לפני כשנה פורסמה בעיתוני דברצן החלטת מועצת העיר להציב אבני זיכרון מנחושת עם שמות יהודים קורבנות שואה על המדרכה מול כניסות לבתים שבהם התגוררו. פרויקט זיכרון כמו שנעשה ברחובות ברלין ובודפשט. חברי הסניף המקומי של המפלגה הניאו-נאצית 'יוּבִיק' יצאו להפגין נגד היוזמה. ההפגנה המתגרה יצרה כעס גדול בעיר.

הבישוף של דברצן פנה לרב הראשי של העיר, הרב ד"ר אשר ארנפלד, והציע לקיים הפגנה נגדית של יהודים ונוצרים. ההפגנה בעד הנצחת היהודים ונגד החוצפה של הניאו נאצים התקיימה במרכז העיר בהשתתפות קהל רב יותר מההפגנה של "יוביק".

בהפגנה זו נשאו נאומים הבישופים הפרוטסטנטי והקתולי, פוליטיקאים וראש העיר, וגם הרב ארנפלד. הרב הראשי, שהוא נואם בחסד שיודע להלהיב את הקהל, אמר בנאומו גם את המשפט: "אתם, חברי יוביק, אתם הצאצאים של פֶּרֶנְץ סָלָשִי וממשיכי דרכו". (פרנץ סלשי ידוע לשמצה. הוא היה ראש ממשלת הונגריה בסוף מלחמת העולם השניה, אנטישמי ועושה דברם של הנאצים, שהשתתף בהשמדת יהודי הונגריה. אחרי המלחמה הוא נידון למוות על פשעיו). להגיד לחברי יוביק שהם צאצאיו, זה כמו שבהפגנה בישראל של חברי 'אם תרצו' נגד הבוגדנות של 'שוברים שתיקה' יאמר אחד הנואמים "אתם, שוברים שתיקה, צאצאים של חאג' אמין אל חוסייני וממשיכי דרכו".

עורכת דין מקומית הגישה במשטרה תלונה נגד הרב ארנפלד באשמת "עלילה והוצאת דיבה". היא הסבירה שהיא חברה ביוביק, והשתתפה גם באותה הפגנה נגד הזיכרון ליהודים, אבל אין לה שום קשר משפחתי לפרנץ סלשי המתועב.

לפי החוק ההונגרי חייבת המשטרה לחקור כל תלונה. חוקרי המשטרה פנו בטלפון לרב ארנפלד והזמינו אותו לבוא להגיש עדות בתחנת המשטרה, והזמינו גם את ראש העיר להעיד. ראש העיר, לָסְלוֹ פָּאפּ Laszlo Papp)), הזדעק והוציא הודעה לעיתונות: "כל עוד אני ראש העיר דברצן, בעיר הזו לא יוזמן רב למשטרה, וגם לא כל מנהיג דתי אחר".

למחרת בבוקר מצלצל הטלפון בביתו של הרב ארנפלד. על קו מזדהה קצין משטרה ושואל "מה שלומך, אדוני הרב?".

"בסדר גמור" עונה הרב.

"טוב" מסכם קצין החקירות. "רשמתי את תשובתך. השאלה שלי היתה במסגרת החקירה. מבחינתנו תשובתך סיימה את החקירה עכשיו. אין צורך שתטרח לבוא לתחנה כפי שקבענו, כי אני סוגר את התיק".

