אנחנו במטוס בדרך לחופשה, ובראשנו מתחילים לרחף כל מיני תרחישי אימה. מחבלים חוטפים את המטוס, פורצת אש כמו בסרטים ובסדרה "תעופה בחקירה", הכנפיים שמתנדנדות בכיסי אויר תיכף יתפרקו, המטוס מתחיל לצלול מטה, וכדומה. אימא'לה! אין לנו לאן לברוח.

גם לנמלי התעופה ולחברות התעופה יש השפעה תת-הכרתית על פחד טיסה. עצם המילה "טרמינל" מעוררת אסוציאציה של סופניות ומוות. בכניסה לטרמינל יש עמדות לעדכון ביטוח חיים. אחריהן בדיקות ביטחוניות שמזכירות סכנת הטרור. והאם חשבתם על משמעות ההכרזה ברמקולים "קריאה אחרונה לנוסעים"? כאשר אנו מתיישבים במטוס הדיילות מראות היכן פתחי החירום, ואיך להפעיל חליפת הצלה כאשר המטוס יפול למים. אז איך לא נפחד?

לפי מחקר אמריקאי כשליש מהנוסעים חוששים קצת או הרבה. אולם כ7% מהציבור סובלים במטוסים גם מחרדות קשות של אגורפוביה, קלסטרופוביה, ופאניקה. להפרעות החרדה יש מרכיבים פיזיולוגיים, קוגניטיביים, ופסיכולוגיים: המרכיב הגופני מתבטא בדפיקות לב מואצות, חיוורון, רעידות, הזעה, מחנק בגרון, סחרחורת, נשימה שטחית, שלשול, ובמקרים חמורים גם התעלפויות. לא קשה לזהות נוסעים כאלה. הם אוחזים את משענת היד כה חזק עד שהאצבעות שלהם מלבינות, סוגרים את תריס החלון, מזיעים למרות המיזוג הקר במטוס, וקוראים לדיילת שוב ושוב. המרכיב הקוגניטיבי מתבטא במחשבות על אסונות ועל חוסר אונים. ואילו המרכיב הרגשי מתבטא בתחושת פחד, חוסר אונים, לחץ ועצבנות.

החרדה הולכת וגוברת ככל שמתקרב מועד הטיסה, מתעצמת בעליה למטוס, ומגיעה לשיא לאחר ההמראה. כל גירוי קטן של טלטול או רעש מעורר חרדה שהולכים למות. הפוביה הזו גורמת לאותם אנשים לא לטוס שוב, ולקיים את הפסוק: "וַיְהִי בִּנְסוֹעַ הָאַוִירוֹן…וְיָנוּסוּ!". הם מפסידים טיולים בחו"ל, וגם הקריירה נפגעת כיון שאינם יכולים לטוס לפגישות בחו"ל ולכנסים מקצועיים.

אולם האמת היא שטיסה היא הדרך הבטוחה ביותר להגיע למרחקים. כאשר משווים כמות תאונות ונפגעים לכל מיליון שעות-שימוש בכלי תחבורה שונים, מתברר שבנסיעות במכוניות וברכבות מתרחשות הרבה יותר תאונות דרכים מאשר במטוסים. לכן באמריקה מקובל לומר: "החלק הכי מסוכן בנסיעה לחו"ל הוא קטע הנסיעה מהבית אל שדה התעופה". כמעט כל הטיסות בעולם נוחתות בשלום. אבל העובדות הסטטיסטיות האלה לא מצליחות להרגיע, כי "כשהלב פוחד – הראש אינו עובד".

אפשר להקל ולעזור בטיפול פסיכולוגי או בטיפול תרופתי, ואין טיפול אחד שמתאים לכולם. הנה טיפים להתגבר על פחד טיסות:

לפני הטיסה:

