יש ספרי ילדים שמבקשים להצחיק לפני השינה. אחרים מנסים ללמד ערכים. אבל הספר ששמו "הסבא או הסבתא שלא הכרתם" הוא ספר אחר לגמרי: מונולוג עדין וכואב מן ההיעדר עצמו. קולו של אדם שנפטר צעיר מדי, לפני שזכה להכיר את נכדיו, מדבר אליהם מעבר לזמן. “דמיינו אותי שאני כעת לצידכם, ומניסיון חיי מדבר אליכם” כתוב באחד מעמודי הספר.
לא כל הורה ירצה לחשוף ילדים רכים לעצב השקט שמרחף בין דפיו. זה אינו ספר שמסתתר מאחורי צבעים עליזים או סוף הוליוודי. אבל עבור משפחות שבהן הסבא או הסבתא נותרו רק בתמונה דהויה על המזנון, יש כאן ניסיון נוגע ללב להפוך זיכרון למשהו חי ונושם.
ד"ר אמירה כהן, לשעבר מפקחת קלינית במרכז הרפואי שמיר, כתבה את הספר בעקבות מות בעלה ניסו, שלא זכה לראות את נכדיו. הניסיון המקצועי רב השנים שלה בליווי משפחות ברגעי אובדן מעניק לטקסט רגישות שאינה גולשת לרגשנות זולה. היא אינה מנסה “לפתור” את המוות, אלא להושיב אותו בשקט ליד שולחן המשפחה.
הרגע החזק ביותר מגיע דווקא בסוף: כמה עמודים ריקים, כמו מחברת ילדות. הילדים מתבקשים לבקש מהוריהם לכתוב סיפור קצר על הסבא או הסבתא, רצוי מצחיק. זו מחווה פשוטה, כמעט תמימה, שהופכת את הספר מאנדרטה עצובה לגשר חי בין דורות.
ספר קטן, עצוב ומלא אהבה.
הסבתא או הסבא שלא הכרתם' מאת אמירה כהן . הוצאת 'מדיה 10'