בנסיעתא
דשמיא

ותוליכנו לשלום

תיירות ולייף סטייל לציבור הדתי

סיורי סליחות- "בבית אלוקים נהלך ברָגש"

מבחינה תיירותית אנו נמצאים בתחילת "תקופת סיורי הסליחות", שנמשכת מתחילת שבוע זה ועד ערב יום כיפור. במקומות רבים בארץ עורכים סיורי סליחות, שהינם בעצם סיורים ליליים רגילים שבמהלכם המדריכים מדברים גם על יהדות ועל סליחות. אבל רק במעט מהסיורים רואים תפילת סליחות ממש, משום שהסיורים מסתיימים בערך בחצות הלילה, ואילו הסליחות מתחילות בדרך כלל בשעה ארבע או חמש לפנות בוקר.

רבים מהמגזר שלנו חושבים "סיורי סליחות? זה לא בשבילנו. זה לחילוניים". גם אני חשבתי כך, אך נוכחתי שטעיתי.

אנחנו מכירים היטב את הסליחות כמנהג אבותינו, אבל איננו מכירים פיוטים וסגנונות כמנהג קהילות אחרות. בשנים האחרונות השתתפתי בכמה סיורי סליחות בכל רחבי הארץ, וזכיתי לשמוע סליחות בסגנון גליציה, מוז'יץ, פיוטי בוכרים, מרוקו, פרס, תימן עיראק, ואפילו בסגנון קרליבך. כל סיור היה שונה מקודמיו, והוסיף עוד תחושת סיפוק על העושר התרבותי שלנו. מבין האפשרויות הרבות לסיורי סליחות יש כאלה מומלצים על ידינו, ויש כאלה שאינם מומלצים כפי שיפורט להלן.

סיורי הסליחות רבים נערכים בעיר העתיקה בירושלים, כי בין סמטאותיה הציוריות אפשר לחוש את הקדושה, כהכנה לתפילות הימים הנוראים. יש גם סיורים בשכונת מאה שערים, או בנחלאות, ומסיימים באמירת סליחות המונית בכותל המערבי.

השנה יש חידושים ושינויים אפילו בסיורי סליחות. בעבר היינו עדים לסיורי סליחות עם גימיקים של תקיעת שופר, ופייטנים בליווי כלי נגינה. מנכ"ל החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי, הרצל בן ארי, הוציא השנה הנחיות שקט מיוחדות. זאת בעקבות תלונות תושבי הרובע היהודי על שהתיירים בסיורי הסליחות מטרידים את מנוחתם, ומפריעים להם ולילדיהם לישון. לפיכך ההנחיות החדשות אוסרות על מדריכי הסיורים להשתמש בתוך סמטאות העיר העתיקה ברמקולים או במיקרופון 'מדונה'. תקיעות בשופר והפעלת כלי נגינה מותרים רק מחוץ לסמטאות המגורים של הרובע היהודי. ואחרי השעה 11 בלילה נאסרו לגמרי סיורים בקבוצות מאורגנות. הם מותרים רק בכבישים שלאורך החומות, ובאזורים ציבוריים ליד הכותל, שער ציון ושער האשפות, ובגן הארכיאולוגי.

מבין הסיורים הרבים בירושלים אני ממליץ מניסיוני על זה שמארגנת החברה לשיקום ופיתוח הרובע היהודי. הסיור מתחיל בקארדו בעיר העתיקה. לפני שיוצאים לדרך יש כיבוד של קפה ומאפה קוגל אטריות בסגנון ירושלמי אסלי, בתוספת של טחינה ומלפפונים חמוצים.

לאורך הקיר המזרחי של הקארדו ניתן לראות פסיפסים של הווי ירושלמי עתיק, שאחרון שבהם הוצב רק לאחרונה. בתוך חצי שנה יושלם הפרויקט הגדול של הפסיפסים.

על הכותל הצפוני יש ציור קיר גדול שמתאר את הווי החיים והמסחר בקארדו בתקופת בית המקדש השני.

מאחורי הציור הזה יש סיפור מעניין. בתקופת השפל של התיירות לירושלים בגלל טרור הפיצוצים באוטובוסים, הגיעו לישראל קבוצה של ציירי רחוב צרפתיים. הם ציירו יחדיו את הציור הגדול והמקסים הזה בסגנון אחיד, כאשר כל צייר נטל על עצמו חלק אחר בציור הגדול. בציור יש דמויות רבות של מבוגרים וילדים בלבוש פולקלוריסטי של תקופת בית המקדש. הציירים השתעשעו בשילוב ציורי דיוקנאות של אישי ציבור בימינו. למשל, פניהם של שלושת הסוחרים בפינה השמאלית של הציור הגדול הן דמויות של ראש העיר לשעבר טדי קולק, ושל שני הארכיאולוגים שחשפו את הקארדו לפי מפת מידבא העתיקה.

