בית חב"ד נוסף נפתח השבוע בפיליפינים באי בּוֹרַקָאי Boracay, שמהווה מוקד משיכה לישראלים בטיול של אחרי צבא. שליחי חב"ד בבורקאי מתכננים לערוך שם סדר פסח המוני, כמו בעוד 4 בתי חב"ד ברחבי הפיליפינים. היתה לי הזכות להיות שליח מצווה ולהביא איתי בטיסה את המצות לסדר הפסח הראשון בבורקאי. זו הזדמנות עבורנו להפנות מבט אל היהדות באיי הפיליפינים.

פיליפינים זכורה לטובה אצלנו בזכות היותה המדינה היחידה באסיה שהצביעה באו"ם בעד הקמת מדינת ישראל בכ"ט בנובמבר 1947. רובנו לא יודעים שיש עוד היבטים יהודיים למדינה זו.

בתקופת השואה מדינת הפיליפינים היתה מהיחידות בעולם שפתחה את שעריה בפני היהודים שנמלטו מגרמניה הנאצית. נשיא המדינה באותה תקופה, מנואל קְוֶוזוֹן, היה אדם בעל לב חם. כאשר שמע על הבעיות של הורינו, הביע אמפטיה ועשה הכנות לקלוט מאה אלף פליטים יהודים מאירופה. הוא תכנן ליישב אותם באי הדרומי מִינְדֶנָאוֹ, שבאותה תקופה היה דליל באוכלוסין. לדעתו הפליטים היהודים היו יכולים גם ליישב את האי השומם יחסית, וגם לתרום לפיתוח הכלכלה בכל הפיליפינים.

לתוכנית זו התנגדו דוקא האמריקאים ששלטו אז על הפיליפינים. הם חששו שמנילה תהיה תחנת ביניים לזרם של מהגרים שימשיכו ממנה לאמריקה. הנשיא קווזון התעקש, אך בלחצם התפשר והקטין את המכסה ל10,000 יהודים בלבד בשלב הראשון. כ1,300 יהודים שנמלטו מגרמניה ואוסטריה הגיעו למנילה משנת 1938 עד 1941. הנשיא קווזון אף העמיד לרשותם בחינם שטח פרטי שלו ושל משפחתו בעיר מַרְקִינָה, כדי להקים עבורם מעין "מעברה" שבה ישתכנו בתקופה הראשונה. ארגון הג'וינט מימן את האוהלים והבגדים לתושבי המעברה. עוד פליטים יהודים רבים רצו להגיע לפיליפינים, אבל יפן כבשה את הפיליפינים בדצמבר 1941, ועצרה את תנועת הפליטים היהודים וקליטתם. היפנים היו חלק מ"מדינות הציר", של הגרמנים והאיטלקים.

מסיבת חנוכה של הפליטים היהודים במנילה 1940

בישראל מוקירים תודה לפועלו האנושי של נשיא הפיליפינים. הוענק לו תואר "חסיד אומות העולם". בצדק. אישיותו ופועלו מונצחים באנדרטה שהוקמה לזכרו בפארק חסידי אומות העולם בראשון לציון. באנדרטה רואים שלוש דלתות ענק, ועל מפתן השייש של כל דלת יש טביעת רגליים של אחד מהפליטים במנילה שעלה ארצה. סיפור הצלת היהודים מונצח גם באנדרטה בכיכר המרכזית של קווזון סיטי, מצפון למנילה.

     

בשנת 2013 היכה הטייפון "הייאן" בפיליפינים, וגרם שם לקורבנות ולנזקים כבדים. משלחת חיילים מפיקוד העורף של צה"ל יצאה לסייע לחילוץ ולהצלה של הנפגעים. מפקד המשלחת היה דני פינס, שאימו והסבים שלו היו בין הפליטים שהגיעו למנילה לפני 80 שנה. חלק ממעגל הכרת הטוב לפיליפינים נסגר. כאשר אנחנו נבחר בפיליפינים כיעד לטיול שלנו, גם זה יכול חלק מסגירת המעגל.