  • הרפיה באמצעות תרגילי נשימה ודימיון מודרך, רצוי בעזרת מטפל מקצועי. יש להתחיל ולהתאמן לפחות כחודש לפני הטיסה. אם ננסה טכניקות כאלה לראשונה בתוך המטוס, הן לא יעזרו.
  • טיפול קוגניטיבי- ללמוד על המכניקה של מטוסים והכשרת הטייסים, ולקלוט כך שמבחינה סטטיסטית טיסה בטוחה יותר מנסיעה במכונית או באופניים.
  • סדנת חרדות טיסה- כוללת הרצאות וביקור במטוס. בחלקן יש גם הטסה באמצעות סימולטור, ואף טיסה במטוס קל עם מדריך שמסביר מה קורה בכל תנועה, וגם נותן לחניך לאחוז בעצמו בהגאי המטוס ולסובבו ימינה ושמאלה. הטייס גם סוגר את המצערת כאילו המנוע כבוי באוויר, ומראה שהמטוס ממשיך לדאות ואינו נופל, ואז מתניע מחדש, ולא קורה שום אסון. אומרים שזו השיטה היעילה ביותר, ובמחיר שווה לכל נפש בסביון וקיסריה.
  • הדרגתיות- להתחיל מטיסות קצרות כמו לאילת, ורק אחריהן לטוס טיסות ארוכות.
  • פחד קיצוני יזום- בשבוע לפני הטיסה לעשות מעשה הרפתקני כמו צניחה חופשית, שהתגברות על הפחד ממנה תגרום להתגבר על פעילות מסוכנת פחות כמו הטיסה.
  • להגיע לשדה התעופה מוקדם כדי לעבור בנחת ובלי לחץ את הליכי הבידוק, הצ'ק-אין וביקורת הגבולות, ולהתיישב בשלווה מול שער העליה למטוס הרבה לפני הרגע האחרון.
  • במקרים של חרדות קיצוניות רצוי לפנות לטיפול פסיכולוגי קצר, עדיף בשיטת CBT.
  • היפנוזה- יש מומחים לטיפול היפנוטי ורגיעה על ידי הרפיית שריר וכניסה למצב של דמיון מודרך לפני הטיסה ובמהלכה, באופן עצמאי.

טיפול תרופתי:

  • כשעה לפני הטיסה אפשר ליטול כדורי הרגעה כמו וָואבֶּן, קְלוֹנֶקְס או קְסָאנֶקְס ממשפחת הבנזודיאזפינים. בעזרתם נוכל להרגיש בעננים (תרתי משמע). יש גם תכשירים טבעיים כמו רֶסְקְיוּ, המכילים וָאלֶרְיָאן. אומנם אפשר לקנותם בלי מרשם, אבל מומלץ להתייעץ עם הרופא.
  • תרופות נוגדות חרדה- אם כדורי הרגעה הנ"ל לא עוזרים, אז לקראת הטיסה הבאה אפשר לקחת כדורים חזקים כמו צִיפְּרָלֶקְס, סֶרוֹקָסְט, או פְּרוֹזָאק שעובדים על סרוטונין. הטיפול צריך להתחיל כשבוע לפני הטיסה, ולא מספיק לבלוע רק לפני הטיסה או במהלכה. חייבים להתייעץ עם רופא או פסיכיאטר.

בזמן הטיסה:

  • להעדיף לטוס במטוס גדול ורחב גוף כמו ג'מבו או בואינג 767.
  • לבקש מושב בקדמת המטוס ליד החלון, כי שם כיסי האוויר פחות מורגשים.
  • להסיט את תשומת הלב מהפחדים באמצעות שיחה עם השכן, קריאה בספר, להקשיב למוזיקה מרגיעה, משחק בסמארטפון, לצפות בסרטים במחשב האישי, וכדומה.
  • יש אפליקציה בשם SkyGuru שמקלידים בה את פרטי הטיסה, והיא מתחברת למידע ממגדלי הפיקוח האווירי לאורך נתיב הטיסה. היא מסבירה מה קורה בכל מצב לחוץ, כמו אחרי ההמראה, לפני כניסה לכיסי אויר במזג אויר סוער, ובמהלך הגישה לנחיתה. הנוסעים רגועים יותר כשיודעים למה לצפות בדקות הקרובות.
  • לשתות תה קמומיל שידוע כמרגיע חרדות.
  • לטפטף כמה טיפות של לבנדר על הידיים, ולעסות את הרקות.

מה לא לעשות?

  • לא להימנע מלטוס אלא להיפך. ההימנעות מעצימה את הפחד מטיסות.
  • לא להיחשף לספרים וסרטים על אסונות אוויריים ותאונות מטוסים.
  • לא לשתות אלכוהול בתקווה שיטשטש את המוח.
  • לא לשתות הרבה קפה כי הוא גורם לערנות ולהתייבשות, שמגבירות חרדות.
  • לא לקשור מסיכה על העיניים במשך כל הטיסה.

"כִּי מַלְאַכָיו יְצָוֶה לָך לשְמֹרְךָ בְּכֹל דְרַכֵיךָ".

 

כל הזכויות שמורות לאתר ותוליכנו לשלום

כתיבת תגובה

דילוג לתוכן