את הסיפור הזה שמעתי לאחרונה מפי הרב ארנפלד. בעיניי המקרה הפרטני הזה מקפל בתוכו את המצב הכללי של יהודי דברצן בהווה ובעבר. קהילה קטנה שסבלה מאוד בתקופה השואה, אך כיום זוכה לסובלנות ולאהדה מרוב התושבים הלא-יהודים שבעיר. כאשר ראש העיר מעניק לגיטיות ושיוויון גם לתושביו היהודים ומתיחס בכבוד רב העיר, הוא יודע שהוא מייצג את רוב תושבי עירו. אומנם יש קבוצה רעשנית וגזענית קטנה, אבל רוב תושבי העיר מסתייגים מהם, ואף יוצאים להפגין נגד האנטישמיות שלהם. בדברצן יש שיתוף פעולה וכבוד הדדי בין ראשי הדתות בעיר, כולל ראש הקהילה היהודית. העיריה נרתמת לטובת היהודים בתחומים שונים, כולל גם שיפוצים של מבני ציבור ובתי כנסת.

לב העיר דברצן הוא מדרחוב פִּיוּץ', היוצא מהכנסיה הראשית הצהובה לכיוון דרום. משני צידי המדרחוב יש בקומת הקרקע של כל הבתים מסעדות ובתי קפה וגם חנויות יוקרה. בקומות שמעל נמצאים המשרדים היקרים ביותר של העיר, וגם דירות יוקרה. הרב של דברצן, ר' אשר ארנפלד, אומר לנו שחלק נכבד מחנויות הפאר והבנינים שברחוב הראשי היו בבעלות של יהודים שנרצחו בשואה. השכונה היהודית של דברצן צמודה למדרחוב פיוץ'. כשאנחנו עומדים שם עם הגב אל הכנסיה, כל הרחובות והסמטאות מצד ימין לכיוון מערב הם חלק מהאזור היהודי. כדאי מאוד לבקר שם.

יהודים החלו להתישב בדברצן לפני כמעט מאתיים שנה, בעקבות חוקי האמנציפציה שהעניקו שיוויון זכויות גם ליהודים. עד לשואה התגוררו בדברצן כ12,000 יהודים, בשלוש קהילות גדולות- "הניאוליטים" (הרפורמים), "האורתודוקסים" החרדים, וקהילת ה"סטאטוס קוו", שאנשיה לא מצאו עצמם בין שתי הגישות הקיצוניות של הקהילות האחרות. לכל קהילה היו בתי כנסת משלה, אך מוסדות הציבור ובתי הספר היו משותפים.

כיום לא נשאר הרבה מהעבר היהודי המפואר של דברצן. רק כאלף יהודים נותרו בעיר, רובם מבוגרים וזקנים. רוב בני הדור הצעיר עלו ארצה, או הלכו ללמוד באוניברסיטאות ובישיבות באנגליה ושווייץ, ונשארו שם והקימו שם משפחות. רוב הבנינים בשכונה היהודית נהרסו בהפצצות של מלחמה העולם השניה, יחד עם רובעים אחרים בעיר.

לפי הוראות הגרמנים הנאצים בשנת 1944 חסמה הממשלה ההונגרית את פתחי הרחובות שמובילים לשכונה היהודית, וכך נוצר הגטו היהודי בדברצן. ציוו גם על היהודים העשירים שהתגוררו בשכונות אחרות בעיר להתקבץ לתוך הגטו. בחודש יוני 1944 נלקחו היהודים בצעדה ארוכה לבית חרושת לבלוקים מחוץ לעיר, ומשם נשלחו כמחציתם לאושוויץ, וכמחציתם נשלחו לעבודות דחק משפילות בעיריית וינה באוסטריה. לפחות חייהם ניצלו. לפני כשנה הקימו עוה"ד יוסי אשד ויוסי ריבלין מתל אביב שלט זיכרון על קיר של בית החרושת לבלוקים, שם בא הקץ על הקהילה היהודית.

מומלץ לשוטט ברחובות הגטו היהודי, ולראות חלק מהבתים שלא נהרסו.

