בנסיעתא
דשמיא

ותוליכנו לשלום

תיירות ולייף סטייל לציבור הדתי

קפריסין- לטוס לחו"ל ולהרגיש בבית

רובנו רגילים לערוך את חופשות החורף בים המלח או באילת החמימה. אבל לאחרונה חופשה בקפריסין מהווה אלטרנטיבה אטרקטיבית יותר. מזג האויר דומה לשלנו, גם משך הטיסה, וגם הנופים. אבל המחירים בקפריסין זולים לעומת אילת.

מחירי הטיסות לקפריסין נמוכים מאוד בעקבות מדינית השמים הפתוחים. TusAir מציעים טיסה החל מ79$ וריינאיר עומדת למכור כרטיסי טיסה ב49$ בלבד. זה כמחצית עלות טיסה לאילת. גם מחירי המלונות בקפריסין נמוכים יחסית לאילת. למשל, לפני כחודש התארחנו בפאפוס במלון הפאר אלמירה (Almyra), עם ספא חינם ובריכה פנימית מחוממת, והמחיר לשלושה לילות שם דומה למחיר לילה אחד במלון 5 כוכבים באילת.

אומנם החופשה בקפריסין עוברת דרך ביקורת דרכונים והדיוטי פרי, אך מבחינה הלכתית קפריסין איננה לגמרי "חוץ לארץ". בתקופת המשנה התייחסו לקפריסין כמו לא"י. בכל יום אנחנו אומרים בתפילת שחרית את "פיטום הקטורת" שכוללת גם "יין קפריסין", והרי אין להעלות על הדעת שבבית המקדש הקטירו יין נסך. הרמב"ם פסק שקפריסין היא חלק מארץ ישראל לענין קידוש החודש ולהבאת תרומות ומעשרות. הרדב"ז חולק עליו ופוסק שיהודי קפריסין יפרישו תרומות ומעשרות, אבל בלא ברכה. הגמרא במסכת גיטין (דף ח' ע"א) מציינת את הגבול המערבי של ארץ ישראל לענין "קדושה ראשונה", ורש"י בפירושו מותח קו שכולל גם את קפריסין.

  

ואכן לקפריסין יש היסטוריה יהודית עשירה. בתקופת ביהמ"ק השני חייתה באי קהילה יהודית גדולה. בכמה אתרים ארכיאולוגיים נמצאו מטבעות שהטביעו החשמונאים בארץ ישראל, קנקן וכלים מא"י, ועמודים של בתי כנסת נמצאו בכפרים גולגוי ולפיתוס. בשנת 138 לפנה"ס הסנאט הרומי שלח מכתב לנציגיו בקפריסין להתייחס בהגינות ליהודים. 250 שנה אח"כ, בשנת 116 לספירה, היה מרד מקומי ברומאים שבו השתתפו גם יהודים. המרד נכשל, והנציב הרומי הורה להרוג את כל היהודים באי.

מאז היו כמה גלים של התישבות יהודים בקפריסין. בשנת 1571 כבשו הטורקים את האי, והושיבו בו משפחות יהודיות עשירות מצפת ומיוון.  מאז יש בפמגוסטה מקום שנקרא  "גשר היהודים". הרב אליעזר אשכנזי כתב בפמגוסטה את ספרו "יוסף לקח", ואח"כ מונה להיות הרב של פראג. בסוף המאה ה19 הקימו פיק"א שלוש מושבות חקלאיות יהודיות שננטשו. בשנת 1902 הציג הרצל "תוכנית להקמת קולוניות יהודיות בקפריסין", כשנתיים לפני "תוכנית אוגנדה".

אולם בתולדות היהדות בקפריסין זכורה במיוחד התקופה בין השנים 1946-1949, כאשר הבריטים גרשו מהארץ מעפילים ניצולי שואה, וכלאו אותם במחנות מעצר בקפריסין. כ-52,000 מעפילים נכלאו ב12 מחנות שבהם ניסו לקיים חיי קהילה. במחנות פעלו גם סניפים של בני עקיבא, בתי"ס דתיים, וסניף של תנועת הפועל-המזרחי. יש המון מכתבי שאלות בהלכה שכתבו העצורים לרבנים בא"י, ועל השו"ת היה לעבור את הצנזורה הבריטית. בשנת 1947 עבר הרב יהושע מנדל אהרנברג מישראל לקפריסין וארגן את 'ועד הרבנים' במחנות שטיפל בענייני דת, יסד בתי דין, והנהיג נישואין וגירושין. הרב אהרנברג התמסר במיוחד להתרת עגונות ניצולות השואה.

