לפני יציאה להפלגת שייט בקרוז יש שאלות הלכתיות, במיוחד לגבי שמירת שבת באוניות ששטות במהלך השבת. להלן פירוט של שאלות ודילמות הלכתיות שהתעוררו אצל חז"ל והפוסקים, ומה הדינים שהם פסקו.
ספוילר: בדקתי ומצאתי שכמעט כל אוניות השייט בימינו עומדות בתנאי ההלכה לגבי שמירת השבת. התנאים הם: א- אין חשש למחלת ים. ב- אין חשש לפיקוח נפש ביום שבת. ג- רוב הנוסעים והעובדים הם לא יהודים. ד- ההפלגה נעשית במים עמוקים. אוניות שאינן עומדות בדרישות ההלכה ציינתי במפורש בהמשך הכתבה.
ובכן, רוב דיני הפלגה בשבת מבוססים על הברייתא במסכת שבת דף י"ט ועל התוספות הארוך עליה. כתוב בברייתא: "תנו רבנן: אין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם לשבת. במה דברים אמורים – לדבר הרשות. אבל לדבר מצוה – שפיר דמי. ופוסק עמו על מנת לשבות, ואינו שובת, דברי רבי. רבן שמעון בן גמליאל אומר: אינו צריך. ומצור לצידן, אפילו בערב שבת מותר". הפוסקים הראשונים והאחרונים כתבו פרשנויות ופסקי הלכה על פי ברייתא זו, לפי טכנולוגיות ימיות בזמנם.
שאלה: האם מותר לעלות על אוניה שתפליג גם בשבת?
כן. למרות שלפי הברייתא שלעיל מותר להתחיל הפלגה רק בימים ראשון שני ושלישי בשבוע, ולא ביום רביעי ולאחריו. התוספות שם והרי"ף מסבירים את האיסור של הברייתא הזו בנימוק של ביטול "עונג שבת". הרי"ף אומר שבשלושת ימי ההפלגה הראשונים הספינה עולה ויורדת עם תנועות הגלים, והנוסעים עלולים לסבול מבחילות וללקות במחלת ים, ואז ירגישו רע בשבת ויבטלו "עונג שבת". גם הרמב"ם פוסק שאין מפליגין בספינה פחות משלשה ימים קודם השבת "כדי שתתיישב דעתו עליו קודם השבת ולא יצטער יותר מדאי" (הלכות שבת פרק ל). בתוך שלשה ימים הגוף מתרגל לטלטולי הגלים, והבחילות ומחלת הים נעלמות. לכן מותר לצאת להפלגה רק בתחילת השבוע.
אך בימינו כל אוניות השייט הגדולות יציבות מאוד, וגלי הים אינם מורגשים על הסיפונים. הן אינן בבחינת "ספינה גוששת", כפי שפוסקים הרשב"ם ובעל המאור, ולכן האיסור אינו חל עליהם.
אבל יש ספק הלכתי לגבי הפלגה על סיפון יאכטה. ביאכטה הגלים מורגשים היטב, ולהלכה אין לצאת להפגה אחרי אמצע השבוע. היוצאים מהכלל הם נוסעים מנוסים שאין חשש שיסבלו ממחלת ים.
שאלה: ומה לגבי שייט נהרות?
בנהרות אין גלים שמטלטלים את הספינה, ולכן אין חשש לביטול עונג שבת. "בנהרות אין שום צער למפליגים בהם, ולפיכך מותר להפליג בהם אפילו בערב שבת" (שו"ע אורח חיים סימן רמח סעיף ב).
שאלה: האם מגבלות של תחום שבת רלבנטיים גם להפלגות נופש?
השאלה רלבנטית רק לגבי נהרות ואגמים רדודים מאוד. "במקום שידוע שמקרקע הספינה עד לקרקע הנהר פחות מעשרה טפחים, אסור לצאת חוץ לתחום משום איסור תחומין". (שו"ע אורח חיים סימן רמח סעיף ב). גם מרן הרב עובדיה יוסף פסק שיש איסור תחומין בשבת במים רדודים (חזון עובדיה, שבת ח"א עמוד קח).
בשייט נהרות אירופה כל ספינות הטיולים מפליגות גבוה יותר מ80 ס"מ מהקרקעית, שזה כעשרה טפחים. לכן אין בעיה של תחום שבת בהתיחסות לקרקע. אבל יש בעיה לגבי ספינות נהר במזרח אסיה, במיוחד בויטנאם בקמבודיה ובפיליפינים. שם נערכות הפלגות גם במים רדודים מאוד, ויש קטעים של פחות מעשרה טפחים.
