נופשוני פסח נחשבים שיא עונת התיירות הדתית, יותר מאשר עונת הקיץ. זוגות ומשפחות דתיות רבות מאוד מעדיפים לחגוג בהסבבה, בלי הטרחה של ניקוי הבית והבישולים לליל הסדר והחג. לחגוג כמו בני מלכים.
מול הביקוש הגדול לנופש פסח נוצר גם היצע גדול. חברות תיירות דתיות רבות מציעות נופשונים באתרי נוף-שונים בארץ בחו"ל. כעת, באמצע תקופת ספירת העומר, אפשר לעשות סיכומים ראשונים של מבצעי פסח האחרון, על הדבש ועל העוקץ, על המר והמתוק. כמו בכל שנה, גם השנה היו אנשים שנהנו ואכלו חרוסת, ולעומת אחרים שאכלו מרורים.
הנה סקירה של הנופש הטוב ביותר- אסיה טרוול, ושל הרע ביותר- אריאל. שאר הנופשונים נמצאים בין שניהם בגווני אפור בהירים או כהים.
על הדבש
החברה שנחשבת הטובה ביותר בנופשי פסח היא אסיה טרוול, שאיתה גם אני חגגתי השנה בספליט שבקרואטיה. גם חברת תורפלוס מככבת בצמרת, ועד לאחרונה היה שמור בצמרת מקום של כבוד גם לחברת שיינפלד תיירות.
חברת אסיה טרוול ארחה כ800 איש במלון הפאר מרידיאן בספליט. בחירה ראויה ומתאימה מאוד על דעת המקום ועל דעת הקהל. על דעת המקום- כי בפסח אנו מציינים את יציאת מצרים ואת נס קריעת ים סוף שבו עשה הקב"ה SPLIT למי הים, ובני ישראל עברו בחרבה.
מטבחי המלון הוכשרו, וכל המלון עמד רק לרשות אורחי אסיה טרוול. היה לנו שפע של אוכל, שפע של סוגי מנות, בטעם מעולה ובכמויות בלתי רגילות. את הסדר המרכזי ערך הזמר ישראל פרנס, ובנוסף נערכו גם סדרים משפחתיים פרטיים באולמות אחרים במלון. חברת אסיה טרוול הביאו מהארץ לא רק שפע של מזון, אלא גם צוות גדול מאוד של שפים וטבחים וקונדיטורים. רוב המלצרים היו מקומיים.
בחול המועד היו מזנונים בופה עמוסים כל טוב. בארוחות שבת וחג האוכל היה בהגשה לשולחנות ע"י מלצרים. הכל היה ביד רחבה ובלארג'יות. היה כל כך הרבה אוכל, שחששתי ל"בל תשחית". אני עליתי במשקל בפסח הזה אצל אסיה טרוול.
אסיה טרוול דאגו לנו גם למזון רוחני. בכל יום היו שיעורי תורה מפי 2 רבנים, והרצאות מרתקות של אחדים מהאורחים. נערכו גם טיולים מודרכים לאתרי תיירות במרחק עד שעתיים נסיעה מהמלון, לרבות הפלגה לאי שכן.
יש לספליט גם היסטוריה יהודית עשירה, שהוסברה לאורחים על ידי צוות ההדרכה בראשות אהרון שמעוני. בעיר נמצא בית הכנסת העתיק ביותר באירופה שפועל שם משנת 1510. האטרקציה התיירותית הראשית של ספליט היא ארמון הקיסר הרומי דיוקלטינוס. האורחים של אסיה טרוול הופתעו לשמוע שהוא נולד בטבריה, היה בקשר עם רבי יהודה הנשיא, ושהוא נזכר לטובה פעמים אחדות בתלמוד הירושלמי. בנסיעה באוטובוס מהמלון לארמון, אחד המדריכים אף למד עם הנוסעים את הקטעים הרלבנטיים בירושלמי.
כששבתי ארצה אחרי פסח, סיפרתי על האתרים היהודיים לחברים שהתארחו בעבר בספליט באותו מלון עם חברת תיירות אחרת. הם לא זכו לשמוע מהחברה האחרת את ההיבטים היהודים האלה.
בערב האחרון ערכה חברת אסיה טרוול גם חגיגת מימונה עם שפע מתוקים מכל הסוגים, וכמובן גם מופלטות טריות.
על כל הלוגיסטיקה המורכבת ניצח ר' בנימין ניאזוב, מבעלי אסיה טרוול, עם יד ימינו שמשון (שימי) אוסטוניאזוב. במהלך כל החג ראיתי אותו מתאם ומנהל את ההגשה, מסתובב בין השולחנות ובמטבח, ומתעניין איך מרגישים האורחים. לא ראיתיו יושב לאכול איתנו אפילו סעודה אחת. הוקסמתי מתשומת הלב שלו לפרטים הכי קטנים, כמו הבאת מחזורי תפילה בכל הנוסחים לכל האורחים, הדפסת הגדות פסח מיוחדות לנופש בספליט, הכנת נרות נשמה לאורחים בחג השני, וכדומה. ההצלחה הגדולה נובעת מהניסיון הרב של בנימין (בצילום:).
