הפלגות הנופש נבדלות זו מזו גם בסוג קהלי היעד. רוב אוניות הקרוזים בעולם מיועדות למשפחות, ובהתאם לכך נבנו בהן בריכות שחיה, מיתקנים ומשחקים מותאמים לשעשע ילדים, וחדרים עם אפשרות להוסיף עוד מיטות ליד מיטת ההורים.
לעומתן, ישנן אוניות שמיועדות לנוסעים מבוגרים שמחפשים שקט ושלווה, ובהן הבידור והמתקנים מותאמים לפנסיונרים, עם דגש על טיפולי בריאות ואוכל מיוחד. בלי ילדים שמתרוצצים ומרעישים במסדרונות ובבריכה. יש אוניות שמיועדות לזוגות בירח דבש או פו"פ, שבהן הבידור והמיתקנים קשורים לאהבה. יש עוד סוגי אוניות, וביניהן יש אוניה אחת בעולם שמתאימה במיוחד לציבור שלנו, יהודים מסורתיים ושומרי כשרות. זו האוניה 'קראון איריס' של חברת 'מנו ספנות'. קראון איריס היא האוניה היחידה בעולם שכל מטבחיה כשרים, שנקטה צעדים לשמירת שבת, ויש בה תפילות במנין. לפיכך אפשר לקבוע שמנו ספנות הם הכי ידידותיים לדתיים.
זכיתי להפליג מחיפה בהפלגה השניה של קראון איריס לשנת 2022, שבה ציינו גם "יומולדת" 1,000 הפלגות של חברת מנו ספנות. והנה חלק מההתרשמות שלי מההפלגה:
כשרות
אחד המרכיבים החשובים בכל קרוז זה ארוחות הגורמה הטעימות והמפנקות. באוניה קראון איריס הן גם כשרות. ולאו מילתא זוטרתא היא. כי באוניות אחרות איננו יכולים ליהנות מהשפע ומהטעמים יחד עם הנוסעים האחרים, בגלל אילוצי כשרות. גם חברות שייט אחרות מציעות לשומרי כשרות כל מיני פתרונות, כמו חמגשיות אוכל כמו במטוסים, או אוכל קפוא שהופשר ומוגש בצלחות פלסטיק, ובמקרים נדירים מצרפים לקבוצות דתיות גם שף ומשגיח כשרות שמאפשרים גם לנו אוכל טרי המוגש בכלי חרסינה. אלה פתרונות בדיעבד. רק בקראון איריס הכשרות היא מלכתחילה.
לאוניה מעלים רק מוצרים ישראלים בהכשר הרבנות, ובמטבחים עובדים משגיחי כשרות 24/7 בניהולו של ראש המשגיחים, אליהו ברוך. תעודת הכשרות היא של הרב יצחק דיין, אב"ד ז'נבה, שמעסיק גם מפקח כשרות במיוחד לאוניה קראון איריס. לכל הפלגה מעלים לאוניה 900 ק"ג עוף, 8,000 ביצים, וטונות של ירקות ופירות. לפני כל הפלגה המפקח בודק אישית כל מזון ותבלין שעולה לאוניה, ובודק גם שכל הירקות מתוצרת גוש קטיף ללא חשש תולעים. התלוויתי למפקח ולמשגיח בעבודתם, והתרשמתי שאפשר לסמוך על הכשרות ללא חשש.
על סיפוני האוניה יש 4 מסעדות וחדרי אוכל. בקומה החמישית נמצאת המסעדה הראשית "7 הימים", שיכולה לארח 1,200 סועדים בשתי משמרות.
לצידה מסעדת "4 העונות" שיכולה לארח 520 סועדים בשתי משמרות. בקומה העשירית פועלת מסעדת "סן מרקו", עם נוף מדהים לים שפותח את התיאבון ומוסיף לאווירה הקסומה.
במסעדות אלה יש מזנונים שבהם ארוחות עשירות בסגנון בופה עם מבחר עצום שפע של טעמים, שלאורחים קשה להחליט במה לבחור, ובמקרים רבים חוזרים לסיבוב טעימות נוסף. לנוכח השפע קשה לשמור על הדיאטה, זאת למרות שיש על הסיפון מסלול הליכה באורך 500 מטר תחת כיפת השמיים.
אחד הדברים הנוחים במסעדות אלה הוא הגמישות בזמני הארוחות ומקומות ההושבה. ארוחות הצהרים והערב מוגשות בשני מועדים, כך שיש אפשרויות בחירה בלי לחץ. גם אם אכלנו ארוחת בוקר מאוחרת, או שירדנו לטיול בחוף, נוכל להנות מארוחת צהרים בשעה מאוחרת יותר, או לוותר על הצהריים ולאכול ארוחת ערב מוקדמת.