                

לאחרונה שופצו כמה מבתי הכנסת בעזרת הממשלה והאחוד האירופי, ובעזרת נדבנים צאצאי תושבי דרבצן והסביבה. בית הכנסת (הורוד) שהיה של החרדים נמצא ברחוב פָּאשְטִי 4 Pasti . הוא נבנה ב1893, ניזוק במלחמת העולם וננטש, אך נפתח מחדש בפסח 2015 לאחר שיפוץ מרהיב. כיום הוא משמש כאולם כנסים וקונצרטים של הקהילה, וארון הקודש המפואר ריק ומכוסה בוילון. בעזרת נשים שבקומה השניה יש תצוגה של נושאי יהדות מדברצן. כדאי לעלות לראות, ובהזדמנות זאת ליהנות גם מהתקרה היפהפיה של בית הכנסת.

             

בית הכנסת ברחוב פאשטי מבחוץ ומבפנים

בחצר המתחם היה מבנה ששימש בית המדרש ותלמוד תורה. המבנה שופץ כבית כנסת קטן (שטיבל) שכיום מתקיימות בו יש תפילות במנין שלש פעמים גם בימות חול. כמעט. הרב אשר ארנפלד מספר שלפעמים אין מנין לתפילת שחרית בבקרים של החורף, ולפעמים גם למנחה וערבית. בשבתות וחגים השטיבל מלא מתפללים. ארון הקודש והריהוט בשטיבל הינם עתיקים מלפני השואה, ורק נצבעו וחוזקו ע"י נגרים. עבורי זה היה מרגש להתפלל שם. הרגשתי שאני יושב עטור תפילין עטוף בטלית בספסל שעליו ישבו כמוני יהודים לפני מאה שנים, וכאילו ממשיך את שרשרת הדורות, כמו במירוץ שליחים שאותם יהודים יקרים העבירו לי את הלפיד.

            

השטיבל מעל המקווה הישן במתחם פאשטי, מבחוץ ומבפנים

מתחת לשטיבל היו המקווה ובית המטבחיים של הקהילה היהודית, וכיום הם שופצו כאתרי תיירות, אבל אינם בשימוש עוד. בשנת 2005 נפתח מקווה מודרני בבנין חדש צמוד לבית הכנסת.

בחצר בית הכנסת הורוד יש אנדרטה לזכר קורבנות השואה. בצד הפנימי של הקיר הצמוד לרחוב תלויים משטחי ברזל שעליהם צרובים שמות 6,000 מיהודי דברצן שנרצחו בשואה, וגם תפילת הקדיש באותיות עבריות ובאותיות לועזיות. יהודים רבים שמבקרים במקום נוהגים להדליק שם נר.

במרחק שלוש דקות הליכה נמצא בית הכנסת (הצהוב) שהיה של קהילת "הסטאטוס קוו" ברחוב בָּאצִ'י זִילִינְסְקִי 26 Bajcsi Zsilinszky. הוא הוקם בשנת 1909, וכיום מתפללים בו רק בחגים.

                          

דברצן היא אחת הערים היחידות בהונגריה שבה יש בית קברות יהודי אחד משותף לרפורמים ולאורתודוקסים. בית הקברות נפתח ב1842. בקהילה היהודית יש קטלוג ממוחשב של כל הקברים, שבעזרתו אפשר למצוא מצבה של קרובי משפחה.

הממשלה ההונגרית שיפצה גם את בנין הקהילה. מלבד משרדים, יש בבנין הקהילה גם מטבח משוכלל שבו מבשלים מידי יום ארוחת צהריים באיכות גבוהה לרבים מיהודי העיר. בערבי שבתות אופים שם חלות מתוקות לשבת. רבים מיהודי העיר באים לאכול בקהילה ולפגוש חברים. לקשישים ולחולים שמתקשים להגיע, יש רכבים של הקהילה שמביאים את הארוחות החמות לבתיהם. גם תיירים ישראליים שומרי כשרות יכולים ליהנות מהארוחות הכשרות בהזמנה מראש בקהילה. למקומיים הארוחות ללא תשלום, אבל מאיתנו -התיירים הישראליים- מצפים להעניק לקהילה תרומה כלשהי עבור האוכל.