גם חברת תור פלוס נחשבת מהטובות ביותר בציבור הדתי. המנכ"ל יעקב כהן אומר שנופש פסח זה דבר מקצועי ומורכב מאוד. צריך לדעת מה להביא מהארץ ומה לקנות בחו"ל והיכן, איך לשנע את האוכל למלון, ואיך לאחסנו לפני פסח. לפעמים חלק מהמוצרים שהזמין השף נתקעים בדרך מישראל, והבאת תחליפים בטיסה מייקרת את ההוצאות. כאשר נמצאים במלון בחו"ל יש בעיה לוגיסטית להשיג מוצרים כשרים לפסח. חברות בעלות ניסיון יודעות להימנע ממצבים כאלה או לפתור אותם בלי שהאורחים יבחינו שהיתה בעיה. אבל אצל טירונים זה עלול ליצור משבר.
לחברת שיינפלד תיירות יש מוניטין כאחת משלש המובילות בתחום הדתי, אבל השנה היו גם בה תקלות. משפחה אחת עזבה במוצאי החג הראשון בעוגמת נפש בגלל מריבות בין משפחות. בפסח בשנה שעברה נדבקו בקורונה רבים מהאורחים של שיינפלד. הצעתי לישראל שיינפלד להגיב ולהציג את הצד שלו, אך הוא דוחה ומתחמק. אם יחזור אלינו, אפרסם גם את דבריו.
ועל העוקץ
כבכל שנה, גם בפסח האחרון התגלו אצל חלק מחברות התיירות הדתיות תקלות שגרמו סבל לאורחיהם. השיא היה במלון פאדרניה באיה נאפה בקפריסין שנשכר ע"י חברת 'אריאל ושרה'לה תיירות ונופש'. צבר התקלות שקרה אצלם השנה, גדול כמו כל התקלות של כל החברות בכל השנים שעברו. מה שהתרחש שם זכה לסיקור בעיתונים ובטלויזיה בישראל, וגרם לחילול השם גדול.
לאריאל ושרה'לה כהן יש ניסיון רב בארגון נופשונים במלונות בישראל, והשנה ניסו שוב בחו"ל. רבים התפתו לקנות מהם נופש במחיר כמחצית מהנופשונים בחו"ל של חברות דתיות אחרות. אבל האורחים של אריאל טורס מדווחים על בעיות שהיו להם בחופשה. אף אני נהייתי כתובת לתלונות, בגלל שהמלצתי לשכנים שלי על חברת אריאל טורס.
הנופש התחיל ברגל שמאל. הבעיה הראשונה היתה בהגעה למלון. רבים מהאורחים הגיעו למלון לאחר הדלקת נרות וכניסת החג בגלל תקלות בטיסה ובהסעה משדה התעופה. האורחים נאלצו בעל כורחם לחלל את החג. כאשר נכנסו סוף סוף למלון, הלובי היה מלא בשולחנות ערוכים שהפריעו לנוע בחופשיות עם המזוודות. התברר שחדר האוכל של המלון היה קטן מלהכיל את כל הלקוחות של אריאל טורס, לכן העמידו שולחנות לליל הסדר גם בלובי, ואף בחוץ בקור.
הלובי והמרפסת הוסבו לאזור אכילה
על החדרים שם כותב לי אחד האורחים: "חדרים מוזנחים שנראים כמו מעברה בשנות החמישים. חדרים "משודרגים" שבהם חיכה לנו טחב, חוסר ניקיון נוראי, וחרקים למיניהם. אין שמיכות, וכשכבר יש- מקבלים שמיכה בלי ציפית. היו גם שקיבלו סדינים מוכתמים בדם". אחרת מדווחת בפייסבוק "רמה של אכסניה מינוס, מטונף ודל ביותר, ללא מים חמים במקלחת, אבל עם ג'וקים. אין מגבות, מצעים מסריחים, חדר מטונף ללא תנאים בסיסיים. מי שמע על אורחים במלון שמתחננים לקבל מגבת נקיה, וכשמתייאשים הולכים לסופר וקונים מגבות?".
גם עם האוכל היו לא מעט בעיות. "אין אוכל" כותב לי אחד האורחים. "אין מצות מהודרות, אין מספיק יין שיספיק ל4 כוסות" אורחת אחרת כותבת "הגענו לארוחת צהריים, וראינו שכל הכלים המלוכלכים מאמש לא נשטפו. השולחנות לא ערוכים, ואין היתכנות לארוחת חג. כדי להציל את המצב המשפחה שלי ואני שטפנו את כל הכלים והגשנו אוכל. אבל מי שמע על אורחים במלון ששוטפים כלים ומגישים אוכל?..".
התקלה החמורה ביותר היתה כאשר הרב נחמיה רוטנברג הסיר את הכשרות באמצע חול המועד.