צחוק הגורל שהאי מינדנאו, שבו רצה הנשיא ליישב את היהודים, התמלא במוסלמים. כיום האי מהווה מוקד טרור איסלאמי. לפני כשנתיים אף השתלט שם ארגון דאעש על אחת העיירות במינדנאו, ורצה להקים שם ח'ליפות איסלמית. צבא פיליפינים הכריז עליהם מלחמה, שבה נגבו קורבנות רבים משני הצדדים. כיום רואים ברחובות מנילה ובכניסות לקניונים ולמלונות מאבטחים קפדנים יותר מאמצעי האבטחה המוכרים לנו בישראל.

היסטוריה יהודית

היסטוריה היהודית בפיליפינים מתחילה לפני מאות שנים. בתקופת גירוש ספרד היתה פיליפינים חלק מהמעצמה הספרדית. כשהחלה האינקויזיציה במדריד, יהודים רבים נמלטו ממנה למקום המרוחק ביותר בספרד של אותם ימים, הפיליפינים. אבל הם טעו בכתובת. האינקויזיטורים הגיעו עד מנילה לרדוף את היהודים. במסמכים משנת 1593 מוזכרים האחים רודריגז שנשפטו באשמת "קיום דת משה". לא ידוע מה עלה בגורלם, וכמה עוד יהודים חיו אז במנילה. הרב הראשי לפיליפינים, הרב אליהו עזריה, חושב שהם וצאצאיהם הוגלו או התבוללו במשך הדורות.

ההיסטוריון הלא רישמי של הקהילה הוא לי בלומנטל, אמריקאי לשעבר, חובש כיפה סרוגה וחבר הנהלת הקהילה, שהגיע למנילה לפני שנים רבות ועושה חייל בעסקי הטקסטיל. לי בלומנטל גאה על שזכה להכיר אישית את היהודי פרידר, ידידו של הנשיא קווזון, ששיכנע אותו להציל את הפליטים היהודיים במהלך משחק פוקר עם הנשיא ועם הגנרל אייזנהאואר.

לדברי מר בלומנטל הגיעו במשך 500 השנים האחרונות עוד יהודים אל "סוף העולם" בפיליפינים. חלקם הגיעו לעסקים, חלקם בבריחה מרדיפות ופוגרומים, וחלקם סתם חיפשו הרפתקאות. הם הגיעו בטפטופים ובלי קשר זה לזה, ולכן לא התארגנו. בתחילת המאה הקודמת התקבצו במנילה יותר מאלף יהודים, שנהגו לארגן מניינים בבתים פרטיים ובאולמות שכורים. בשנת 1922 הוקם בית הכנסת הראשון במנילה, ונקרא "טמפל אֶמִיל" ע"ש נשיא הקהילה, אמיל בכרך, שמימן מכיסו את הקמתו.

בית הכנסת אמיל במנילה

בנובמבר 1944 השתלטו היפנים על בית הכנסת "טמפל אֶמִיל" והשתמשו בו כמחסן תחמושת שלהם. כאשר חשו שהם עומדים להפסיד בקרב מול האמריקאים, הם העלו באש את בית הכנסת. ב9 לנובמבר 1945 ערכו החיילים היהודים בצבא האמריקאי במנילה טקס לזכר "ליל הבדולח" בגרמניה. הטקס התקיים בחורבות בית הכנסת. למראה החורבה והשממה של בית הכנסת היחיד במנילה, הם החליטו לאסוף כספים ולשפץ בעצמם את המבנה.

חיילים אמריקאים בחורבות ביהכנ"ס אמיל, בטקס זכרון ל"יום הבדולח"

בתקופה מלחמת העולם השניה נהרגו כ70 מיהודי מנילה. בפתח בית הקברות היהודי יש מצבות לזכרם, עם שמות הניספים. בבית הקברות של הצבא האמריקאי אפשר לראות גם מצבות עם מגן דוד, שתחתן קבורים חיילים יהודיים.

    

מימין: בית הקברות היהודי במנילה.                        משמאל: בית העלמין הצבאי האמריקאי

אחרי מלחמת העולם השניה עזבו רוב היהודים את מנילה. רובם עברו לאוסטרליה, ומקצתם עלו לישראל או היגרו לארה"ב.

