לאחרונה התגלו התפילין שהניח ה"בן איש חי", וכעת הם מוצגים לקהל במרכז מורשת יהדות בבל באור יהודה. מדובר בשני זוגות תפילין, של רש"י ושל רבינו תם, בגודל של 18 מ"מ בלבד. הבן איש חי נהג להניח את שניהם יחדיו. גילוי התפילין הוא סיפור בלשי מרתק, חוצה יבשות וחובק עולם.
רבי יוסף חיים זצ"ל (הרי"ח) מכונה ה"בן איש חי" על שם ספרו המפורסם ביותר. הוא היה הרב הראשי של עיראק במחצית השניה של המאה ה19 ועד תחילת המאה ה20, ונחשב גדול רבני בבל בדורות האחרונים עד תקופת מרן הרב עובדיה יוסף זי"ע. רבי יוסף חיים היה פוסק הדור של יהודי ארצות האיסלאם, דרשן נערץ, מקובל, וחיבר ספרים רבים. ספרו "בן איש חי" יצא לאור בירושלים בשנת 1898, ונהיה "השולחן ערוך" של יהודי המזרח. הספר כולל הלכות לפי סדר פרשות השבוע ודרשות לשבת. (אגב, הוא נחשב פוסק מחמיר). מאז יצאו מהדורות רבות של הספר, וגם בימינו הוא הספר הנלמד ביותר בשיעורים בבתי כנסת של עדות המזרח ובישיבות ספרדיות. על ה"בן איש חי" נכתבו עשרות ספרי פירושים וחידושים.
רבי יוסף חיים היה מיודד עם משפחת ששון, שנחשבו "הרוטשילדים של המזרח". המשפחה הרחבה חיה בבגדד, וחקל מבניה עברו לבומביי בהודו לצורך פרנסתם. כאשר אבי המשפחה, סלימאן ששון, נפטר בטרם עת, לקח הרב אחריות על טיפול בחינוך הילדים היתומים, ודאג לצרכים הרוחניים שלהם ושל האלמנה פרחה פלורה ששון. כשגדל אחד הבנים, דוד ששון, הוא עבר ללונדון ונהיה גם חוקר ואספן יודאייקה מפורסם.
ר' יוסף חיים נפטר בבגדד לפני 112 שנים בי"ג אלול 1909. 4 חודשים לאחר פטירת הרב, שולח דוד ששון מכתב לבנו של רבי יוסף חיים, חכם יעקב, בקשה שישלח לו למזכרת את התפילין של אביו הנערץ. בחודש שבט 1910 כותב בנו של ר' חיים יוסף שהוא שלח לו את התפילין באמצעות בית המסחר של משפחת ששון בבומביי. כעבור שבועות אחדים שולח דוד ששון לחכם יעקב מכתב תודה, ומאשר שהתפילין הגיעו לידיו. דוד ששון שמר את התפילין בביתו בלונדון, עם אוסף היודאיקה שלו.
במלחמת העולם השניה הפציצו הגרמנים את לונדון בהתקפות "הבליץ". לכן בשנת 1942 עברו משפחת ששון להתגורר בעיירה ליצ'וורס (Letchworth) מצפון ללונדון. דוד ששון אורז גם את האוסף שלו, ואת התפילין מכניס לשקית נייר עבה, שעליה כתב "תפילין של הר"ר יוסף חיים זצ"ל". חודשים אחדים אחר כך הלך לעולמו דוד ששון. בנו המשיך לגור בבית הזה, עד שעלה לישראל בשנת 1970. הבן הביא ארצה את רוב האוסף של אביו. אבל התפילין הקדושים האלה נשכחו, כי לא היה להם ערך של פריט עתיק ונדיר, אלא רק ערך נוסטלגי אישי.
בשנים האחרונות הקימה משפחת ששון את "מכון אוהל דוד ששון" בירושלים. ראש המכון, הנין ר' נתן ששון, פתח את הארגזים שבתוכם ארז דוד ששון את האוסף, שחלקם היו סגורים מאז מלחמת העולם השניה. רק אז הוא גילה גם את שקית הנייר עם התפילין של הבן איש חי, עם המכתבים הצמודים.
לפני כחצי שנה החליטו צאצאי דוד ששון למכור פריטים מהאוסף, ביניהם התפילין האלה, באמצעות בית המכירות הפומביות היוקרתי סותבי'ס בניו יורק. המכירה עוררה הדים וענין רב בעולם האספנות ובקהילות היהודיות הספרדיות באמריקה. באותם ימים נקלע לניו יורק איש עסקים ישראלי דתי, ושמע במקרה על אוסף ששון המוצע למכירה. מדובר באיש אמיד וצנוע, החפץ בעילום שמו, שאין לו קשר לאומנות ויודאייקה. הוא החליט להציל את התפילין כדי שלא יפלו לידיים זרות. במכירה הפומבית היה ביקוש רב לתפילין, והמשתתפים העלו את הצעות המחיר. לבסוף הוא רכש את התפילין תמורת כ200,000 דולרים, והביאם לביתו בירושלים.
האוצרת הראשית של מוזיאון מרכז מורשת יהדות בבל, אורלי בחר לוי, עקבה מרחוק אחר המכירה הפומבית. כעבור זמן קצר נוצר קשר עם קרוב משפחה של הקונה. בחג הפסח האחרון הוא ניאות להשאיל את התפילין למוזיאון, לתצוגה במשך חצי שנה. מנכ"לית מרכז מורשת יהודי בבל, עליזה דיין חממה, הורתה ליצור תיבת זכוכית גדולה בתוכה יציגו לקהל המבקרים את התפילין ואת המכתבים הקשורים בהם. לפני כחודש, בחול המועד סוכות, נערך ערב פיוטים לכבוד פתיחת התצוגה, ואז הסירו את הלוט מעל תיבת הזכוכית שניצבת כיום מול הכניסה למוזיאון. בסוף חג פסח הבא יוחזרו התפילין לבעליהם החדשים, ועד אז גם אנחנו יכולים לראותם.
בספריית המוזיאון אפשר לראות עוד ספרים נדירים עם הערות בכתב ידו של רבי יוסף חיים. בשנת 1972 עלה ארצה נכד הבן איש חי, הרב דוד חכם, והביא עימו חלק מספריית הרב יוסף חיים וכתבי יד רבים שלו. במלחמת המפרץ הראשונה בשנת 1990 כבשו האמריקאים את בגדד, ומצאו עוד ספרים וכתבי יד במרתף הארמון של סאדאם חוסיין. החיילים האמריקאים הביאו את האוצר לארכיון הלאומי האמריקאי. בשנת 2014 הצליח הספרן הראשי של מרכז מורשת יהדות בבל, יעקב ציון זמיר, להשיג סריקות של כל 2,500 ספרי הקודש בעברית ושל המסמכים הרבים שגנב סאדאם חוסיין. ביניהם הוא גילה פנקסים עם 700 עמודים בכתב ידו של הבן איש חי, שכוללים גם דברי תורה שלא פורסמו עד היום. בעזרת המכון החלאבי בניו יורק הוא פרסם חלק מהם בשני כרכים בשם "ברכת הריח". בספריית מרכז מורשת יהדות בבל ממשיכים לעבוד על פענוח עוד כתבי היד ופרסומם.
מרכז מורשת יהדות בבל שוכן באור יהודה ברחוב מרדכי בן פורת 83. מומלץ מאוד לבקר ולהתרשם מהמימצאים המרגשים, ולצפות בתפילין הקדושים המעוררים הוד והדר.