שאלה: האם מותר לנו ליהנות מחילולי השבת שנעשים על האוניה?
מותר, אבל בכפוף לתנאים מיוחדים, ובתנאי שאתם לא חבדניקים.
הרמב"ן מתיר וכותב: "בספינה שרובה נכרים וישראלים מועטים נכנסים בה, כיון דרובה נכרים, על שם הנכרי היא נעשית". גם מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל פסק: "כשהספינה מופעלת על ידי גויים, ורוב הנוסעים הם גויים, אז מותר להפליג" (חזון עובדיה, שבת ח"א עמוד קז). הרב משה לוי כותב במפורש ובמפורט: "מותר להפליג אפילו בערב שבת, בתנאי שהחובלים והמלחים הם נוכרים, וגם רוב הנוסעים הם נוכרים, שאין מלאכת האניה נעשית לצורך ישראל רק לצורך רוב נוסעיה הנוכרים. אבל אם רוב הנוסעים הם ישראלים, אסור להפליג מיום רביעי ואילך, אבל קודם לכן מותר. ואם החובלים והמלחים הם ישראלים אסור להפליג עמם אפילו מיום ראשון, הואיל ואסור ליהנות ממלאכת ישראל שנעשית בשבת". (מנוחת אהבה פרק א אות ב).
מצד שני, יש פוסקים שמחמירים. הרבי מלובביץ', מנחם מנדל שניאורסון, אסר, וכן נפסק ב´מנחת-יצחק´ (ג, לט). גם ר' משה פיינשטיין החמיר בזה: "אין שום היתר לחלל שבת להוליך הספינה וגם ע"י עכו"ם יש לאסור להם להוליך הספינה". (אגרות משה או"ח א סימן צב). ר' משה פיינשטיין מחלק בין בין מועדי תחילת ההפלגות. הוא מתיר להפליג בתחילת השבוע, אפילו כאשר ידוע שההפלגה תימשך גם בשבת.
הרב יהושע נויבירט פוסק חילוק מעניין בין האוניות: "יש לחלק בין אוניות שיוצאות בזמנים קבועים, שאז כל המלאכות היו נעשות בכל מקרה, לבין אוניה שיוצאת רק אחרי שנמכרו כל הכרטיסים, שאז המלאכות נעשות על דעת כל הנוסעים. וכיון שרובם יהודים – זה אסור" (שמירת שבת כהלכתה, ל ס"ו). כיום כל הקרוזים בעולם יוצאים במועדים קבועים, ללא תלות בכמות הנוסעים שמצטרפים להפלגה, ולכן יש מקום להתיר.
מרן הרב עובדיה יוסף זצ"ל כותב במקום אחר: "אניות ישראליות שהקברניט וצוות העובדים רובם ככולם יהודים, והם ממשיכים בדרכם בנסיעה בשבת, אף שהדבר כרוך בעשיית מלאכות רבות בשבת, ולמרות שיכולים להטיל עוגן אצל נמל מסויים מכניסת השבת עד צאת השבת, ואין שום סכנה נשקפת להם בכך, נראה שצריך להימנע מלנסוע בהן". (שו"ת יחווה דעת חלק ו סימן טז).
כנראה שמרן רומז לאוניה "גולדן איריס" של החברה הישראלית "מנו ספנות". זו אוניית נופש היחידה בעולם שכמעט כל עובדיה יהודים, ואפילו בעל החברה, משה מנו, מגדיר עצמו שומר מסורת. האוניה גולדן איריס נקראת על שם אשתו. באוניות של חברות שייט אחרות זה לא שייך כי רוב עובדיהן נוכרים.
בעבר היה ספק גם לגבי האוניות של חברת 'קרניבל קרוז' שהוקמה במיאמי על ידי הישראלי היהודי תד אריסון. אבל תד ובנו מיקי הנפיקו את החברה בבורסה האמריקאית, וכיום הבעלות היא של בעלי המניות הנוכרים. בדור הבא יהיה ספק לגבי האוניות שמפעילה חברת השייט MSC, הפופולרית מאוד בישראל. זו חברה פרטית ששייכת לקברניט איטלקי, המיליארדר ג'אנלואיג'י אַפּוֹנְטֶה, שנשוי לרפאלה, יהודיה ישראלית לשעבר. ביום שבו יוריש בעל החברה את העסק לילדיו היהודים לפי ההלכה, ביניהם המנכ"ל דייגו, החברה כבר לא תעמוד בתנאי של "בעלות נוכרית".