ב1974 הוקמו מחדש המסגרות הארגוניות של הקהילה היהודית. באותה תקופה רוב היהודים עברו ממנילה אל העיר מַקָאטִי. היום מקאטי היא רובע גדול בתוך מנילה. הקהילה החליטה להקים בית כנסת חדש במקאטי. במקום בית הכנסת הישן נבנה בנין משרדים גדול. התורמים הגדולים היו משפחות סיימון ומלכה, שדרשו שהתפילה תהא בנוסח עדות המזרח. אחד מבני משפחת מלכה משמש כיום נשיא הקהילה, וזכיתי לפגוש את אחיו בבית הכנסת. משפחת מלכה היא מהיחידות שחיות במנילה כבר 3 דורות. בית הכנסת החדש נקרא "בית יעקב" ע"ש הנדיב יעקב ספרא.

לאחרונה החלו לקרוא לו בשם "בית הכנסת של הנשיא", בגלל שנשיא הפיליפינים, רודריגז דוטרטה, בא בראש השנה האחרון (2018) להתפלל שם. אגב, אשת הנשיא וילדיו הם יהודים. חדר האירועים נקרא "אולם בכרך" ע"ש אמיל בכרך שמימן את בית הכנסת הראשון במנילה.

נשיא הפיליפינים, רודריגז דוטורטה, בבית הכנסת בית יעקב. רה"ש 2018

כמה יהודים חיים היום בפיליפינים? תלוי את מי שואלים. שגריר פיליפינים בישראל, נתניאל אימפריאל, אומר לי 700, הרב יוסי לוי מחב"ד מנילה אומר 2,000, והרב עזריה אומר 4,000.

היהדות כיום

כשהתורה מספרת לנו את "חלום יעקב" על המלאכים שעולים ויורדים בחלומו בבית אל, כתוב בתורה שיעקב אבינו התעורר משנתו ואמר: "אכן יש אלוקים במקום הזה ואנוכי לא ידעתי" (בראשית כח/16). כך הרגשתי גם אני כאשר בקרתי לאחרונה בפיליפינים, ומצאתי שם הרבה יותר יהדות ממה שציפיתי.

בניגוד לקהילות יהודיות רגילות בעולם, בפיליפינים כמעט ואין יהודים דור שני ושלישי. מלבד כעשרים משפחות, כל היהודים הם זמניים במקום. או שבאו לטייל, או שבאו בשליחות מקום העבודה לשנתיים או חמש שנים, ואח"כ יחזרו לארצם. מעטים מביניהם פתחו עסק במקום, ונשארים יותר מעשר שנים. זה יותר "תחנת רכבת" מאשר קהילה רגילה. לקהילה הזו אין שורשים באדמת המקום, ואין היסטוריה ורבנים ידועי שם.

מטיילים ישראלים רבים מגלים בשנים האחרונות את הפיליפינים, ורבים כמונו מחפשים אוכל כשר ותפילות במנין, לפחות בשבתות. גם ישראלים צעירים מגיעים לעבוד כאן. כ500 מהם עובדי הייטק שמקבלים משכורות גבוהות מחברות ישראליות ובינלאומיות, שמאפשרות רמת חיים גבוהה מאוד במנילה, כי הוצאות המחיה בפיליפינים זולות מאוד. הישראלים שוכרים דירות גדולות בבנייני יוקרה, ולכל משפחה ישראלית יש גם משרתת מקומית שגרה איתם בדירה. לפעמים יותר מאחת. (פה קוראים להן "יָה-יָה"). בישראל הזוגות הצעירים האלה אינם יכולים לחיות ברמת חיים כזו. יש גם קבוצה של כ300 צעירים שעובדים ברוכלות של מוצרי ים המלח. ביניהם לא מעט חסידי ברסלב ובוגרי ישיבות בני עקיבא.

שמחתי לגלות שאנחנו מהציבור הדתי יכולים "להרגיש בבית" אפילו בפיליפינים. בעיר הבירה מנילה ישנם שני בתי כנסת, שניהם ברובע מוּקָאטִי היוקרתי. בקרוב עומד להפתח בית כנסת נוסף במרכז העיר. אוכלוסיות המתפללים שונות. בית הכנסת הותיק "בית יעקב" שייך לקהילה הראשית, ורוב המתפללים 'תושבים' מבוגרים ומבוססים. בבית חב"ד מתפללים בעיקר 'אורחים' ישראלים צעירים ומטיילים.

