שלמה המלך כתב בספר משלי: "שְׁלֹשָׁה הֵמָּה נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי, וְאַרְבָּעָה לֹא יְדַעְתִּים: דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם…". שלמה המלך עמד נפעם מול התנועה של הציפורים באויר.  בדורנו יכול כל אחד להתנסות במה ששלמה המלך יכול היה רק לחלום עליו, כלומר לרחף כמו ציפור. לפני כחצי שנה נפתחה במערב ראשון לציון מנהרת רוח שמציעה לנו אפשרות להרגיש כמו ציפורים ונשרים.

זו חוויה אדירה ובלתי נשכחת, ואחרי שעוברים אותה במתקן של חברת FlyBox מבינים טוב יותר למה שלמה המלך נחשב "החכם מכל אדם".

מנהרת הרוח היא צינור אנכי בגובה בנין של 5-6 קומות ובקוטר  כמעט 5  מטר, שמזכיר תא נוסעים של מטוס או קרון רכבת. החלק התחתון של דופן מנהרת הרוח הוא שקוף בגובה של כשלוש קומות. מי שיושב בלובי מחוץ למנהרה יכול לראות את חבריו וילדיו שמרחפים בפנים, והמרחפים יכולים לראות את קרוביהם שיושבים בלובי.

בגובה פני הרצפה יש רשת בטחון שעליה עומדים, מי שיכול לעמוד בכלל. מתחת לרשת נמצאים ארבעה מנועי סילון שיוצרים רוח חזקה מאוד שדוחפת אותנו למעלה ומנתקת אותנו מכוח המשיכה של כדור הארץ.  מחוץ למנהרה יושבים מפעילים שמכוונים את עוצמת המנועים, שהרוח תהיה חזקה מספיק כדי להרים אותנו מהקרקע, אבל מהצד השני שלא תהיה חזקה מידי שתעיף אותנו לתקרה כמו טיל.

רוצים כבר להיכנס ולהתנסות? רגע! זה לא כל כך פשוט.

קודם חייבים לעבור בחדר הדרכה עם מדריך צניחה שנמשכת כרבע שעה. המדריך מדגים את התנוחה המתאימה ביותר לריחוף. הוא מסביר גם מהן הטעויות השכיחות שעושים צנחנים חסרי ניסיון, ואיך להימנע מהן. לפי הסבריו אנחנו מבינים עכשיו טוב יותר את התנוחה של הצנחנים החופשיים שאנחנו רואים בסרטי פעולה. בהמשך רואים סרטון בטיחות. המדריך מסביר שבתוך מנהרת הרוח יש רעש עצום, ולא נוכל לשמוע הוראות שלו אפילו אם יצעק. לכן למדריכי FlyBox יש שפת סימנים פרטית משלהם לסמן את 5 ההוראות השכיחות ביותר.

לאחר ההדרכה הולכים למלתחה בחדר הצמוד שם נקבל חליפת לחץ מתאימה למידות שלנו, וגם קסדה, ואטמי אוזניים, ומשקפי הגנה. המדריך בודק אם אנחנו לבושים כראוי, ואז נכנסים יחד עם המדריך לתא המבוא שלפני דלת מנהרת הרוח.