שאלה: ההפלגה יוצאת לדרך ביום השבת. האם מותר לנו להפליג בה?
במקרה כזה עלינו לעלות לאוניה בערב שבת, להיכנס לחדר שלנו ולפרוק המזוודות שם. בלשון חז"ל זה נקרא "קנה שביתה". רצוי לחכות לכניסת השבת ולעשות קידוש בתא שלנו, ולאחר מכן אנחנו יכולים לרדת לחוף, ולחזור הביתה או למלון. למחרת ביום השבת נהיה רשאים לעלות לאוניה ולצאת להפלגה (שו"ע אורח חיים סימן רמח סעיף ג). הרמ"א מחמיר יותר ואומר שעלינו להיכנס לאוניה לפני כניסת השבת, ולהשאר בה עד ההפלגה למחרת.
אבל יש בעיה לבצע זאת באוניות גדולות, שבהן לא מרשים לנוסעים לעלות לפני יום ההפלגה עצמה. ראוי לבדוק זאת מראש מול סוכני הנסיעות.
שאלה: כאשר האוניה נכנסת לנמל בשבת, האם מותר לרדת ממנה לחוף?
גם בשבת מותר לרדת מאוניה לחוף. אבל יש שאלות לגבי תחום שבת ולגבי כרטיס הירידה מהאוניה והעליה עליה בחזרה.
תחום שבת: יש נמלים משני סוגים. נמל שבו הרציף מחובר לעיר, כמו בחיפה ומלטה. ונמל שמרוחק מהעיר עצמה, כמו באשדוד, גנואה, ועוד. בנמל שמחובר לעיר, מותר להלך בכל העיר, ולצאת ממנה עד למרחק של אלפיים אמה (כק"מ אחד) של תחום שבת. אבל בנמל שאינו צמוד לבתי העיר ברצף, מותר לטייל רק ברדיוס של אלפיים אמה מהאוניה.
כרטיס הכניסה: באוניה נקבל כרטיס מגנטי OBC לזיהוי וכאמצעי תשלום על האוניה, וגם מפתח לחדר שלנו לחדרים אחרים באוניה. כאשר אנחנו יורדים מהאוניה ועלים עליה בחזרה, עלינו להעביר את הכרטיס המגנטי לעיני קציני הבטחון. בשבת אסור להפעיל את הכרטיס המגנטי. הפתרון הוא לצלם את הכרטיס במכונת צילום מסמכים, ולהציגו בפני הקב"ט, כדי שיתן לנו לעבור בשער. חייבים לתאם זאת מראש עם הקב"ט לפני שבת, כדי לא לעכב את התור הארוך של היורדים מהאוניה לחוף.
כידוע אוניות השייט נחשבות "מלון צף" מהודר וגדול. כל השאלות ההלכתיות על שמירת שבת במלונות, רלבנטיות גם לאוניות נופש. גם הפתרונות דומים. על סוגית שמירת שבת במלונות בחו"ל ראו כתבה נפרדת.
שאלה: איך מדליקים נרות שבת באוניה?
חוקי הימיה אוסרים להדליק אש בכל מקום באוניה, וחברות השייט מקפידות על זה מאוד. בכל החדרים והמסדרונות יש גלאי עשן, והדלקת אש עלולה להפעיל צופרים וממטירי מים, ולגרום גם קנסות כבדים. הרב עובדיה יוסף זצ"ל פסק שכשאין אפשרות להדליק נרות אפשר להדליק את אור החשמל ולכוון עליו במקום נרות שבת (יחוה דעת ה/כד).
בחברת הנסיעות 'גולדן טורס' מחלקים לנוסעים הדתיים זוג נרות שבת שמופעלים ע"י סוללה, שמיוצרים ע"י 'מכון צומת'. היוצאים מהכלל הם חברת 'קושריקה', שיש להם הסדר שמתיר הדלקת נרות שבת (ונורת חנוכה) בעמדה מיוחדת ליד בית הכנסת שבאוניה. זאת כאשר קושריקה מממנים שני כבאים שעומדים הכן עם מיכלי קצף ליד הנרות, עד שאחרון הנרות דועך וכבה.
שאלה: מתי זמן הדלקת נרות במהלך הקרוז שלנו?