מהעבר היהודי העשיר של קפריסין כמעט לא נשאר זכר, זולת כמה מצבות עתיקות במוזיאונים, ושתי אנדרטאות למעפילים: אחת בניקוסיה בתוך בסיס צבאי, שם היה בית חולים צבאי שבו ילדו מעפילות את ילדיהן. (הכניסה לבסיס מותנית בתיאום מראש). השניה בכפר קְסִילָטִימְבּוּ, שבשדותיו הוקמו 4 מחנות מעצר. בכפר זה היו אנשים טובים שסייעו ליהודים במחנות, ובמיוחד למי שהצליחו לברוח מהמעצר. האנדרטה בכפר הוקמה ביוזמת הגב' פּוֹלִי סְפִּירוּ שחוקרת במסירות ובהתנדבות את מחנות המעפילים, ובאמתחתה סיפורים מרגשים ששמעה מזקני הכפר. לוּאִיזָה וָארָאקְלֶס משגרירות קפריסין בת"א אומרת ששמעה על כוונות להקים מוזיאון להנצחת המחנות.

גם בחורף יש מה לראות בקפריסין. בערי החוף יש טיילת ומקומות רחצה ומרינות מקסימות. הכבישים הבינעירוניים צרים יחסית, ולצידם נטועים פרדסים שמזכירים את פאתי בני-ברק וגבעת שמואל לפני שנות דור. בהרי הטְרוֹדוֹס אפשר לראות כפרים ציוריים, עם שבילי הליכה ובתי-בד ויקבים שמייצרים עד היום שמן ויין בשיטות עתיקות. בפסגת הטרודוס יש בחורף שלג רב, שמושך חובבי סקי. בקפריסין יש שפע של אתרים היסטוריים, רובם כנסיות ומקומות שקשורים למסעי הצלב לא"י. בפאפוס נמצאו פסיפסים נהדרים. איה נאפה שבדרום מזרח האי נחשבת מוקד נופש תוסס שסוחף צעירים מכל העולם, במיוחד חובבי צלילה וספורט ימי. לפי המיתולוגיה היוונית, בקפריסין נולדה אפרודיטה, אלת האהבה. ואכן יש הרבה מה לאהוב באי הזה. הקפריסאים מסבירי פנים ורובם דוברי אנגלית. כמעט בכל עיר יש מרכז מידע לתיירים על אתרים ואירועים בסביבה.

דתיים רבים עומדים להגיע לקפריסין בחג הפסח הקרוב במסגרת קבוצות מאורגנות בבתי מלון באי.

למטיילים בקפריסין קל להשיג אוכל כשר. בבית הקהילה היהודית בלרנקה פועלת מסעדת שף בשרית בשם "סמבטיון", שמספקת גם קייטרינג לכל המלונות באי. כדאי לדעת שמנות הקייטרינג הן על חשבון המלון למזמינים מלון עם פנסיון-מלא, אך המזמינים חצי-פנסיון משלמים בעצמם עבור האוכל. בבנין הקהילה יש גם בית קפה חלבי עם מאפים וכריכים "צידה לדרך". בבית חב"ד בלרנקה פועל מינימרקט כשר של מוצרי מזון מישראל, עם מבחר גדול של שימורים ושקיות מרקים בהתחשבות בצרכי תיירים שומרי כשרות.

הרב הראשי לקפריסין, הרב אריה רסקין, מזמין את קוראי 'נופשים' לאכול ולהתפלל בבתי חב"ד בקפריסין, בלרנקה, בניקוסיה ובלימסול. בקיץ פועל בית חב"ד גם באַיָה נָאפָּה עבור האוכלוסיה הצעירה.

טיפים:

  • בטיולים המאורגנים בקשו מהמדריך לקחת אתכם גם למצבת הזיכרון למחנות המעפילים שבכפר קסילוטימבו, או סעו לשם עצמאית (כ20 דקות מצפון ללרנקה).
  • לנופשים עצמאיים מומלץ לשכור נהג מדריך טיולים פרטי. השירות לא יקר.
  • הקפריסאים גאים מאוד בהיסטוריה הנוצרית של האי וביקבי הבוטיק הרבים. כדאי לומר מראש למדריך שאנחנו לא מעונינים לבקר בכנסיות רבות, וגם לא לטעום יינות נסך ביקבים הקטנים.

תודה ללשכת התיירות של קפריסין על הסיוע בתחקיר לכתבה.

כל הזכויות שמורת לאתר ותוליכנו לשלום

מאמרים נוספים
שתפו מאמר זה:
דילוג לתוכן