גם בבית חב"ד אפשר להשיג אוכל כשר ומוצרי מזון מישראל, אבל יש להזמין מראש. בערבי שבתות עורכים קבלת שבת ואורחת שבת עם דברי תורה בבית חב"ד לסטודנטים ישראליים שלומדים בדברצן. גם תיירים ישראלים מוזמנים, אבל יש להודיע מראש לשליח חב"ד או לאשתו כדי שיוכלו להתכונן לפי מספר הסועדים. באוניברסיטת דברצן לומדים כ300 סטודנטים ישראליים, בעיקר מקצועות רפואה ווטרינריה. כשמונים מהם מגיעים מידי יום שישי לקבלת שבת וקידוש בבית השליח של חב"ד, הרב שמואל פייגין. במחזור הנוכחי אין דתיים, אבל במחזורים קדומים היו כ10-15 סטודנטים דתיים שהתפללו בקביעות בביהכנ"ס של הרב ארנפלד.

לאחרונה פתחה הקהילה גם מעין מלון "הכנסת אורחים" עם 7 חדרים למען תיירים שבאים לפקוד קברי צדיקים בסביבה. החדרים נראים נקיים מאוד ומסודרים, באיכות 3-4 כוכבים, ומחירי הלינה שם זולים ביותר.

                

התחלתי את הסקירה בסיפור אודות אבני זיכרון מנחושת על המדרכות בפתחי כמה בתים שבהם התגוררו יהודים שנרצחו בשואה. איך נגמר הסיפור? הדיבורים כבר הפכו למעשים. בחודשים האחרונים הציבו העיריה והקהילה היהודית אבנים כאלה (Stolpeisteine) מול 24 בתים בגטו היהודי. כל אבן נחושת כזו גודלה 10 על 10 ס"מ, כמו חצי מרצפת אקרשטיין שאנו מכירים בישראל. על כל אבן מוטבע שם קורבן שואה שהתגורר בבית הזה עד שנלקח לאושוויץ. אחת מאבני השפה נמצאת שני בתים ליד בית הכנסת הורוד. הרב ארנפלד שמח להראות אותם, או לפחות לשלוח מישהו מעוזריו שיראה לנו את אבני השפה האלה. הסיפור לא נגמר, והפרויקט ממשיך גם כיום.

The study tour was organized and hosted by the City of Debrecen and the Association for the Tourism of Debrecen and Hortobágy, with the kind support of Wizz Air

כל הזכויות שמורות לאתר ותוליכנו לשלום

3 thoughts on “הַרֶבֶּעצְן של דֶבְּרֶצְן”
    1. אפשר לראות קברים ואוהלים, וגם בתי כנסת ומבנים ששימשו ישיבות ובתי מדרשות.
      חפשי באתר זה כתבה נוספת על מסע בעקבות האדמורים, ותראי שם תשובה לשאלתך עם הרבה תמונות.
      הקישי על הלינק: http://www.jewishtraveler.co.il/hungary-rabbis/
      כללית, בטיול לקברי צדיקים יש מה לראות לא רק בעיניים, אלא לראות בעיקר דרך הנשמה.
      לשבת או לעמוד ליד קבריהם, להתפלל על בעיות אישיות שלנו, לבקש רחמי שמיים דרכם, ובמיוחד לשתוק ולחשוב ולהרהר.
      כשעוצצמים את העיניים חזק ליד קברי צדיקים אנחנו יכולים לראות את עצמנו בפרספקטיבה מיוחדת.
      נסיעה טובה

  1. הכתיבה שלך מדהימה. כל כך חיה ומרגשת. בעקבות כתיבת ספר של אמא שלי (בת 90) נכנסתי איתה ל'תמונות' מדברצן. אני אראה לה את האתר שלך, כל הכבוד ותודה על המידע, הסיפור החסידי בהתחלה והאווירה שסיפרת עליה בדברצן, הרצון לשמר…
    תודה, רונית

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן