תערוכה של אומנות שיוצרה במחנות המעצר הבריטיים בקפריסין נפתחה לאחרונה במוזיאון ארץ ישראל בתל אביב. אוצרת התערוכה היא סיגל הררי, שנעזרה בשגרירת קפריסין בישראל, תסליה סלינה שמבוס, באיתור המוצגים הרבים. אם טקס פתיחת התערוכה ארגנה הגברת לואיזה ואראקלס, מנהלת לשכת התיירות של קפריסין בישראל.

לפני כשבעים שנה הבריטים גרשו לקפריסין יהודים ניצולי שואה שהעפילו ועלו לישראל. בשנים 1946 עד 1949 נכלאו במחנות אחדים בקפריסין 52,000 יהודים, כמעט עשירית מהאוכלוסיה היהודית בארץ ישראל באותה תקופה. 

מתברר שהבריטים הצליחו להכניע את הגוף אך לא את הנפש והכישרון. למרות תנאי הכליאה פרחו התרבות והאומנות בתוך המחנות. אומנים שונים ציירו ופיסלו יצירות בתנאים קשים ומיוחדים, כשהם משתמשים בחומרים המוגבלים שהיו בהישג ידם במחנות.

רוב הציורים בשחור לבן, בעיפרון ובפחם מאולתר ולא מקצועי. כמו ציור זה שמבטא את תחושת הצייר ורבים משכניו וחבריו בתוך מחנה המעצר. בין הציירים שתמונותיהם מוצגות בתערוכה: נחום בנדל, יוהנ קופף, גבי ארמן, שרגא וייל, פרץ ויינרייך, אבא פניכל, ואחרים. מקצתם החלו את הקריירה האומנותית שלהם שם בקפריסין.

האומנים גם פיסלו בחימר וגילפו בעץ. למשל, פמוט לנרות שבת עם סמל בני עקיבא. אחרים יצרו חנוכיות ואביזרי קודש מגוונים.

אחד המוצגים המרגשים הוא תחריט שמתאר את ילדי מחנה המעצר נלקחים לבילוי בחוף הים הקרוב למחנה, כשהם מלווים על ידי טנקים בריטיים.

אחד האגפים המעניינים והמצמררים בתערוכה הוא "קברים נודדים". ניצולי השואה שהיו עצורים במחנות יצרו מצבות מיניאטוריות מפחים, מאבן ומחימר ליקיריהם, רבניהם, הוריהם, אחיהם וילדיהם שנרצחו בשואה ולא הובאו לקבר ישראל. המצבות הקטנות הן בגודל כמו חפיסת סיגריות, וניצבו על שולחן השבת ועל מדפי הספרים באוהלים ובביתנים שבמחנות.

בטקס פתיחת התערוכה השתתפו גם ילדי האומנים ונכדיהם, מקפריסין הגיעה אורחת חשובה, בתו של פאפא וסילי, שסייע בהנדבות ליהודים שהיו כלואים במחנות המעצר, תוך סיכון עצמי. בחנוכת התערוכה נשאו דברי ברכה האוצרת סיגל הררי, שגרירת קפריסין בישראל, תסליה סלינה שמבוס, ויו"ר מועצת המנהלים של המוזיאון, צבי האוזר.