הרגע הגדול מגיע כשהמדריך מזמין אותנו להיכנס בעקבותיו לתוך המנהרה. עלינו לעמוד במפתן עם ידיים למעלה על המשקוף, להביט למעלה, ולהפיל עצמנו לתוך זרועות המדריך. הרוח בפנים גורמת לנו להיות במצב שכיבה. אבל בהתחלה השכיבה לא יציבה. הרוח החזקה מעוותת קצת את הלחיים ואת השפתיים שלנו, ומותחת אותם בצורה מגוחכת. אנחנו נוטים "ליפול" באיטיות, או להתרומם כמו בלון. לפעמים אנחנו נעים ברוח קדימה או אחורה, ונחבטים קלות בדופן המנהרה. המדריך אוחז בנו, ומשפר לנו את תנוחת הריחוף. הרוח בפנים מחרישת אוזניים ולא ניתן לשמוע את המדריך. ההדרכה שלו באיתותים ליישר רגליים או להרים ראש, או למתוח ידיים קדימה, וכדומה. לוקח לנו כחצי דקה לתפוס את הפרינציפ של התנוחה המתאימה לריחוף. כאשר אנחנו מצליחים סוף סוף לשכב בתנוחה יציבה, אנחנו מתחילים לעלות למעלה כמו בלון הליום, אבל המדריך אוחז בנו שלא נתרומם גבוה יותר מהמשקוף. ההרגשה עילאית ומרוממת רוח תרתי משמע. אבל בשיא הכיף מתחילים להבהב אורות אדומים שמאותתים שהזמן חלף. והמדריך מכוון אותנו בחזרה לכיוון דלת היציאה. הריחוף הראשון מסתיים אחרי שתי דקות, ושוב אנחנו מתיישבים על ספסל ההמתנה.

בינתיים נכנסים אנשים אחרים לסבב הראשון של הריחוף, ואנחנו ממתינים על הספסל לתורנו להיכנס לריחוף שני.

אחרי כרבע שעה המדריך מזמין אותנו להיכנס שוב למנהרת הרוח. שוב אנחנו מנסים לשחזר את התנוחה לשכיבה יציבה ברוח, ואחרי כדקה המדריך מאותת למפעילים להגביר את עוצמת הרוח. המדריך אוחז בחליפה הצניחה שלנו בגב ובברך, ואנחנו מתחילים להסתובב איתו כמו ספינר איטי, ותוך כדי הסיבובים עולים לגובה של כשתי קומות. הרגשה נהדרת. הביטוי "להרגיש על הגובה" מקבל משמעות מוחשית.

ואז… בשיא של הכיף, שוב מהבהבות הנורות האדומות, הרוח נחלשת, ואנחנו מתחילים לרדת בסיבובים. שוב המדריך מכוון אותנו אל הדלת.

"למה הפסקת?" אנחנו צועקים לו, "רוצים עוד!".

"עברו שתי דקות" משיב המדריך בצעקה.

"איך עברו? מה עברו?"… לא הרגשנו איך הזמן חולף כאשר נהנים.

מי שמתעקש יוכל לרחף בסיבוב שלישי אחרי שכל הקבוצה תסיים את הריחוף השני הגבוה, אבל הריחוף השלישי כרוך בתוספת תשלום.

אחרי שכל הקבוצה סיימה את הסבב השני, המדריך נותן הופעת סולו של תרגילי התעמלות מדהימים בתוך מנהרת הרוח. הוא טס למעלה ולמטה, עומד יושב ושוכב, ועושה סלטות וסיבובי בורג מדהימים.

אחרי כחצי שעה אנחנו יוצאים מהמתקן לפשוט את חליפת הצניחה והקסדה. במלתחה כבר מחלקים לנו "תעודת צניחה" שבה מסומנים גם התרגילים שהצלחנו לבצע באותן 4 דקות של מעוף במנהרת הרוח. מתברר שגם צילמו אותנו בוידיאו כל הזמן שהיינו במנהרת הרוח, והעלו את הצילומים שלנו לאתר חברת FlyBox, ואנחנו יכולים להוריד מהאתר את הסרטון שלנו.

את התענוג העילאי הזה של ריחוף ותעופה במנהרת רוח הביאה עבורנו לישראל עדי פרייד ליטוין. עדי היא ספורטאית בנבחרת ישראל בצניחה חופשית. מנהרת הרוח האנכית הראשונה בעולם הוקמה בארצות הברית כסימולטור לצורך אימון צנחנים. הסימולטור הזה זול יותר ממחיר המראה במטוס לצורך צניחה חופשית, וגם משך הזמן שבין צניחה לצניחה קצר הרבה יותר. מכל העולם הגיעו צנחנים להתאמן במנהרת הרוח הזו, וגם חברי נבחרת ישראל, ביניהם גם עדי פרייד, הגיעו להתאמן שם.

