טיפים למטיילים בסרילנקה

סרילנקה הופכת להיות היעד המבוקש הבא על תיירים ישראלים. להלן מידע והצעות שיכולים לסייע לנו בטיול בסרילנקה:

ויזה לסרילנקה עדיף להוציא מראש באמצעות האינטרנט בשגרירות שלהם בישראל, במגדלי בסר2 בבני ברק. המחיר 40 דולר. בד"כ מאשרים אחרי 4-6 שעות או למחרת. הויזה לשלושים יום, ואפשר להאריכה.
אפשר להוציא ויזה גם בשדה התעופה, אבל זה מחייב לעמוד בתור ארוך ומייגע. הויזה בשדה התעופה עולה 50$, ולפעמים בזמני לחץ הם נותנים בחינם, כדי שהתור יעבור מהר יותר. לא מומלץ.
סרי לנקה היא מדינה טרופית ועלינו להערך עם חיסונים מתאימים. החיסונים המומלצים כוללים דיפתריה, טטנוס, הפטיטיס A, הפטיטיס B ופוליו. שוהים ארוכים עשויים גם לשקול להתחסן נגד טיפוס ומחלת הכלבת.
הוצאות המחיה בסרילנקה זולות מאוד לעומת מה שאנו מכירים מישראל. הכל שם זול יותר, גם בקניות בסופרמרקטים.
איך לדעת מה השווי של כל מוצר בשקלים או בדולרים? ובכן בעת כתיבת מדריך זה כל 1,000 רופי סרילנקי שווים 12 שקלים ישראליים, או 3 דולר אמריקאי. לפי זה חישבו את המחיר שמבקשים מכם, ותחליטו בעצמכם אם כדאי לכם.
כרטיסי אשראי אינם מתקבלים לתשלום בכל מקום. יש מלונות וחנויות שמקבלים כרטיסי אשראי אבל מוסיפים "עמלה". דעו שעמלה זו אינה חוקית.
שערי ההמרה לקניית רופי סרילנקי טובים בנמל התעופה יותר מאשר אצל בנקים או צ'נג'רים בעיר. זאת בניגוד למה שאנו מכירים מאירופה.
כמו כן, גם קניית סים בשדה התעופה משתלמת יותר מאשר בחנויות תקשורת בעיר.
הזמן בסרילנקה הוא GMT+5.5. כלומר, הם מקדימים אותנו ב3 שעות וחצי. כאשר אצלנו השעה 12, בסרילנקה השעה 3 וחצי. כאשר בסרילנקה השעה 12, אצלנו השעה 8 וחצי.
מישראל יש טיסות ישירות לסרילנקה רק של חברת התעופה ארקיע. הטיסה נמשכת דרך כלל כשש שעות. בימים אלה כאשר אסור לחברות ישראליות לטוס בתחום האוויר של עומאן, המטוסים טסים בנתיב ארוך יותר שעוקף את עומאן, ומאריך את הטיסה בכשעתיים.
ישראלים רבים מגיעים לסרילנקה גם בחברות תעופה זרות עם קונקשן והחלפת מטוס במדינות אחרות. טיסה ארוכה יותר ומסורבלת מזו של ארקיע.
התחשבו בעונות המונסונים. ממאי עד ספטמבר יש בחופים הדרומי והמערבי סערות של גשמי מונסון וים סוער. מנובמבר עד מרץ המונסונים מכים בצפון מזרח האי.
אסון הטבע הנפוץ ביותר בסרי לנקה הוא הצפות מקומיות במהלך המונסון, שעלול לגרום למפולות באזורים הגבוהים.
המסעדה הכשרה היחידה בסרילנקה נמצאת בבית חבד בעיירה וליגמה (Weligama). בתי חבד נוספים ישנם בעיר הבירה קולומבו, בעיירה אלה (Ella) בהרים, ובקיץ גם בעיירת החוף ארוגם ביי (Arugam Bay).
ניתן למצא מוצרים כשרים עם חותמת OU בסופרמרקטים. גם בתי חבד בקולומבו ובאלה מספקים מוצרים כשרים וארוחות. סרילנקה מדינה בודהיסטית שבה הרבה מסעדות צמחוניות, שמגישות רק ירקות עם אורז וקארי, בלי חשש כשרות.
ברכת שלום בסינהלית היא אַיוּבּוֹוָאן "aa-yu-BO-wan" שפירושו "שתזכה לחיים ארוכים"
סרילנקה היא כמו הודו, אבל נקיה יותר.
כל תלמידי בית הספר היסודי שנראה לבושים בתלבושת אחידה בצבע לבן. הסיבה היא להרגילם לניקיון והגיינה מגיל צעיר. כל כתם נראה על חולצה או חצאית. ילד שמכתים את בגדו זוכה ללעג ולהשפלה מהמורה וגם מחבריו, ואם הכתם גדול ומכוער במיוחד, התלמיד יישלח הביתה. מכיתה א' מתרגלים התלמידים לשמור על הניקיון.