בקומה החמישית פועלת גם מסעדת VIP בשם "לה ביסטרו". מסעדת גורמה אינטימית, עם תפריט א-לה-קארט המוגש על ידי מלצרים אישיים. התפריט מגוון והמנות נהדרות. ארוחה במסעדה כרוכה בתשלום נוסף, ויש להזמין שולחן מראש, אבל זה שווה כל גרוש.
השירות המקצועי של אנשי הצוות הופכים את השהייה על האונייה לאחת מהטובות ביותר שידעתי. במהלך ההפלגה יצא לי לטייל בין הקומות, וראיתי גם את חדר האוכל בו סועדים אנשי הצוות. באוניה עובדים כ650 מלחים, חדרנים, טבחים ומלצרים, כמעט כולם לא יהודים. גיליתי שגם הם אוכלים את אותו תפריט כשר כמו אורחי האוניה. הרב יצחק דיין התנה את מתן תעודת הכשרות לאוניה בכך שלא יהיה אפילו ספק של ערבוב טריפות עם האוכל הכשר. לכן גם העובדים הגויים נאלצים לאכול רק כשר.
השף הראשי של האוניה עובד בחברת מנו כבר 22 שנה. במשך השנים הוא למד הלכות כשרות ודיני "בישול עכו"ם", והוא בקי בהלכה יותר ממני ומיהודים רבים.
הוא חושף בפנינו את הסוד שלו לקביעת התפריט: "שף טוב צריך לערוך שינויים במטרה להעניק לסועדים שלו את הכי טוב שאפשר. לכן, בתחילת כל הפלגה אני מסתובב בין הנוסעים העולים על הסיפון ובין הסועדים בארוחות הראשונות, וקולט כמה מהם צברים, כמה אשכנזים או ספרדים, כמה רוסים או אמריקאים או צרפתים או ערבים. יחד עם זאת, אני עוקב אחרי מגשי האוכל שיוצאים מהמטבח למזנון, ובוחן איזה מאכלים נחטפים במהירות, ומה הנוסעים פחות אוהבים. לפי זה אני קובע את התפריט".
מעבר לכל "העצים" של הפרטים הטכניים בקראון איריס, אני הבחנתי גם ב"יער". זו ההרגשה הכללית שאנחנו שווים בין כולם. בהפלגות בחברות אחרות אנחנו מרגישים פחות נעים, כי שם אנו "מוקצים" מהנוסעים האחרים בגלל מגבלות הכשרות, ובגלל דלות האפשרויות. לפעמים יושבים לצידנו בשולחן גם נוסעים שאוכלים חזיר ופירות ים, וזה יכול לקלקל את התיאבון וההנאה שלנו. בקראון איריס אנחנו לא מרגישים "זרים" ולא "נוסעים סוג ב". זה משמעותי להנאה מחווית הקרוז.
שמירת שבת
על הקראון איריס קל לנו לשמור שבת, יותר מאשר באוניות אחרות. אחת הבעיות בהן אנחנו נתקלים בהפלגה בשבתות היא פתיחת הדלתות. בחברות ספנות אחרות, המפתח למנעול הוא כרטיס אלקטרוני המשחרר את הנעילה בצורה חשמלית, תוך הדלקת הנורה הירוקה. לעומתן, בקראון איריס הותקן מנעול מיוחד המאפשר פתיחה גם באמצעות מפתח מיכני רגיל שאין בו חילול שבת. זאת בהזמנה מיוחדת מחברת רב-בריח, שפיתחה מנעול ייחודי לפי דרישה של מפקח הכשרות.
בעיה נוספת בשבתות היא התאורה שנדלקת על ידי חיישני תנועה, שמדליקים את האור כאשר אנו מתקרבים. בקראון איריס החיישנים האלה מבוטלים בשבתות, והאורות במסדרונות דלוקים במשך כל השבת. כך אנו נמנעים מחילול שבת. בשבתות מושבתים גם הרמקולים שמשמיעים מוזיקה נעימה בשטחים הציבוריים על האוניה. (רק מעליות שבת הם עדיין לא התקינו).
בית כנסת
במרכז האוניה ישנו בית כנסת קבוע. גם בחברות שייט אחרות מאלתרים לפעמים חדר תפילה למען קבוצות מאורגנות של נוסעים דתיים, אך הוא אינו קבוע. בד"כ הם מקצים את אחד מחדרי הישיבות בקומות התחתונות לשמש גם בית כנסת, אבל אין בו ארון קודש או ספרי תורה, אא"כ מארגני הקבוצה מביאים עימם ס"ת.
