תאילנד ציינה אמש את היום הלאומי של הממלכה ואת יום ההולדת של המלך ראמה התשיעי בקבלת פנים מפוארת שערכה השגרירות בתל אביב. את הטקס הינחה ברוב טעם אימרי קלמן מחברת טרהנובה, נציגת משרד התיירות של תאילנד בישראל.

המארח, השגריר בוניאריט ויצ'יאנפונטו (Boonyarit Vichienpuntu), פתח ברכתו בשבחים למלך פומיפון אדוניאדט. הוא ציין אחדים מאלפי הפרוייקטים לפיתוח תאילנד שנעשים לאור חזונו. לדבריו, חלק מהחזון של המלך היה שיתוף הפעולה החקלאי בין תאילנד לישראל, שהחל בשנת 1955. "מודל המושב היה שיתוף הפעולה הרשמי והמעשי הראשון בין שתי המדינות" אמר השגריר. "אלפי צעירים תאילנדים השתתפו בתוכניות התמחות בישראל במסגרת מש"ב. כיום עובדים בישראל 60,000 תאילנדים, מתוכם 45,000 בחקלאות". מספרם הוכפל מאז הטבח ב7 באוקטובר.

היחסים הדיפלומטיים בין תאילנד לישראל נוסדו לפני 72 שנים, ושיתוף הפעולה ממשיך לפרוח "עם פוטנציאל אדיר" כדברי השגריר. לדבריו, שגרירות תאילנד תוסיף לקדם את הקשרים התרבותיים וההומניטריים עם ישראל. במסגרתם תרמה תאילנד לספריה הלאומית בירושלים יצירות של המלך ראמה, וסיפקה ציוד מיוחד לילדים עיוורים במרכז 'קרן אור' בירושלים.

השגריר הזכיר בצער את 46 הפועלים התאילנדים שנרצחו ע"י הטרור המוסלמי ב7 באוקטובר, ואת 31 התאילנדים שנחטפו לעזה. הוא אמר שאתמול הוחזרה גופת התאילנדי האחרון, סותטיסאק רינטלאק, ושלח תנחומים למשפחתו. "מי יתן ושובו של החטוף התאילנדי האחרון יסמל נקודת מפנה שתאפשר לתאילנד ולישראל להתקדם יחד מעבר לטרגדית 7 באוקטובר, ולהתמקד מחדש בשיתופי פעולה במדע וחדשנות".

השגריר ויצ'יאנפונטו גילה שהיו קשרים היסטוריים בין העם התאילנדי לעם היהודי עוד לפני הקמת מדינת ישראל. בתקופת השואה העניק קונסול סיאם (שמה הקודם של תאילנד) במרסיי מאות ויזות ליהודים כדי להימלט מהשואה.

חלק מהקשרים בין המדינות הוא בתחום התיירות. "השנה אנו מצפים ל400,000 מבקרים מישראל, שמייצגים עליה של יותר מ40% לעומת שנה שעברה". כידוע בענף, ההישג הרשים הזה הוא לא של השגרירות, אלא של דב קלמן וחברת טרהנובה.

השגריר בוניאריט ויצ'יאנפונטו סיים את נאומו החגיגי בהרמת כוסית, ואמר בעברית "תודה רבה! לחיים! אין כמו תאילנד!".

במסגרת הסקירה הכלכלית אמר השגריר שהיקף הסחר ההדדי בין תאילנד וישראל עבר אשתקד את 1.33 מיליארד דולר. הוא הזכיר גם "אנחנו מחוייבים לסייע ליצרני המזון התאילנדים בכניסתם לשוק הכשר בישראל". מלים יפות ומעוררות תקווה. אבל היה גם משהו שהעיב על קבלת הפנים הנעימה והאיכותית. לאורחים הוגש כיבוד לא כשר. זה ביטוי צורם של זלזול, כביכול, ואי התחשבות במוזמנים היהודים של השגרירות. כנראה טעות אנוש לא מכוונת. השגרירים התאילנדים הקודמים בישראל, וגם השגרירים ממדינות אחרות, מקפידים בד"כ על הגשת כיבוד כשר להנאת הכל.