המוני מבקרים יגיעו למירון בשבוע הבא לרגל חגיגות ל"ג בעומר. בחודשי הקיץ הבאים עלינו לטובה יגיעו רבים לנפוש בהרי הגליל הנעימים והצוננים לעומת החמסינים בגוש דן. כדאי לדעת שיש בגליל עוד הרבה אטרקציות למשפחות שמבקרות עם ילדים. הגליל זה לא רק הסמטאות היפהפיות של צפת או קבר רבי שמעון בר יוחאי.
חוות בת יער
במרחק כעשר דקות נסיעה מצפת לכיוון צפון נמצא יער ביריה, שבו חוות הבוקרים "בת יער". כל מבני החווה בנויים מעץ גולמי בסגנון הקאונטרי והקאובויס האמריקאים. כדאי להקדיש לפחות חצי יום ליהנות מהחוויות שמקום מציע. החוויה המיוחדת היא טיול רכיבה משפחתי של הורים וילדיהם. חוויה מאחדת משפחה וטיול שייחרת לזמן רב בזכרונם של הילדים. הרכיבה ברחבי היער היא מגיל 12 ומעלה. לילדים קטנים יותר מוצע לרכב על סוס ברחבת המואז' שבחווה, עד שההורים והאחים הגדולים יחזרו מהטיול שלהם. במקום יש גם פינת ליטוף לארנבות.
הילדים יכולים גם לשחק ב"קרבות צבאיים". אפשר לשכור במקום רובי לייזר ואפודים שמגיבים לפגיעה של לייזר מרובה של אחרים. הנערים מתחלקים לשתי קבוצות כשאחת מקבלת משימה לכבוש יעד, ואחרת מקבלת משימה להגן עליו מפני הפולשים. בני הנוער מתים על המשחק הזה. יש במקום גם מסלול אקסטרים על חבלים וגשרי עץ תלויים, ואומגה.
בחווה יש גם שתי מסעדות בוקרים. הגדולה בסגנון STEAK HOUSE, והצנועה יותר היא כשרה בסגנון שאני קורא לו STEAK IT EASY. בחצר שביניהן ישנן כרכרות בסגנון המערב הפרוע שמשמשות גם חדרי אוכל פרטיים למשפחות. בלילה הם יכולים להיות גם מקומות לינה.
החווה פתוחה לפעילויות גם בשבתות, שמהוים מקור הכנסה ראשי עבורה. בעל המקום, אלכס, סיפר לי שהוא ביקש מהרב של צפת, הרב שמואל אליהו, תעודת כשרות. הרב הסביר לו שאין אפשרות לתת הכשר למסעדה שמחללת שבת. "אמרתי לרב שאם אהיה סגור בשבתות זה יגרום לפשיטת רגל" אומר אלכס. אבל הרב יעץ לו פתרון: "יש לכם הרבה מקום בשטח החווה. פתחו מסעדה חדשה נפרדת לגמרי מהנוכחית, עם מטבח נפרד לגמרי וכלי אוכל ובישול שונים לגמרי, ואל תפעילו אותה בשבתות. אם תעמדו בתנאים המחמירים האלה, אשלח לכם משגיח כשרות ואתן תעודת כשרות".
הסיפור הזה נשמע לי קצת תמוה. פעם ראשונה שאני שומע על תעודת כשרות למקום שמחלל שבת בפרהסיה. פניתי לכבוד הרב אליהו שאישר באוזני את הסיפור של אלכס. וכך יש במקום גם מסעדה כשרה לאנשי שלומנו שומרי הכשרות.
יקב הרי הגליל
אניני הטעם יגלו ענין רב במרכז המבקרים של יקב הרי הגליל שבקיבוץ יראון. היקב בנוי לעומק האדמה כדי לא לשבור את קו הרקיע של הנוף הפסטורלי. הנוף בדרך אל היקב ובמרפסת של מרכז המבקרים זו הוא עוצר נשימה.
