כמות הטיסות בקוים מישראל לפולין עומדת לגדול משמעותית מעבר ל6 הטיסות היומיות הפועלות כיום. על כך הודיעה שרת התיירות של פולין, אנה קרופקה, במפגש חגיגי לסיכום יריד IMTM. במתחם הפולני ביריד פעלו 19 דוכנים של ספקי שירותי תיירות ותעופה.
שרת התיירות של פולין, כשמצידיה נשיא לשכת התיירות וגולן יוסיפון
שגרירות פולין בת"א ערכה קבלת פנים ומסיבת קוקטייל לחברי המשלחת, והזמינה גם סוכני נסיעות ישראלים ועיתונאים ובלוגרים. השרה שעמדה בראש המשלחת סיפרה שנפגשה השבוע עם שר התיירות, יריב לוין, ובדיון המשותף הוחלט על שיטות ואמצעים להגביר את כמות הצליינים הפולנים שיבואו לישראל. היצע הטיסות הוא אחד מהם. השרה דיווחה שבשנת 2017 טסו כ250,000 נוסעים בקוים מישראל לפולין, וכ100,000 תיירים פולנים הגיעו לישראל. פולין היא מדינה נוצרית שיש בה פוטנציאל לתיירות צליינית גדולה אף יותר.
השרה קרופקה הוסיפה שבתרבות הפולנית יש נגיעות יהודיות שיכולות לרתק תיירים ישראלים. "יש לנו הרבה במשותף, ולכן עלינו להתמקד בשיתופי פעולה גם בתחומי התיירות" סיכמה השרה.
נשיא לשכת התיירות בפולין, רוברט אנדרצ'יק, פירט נתונים על התיירות בין המדינות. הוא אמר שבשנת 2017 היתה ישראל במקום השני ברשימת השווקים המתפתחים של התיירות לפולין, אחרי סין. לפי תחושתו במעקב אחרי תנועת התיירים הוא מעריך שבסיכומים של שנת 2018 שטרם עובדו, ישראל יכולה להיות במקום הראשון.
בלשכת התיירות זיהו את הפוטנציאל הגדול של השוק הישראלי, ולכן הוחלט להגדיל תקציבים לקידום התיירות הישראלית. במסגרת זו עומדים להפיק בקרוב בישראל קמפיין גדול של מודעות וכתבות תוכן, בניהול של השגרירות הפולנית בישראל עם משרד יחסי הציבור של גולן יוסיפון.
במהלך ארוחת הערב הוקרנו סרטונים ושיקופיות על אתרי תיירות ברחבי פולין, ועל אטרקציות תיירותיות של ספורט אתגרי לסוגיו. ראש ארגון מדריכי טיולים לפולין, גיל פארן, אמר לנו שהסרטונים נועדו לקהל בינלאומי לא יהודי, לכן לא הוצגו אתרי תיירות יהודיים חשובים. "פולין זה לא רק אושוויץ וורשה" אומר גיל. "יש אתרים יהודיים היסטוריים גם בערים כמו ליז'נסק, קוצק, גור, גדנסק, שינאווה, איסביצה, ועוד".
לדבריו, כמעט בכל עיר וכפר יש סימנים לנוכחות יהודית שיכולים לרגש את התיירים מישראל. המעניין הוא שברוב המקומות זו אינה יוזמה ממשלתית ציבורית, אלא פעילות עממית שנובעת מהשטח. צעירים בגילאי תיכון ובאוניברסיטה לומדים על השואה, ושומעים מהסבתא על שכנות יהודיות ועל קהילה שהיתה קיימת בעיירה שלהם עד השואה. ואז חלק מהצעירים מחליטים לעשות מעשה. הם מנקים את בית הקברות היהודי בכפר שלהם ומנכשים את העשביה. משפצים בעצמם את מבנה בית הכנסת השומם, ומציבים אנדרטה כמעט בכל עיירה בפולין. בכך הם מגשימים בבלי דעת גם את דברי האדמו"רים מהמאה הקודמת שפולניה זו מילה עברית שמשמעותה "פֹּה לָן יָ-ה".
אכן, יש מה לראות בפולין. במיוחד לציבור הדתי.