זאת בגלל שעובדי המטבח הלא-יהודים הביאו מגשי פיצה חמץ ואכלו מהם במטבח. פירורי פיצה נפלו גם לסירים ולשולחן הכנת המגשים במטבח הכשר לפסח.
הכשרות הוחזרה רק לאחר שכלי הבישול הוכשרו לפסח מחדש, וכל הצלחות והסכו"ם הוחלפו בכלים חד פעמיים.
התקלות האלה גרמו עוגמת נפש רבה ללקוחות אריאל, ולפיכך רבים מהם עזבו את המלון אחרי החג הראשון וטסו חזרה ארצה.
הצגתי את התלונות בפני אריאל כהן, בעל החברה. הוא מכיר באחריות אבל אינו נוטל את האשמה. אריאל מסביר שהזמין את הלוגיסטיקה אצל סָפָּק שאיתו יש לו ניסיון מוצלח. אבל לטענתו הספק הזה, חברת FLYWING, לא עמד בהתחייבויותיו. בחופשת סוכות האחרונה אותו ספק נתן שירות מעולה ללקוחות אריאל בנופש במלון אחר בקפריסין, וכולם היו מרוצים. בפסח האחרון הוא פישל בגדול.
"יש לי כאב לב גדול שאנשים באו וסבלו" אומר בצער אריאל כהן. גם הוא סובל עכשיו כי "זה ריסק את החברה שלי". (אני מעיר לו שאני רואה פרסומים בעלוני פרשת שבוע על נופשים שהוא מארגן בחג השבועות הקרוב, כאילו לא קרה כלום בפסח. אריאל מסביר שהוא הזמין את המודעות האלה לפני חודשים, וגם התחייב כבר למלונות בישראל. זה לא משהו חדש שנעשה אחרי פסח).
אריאל מוסיף שהוא יעשה את המקסימום לתקן את העוול. "אנחנו חושבים על מתווה פיצויים" הוא מכריז. אבל מצד שני הוא מצפה גם מהלקוחות שלו לגלות הבנה. "יש אנשים ששילמו 10,000 שקלים, וכעת רוצים להגיש תביעת נזיקין על מיליונים. אריאל היא חברה בע"מ, ואין בקופתה סכומים כאלה. יש לנו כספים לפצות בצורה סבירה, ומי שלא יסתפק בזה, יישאר בלי כלום אם החברה שלנו תפשוט רגל". כמו שאמרו חז"ל "תפסת מרובה – לא תפסת".
גם באירוח בספליט היו תקלות, אבל אנחנו האורחים לא הרגשנו בהן. לפני החג משטרת קרואטיה עצרה לבדיקה את המכולות עם האוכל הכשר לפסח, בגלל שחשדו שהוסתרו בהן סמים. השוטרים לא הבינו למה יהודים מייבאים מישראל אוכל שאפשר לקנות בזול בקרואטיה. המכולות נבדקו בקפדנות במשך ימים אחדים, ושוחררו רק יום אחד לפני פסח. כדי לפתור את המחסור הצפוי, ר' בנימין הביא מהארץ עוד קיטבגים גדולים מלאים מזון, ונתן לנוסעים כמונו להעלותם למטוס בתור כבודה אישית. שנית, במהלך החג התברר שנגמר הצ'יפס הטעים. אני לא חשתי בחסרונו בגלל שפע המנות האחרות, אבל בנימין השכיל להטיס מהארץ עוד כמה טונות של צ'יפס ותפוחי אדמה, והבעיה נפתרה. היתרון הגדול של אסיה טרוול זה הניסיון. חברות תיירות חדשות בתחום נופש פסח לא היו יודעות ומסוגלות לפתור כך בעיות.
כאמור, אסיה טרוול ואריאל הן דוגמאות של מקרי קצה לטוב ולרע. בין שתיהן ממוקמות חברות תיירות דתיות נוספות פחות טובות ופחות רעות. על שולחני מצטברות תלונות על חברות נוספות. למשל, בנופש של חברת כנפיים בסיני לא היה מספיק יין לארבע כוסות בליל הסדר. האורחים שם שלחו לי תלונות נוספות, אך לדבריהם המארגן נעלם ולא היה זמין בטלפון. רציתי להעניק לו זכות תגובה כאן בכתבה זו, אך הוא מתחמק גם ממני.
לפיכך, המסקנה האישית שלי היא להעדיף תמיד חברת תיירות ישראלית בעלת ניסיון בנופשי פסח, שעובדת עם מלון בעל ניסיון בחופשות פסח לדתיים, שכבר מכיר את האילוצים שלנו.
לסיכום נופשוני פסח תשפ"ג אפשר כבר לומר "חסל סידור פסח כהלכתו". יש נופשים שחזרו ארצה "פדויים לציון ברינה", ויש שנערכים לתבוע את המארגנים "ככל משפטו וחוקתו". מה שחשוב הוא שכמעט כל חברות התיירות שפעלו בתחום הזה נהיו "קהל עדת מי מנה" את כל מיליוני השקלים שעשו בחג.