למעלה: תקרת ביהנכ"ס בית יעקב, מנילה. למטה: אולם התפילה 

במנילה 12 מיליון תושבים, אבל אין מסעדה כשרה חוץ מבית חבד. אומנם יש שם "פלאפל בני" בקניון המרכזי, אבל נאמר לי שהוא לא כשר כי מוכרים שם גם בשרים. בשני בתי הכנסת יש מטבחים שאפשר להזמין קייטרינג בתיאום מראש, וגם לקנות מוצרי מזון כשרים. חלקם מיובאים מהארץ.

גם בלעדיהם אנחנו יכולים להסתדר ולהיות שבעים במנילה. בצידי הדרכים יש דוכנים למכירת פירות וירקות. אפשר לקנות בזול אננס, בננות, קוקוס, מנגו, מלפפונים, עגבניות וכדומה. המרכיב הנפוץ ביותר בארוחות של הפיליפינים זה האורז. אפשר לקנות בדוכני הרחוב גם אורז מאודה שהוא כשר. אבל לא אורז מבושל, כי איננו יודעים מה בישלו קודם בסיר, ואיזה רטבים הוסיפו. הלחמים והלחמניות בפיליפינים אינם כשרים, בגלל שנוהגים שם למרוח שומן חזיר על מגשי האפיה. אבל גם לזה יש פתרון: אפשר לקנות בבית חב"ד פיתות מיוחדות שנקראות "פיתות סרילנקה". מתברר שאשת השליח בסרילנקה פיתחה מתכון לאפית פיתות שנשמרות טריות זמן רב. גם במטבח בית חבד במנילה אופים את הפיתות המיוחדות האלה, ומוכרים אותן באריזות שיכולות להספיק לשבוע שלם.

בכל יום חמישי אחר הצהריים מתקיים "שוק אוכל" באולם צמוד לבית הכנסת "בית יעקב". מוכרים שם בעיקר קופסאות שימורים ובקבוקי יין מהארץ, והמון ממתקים וביסלי ובמבה. בשוק יש גם שפע מוצרי מזון שמיוצרים במפעלים בפיליפינים, בפיקוח משגיחי כשרות מטעם יבואני מזון לישראל ולארה"ב. בשוק האוכל אפשר לקנות גם בשר ועופות בשפע ובזול, כי הרב הראשי, הרב אליהו עזריה, הוא גם שוחט. "הסיסמה שלנו היא- יהודים חיים יחד ואוכלים יחד" אומר הרב עזריה.

אחד הדוכנים ב"שוק האוכל הכשר" במנילה

הרב אליהו עזריה מספר שהם עומדים לפתוח בקרוב מסעדה כשרה. כנראה בעקבות ההצלחה של המסעדה בבית חבד מנילה. יש להם שני מטבחים (חלבי ובשרי) גדולים ומצויידים במיטב הכלים והמכשירים. במטבחים אלה משתמשים כיום בעיקר להכנת קידושים בשבתות בבית הכנסת לאחר תפילת מוסף. בנוסף, מכינים שם מנות קייטרינג לפי הזמנות מראש. המזמינים הגדולים הם חברת התיירות הישראלית FlyEast שמוציאה קבוצות של ועדי עובדים לטיולים בפיליפינים. הנציג שלהם בעיר הוא יואב גולן. גם נוסעים עצמאים בקבוצות קטנות יכולים להזמין שם אוכל לימי הטיול.

הרב אליהו עזריה ליד ארון הקודש בביהכנ"ס בית יעקב

בבית הכנסת ״בית יעקב״ יש תפילה במנין בכל בוקר בנוסח יהודי חאלב. הרב הראשי של הפיליפינים הוא הרב אליהו עזריה, בוגר מכון שטראוס-עמיאל בגוש עציון, שהגיע לכאן עם משפחתו לפני 15 שנה. בשבתות מגיעים כמאה מתפללים מקומיים מכל רחבי העיר, ולפעמים גם תיירים ישראליים. בבנין הקהילה יש גם גן ילדים, ובקרוב יפתחו גם בית ספר יהודי. יש שם שפע שיעורי תורה למבוגרים. יומיים לפני שביקרתי שם ערכו מסיבת סיום למסכת ראש השנה. קבוצה אחרת לומדת שם מסכת בבא קמא. לקריאת המגילה ומסיבת פורים בשבוע שעבר הופיעו לביהכ"ס 120 איש. (איך מגיעים? הכתובת בקישור זה)