השבת נכנסת בשקיעת החמה, וזמן הדלקת נרות הוא 24 דקות לפני השקיעה, וזמן יציאת השבת הוא 18 דקות אחרי השקיעה. השקיעה עצמה הולכת ומשתנה לפי קוי האורך על פני הגלובוס. קברניט האוניה יודע באיזה קו אורך תהיה האוניה בכל זמן נתון. עלינו לברר אצל הקפטיין על איזה קו אורך נהיה סמוך לשקיעה, ואז לחפש בגוגל עיר ששוכנת על אותו קו אורך, ולהדליק נרות שבת לפי זמני השבת בעיר שנמצאת על אותו קו אורך. אם אנחנו מפליגים בקבוצה, רצוי שרק הרב או המדריך יפנה מראש לקפטיין, ולא שכל נוסע יטריד אותו.
חשוב לדעת שבהפלגות לאלסקה ולים הבלטי, ולמקומות שקרובים לקוטב הצפוני או הדרומי, אנחנו עוברים קוי אורך אחדים באותו יום. בנוסף, יש סיבוכים בגלל היבטים גיאוגרפיים. הקוטב המגנטי של כדור הארץ נמצא למעשה כ45 ק"מ מערבית לקוטב הצפוני שמסומן במפות. כאשר ההלכה מתיחסת ל"קו תאריך" היא מתייחסת לקוטב המגנטי של כדור הארץ, והוא שונה מ"קו התאריך" הבינלאומי. כאשר אנחנו בהפלגה מערבית לאלסקה וקרוב לקוטב, לפעמים לא ברור באיזה יום אנחנו נמצאים. החזון איש פסק שקו האורך עובר 90 מעלות ממזרח לקו אורך של ירושלים. לפי שיטת הגר"מ טיקוצ'ינסקי הקו עובר 180 מעלות מזרחית לקו האורך של ירושלים. מסובך מבחינת קבלת שבת. מכל מקום, קברניט האוניה יכול לתת לנו את קו האורך שבו נהיה ואת זמן השקיעה שם, ואז נוסיף על זה 24 דקות להקדים את השבת.
שאלה: איך פותחים וסוגרים דלת החדר כשהמפתח הוא רק כרטיס מגנטי?
לא נועלים את הדלת. לפני שאנחנו יוצאים מהחדר ננעל את חפצי הערך בתוך הכספת, ונסגור את הדלת מבלי לנעול. בחברת קושריקה מחלקים לנוסעיהם לוח מגנט מיוחד שנצמד לדלת, ומבטל את הנעילה החשמלית. אני נוהג לסתום את החריץ של מנעול הדלת עם חתיכות נייר טואלט, באופן שלשונית המנעול לא תוכל להיכנס לחור הנעילה.
בדרך כלל המנקות והחדרנים נכנסים בעצמם לסדר את החדר שלנו, וכשהם יוצאים הם נועלים אותו. עלינו לומר מראש לחדרנית לא לנעול את הדלת שלנו בשבת, כדי שנוכל להיכנס כשנחזור לחדר. צוות עובדי חברת נורביג'ן מקבלים הדרכה גם לגבי שמירת שבת לנוסעים כמונו, והנושא אינו זר להם. גם העובדים הותקים בחברות אמריקאיות מכירים את מגבלות השבת, כי יש להם נוסעים יהודים רבים.
שאלה: האם יש מעלית שבת באוניות? האם אפשר להשתמש במעלית באוניה בשבת?
באוניות שייט אין מעליות שבת. אבל יש תנועה במעליות כל הזמן. הפתרון הוא להמתין מחוץ למעלית עד שיגיעו נוסעים נוכרים. להמתין שהם ילחצו על הכפתור להזמנת המעלית, ושהם ילחצו על כפתור הקומה. אם הם לוחצים על קומה אחרת, אין לבקש מהם ללחוץ גם על הקומה שלנו (לפי הלכות "אמירה לגוי"). מקסימום נעלה או נרד קומה או שתיים ברגל.
כאשר על האוניה יש קבוצה גדולה של שומרי שבת, אפשר לבקש שיעמידו באחת המעליות איש שירות שילחץ על כפתורי הקומות עבורנו. בדרך כלל בקשה כזו מתקבלת במיוחד בזמנים שיורדים מהחדרים לבית הכנסת ולחדרי האוכל.
שאלה: איך נמנעים מלהפעיל דלתות אוטומטיות?
עומדים במרחק מה, וממתינים עד שיבוא אדם אחר שהוא יפעיל את החיישן שפותח את הדלת, ואז לעבור במהירות בעקבותיו.
צילומים: עמירם פליישר. יח"ץ Oceania