מנהרת הרוח לא נועדה בתחילה להנאת הציבור הרחב. אבל בעלי מתקן האימונים איפשרו גם לאזרחים ליהנות ממנו בשעות מתות שבהן לא הגיעו ספורטאים להתאמן. הביקוש היה גדול מאוד, ועד מהרה הוקמו עוד מתקנים דומים ברחבי ארה"ב להנאת הציבור הכללי. עדי ובן זוגה, עומרי ליטוין, התאהבו ברעיון והחליטו להביאו גם לישראל. הם גייסו השקעה של כ45 מיליון שקלים לבנות את המיתקן של FlyBox בקרבת מתחם הסופרלנד במערב ראשון לציון. עדי ועומרי הם היחידים בישראל, אבל אינם היחידים בעולם. כיום יש בעולם כמאה מתקני FlyBox ב24 מדינות, שישראל היא האחרונה מביניהן.

כל המדריכים במקום הם צנחנים מנוסים וחובבי צניחה חופשית. אפשר לראות על הפנים שלהם שהם אוהבים לעסוק בהדרכה בתעופה.

יש כבר חוגים לתעופה במנהרת הרוח, עם דירוגים של רמות ליגה לפי יכולת הביצוע של סוגי התרגילים הקשים והמיוחדים. אחרי שני הריחופים הראשונים מיקמו אותנו ברמה 1 של מצב גוף בסיסי על הבטן, ותעופה קדימה ואחורה ולמעלה ולמטה.

רמה 2 היא של מי שיודעים כבר לרחף גם על הגב, וגם לעשות סלטות לפנים ולאחור, סיבובי בורג, והליכה במנהרה. ברמה 3 עושים כל מיני תרגילים במצב ישיבה. הרמה הגבוהה ביותר היא 4 שבה יודעים לעשות תרגילי התעמלות מסובכים באויר וגם לנוע בזוגות ובשלשות. כדי להתקדם ברמות צריך להתאמן הרבה מאוד.

אחרי שחוויתי את התענוג הגדול, רציתי לחזור ולעשות זאת שוב, אבל המחירים מרתיעים אותי. עבור 2 סבבים של תעופה נידרש לשלם 275 שקלים. עבור 4 תעופות 475 שקלים, וחבילה של 6 תעופות עולה 670 שקלים. מי שחוזרים לעוף בתוך שלשה חודשים מקבלים הנחה מסוימת בפעמים הבאות. 220 שקלים במקום 275. יש מחירון מיוחד למעופפים שרוצים להיות מקצוענים ולהתקדם ברמות הליגות. החל מ720 שקלים לעשר דקות מחוץ לעונה, ועד 5,100 שקלים ל60 דקות תעופה בשיא העונה.

בפלייבוקס יש גם אפשרויות לערוך אירועים לקבוצות כמו ימי הולדת וימי גיבוש במקומות עבודה, במחירים מיוחדים לקבוצות. הקבוצה יכולה לשבת לארוחה בבית הקפה הנוח והגדול שנמצא ברחבי הלובי, בזמן שחברי הקבוצה עולים לתעופה בזה אחר זה.

שאלתי את עדי פרייד, בעלת העסק, למה המחירים גבוהים כל כך? "הם לא באמת גבוהים. תלוי למה משווים אותנו" מסבירה עדי. "אם אתה משווה למחיר כרטיס לסרט או כרטיס כניסה ללונה פארק, זה מחיר גבוה. אבל ההשוואה הזו לא נכונה. אותנו צריך להשוות למחיר של שכירת מטוס לצורך צניחה חופשית עם מדריך ועם ציוד, ואז אנחנו זולים מאוד. המחירון שלנו דומה למחירון העולמי. באירופה לוקחים בדיוק כמונו בישראל, ובארצות הברית המחיר גבוה אף יותר משלנו".

לסיכום, מנהרת הרוח היא כמו צניחה חופשית. פחות מסוכנת מצניחה חופשית מבחינה בטיחותית, אבל יותר מסוכנת מבחינת ההתמכרות לכיף הזה, שעלול להיות תחביב יקר מאוד למכורים. אבל למרות זאת מומלץ להתנסות לפחות פעם אחת.