בין המתפללים הקבועים בבית הכנסת ״בית יעקב״ יש גם… גויים. לפני שהגעתי למנילה שמעתי ביקורת על הקהילה המעורבת הזו שמאפשרת לגויים להשתתף בתפילות. זה נראה מוזר מרחוק מישראל, אבל ״דברים שרואים מכאן לא רואים משם (מישראל)". מתברר שיש במנילה נישואי תערובת לא מעטים. ישראלים ואוסטרלים שהגיעו לכאן בתור רווקים, השתקעו בעיר ונשאו נשים מקומיות לא יהודיות. הם מביאים גם אותן ואת ילדיהם לתפילות ולמסיבות חג של הקהילה. הרב עזריה מקבל את כולם באהבה. ״יש לנו גישה פתוחה. כל הבא – ברוך הבא. אפילו אם היא לא רוצה להתגייר כעת. אולי נגרום לה ולילדים שבעתיד ירצו להצטרף לעם היהודי בעקבות אבי המשפחה״.

עבור הגויים בקהילה הקים הרב עזריה אולפן גיור בפיקוח ואישור הרב שלמה קצין מירושלים. במשך שנה הם לומדים מפי הרב ואשתו שיעורי דת, לפי דרישות הרבנות בישראל. לאחר שעוברים את בחינות הסיום, הקהילה מביאה מהארץ בית דין מיוחד שבוחן את התלמידים ומגייר אותם. ראש בית הדין שהגיע לכאן בסוף השנה האחרונה היה הרב יעקב פרץ מישיבת ״מדרש ספרדים״, הצמודה לישיבת ״פורת יוסף״ בעיר העתיקה בירושלים. בית הדין שלו גייר כעשרים חברים בקהילה, רובם מ5 משפחות כולל ילדים, וגם נשים אחדות בלי ילדים.

אם אנחנו רוצים להתפלל ולאכול בשבת בקהילה היהודית, כדאי להזמין חדר במלונות במרחק הליכה קצר. הרב עזריה ממליץ על המלונות Picasso Suits ועל המלון Citadines .

כדאי לדעת שעל מתחם בית הכנסת יש שמירה קפדנית של המשטרה המקומית, והמאבטחים יכניסו אותנו רק עם דרכון ישראלי. אין דרכון – אין כניסה! בשבתות שבהן אסור לנו לטלטל, עומד נציג הקהילה לצד המאבטחים ומאשר כניסה למי שנראה שומר שבת, אף אם אין לו דרכון.

בתי חב"ד

הלכתי לבקר גם בבית חב"ד מנילה, ונדהמתי למראהו. אי אפשר לטעות בו. אני הולך בעיר הנדחת הזו, ולפתע רואה בנין בדיוק כמו 770 בברוקלין, וכמו השיחזור בכפר חב"ד השכן למושב שלי. זה היכה אותי בשוק ברגע הראשון, כי לא ציפיתי לזה. כנראה כל בית חבד בעולם היה רוצה להקים מבנה כמו בית הרבי בברוקלין. אבל פה -במנילה- שאין בה חבדניקים?!…

מתברר כי השליח החרוץ, רבי יוסי לוי ואשתו, הצליחו להשיג את המגרש כתרומה מבעליו, שעוד הוסיף להם חצי מיליון דולר להקים את המבנה. את השאר ארגנו בעצמם מתרומות אחרות. בית חבד במנילה זהה ל770 בברוקלין גם בפנימיותו. הרב יוסי מתגאה בארון הקודש ודוכן החזן בבית הכנסת, שנבנו בדיוק כמו המקור אצל הרבי בברוקלין. מתפללים שם בנוסח הארי (אשכנזי).

הרב יוסי לוי ליד ארון הקודש במנילה כמו אצל הרבי בברוקלין

בבנין הגדול של בית חבד פתחו גם מסעדה בשרית, וחנות עם מוצרי מזון כשרים. למען המטיילים הצעירים הקצו בבית חבד גם חדרי אכסניה נפרדים לבנים ולבנות. בכל חדר 4 מיטות קומותיים, כמו בפנימיות בישיבות. בס"ה יש שם 16 מיטות. בנוסף, יש שם חדר סגור לשמירת חפצים ותרמילים למען מטיילים שרוצים לטייל בלי להיסחב עם יותר מידי ציוד.

