רבים מהתיירים הישראלים שמגיעים לבוקרשט נוסעים לטייל גם אל "טירת דרקולה" שהיא הסמל של רומניה. הטירה נמצאת במרחק נסיעה של כשעתיים מבוקרשט, באזור הרי הקרפטים היפים.

אחד העיתונאים הבכירים בישראל נוהג לעשות יחסי ציבור לדרקולה ולטירתו בטור הקבוע שלו ב'ישראל היום' . הוא עורר גם את סקרנותי לראות במה מדובר. כשהגעתי למקום ושמעתי הסברים התברר לי שזה עוד מקרה של "פייק ניוז". הבנתי מפי מדריכת התיירים שטירת דרקולה היא אגדה דימיונית, ודרקולה לא היה מעולם בטירה הזו. האגדה נוצרה משילוב של שלשה סיפורים שאין קשר ביניהם, והם מרוחקים זה מזה כשלוש מאות שנה.

וזה סיפור המעשה:

סיפור ראשון: במאה ה12 בנו אבירים גרמניים מצודות ומבצרים אחדים לאורך הגבול בין טרנסילבניה לוָולַאכְיָה. אחד המבצרים היה בעיירה בְּרָאן BRAN, וזהו המבנה שכיום נקרא "טירת דרקולה". כדרך המבצרים, במשך השנים נוספו להם עוד חדרים, עוד צריחים, ועוד קומות. שטחן הלך וגדל במשך השנים.

סיפור שני: במאה ה17 שלט ברומניה רודן אכזר בשם צֶפֶש. נתיניו כינו אותו "דְרָקוּל" שברומנית זה "השטן" ויש אומרים "הדרקון". לדרקול נולד בן קטן ששמו היה וְלָאד, והוא זכה לכינוי "דרקולָה", שברומנית זה "דרקול הקטן".

ולאד גדל וירש את כסא אביו וגם את תכונותיו האכזריות, ושלט ברומניה מארמונו שבבוקרשט. הוא נודע ברבים בעיקר בגלל מעשה זוועה אחד שעשה בחייו. כשהתקרבו הטורקים לבוקרשט במסע הכיבושים שלהם, דרקולה הבין שלא יהיה פשוט לעצור אותם. כדי ליצור טרור ודמורליזציה בלב החיילים הטורקים, הורה דרקולה לשפד שבויים טורקיים על חנית בעודם חיים, כמו שמשפדים בהמה. זה היה מוות אכזרי במיוחד, ולפעמים הגסיסה נמשכה יומיים שלשה. החניתות עם החיילים הטורקים השבויים הועמדו לאורך הדרך שבה היו אמורים הטורקים להגיע לבוקרשט. בהתקרבם הם ראו את שדרת החיילים הטורקים המשופדים, חלקם עדיין בחיים, והמראה זעזע אותם וגרם להם לברוח. כך הצליח דרקולה להביס את הטורקים בלי קרב, וזכה בתהילת עולם כמצביא אסטרטגי.

אבל… אומרים שדרקולה לא היה מעולם בטירת בראן, ויש אומרים שהיה כלוא שם שבועיים בצעירותו.

החצר הפנימית של טירת דרקולה

סיפור שלישי: כעבור עוד 300 שנה הסופר האירי בְּרָאם סְטוֹקֶר חיבר סיפור עלילה דימיוני שהתבסס על דמותו של ולאד המשפד מספרי ההיסטוריה, בתקופה שלפני ואחרי בריחת הטורקים. הסופר האירי בדה ממוחו הקודח אכזריות חולנית של דרקולה, והמציא עליו סטיה פסיכוטית כאילו דרקולה היה בא על סיפוקו באמצעות מציצת הדם של קרבנותיו ושתיית דמם. בנוסף, הסופר הרחיב את מעשי השיפוד הנדירים, כאילו היו מעשה שגרתי של דרקולה לא רק לחיילי האויב, אלא גם לגנבים קטנים ולעברייני מס, במשך כל תקופת שלטונו.

הספר פורסם לראשונה בשנת 1897 בשם "הרוזן דרקולה". בראם שהיה גם צייר מחונן, אייר את סיפרו, וצייר ציור של איזו טירה פרי דימיונו, עם כמה צריחים בסגנון רומני-טרנסילבני, שבה כביכול "התגורר" דרקולה האכזר. לגמרי במקרה יצא שהטירה שהוא צייר, היתה דומה מאוד לטירת בראן. אבל האמת היא ש… סטוקר לא היה מעולם ברומניה ולא ראה את טירת בראן הדומה לציוריו. הכל פרי דימיונו.

כעבור שנים הפיקו בהוליווד סרט עלילתי שמתבסס על הספר "הרוזן דרקולה", ושצולם בטירת בראן. וכך, בעקבות הסרט והספר, המצודה בבראן זכתה לכינוי "טירת דרקולה" בלי בסיס והצדקה, והפכה להיות אתר תיירות עולמי ואף לאחד מסמליה של רומניה.

טירת דרקולה נמצאת במחוז טרנסילבניה בהרי הקרפטים. הדרך לשם מבוקרשט חוצה נופים מקסימים של הרים ויערות ונהרות. אותי הנופים האלה מרגשים באופן אישי כי הם נופי הילדות של אבי ז"ל. שמעתי עליהם לא מעט בילדותי, אבל רק לאחרונה יצא לי לראותם במו עיניי.

פירוש השם טרנסילבניה הוא- שבע ערים. שתיים מהן הן בראשוב וסינאיה. בדרך לשם כדאי לעצור בחלק מהכפרים והעיירות הציוריים. הנה כמה מהמראות היפים:

עיירת הקייט סִיַנאיָה נקראת גם "הפנינה של הקרפטים". שם נמצא ארמון פֶּלֶש היפהפה שנבנה ע"י המלך קארל הראשון, ושימוש למגורי הקיץ של משפחת המלוכה הרומנית. זהו אחד הארמונות היפים באירופה.

במחוז טרנסילבניה בהרי הקרפטים נמצאת גם העיירה היפה בְּרָאשוֹב, שישראלים רבים אוהבים לנפוש בה ובסביבתה. זו עיירה ציורית עם כיכר מרכזית גדולה, שבה מרוכזים בתי הקפה והחנויות. על ההר בצד הדרומי של העיר הציבו שלט שמזכיר את השלט המפורסם של הוליווד. באוניברסיטאות המקומיות לומדים גם סטודנטים רבים מישראל.

אך מבחינתנו גולת הכותרת של הביקור בבראשוב ובקרפטים היתה הביקור בבית הכנסת של בראשוב. על כך הקדשתי כתבה מיוחדת על היהדות בטרנסילבניה.

חברת Authentic Romania מציעה טיולי משפחות לטרנסילבניה במיניבוסים עם נהג צמוד דובר אנגלית. יוצאי טרנסילבניה וצאצאיהם יכולים לבקש להוסיף לטיול גם ביקור בעיירת מוצאם. המחיר 350 יורו למשפחה ליום שלם. אפשר לפנות אליהם מהארץ במייל info@authentic-romania.com. אם תבקשו לדבר עם המנהלת עָלִינָה (Alina Baidoc) ותאמרו שהגעתם אליה בעקבות הפוסט באתר הזה, כנראה תקבלו הנחה מיוחדת.

כל הזכויות שמורות לאתר ותוליכנו לשלום