סרילנקה קרובה לקו המשוה ומזג האוויר טרופי. אין עונות שנה כמו אצלנו. במשך כל השנה הטמפרטורה הממוצעת בחופים היא 26-33 מעלות, ובהרים 20-25 מעלות.
ישראלים רבים מטיילים ברחבי סרילנקה על קטנוע שכור. השכרת קטנוע בסרי לנקה עולה בממוצע 1800 רופי LKR ליום, אך יש להתמקח. אני הצלחתי להוריד ל 1150 רופי.
בסרילנקה יש שני סוגי אוטובוסים. האוטובוסים בצבע אדום הם של חברה ממשלתית, והאוטובוסים בצבעים אחרים הם בבעלות פרטית. חלק גדול מבעלי האוטובוסים נוהגים לצבוע אותם בצבעים זוהרים, ולקשט אותם בציורים יפים. בד"כ האוטובוסים זולים וצפופים. נוסעים עם דלתות פתוחות שבהו עומדים גם נוסעים, או יושבים על המדרגות.
.
כדאי לתכנן בטיול גם נסיעה ברכבת, במיוחד בין קנדי לאלה. המסילה עוברת בנוף מדהים של הרים, יערות, מטעי תה ומפלים.
ברכבת יש מחלקה ראשונה עם מזגנים בקרונות, או מחלקות שניה ושלישית למי שרוצים לחסוך ולהתערב עם המקומיים. רצוי להזמין כרטיסים לפחות שבוע מראש בתחנות הרכבת, או באתר האינטרנט 12GO Asia.
הקפידו לקחת את הדרכון לכל מקום. לפעמים יש מחסומים שבהם חיילים או שוטרים בודקים את כל הנוסעים.
הנסיעות בתוך הערים הן בד"כ בטוקטוקים. חייבים להתמקח עם נהגי הטוקטוקים החמדנים. יש בסרילנקה גם אפליקציות מקומיות כמו Uber, שנקראות פה PickMe. אלה אמינים יותר והמחירים הם פיקס ללא מיקוח.
היסטוריה: במאה ה16 כבשו הפורטוגלים את סרילנקה, והחליפו את שמה לצֵיְלוֹן. האי היה מושבה של אימפריות הפורטוגזית, וההולנדית, והבריטית. הבריטים עזבו בשנת 1948, שלושה חודשים לפני הקמת מדינת ישראל. צילון קבלה עצמאות ב1948, ובשנת 1972 החליפה את שמה בחזרה לסרילנקה.
רוב הסרילנקים הם סינהלים אוהדי ישראל ומזדהים עם המאבק שלנו בפלסטינאים. הסרילנקים סבלו שנים רבות מארגון הטרור המוסלמי 'הנמרים הטמילים' שדרשu מדינה עצמאית בצפון סרילנקה. הטרור המוסלמי הסתיים בהסכם שלום בשנת 2009, שרבים רואים בו הסכם כניעה למוסלמים. לפיכך הם מכבדים ומעריכים את ההתמודדות שלנו מול הטרור הפלסטיני אצלנו.
רוב תושבי סרילנקה הם בודהיסטים, ולכן נראה פסלי בודהא וסטופות במקומות רבים.
במקומות רבים בסרילנקה רואים מבנה שנראה כמו קרמבו עם שפיץ מלמעלה. זה "סְטוּפָּה". מבנה קדוש לבודהיסטים. כאשר נפטר בודהא, שרפו את גופתו, ואת אפרו הכניסו לשמונה כדים ששלחו לכל מיני מקומות. בכל מקום כזה בנו סטופה שבתוכה שמו את האפר הקדוש להם. במרוצת הדורות בנו סטופות נוספות גם ליד מקדשים שבהן לא היה אפר של בודהא, ואפילו בחצרות בתים פרטיים ובפינות רחוב בנו סטופות בכל מיני גדלים.
בכל חודש, יום של ירח מלא באמצע החודש הוא יום חג. הבנקים והרבה עסקים סגורים. בחנויות לא מוכרים יין ומשקאות חריפים. כדאי ללכת לבקר ביום זה במקדש בודהיסטי או הינדי לצפות בטקסים מיוחדים.
הסרילנקים נוהגים להנהן בראשם בצורה שמזכירה תנועת "לא" אצלנו, אבל בסרילנקה משמעותה "כן". במיוחד כאשר היא מלווה בחיוך. אל תתבלבלו בין המחוות.
המקומיים מתביישים להודות שהם לא יודעים משהו. לפעמים קרה לי שהם הפנו אותי לכיוון הלא נכון במקום להודות שהם לא יודעים את הדרך.