קראון איריס היא האוניה היחידה בעולם שיש בה בית כנסת קבוע וייעודי. את מיקומו המרכזי של בית הכנסת בקומה החמישית בחר משה מנו, יו"ר ובעלי קבוצת מנו ספנות בעצמו. היה יכול למקם שם עוד חנות או מסעדה ולהרוויח יותר, אך הוא העדיף למקם שם את בית הכנסת. יבורך!
בבית הכנסת 55 מושבים, ובשבתות וחגים תוחמים בוילון גם עזרת נשים. יש בבית הכנסת ארון קודש קבוע, שבתוכו שני ספרי תורה. ארון הספרים כולל ש"ס ומבחר ספרי קודש, והרבה מאוד סידורי תפילה וחומשים. יש שם גם טליתות וכיפות ותפילין למען מי שששכחו להביאם לקרוז.
כידוע, האוניה נעה בכיוונים שונים, ואיננו יכולים לדעת מה הכיוון למזרח. בבימת הקריאה בתורה קיבעו מצפן, והיא ניצבת על גלגלים שמסתובבים ב360 מעלות. לפני כל תפילה מגיע המשגיח הראשי, אליהו ברוך, ומכוון את דוכן הקריאה לכיוון ירושלים. כך אנו יודעים לאן לכוון פנינו בתפילות שמונה עשרה.
מידי בוקר יש שני מניינים לתפילת שחרית, בשעה 6:30 ומנין שני בשעה 8. אני התפללתי מידי יום במנין הראשון. בית הכנסת היה מלא מפה לפה, ומתפללים רבים עמדו או ישבו גם במסדרון ליד הכניסה. תפילת מנחה במנין בשעה 6, ותפילת ערבית משעה 7 ואילך במניינים זה אחר זה עד חצות. הרגשה מחממת את הלב, ומעשירה את חווית הקרוז.
היום האחרון להפלגה שבה השתתפתי היה בל"ג בעומר. אסור להדליק אש על האוניה, אבל הם מצאו תחליף נאה. על דוכן הקריאה בבית הכנסת הניחו עוגה גדולה, שעליה קרישי סוכר בצורת להבות אש. מסביב לעוגה הציבו נרות אלקטרוניים שהאירו את הסוכר ויצרו אפקט של להבות. ישבנו סביב "המדורה" במעגלים ושרנו פיוטי רבי שמעון בר יוחאי ולמדנו משניות מסדר ל"ג בעומר. חוויה בלתי נשכחת.
מפקח הכשרות מספר שבחג הסוכות בונים בקומה העשירית שתי סוכות גדולות. בעיקר לאכילה, וגם לתפילה ולימוד תורה. חוויה מיוחדת במינה צריכה להיות ללמוד שם את המשנה בפרק ב במסכת סוכה: "העושה סוכתו בראש העגלה או בראש הספינה, כשרה, ועולין לה ביום טוב…".
מזוזות
עוד דבר שמייחד את הקראון איריס מכל האוניות בעולם זה המזוזות הקבועות בכניסה לחדרי האוכל ולחלק מהמקומות הציבוריים על האוניה.
אפילו על דלת הכניסה לגשר הפיקוד ראיתי מזוזה.
על הקיר בגשר הפיקוד תלויה "תפילה למפליגים בים". אין יידישקייט כזה בשום אוניה אחרת בעולם!
ועל לוח הניווט שמול שולחן הקברניט מודבקת חמסה עם "תפילת העסק".
המזוזות הקטנות האלה נותנות לנו הרגשה גדולה של שייכות וביתיות. הרגשה עמוקה של "שלנו". זה מעצים את חווית השייט גם באופן תת הכרתי. לדעתי, אם מנהלי מנו ספנות יקבעו מזוזות קטנות גם בדלתות כל החדרים, זה יחזק עוד את הקשר הרגשי של הציבור שלנו עם החברה שלהם.
מועדון ילדים
בירכתי הקומה התשיעית יש מתחם מועדונים לילדים, הכולל שני חדרי פעיליות, ומרפסת גדולה שבה בריכת מים רדודים. המועדונים כוללים ספרי ילדים ונוער בעברית, ומשחקי קופסה בעברית. על הפעילות משגיחות גננות ומדריכות ושמרטפיות ישראליות שגם מעבירות מגוון חוגים כמו ציור ומלאכת יד.
העובדה שהאחראיות על מועדוני הילדים דוברות עברית הוא יתרון גדול, שמעניק להורים את האפשרות לשלוות נפש ורוגע כאשר הם בוחרים לבלות במקומות אחרים ברחבי האוניה. גם באוניות אחרות יש מועדוני ילדים, אך רק בקראון איריס כל המדריכות מדברות עם הילדים רק בעברית, וכל משחקי הקופסה בעברית.
