המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס פותח השבוע פרק חדש, תרתי משמע. החל מיום חמישי, 12.2.2026, הוא נפתח מחדש במשכנו החדש במתחם המדיטק בחולון, ומציג לא רק בית פיזי רענן, אלא תפיסה עכשווית, טכנולוגית ונגישה יותר, שמבקשת להחזיר את הקו המצויר אל לב השיח התרבותי הישראלי.
יש משהו סמלי במיוחד במעבר הזה. הקריקטורה והקומיקס, אמנויות שנולדו מתוך תגובה מהירה למציאות, זוכים כעת למרחב מואר ומרכזי בתוך מתחם התרבות של העיר. זהו מהלך המשתלב באסטרטגיה העירונית לחיזוק מוסדות התרבות של חולון, ובעיקר ניסיון לתת לאיור, להומור החזותי ולסיפור המצויר את המקום הראוי להם.
לרגל הפתיחה מוצגות ארבע תערוכות חדשות, ולצידן קיר דיוקנאות מצויר רחב היקף של הקריקטוריסט יונתן וקסמן, המוקדש ליוצרי הקריקטורה והקומיקס הבולטים בישראל מראשית המאה העשרים ועד היום. הקיר משמש גם מחווה וגם מפת דרכים ויזואלית של תרבות מקומית שלמה.
במרכז הפתיחה עומדת התערוכה הראשית: "גיבורים כחול-לבן, גיבורי על בקומיקס ובאמנות הישראלית", שאוצר יובל כספי.
מציאות המלחמה של השנתיים האחרונות העניקה למושג הגבורה מקום מרכזי בשיח הציבורי, והולידה דמויות של גיבורים וגיבורות מתוך החיים עצמם. נקודת הזמן הזו מזמינה את המוזיאון לבחון מחדש את מקומו של גיבור העל בקומיקס המקומי.
בעוד שבארצות הברית גיבורי העל הפכו לאבן יסוד בתרבות הפופולרית, הקומיקס הישראלי מעולם לא יצר מסורת יציבה של גיבורי על "תוצרת הארץ". התערוכה מבקשת להתחקות אחר הניסיונות המעטים והמרתקים שנעשו לאורך השנים, ומציגה עבודות של כ-50 מאיירים ומאיירות, אמנים ואמניות, המציעים פרשנויות מקומיות לדמות הגיבור.
הבולט מביניהם הוא הכוכב העולה והמבטיח, יצהר מאור, מהאקדמיה לגיבורים. הוא אייר את הספרון 'שמשון ומגיני ההיכל הקדוש', בהשראת אירועי 7 באוקטובר. העלילה, שכתב טל אמר, מתארת ילד מקיבוץ בארי שכל משפחתו נהרגה מטיל של הנוחבות, והוא נופל לתוך מערה אפלה ועמוקה. מתברר שאין זו מנהרה של החמאס, אלא חלק ממתחם של המלאך גבריאל, שמעניק לו את כוחותיו של שמשון הגיבור התנ"כי. שמשון הולך לעזה ומצליח לשחרר חלק מהישראלים החטופים. האיורים של יצהר מאור מעניקים לסיפור איכות קומיקס ברמה של סופרמן. לא פחות. אם יגיע הספרון לידי הוצאת MARVEL, אולי יעשו ממנו אף סרט עלילתי.
דווקא בישראל, מדינה שבה המילה "גבורה" יצאה מזמן מגבולות הדמיון, נטענת התערוכה במשמעות חריפה במיוחד. מאז השבעה באוקטובר 2023, שאלת הגיבור כבר איננה רק נושא תרבותי, אלא שאלה קיומית.
התערוכה מחולקת לשלושה חללים. הראשון עוסק בדמות גיבור העל הקלאסי, אך מנסח אותו מחדש דרך מציאות מקומית של חרדה, ספק ושבר. השני, המטלטל מכולם, מוקדש ל"גיבורי החיל וגיבורות המלחמה", ומציג עבודות של אמנים ואמניות צעירים שנרצחו מאז השבעה באוקטובר. כאן הקומיקס מפסיק להיות משחק של דמיון והופך למעשה של זיכרון, עדות ושימור קול יצירתי שנגדע.
החלל השלישי מחבר את ההווה אל שורשי התרבות היהודית והישראלית, דרך דמויות תנ"כיות כמו שמשון, דוד המלך ומשה רבנו, כגיבורי על קדומים, הרבה לפני עידן בועות הדיבור.
לצד התערוכה המרכזית מוצגות גם התערוכות "זוכי פרס עיפרון הזהב" ו"חלוצי הקריקטורה העברית", בעריכה מחודשת של מיכל קורמן ואמנון זילבר, וכן התערוכה הפעילה "מציירים צחוק" של ניר מולד ועמוס אלנבוגן, המזמינה את המבקרים להתנסות בעצמם ביצירת קומיקס.
ובימים שבהם המציאות מתקשה להיכנס לפריים אחד ברור, נדמה שדווקא הריבועים הקטנים של הקומיקס מצליחים, איכשהו, להחזיק סיפור שלם.
המוזיאון הישראלי לקריקטורה ולקומיקס, רחוב גולדה מאיר 6, חולון.
במהלך פברואר 2026 הכניסה חופשית. נעילת התערוכות: 31 באוגוסט.