מצוות "עשה"

הדרך המומלצת ביותר לטייל בסרילנקה היא עם נהג צמוד. חברת התיירות המקומית Andrew מציעה שירות של מדריכים-נהגים, ומרכיבה מסלולים לפי טעמם ורצונות הלקוחות. המחיר לא יקר, אבל לא לתפרנים. הטלפון לבירורים והזמנות: 094114513466. (אם תאמרו להם שהגעתם אליהם בעקבות קריאת כתבה זו, יתכן שתקבלו הנחה משמעותית).
כדאי לשאת תמיד כסף מזומן, כי כספומטים די נדירים בעיירות ובכפרים בסרילנקה, ולא בכל מקום מקבלים כרטיסי אשראי.
שכר עבודה יומי ממוצע לפועל מקומי זה 20$, שזה כ80 שקל ליום. לפי זה עליכם להחליט כמה טיפ ראוי לתת למי שמשרת אתכם.
החשמל במתח 220 וולט כמו אצלנו, אבל השקעים החשמליים הם כמו באנגליה. למקצתם אפשר להכניס גם תקע ישראלי. עדיף להביא מתאם לשקע בריטי.
נמל התעופה הבינלאומי של סרילנקה הוא Bandaranaike International Airport. הוא נמצא 36 ק"מ מקולומבו בנסיעה של כשעה. השדה נמצא 6 ק"מ מהעיירה נגומבו (Negombo), במרחק 10 דקות נסיעה. זה כמו שנתב"ג קרוב יותר לעיר לוד מאשר לתל אביב. לכן ישראלים רבים מעדיפים ללון בנגומבו ביום הראשון והאחרון שלהם בסרילנקה.
קרם שיזוף ומשחות או תרסיסים דוחי יתושים עדיף לקנות בסרילנקה ולא להביא מהארץ, כי זה מותאם יותר ליתושים המקומיים.
כאשר חולפים על פני פסל של בודהא, תמיד יש ללכת בכיוון השעון.
האוכל הסרילנקי חריף מאוד. שימו לב מה אתם מזמינים במסעדות או קונים בדוכנים ברחוב. תנו תחילה טעימה קטנה, לפני שתמלאו את הפה.
עדיף לקנות כרטיסי אוטובוס באינטרנט.
לפני שמצלמים אנשים מקומיים יש לבקש את רשותם.
בתוך מקדשים מותר לצלם רק ללא פלאש.

מצוות "לא תעשה"

הסרילנקים מתיחסים ברצינות ובכבוד לאמונתם. זה מתבטא גם באיסור להצטלם לפני פסלי בודהא כאשר הגב והישבן שלנו מופנים לעבר בודהא. תיירים תמימים שוגים בזה. בערים גדולות זה לא נורא, כי השוטרים עסוקים בעבודתם. אבל בעיירות קטנות וכפרים השוטרים מקפידים מאוד על החוק הזה, ומטילים קנסות גבוהים על מי שחוטא בהפניית הישבן כלפי בודהא.
אל תתקעו על החוף. רוב הישראלים מגיעים לחופים לצורך גלישת גלים או לחופשת בטן גב. אבל סרילנקה מציעה גם אתרים מרתקים בהרים שבמרכז האי, ולהפתעתי ישראלים לא מגיעים אליהם.
כאשר צוללים בחופים, אסור לגעת באלמוגים היפים.
בסיורי ספארי בשמורות הטבע אסור לעצור ולרדת מהג'יפ בתוך השמורה.
אסור לקנות מזכרות עשויות משנהב או אלמוגים או עצמות של חיות. בשדה התעופה עלולים לעצור אותנו לפני הטיסה ארצה.
הרבה כלבי רחוב מסתובבים ברשות הרבים בסרילנקה, וחלקם קטנים וחמודים מאוד. אל תתקרבו ללטף אותם, בגלל שיש כלבים רבים החולים בכלבת.
גם קופים רבים נושאים נגיפי כלבת שעלולים לעבור אלינו בשריטה או נשיכה של קוף. הזהרו!
לפעמים נפגוש פילים משוטטים בצידי כבישים בינעירוניים, כמו שאצלנו רואים גמלים וחמורים בצידי הכבישים בנגב. פיל יחיד עלול להיות תוקפני בגלל שהוא מפחד מבני אדם. אבל להקה של פילים אינה מסוכנת בגלל שהפילים חשים בטחון במחיצת חבריהם, והם סומכים על הגנת הפילה מנהיגת העדר.
המים בסרי לנקה אינם ראויים לשתיה, ולכן מותר לנו לשתות רק מים מינרליים.
שירותים נקראים פה Wash Room. אם תשאלו מקומיים היכן TOILET, אולי לא יבינו אתכם.
