לאחרונה יצא לאור סידור תפילה חדש בנוסח קטלוניה. קטלוניה היא מחוז בצפון ספרד, שפעם היה מדינה עצמאית, ולפעמים תחת שלטון צרפת השכנה, אך בעיקר נחשב אזור ספרדי. זה קצת מפתיע כי רובנו מתפללים בנוסח ספרד. חשבתי לתומי שזה הנוסח המסורתי שבו התפללו אבות אבותינו בספרד, וכאשר גורשו ב1492, הפיצו את הנוסח שלהם בכל רחבי הגולה במקומות שבהם התיישבו.

אבל מתברר שזה לא כך. היו ניואנסים שונים של נוסחי תפילה בספרד. אחד הנוסחים היה מקובל בקטלוניה, בוולנסיה ובמיורקה. חקר אותם ד"ר עידן פרץ מהספריה הלאומית בירושלים, שהוא יליד ברצלונה. הוא בדק לעומק והישווה 6 כתבי יד עתיקים מימי הביניים, לפני 600-700 שנה. ממחקריו עולה שיהודי קטלוניה, וביניהם גם גדולי הראשונים כמו הרמב"ן והרשב"א והר"ן ואחרים, נהגו להתפלל גם תפילות שאנחנו לא אומרים, ובתפילות מסוימות היו גם הבדלים בנוסח התפילה.

את ממצאי מחקרו פרסם לא רק בניירות עבודה אקדמאיים, אלא גם הדפיס סידור תפילה ערוך לפי המידע שצבר. ד"ר עידן אומר שהסידור הראשון בעולם שעלה על הכתב קשור לקטלוניה. הסידור העתיק ביותר הידוע לנו סודר וחובר בידי רבי עמרם גאון בערך בשנת 850. מתברר שזה נעשה לבקשת הקהילה היהודית בברצלונה, שאליה שלח את הנוסח. אחרי כאלף שנים אנו עדים כיום לנסיון לשחזר את הנוסח הקטלוני ולהחזיר עטרה ליושנה.

בימינו מתחדשות קהילות יהודיות בברצלונה, בירת קטלוניה, ותיירים ישראלים רבים באים לבקר באזור. חלק מ"שיבת ציון" של קטלוניה מתבטא בשיפוץ אתרי מורשת יהודיים (שמתוארים בכתבות נפרדות במגזין זה), בהקמת קהילות יהודיות מחדש, וכעת גם בהחייאת נוסח התפילה הקטלוני המקורי.

גם המאירי עסק בזמנו בנוסחי תפילה של קהילות ספרדיות, ומדבריו ניתן להתרשם שהמנהג בקטלוניה היה בתחילה "קרוב למנהג ספרד", אך בתקופת 'בעל המאור' השתנה והתקרב לנוסח פרובנס. הרמב"ן פסק על שינויים בנוסח קטלוניה, ופסק להחזיר את הנוסח המקורי. וכך כותב המאירי: "ובהגיע תור הרב הגדול ר' משה בר' נחמן ז"ל, ראה שמקודם לא היו נוהגים כך, ושבכל ארץ ספרד לא היו אומרים אותו, ונתקשה בעיניו על שהיו אומרים אותו… עד שחיבר מזה ספר נכבד קראו 'ספר מלחמות', והעיד הרב ז"ל ששאל בזה את הרב המופלג רבינו מאיר מטוליטולא, והרב ז"ל השיבו שהוא טעות ושאין אומרים אותו בכל ספרד ולא בארץ ישראל… וחזרו וצווחו שכך המנהג בכל ארץ קטלאניא על פי הרמב"ן".

ליהודי קטלוניה היו המון פיוטים ו'בקשות' ייחודיים להם, וחלק מהם הודפסו גם בסידור קטלוניה. בסידור החדש מודפסים גם מנהגים והלכות שלוקטו ע"י אחד מתלמידי רבי יונה ג'ירונדי.