במרכז המבקרים יציגו לנו סרט על תהליך ייצור היין, ואחריו יש סיור מודרך בתוך המפעל בינות למיכלי נירוסטה ענקיים וחביות עץ אלון בהן מתיישן היין. הסיור המרתק מסתיים בטעימת יינות והסברים על ההבדלים ביניהם. לפני היציאה עוברים בחנות המפעל שמציעה יינות מתוצרתו ואביזרים משלימים לפיקוק יין ושמירתו בבתים.
באזור הגליל גדלו ענבים גם בימי קדם, והם נזכרים גם בתקופת המשנה. קיבוץ יראון בשיתוף עם יקבי רמת הגולן נטעו באדמות האזור חמישה כרמי יין מזנים שונים. הערבוב העדין ביניהם יוצר יין איכותי, שזכה במדליות זהב בתחרויות יוקרתיות בעולם.
בית הבד "סבא חביב"
בפאתי קיבוץ פרוד נמצא בית הבד של "סבא חביב". מדובר במשפחה נוצרית שמייצרת שמן זית גלילי משובח כבר יותר ממאה שנה. הייצור נעשה בשיטת מסורתיות ישנות עם אבני ריחיים בשיטת הכבישה הקרה. לאחר הכבישה המשך הייצור הוא בשיטות מודרניות.
בחצר המפעל יש מרכז מבקרים עם הסברים על תהליך ייצור השמן, ועם טעימות של מגוון המוצרים הכפריים: טחינה, זיתים בכבישה ביתית, זעתר ועוד. וכמובן את סדרות השמנים המיוחדות שמיוצרים במקום. יש שם גם חנות המפעל שבה מוכרים את התוצרת, לרבות סבונים המיוצרים משמנים ומגוון תמרוקים לפי נוסחה ייחודית של אחד הבעלים, רוקח במקצועו.
הבעלים הנוצרי יודע את כללי הכשרות טוב יותר מהרבה יהודים. כשהוגשה לנו שתיה קלה הוא פתח את הבקבוק ויצק לכוסות שלנו. אבל כאשר הוא הביא לנו בקבוקי יין לטעימה, הוא ביקש מאחד מאיתנו לפתוח את הבקבוק. נחמד!
כדאי לדעת שבתחילת החורף בעונת המסיק מתקיימת במקום גם פעילויות לילדים שקשורות לייצור שמן זית וכבישת זיתים לצד פעילויות יצירה מהנות.
אחוזת דוברובין
בעמק החולה נמצאת שמורת טבע שהיא גם מוקד צפרות עולמי. באזור הזה, ליד יסוד המעלה, נמצאת "אחוזת דוברובין". יואב דוברובין היה סבוטניק מכורדיסטן שהתגייר ועלה ארצה לפני כמאה וחמישים שנה, והתישב במקום מוכה הקדחת. ערביי הסביבה התנכלו לו כמו לכל היהודים, אך הוא ידע להשיב מלחמה. שמו נישא למורא בפי המקומיים. באישיותו הוא השפיע לטובה על ההתיישבות היהודית בסוף המאה ה19. גם צאצאיו היו אנשי חייל, אחד מניניו, צבי בר, היה מפקד משמר הגבול וראש עיריית רמת גן.
האחוזה שהוא בנה למגוריו והחצר שבמרכזה שוחזרו והיום הם משמשים מוזיאון, מסעדה וגם אירועים. המוזיאון מביא את סיפורה המופלא של משפחת דוברובין בתולדות הגליל. סיור בחדרי הבית והחפצים מעליית הגג משמשים כתפאורה לסיפורים ואגדות שהיו באמת.
מומלץ מאוד להגיע לחצר דוברובין כדי להתרשם ולחוש כיצד חיו החלוצים הראשונים. חשוב במיוחד כדי להוסיף עוד לחינוך הילדים לציונות.
כל הזכויות שמורות לאתר ותוליכנו לשלום