“המוח המהיר”, ספרה החדש של שולמית אסיף, מציע לקורא היהודי החי בתוך עולם עשיר של הלכה, מראה עדינה ומדויקת אל תוך מנגנוני הנפש הפועלים עוד לפני שהספקנו לחשוב. הספר מבקש להעניק לנו כלים לקריאה יעילה ומהירה יותר, מתוך הבנה שהעולם מוצף במידע ושזמננו מוגבל.
עבור הקורא הדתי, שמרבה ללמוד, לעיין ולהעמיק, הספר הזה מעלה שאלה חשובה: האם וכיצד אפשר לשלב קריאה מהירה בתוך מסורת לימודית הניזונה מ״עיון״, ״פלפול״ ושהייה ארוכה עם הטקסט?
הקריאה המסורתית בטקסטים יהודיים מבוססת על קשב מלא ועיון מדוקדק. התנ״ך, התלמוד, פרשנות ראשונים ואחרונים, כולם דורשים קריאה איטית, לעיתים אפילו טקסית. לכן ספר שמציע ״מהירות״ כערך מעורר מיד ספק: האם אין כאן סכנה לפגיעה בעומק ההבנה?
המוח המהיר מציג טכניקות יעילות ביותר לקריאה סרוקה (סקימינג), סריקה רחבה, הרחבת שדה הראייה ושליטה טובה יותר בריכוז. הכלים הללו מצוינים כאשר המטרה היא לקבל תמונה כללית, להכיר נושא חדש במהירות או להכין סקירה. הם מקצרים זמן, משפרים שליטה במידע ונותנים תחושת יכולת. אולם כאשר מדובר בלימוד שמטרתו הבנה עמוקה של סוגיה בגמרא או פרשנות מורכבת, הקריאה המהירה אינה מתאימה. הספר עצמו רומז לכך, אך הוא לא תמיד מחדד את גבולות השימוש. כאן על הקורא הדתי לדעת לשלב באופן מושכל בין שתי הגישות.
לימוד דתי: שתי קריאות ולא אחת
הלומד הדתי נזקק לשני סוגי קריאה:
- קריאה רחבה ומהירה, שמטרתה להבין את מבנה הנושא, ליצור היכרות ראשונית ולהתמצא בטווח רחב של ספרים ורעיונות.
- קריאה איטית ועמוקה, שבה מנתחים, משווים, שואלים ומבינים רובד אחר רובד.
'המוח המהיר' מתאים במיוחד לסוג הראשון. אם מיישמים את השיטות כשלב פתיחה, דהיינו לקרוא סוגיה במהירות לפני לימוד מסודר, לסרוק מאמרי רקע, או להכיר נושא חדש, הקריאה המהירה תומכת בלימוד ולא פוגעת בו. היא יוצרת ״מפת דרכים״ שמסייעת לצלול אחר כך לעומק.
ארון הספרים היהודי מגוון מאוד, ולכן הקריאה בו אינה אחידה. הספרות ההלכתית, הפרשנית והתורנית דורשת זמן. לעומתה, ה"אגדתות" במשנה ובגמרא, ספרי היסטוריה יהודית, ביוגרפיות, מסות מודרניות או ספרות מחקרית מתאימים יותר לטכניקות הקריאה המהירה שהספר מלמד. במובן זה, הקריאה המהירה אינה מחליפה את המסורת אלא מסייעת לארגן אותה. היא מאפשרת למיין, לתעדף ולהתמצא בתוך שפע הספרים.
הספר מציג שורה של תרגילים המיועדים לשיפור מהירות ויעילות הקריאה. חלקם רלוונטיים במיוחד לקורא הדתי. כל טכניקה חייבת להיות מותאמת לסוג הטקסט. קריאה מהירה היא כלי, לא עיקרון. הגישה של שולמית אסיף היא שאין שיטה אחת המתאימה לכולם. לכל אחד יש יכולת לתאים את הכלים שבספר לצרכים האישיים שלו.
גם בתוך רצון לייעל את הקריאה חשוב לזכור: הטקסטים המרכזיים בארון הספרים היהודי מבוססים על רבדים של משמעות. דילוג מהיר מדי עלול לפגוע לא רק בהבנה, אלא באופי הלימוד עצמו. לכן ההמלצה הברורה היא להשתמש בקריאה מהירה לבירור כיוון, ולא למלאכת העיון. לכן המוח המהיר הוא ספר מועיל ומעשי, במיוחד עבור מי שחש מוצף וזקוק לדרך לסדר את כמויות המידע שהוא נדרש לקרוא. עבור הקורא הדתי זהו כלי שיכול לשמש כמפתח, אך לא כמחליף. הוא מאפשר לפתוח דלתות, להבין נושאים חדשים במהירות ולהתמצא בעולם כתיבה רחב, אך דורש שילוב זהיר עם המסורת של עיון והתעמקות.
מהירות הקריאה איננה מטרה בפני עצמה, אלא אמצעי ליצירת מרחב ללמידה משמעותית יותר בתוך ובין מדפי ארון הספרים היהודי. יש גם שאלה של כבוד לטקסט: קריאה מהירה עלולה לשדר חוסר כבוד או פזיזות כלפי מסור השולחן הערוך. מהירות עבודה איננה ערך בפני עצמו; היא כלי לשנה תכליתית: להעמיק איפה שצריך ולהרחיב איפה שנוח.
המוח המהיר הוא ספר שימושי, עם כלים ברורים לחיים עמוסים; הוא נותן תחושת שליטה על הזרם האינסופי של המידע. לציבור הדתי הוא מציע הזדמנות חשובה: לשלב בין שיטת ה'בקיאות' לשיטת ה'עמקוּת', בין ישיבה ארוכה לליקוט ידע רחב. אבל הטיפ המרכזי שנובע מהקריאה בו הוא זה: עשו את המהירות לחבר, לא לאויב, של המסורת.
הספר יצא לאור בהוצאת 'ביתן'. המחיר לצרכן 89 שקלים.
