי לחג הפסח המתקרב. באחד מחודשי ניסן הגיע ליאסי רבי יעקב מיארטשוב, תלמידו של רבי ברוך ממז'יבוז. האוהב-ישראל הזמין את רבי יעקב להסב עימו בליל הסדר. לאחר שסיימו קריאת ההגדה של פסח, יצאו החוצה לשאוף אוויר צח. תוך כדי הליכתם אומר פתאום האדמו"ר מאפטה "עכשיו אומר רבי ברוך 'שפוך חמתך". רבי יעקב התפלא, והביט בשעונו.
אחרי החג חזר רבי יעקב למז'יבוז', וסיפר לר' ברוך מה אמר עליו האוהב-ישראל מאפטה, ומתי בדיוק אמר זאת. רבי ברוך ממז'יבוז' הופתע, ואישר שאכן בדיוק בשעה זו אמר 'שפוך חמתך'. רבי ברוך ביקש מתלמידו לחזור ליאסי, ולהביא אליו את הצדיק בעל רוח הקודש, והם נפגשו.
כאשר נפטר האדמו"ר של מז'יבוז' בשנת תקע"ו (1816), נסע רבי יעקב ליאסי להזמין את הרב אברהם יהושע השיל למלא את מקומו כאדמו"ר.
מיאסי למז'יבוז'
מז'יבוז' היא אתר תיירות פופולרי בציבור הדתי, בגלל הבעל שם טוב שחי בה משנת 1740. קברו מושך אלפי יהודים מידי שנה, אבל בימינו קשה להגיע לשם בגלל מלחמת אוקראינה. כנראה שבעתיד נוכל שוב לבקר בה, ולפיכך כדאי להכיר כבר כעת את מחמדיה.
האתר הפופולרי במז'יבוז' הוא אוהל הבעש"ט. בתוכו כעשרים מצבות, אחת מהן של האוהב-ישראל. קל לזהות אותה משום שבין רגלי מצבתו, ועל מצבת הבעש"ט, יש הכי הרבה נרות נשמה ופתקאות "קוויטלעך" עם בקשות אישיות. חלק מהפתקאות ספוגות בדמעות.
מצבת האוהב-ישראל שונה משאר המצבות באוהל. היא נראית כמו שולחן עומד על 4 רגלי אבן, והקוויטלעך מושלכים לרצפה בין רגליה המצבה. על הקבר אין מצבה עם כיתוב, אלא על הקיר הצמוד לקבר תלויה מצבה זו:
לרגלי המצבה רואים עשרות נרות נשמה. האוהב-ישראל הבטיח כי מי שידליק נר על קברו, הוא יגמול לו טובה. כנראה זה תרם לפופולריות של קברו. בכל ביקוריי שם ראיתי יהודים מתפללים בלחש פרקי תהלים. השקט בתוך האוהל מעורר תחושה של קדושה. גם בהילולות לזכרו נשמר שקט מוחלט בתוך האוהל.
במז'יבוז' נמצא גם "מעיין הבעש"ט" הניסי, שמימיו אינם קופאים אפילו כאשר כל סביבתו מתכסה קרח ושלג. לאחרונה בנו שם מקווה טהרה מקורה.
כאשר הגיע האוהב-ישראל מאפטה למז'יבוז', הוא הקים בית מדרש שנקרא "אפטער רבי'נס קלייזל". מבנה ביהמ"ד קיים עד היום. בשואה נרצחו כל יהודי מז'יבוז', ולא היה מי שיפקוד את ביהמ"ד ויתפלל בו. עיריית מז'יבוז' השתלטה על הבנין והפכה אותו לתחנת כיבוי אש. לפני שנים אחדות גאלה אגודת 'אוהלי צדיקים' מבני ברק את הבנין, ושיפצה אותו.
האוהב-ישראל הקים את בית המדרש שלו בקרבת בית הכנסת של הבעש"ט. הנאצים שרפו את ביכנ"ס הבעש"ט עד היסוד. לאחרונה הוא שוחזר במדויק לפי צילומים.
לידו עמד פעם ביכנ"ס "באך", שהנאצים הרסו, וכיום נותרו ממנו רק היסודות.
בשנת 1825 גזרו הרוסים לשרוף את כל הגמרות, גזרו איסור על שמירת שבת, וחובה לגלח זקנים ופיאות. האוהב-ישראל התגייס למאבק נגד הגזירות. הוא הצליח לבטל את גזירת שריפת ספרי הקודש ואת האיסור לשמור שבת, אבל לא את הדרישה לגלח זקנים. הוא הרעיש עולמות על גזירה זו. הוא כבר היה לא צעיר (בן 70), והתקשה בנסיעות הרבות בחורף האוקראיני הקפוא. בסוף הוא הצליח לבטל גם גזירה זו, אבל זה עלה לו בבריאותו, והוא נפטר בה' ניסן תקפ"ה (1825), היום לפני 199 שנים.
קברוהו במז'יבוז' סמוך מאוד לציון הבעש"ט, ואחרי שנים בנו אוהל גדול מעל המצבות של שניהם. על הקיר הצמוד לקברו תלו מצבה שעליה כתוב "אשר יצווה את בניו שלא לכתוב על מצבתו שבחות".
בפולין נפוצה אגדה שכאשר נפטר האוהב-ישראל, הופיעו מלאכים שלקחו את גופתו לקבורה בטבריה. ואכן בבית הקברות של טבריה עומדת מצבה לכבודו.
תמונות: ויקימדיה שיתוף, רומן מלניקוב, ויעקב מאור