באולם הקידושים יש מקום ל300 אורחים, ובליל הסדר הוא צפוי להיות מלא עד אפס מקום. בשבתות וחגים נערכים שם קידושים אחרי התפילה, שבהם משתתפים כ150 איש. בשבתות מגיעים לבית חבד גם מתפללים קבועים. הרב לוי מספר שמפעלי ים המלח עומדים לפתוח בעיר בית כנסת נוסף בראשות הרב צרפתי, למען 300 הצעירים הישראלים שעובדים כאן ברוכלות בקניונים. בבית חבד במנילה עובדות גם מתנדבות בוגרות שירות לאומי בארץ. (הכתובת בקישור זה)

גאוותו של השליח היא על המקווה שבמרתף בית חבד. הופתעתי לשמוע מפיו שבשבוע שבו ביקרתי במנילה טבלו שם 5 נשים. לא העליתי על דעתי שיש במנילה כה הרבה נשים ששומרות על טהרת המשפחה.

מלבד השפע הגשמי יש בבית חבד במנילה גם הרבה רוחניות ושיעורי תורה. בכל בוקר אחרי התפילה מתקיים שיעור בתניא. בשבתות יש גם שיעור בחסידות אחרי מוסף, ועוד שיעור על שיחות של הרבי בסעודה השלישית. לפעילות הזו יש תוצאות. הרב יוסי מספר על צעירים ישראלים שהניחו תפילין לראשונה בחייהם אצלו, בבית חבד במנילה. בין הצעירים שבאו למנילה לעבוד ברוכלות למוצרי ים המלח, יש אחדים שחזרו בתשובה בזכות ביקוריהם בבית חבד, והיום הם חיים בישראל כחבדניקים לכל דבר. אחד מהם אפילו  נהיה שליח חבד באחד היישובים הגדולים בשומרון.

בימי ראשון הרב יוסי מעביר שיעור לגויים בנושא "7 מצוות בני נוח". כמאה אנשים מגיעים בכל שבוע לשיעור הזה, ביניהם גם גויים שבאים בטיסה בת שעתיים, ואחרים שבאים בנסיעה של 10 שעות. שכר הליכה בוודאי יש להם.

מי שרוצה להגיע בשבת לבית חבד, יכול לשכור חדר באחד המלונות הסמוכים: I Motel City Gard  (יקר), או בזולים יותר: Artina, S. Giles, Berjaya

השליח רבי יוסי לוי הגיע למנילה לפני עשר שנים ממושב קוממיות בישראל. לאחר שפתח פה בית חבד, הוא הוסיף ופתח בשנים האחרונות עוד בתי חבד בפיליפינים, והביא לפיליפינים עוד שליחים מסורים. בקְלָארְק (Clark), המרוחקת כשעתיים נסיעה במנילה יש הרבה עובדי הייטק ישראלים וצעירים. בנוסף, נפתחו בתי חבד גם במוקדי תיירות של צעירים ישראלים. כך באי סֶבּוּ Cebu, בחופי אֶל-נִידוֹ באי פאלאוואן Palawan, ולאחרונה נפתח עוד בית חבד גם באי בורקאי.  (הכתובות בקישור זה)

בית חבד החדש בבורקאי

אני מספר לו שמשרד התיירות הפיליפיני משקיע מאמצים לשווק ולקדם את התיירות הישראלית לאי בִּיקוֹל Bicol. הרב לוי מכריז: "אם אראה שמגיעים לביקול הרבה יהודים, אפתח עוד בית חבד גם שם".

כאשר אנחנו עושים תוכניות לטיול הבא במזרח הרחוק, ומתלבטים בין חופים של תאילנד ויטנאם או הונג קונג או פיליפינים, כדאי להתחשב גם בנקודה היהודית של הפיליפינים ונשיאם חסיד אומות העולם. יש לנו קשר חם עם העם הזה, יותר מאשר עם עמים אחרים בסביבה. זו סיבה נוספת לעשות את החופשה השנתית הבאה בפיליפינים.

משובב נפש לגלות שלא אלמן ישראל אפילו בסוף העולם באיי הפיליפינים. כמאמר הפסוק מתפילת הלל: ״זה היָם עשה ה׳, מַנִילָה ונשמחה בו״