התחבורה זורמת בצד שמאל של הכביש, כמו בבריטניה ששלטה פה עד 1948. שימו לב! בארץ אנו רגילים להביט שמאלה לפני חציית כביש, אבל בסרילנקה עלינו להביט ימינה, כי הרכבים מגיעים מהכיוון ההפוך לזה שאנו רגילים. יותר מידי ישראלים נפגעו כאשר ירדו לכביש בצורה לא בטוחה, כאשר הסתכלו לכיוון הלא נכון.
שכירת רכב או קטנוע לנהיגה עצמית איננה מומלצת. ישראלים רבים נכנסים לכיכר בטעות מהכיוון ההפוך, או לאחר פניה הם נכנסים לנתיב הלא נכון.
בעיה שניה בנהיגה- השילוט של שמות הרחובות לוקה בחסר, ושלטי הכוונה לערים אחרות כמעט לא קיימים בצמתים. קל מאוד להתבלבל. אומנם אפליקציית וייז תסייע, אבל כאן היא שוגה לא אחת.
הבהמות נחשבות מקודשות בסרילנקה, ולפעמים נראה פרות משוטטות באמצע הכביש או לצידו. אסור לצפור להן ולגרש אותן או להפריע את מנוחתן בכל דרך אחרת.
תיירים מנוסים כבר מכירים את התופעה של מחירים מופקעים לתיירים, שמגיעים לפעמים לפי שניים ואפילו פי שלושה מהמחירים למקומיים. בסרילנקה זה לא כך. בסרילנקה המחיר לתייר הוא פי עשרה מהמחיר למקומי. במיוחד בקרב נהגי הטוקטוק.
לפני שעולים לטוקטוק יש לקבוע עם הנהג מראש מה מחיר הנסיעה. אם לא תקבעו מראש, כאשר תגיעו ליעד הנהג עלול לדרוש מחיר פי עשרה מהמקובל. אם תתחילו להתווכח איתו, פתאום יצוצו מכל עבר נהגי טוקטוק אחרים וישתתפו בויכוח בצעקות לטובת הנהג. בסוף תאלצו לשלם לו מה שיבקש.
אחת ממלכודות התיירים בטוקטוק זה "אין לי עודף". כשתגיעו ליעד ותתנו לנהג שטר בערך גבוה ממה שסיכמתם, הוא יכניס לכיסו ויודיע שאין לו שטרות להחזיר עודף. אני כותב זאת מניסיון אישי.
אם נהג הטוקטוק מציע לנו סיבוב וטיול במחיר זול – זו הונאה. הוא רוצה להביא אותנו לאיזו חנות נידחת לתיירים ששם יחלבו אותנו. כשנרצה לחזור, נהגי טוקטוק אחרים יבקשו מחיר גבוה מאוד עבור אותה דרך חזרה.
הזהרו גם מדייגי כלונסאות. פעם שיטת הדייג בסרילנקה היתה לעמוד על כלונסאות שתקועות במים הרדודים, ולהטיל חכה למים. מחזה יפה. כיום הם כבר לא דגים כך, כי הם למדו לדוג עם רשת כמות גדולה יותר. אבל המסורת נשמרת עבור תיירים ופראיירים. יש חופים רבים שבהם נראה כלונסאות כאלה תקועות בחוף. כשנתקרב לכיוונן, ילדים ימהרו לעלות עליהם עם חכות. צילומים מקסימים, במיוחד ברגעי שקיעה. אבל גם זו מלכודת תיירים. לאחר שנצלם, יתקרבו אלינו מבוגרים שידרשו בתקיפות תשלום עבור זה שצילמנו את ילדיהם.
בנסיעות בכבישים באזורים כפריים נראה לפעמים נתיב אחד חסום בגרגרי אורז או תירס. כך נוהגים המקומיים לייבש את יבולם מהשדות. אסור לדרוס את הגרגרים שמפריעים לתנועה. הנהגים מכבדים את השיטה.
בכניסה לכל מקדש בודהיסטי או הינדי יש להתלבש בצורכה מכובדת. יש להסיר הכיפה והכובע ולחלוץ נעליים. אין להיכנס בלבוש לא צנוע. לגברים אסור להיכנס במכנסיים קצרים, ולנשים אסור להיכנס בכתפיים חשופות ובמחשוף נדיב. ברוב המקומות יתנו לנו בד משי להתעטף בו.
אסור לצלם מחנות צבא ותחנות משטרה.
נזירים אינם לוחצים יד לזרים. הם ידברו איתנו ברצון, אבל אין להושיט להם יד לשלום.
גילויי חיבה אסורים ברשות הרבים. אסור להתחבק ולהתנשק ולהתגפף עם בן הזוג ברחובות מחוץ למלון.