הנה הבדלים אחדים שמצאתי בנוסח קטלוניה לעומת נוסח ספרד הרגיל שלנו:

• לפני "הודו" אומרים הפסוק הראשון של "ברכי נפשי".
• כאשר החזן אומר "ברכו את ה' המבורך", הקהל לא עונה "ברוך…" כנהוג אצלינו, אלא הקהל אומר בלחש: "ברכי נפשי את ה' וכל קרביי את שם קודשו. יתברך וישתבח ויתפאר ויתרומם ויתנשא ויתעלה ויתהלל שמו של מלך מלכי המלכים הקב"ה שהוא ראשון והוא אחרון ומבלעדיו אין אלוקים. ה' אלוקי גדלת מאוד הוד והדר לבשת. ברוך שם כבוד מלכותו לעולם ועד".
• בסוף תפילת שמונה עשרה, אחרי "אלוקי נצור", הם מוסיפים "שלום בשמאלי ושלום בימיני", ורק אח"כ חותמים "עושה שלום…"
• תפילת "תחנון" בסידור הזה, שונה לגמרי מהתחנון שאני מכיר.
• לפני "עלינו לשבח" הם אומרים את "מזמור לאסף".
• ב"עלינו לשבח" הם אומרים רק את הפרק הראשון, ולא אומרים "על כן נקווה…".
• את ברכת ההבדלה במוצ"ש הם פותחים בפסוק "בשמחה נועדנו בבית הזה, בברכה טובה והצלחה מרובה".
• בזימון לברכת המזון הם עונים "ברוך שאכלנו משלו ומטובו חיינו. ברוך משביע רעבים, ברוך משקה צמאים". ואח"כ המזמן ממשיך ואומר "ברוך הוא וברוך שמו. ברוכה מתנתו לעד ולנצח".
• בברכת המזון עצמה יש להם תוספות של פסוקים שמתחילים ב"הרחמן". כמו: "הרחמן הוא יצליחנו בכל דרכינו", "הרחמן הוא יצילנו מן העניות", "הרחמן ישלח רפואה למכותינו", "הרחמן יפתח לנו אוצרו הטוב ויברך כל אחד ואחד ממנו בשמו".

אלה רק דוגמאות מעטות לשינויים.

יהודי קטלוניה היו כותבים את שם השם בסימן מיוחד שנראה כמו שני יודים ואחריהן מעין ל'. עידן פרץ פיתח פונט חדש ומיוחד לפי הסימן הזה, והוא הטמיע אותו בסידור קטלוניה בכל מקום שמוזכר שם השם.

סידור מהודר ומרשים, אבל היכן מתפללים בו?

יהודי קטלוניה שגורשו ב1492 המשיכו להתפלל בנוסח הייחודי שלהם גם במקומות גלותם. כיום אין בעולם קהילה יהודית שניתן להגדירה "קטלונית". הכי קרובים הם קהילה של צאצאצי אנוסים באי מיורקה, שמגלים ענין בסידור הזה, למרות שיהדותם בספק. היו קהילות קטלוניות בסלוניקי, רומא, ונציה, ליבורנו, באלג'יר, ובצפת, שהתפללו כך כ400 שנה, מאז המאה ה15. אבל כאשר הקהילות האלה חדלו להתקיים בעקבות השואה במאה העשרים, חדל להתקיים גם הנוסח הקטלוני. עתה מחזירים עטרה ליושנה בצורה מהודרת.

בישראל אין אף קהילה או בית כנסת שמתפללים בנוסח הזה. בינתיים, היחיד בישראל שמתפלל בו בדבקות ובקנאות הוא החוקר ד"ר עידן פרץ. בברצלונה בירת קטלוניה יש כיום 5 בתי כנסת פעילים, אבל רק אחד מהם השכיל לאמץ את הסידור כנוסח הרישמי שלו. בית הכנסת הזה נקרא "בית המדרש הקטלוני החדש" Nova Escola catalana ובקיצור- NEC.

רוב המפללים הקבועים בבית הכנסת Comunidad Isaraelita שבבית הקהילה היהודית בברצלונה הם מהעדה המרוקאית, ומשמרים את נוסח מרוקו ועדות המזרח. שאר בתי הכנסת בברצלונה הם בתי חבד, שכידוע מתפללים בנוסח שקבע בעל התניא לפי נוסח האר"י.