אחת מהאטרקציות החדשות ששולבו בחידוש של הקראון איריס היא מגלשת מים היורדת מעל הקומה ה11 אל בריכת השחיה, וניבט ממנה נוף מרהיב, כך שגם בני נוער ומבוגרים נהנים ממנה. גיל חשמונאי, מנהל השיווק של מנו ספנות, מציין: "זו אטרקציה אהובה מאוד על הילדים שחוזרים לגלוש בה שוב ושוב".
לפני הקורונה זכיתי להפליג בקרוזים שיצאו מנמלים באירופה ובמיאמי, וזו הפעם הראשונה שהפלגתי גם מחיפה. סיפרתי לידידים מחברות המתחרות במנו ספנות, שאני עומד לצאת להפלגה על הקראון איריס. הם הזהירו אותי שההנאה שלי תהיה מוגבלת בגלל שהקראון איריס קטנה לעומת אוניות הענק של המתחרות, שהיא פחות מפוארת מהאוניות שלהם, ושיש בה רק מעט אטרקציות בידוריות. גזענים אליטיסטים מביניהם אף דיברו סרה בהרכב האנושי של הנוסעים מ"עמך ישראל". לאחר שבדקתי, אני שולל את הביקורות האלה. למלעיזים האלה אני אצטט מעתה את הפסוק "עוּצוּ עֵצָה וְתוּפָר. דָבְּרוּ דָבַר וְלֹא יָקוּם. כִּי עִמָנוּ אֵל" (ישעיהו ח/י). אל תקרי "עִמָנוּ" אלא "עִם מָנוֹ".
כי בהפלגה של מנו ראיתי אנשים טובים מהישוב, שנהנים מחופשה איכותית ונעימה. על האוניה שלטי הכוונה ודף תוכניות יומי בשפה העברית. אכן האוניה קראון איריס אינה מהגדולות, אבל היא ממש לא קטנה. בעיניי זה דוקא יתרון. כי כשהפלגתי בעבר באוניות ענק, נאלצתי ללכת מרחקים ארוכים במסדרונות ובסיפונים, ולעמוד בתורים ארוכים בפתח המעליות. הקראון איריס מכילה 1,500 נוסעים, דבר שהופך את ההפלגה בה ליותר אינטימית, עם יחס אישי, ולכן גם נעימה יותר.
יתירה מזו, ההשוואה בין הקראון איריס לאוניות פאר חדישות כמו WONDER OF THE SEAS איננה במקומה, כי זו השוואה של מין בשאינו מינו. רוב חברות הקרוזים שמפליגות השנה מחיפה, שולחות אלינו את האוניות הבינוניות שלהן, ולא את החדישות שבהן מתגאים מי משוים את קראון איריס לאוניותיהם. לפיכך, כאשר אני משווה אוניה בינונית בת 25 שנה לאוניה קראון איריס, ההבדל אינו כה גדול כמו שמציגים המתחרים.
גם בתחום הפאר הקראון איריס עומדת בתחרות עם המתחרים. לפני הקורונה עברה הקראון איריס חידוש ורמונט כללי. ניתנה תשומת הלב לפרטים הקטנים בשטחים הציבורים ובחדרים הפרטיים, והפאר ניכר בכל פרט. החל מהשטיחים והפרקט ועד המיטות והסדינים, מלוחות העץ היוקרתיים על הקירות ועד האיבזור הקפדני, פסנתרי הכנף ברחבי האוניה ועוד. אין גבול לפאר. אפילו האוניה אפיק Norwegian Epic של נורביג'ן שנחשבת מהמפוארות ביותר, פחות מפוארת מאוניות יוקרתיות אחרות כמו של אושיאניה ושל אזמרה.
המסקנה שלי וההמלצה: אם אתם יוצאים לקרוז הראשון בחייכם, אתם חייבים לעצמכם רק את מנו. כך תוכלו להבין היטב את הקונספט של הקרוזים, של סיורי החוף, ומה אפשר לצפות לקבל באוניה. רק אחרי שתתנסו בהפלגת נופש ישראלית, תוכלו להתקדם בשנים הבאות לקרוזים אחרים בים התיכון שיוצאים מברצלונה, או לאלסקה או לפיורדים. וגם אם זה לא קרוז ראשון, חווית ההפלגה בקראון איריס היא ייחודית, היא משלבת את החום והאהבה שנותנים בבית, עם ההנאה ויצר ההרפתקנות כשמגיעים למקום חדש.
גילוי נאות: הוזמנתי להפלגה זו כאורח בחינם, אבל הייתי כותב בדיוק אותה ביקורת נלהבת גם אם הייתי משלם על ההפלגה. ולראיה, אני מתכונן לקחת את משפחתי להפלגה נוספת על הקראון איריס על חשבוני.