על עמודי הקארדו תלויים בתקופה זו צילומים מתוך התערוכה 'רגעים ירושלמים' שמציגה 50 תמונות של רגעים ירושלמים ייחודיים שצילם האמן עזרא לנדאו. עזרא לנדאו הוא צלם חרדי עולה חדש מצרפת, עם זוית ראייה מדהימה ומעניינת.

         

הסיור ממשיך ליד בית כנסת הרמב"ן, שם שמענו על כמיהתו של הרמב"ן לירושלים, משם גם התפעלנו ממראה התאורה החדשה על בית כנסת  החורבה. כשהגענו לבית כנסת חורבת יהודה החסיד, עלינו לעזרת הנשים בקומה השניה, שם שמענו הסברים על ההיסטוריה של המקום שנבנה ונחרב כמה פעמים מאז שנת 1670.

למזלנו, זכינו לראות מחזה נדיר שקורה שם רק פעמיים בשנה, לפני חגי תשרי ולפני פסח. אברך חרדי משתלשל בסנפלינג מהתקרה אל הנברשות הענקיות כדי לנקות אותן לכבוד החג המתקרב. רק כשרואים את דמותו בקרבת הנברשות, אפשר לקלוט כמה הן גדולות.

                       

בהמשך הסיור מטפסים אל גג בית הכנסת החורבה לתצפית פנורמית על העיר העתיקה. ממשיכים לכיוון הרובע ההרודיאני. זה מתחם של בתי הכהנים העשירים מימי בית המקדש השני. תערוכת "רגעים בירושלים" נערכת גם בתוך הרובע ההרודיאני.

משם הולכים לבקר בשרידי מבנה בית הכנסת "תפארת ישראל" הצמוד לישיבת הכותל. מבנה בית הכנסת פוצץ ונהרס על ידי הלגיון הירדני במלחמת השחרור. כיום נערכים במקום חפירות ארכיאולוגיות, וכשיסתיימו תחל עבודת שיפוץ ושיחזור בית הכנסת. לנו היה מוזר להיווכח שלבית הכנסת המפואר קוראים בשם "החורבה", בעוד למבנה החרב וההרוס של בית הכנסת הזה קוראים בשם… "תפארת ישראל".

הסיור חולף על פני מנורת הזהב המשוחזרת בגודל ובצורה שהיה בבית המקדש לפי המחקרים.

 

משם ממשיכים אל הגן הארכיאולוגי וקשת רובינזון בכותל הדרומי. בגן הארכיאולוגי אין בתי מגורים והאיסור על מוזיקה וכלי נגינה לא חל שם. בגן חיכו לנו כסאות ישיבה אל מול הזמר והפייטן אוריאל בן יצחק, ששר ניגוני סליחות בליווי גיטרה. הוא שר פיוטים בסגנונות ספרדי ואשכנזי, וסחף אחריו את הקהל בלחנים נוגים כמו "אבינו מלכנו, חננו ועננו כי אין בנו מעשים" ועוד פסוקים מנוסח הסליחות. השירה המלנכולית של הסליחות היתה חוויה מרגשת מאוד.

לאחר האתנחתא המוזיקלית הולכים לגן העופל לראות שרידי חנויות מתקופת בית המקדש, ששירתו בזמנן את עולי הרגל לבית המקדש.

        

משם ממשיכים אל "מדרגות חולדה" המקוריות מתקופת הבית השני, שדרכם נכנסו עולי הרגל אל בית המקדש מכותל הדרומי. כיום שערי חולדה חסומים בקירות מסגד אל אקצה. רוח חרישית קוטעת את דממת הליל הירושלמי הצונן. המדריכה מסבירה כיצד הלך שלמה המלך על מדרגות אלה ממש כמונו. מסביב חשיכה שמופרת רק על ידי פנסים נמוכים שמאירים את השביל, ופרוז'קטורים מרוחקים שמאירים על חלק מהקירות. רחש של כבוד עמוק, ודממה. תחושה של חרדת קודש אופפת את הנמצאים בלילה במקום הזה. וזה הרי מהותו של סיור הסליחות. במקום הזה אפשר לחוש את הביטוי "יש אבנים עם לב אדם".

הסיור מסתיים ברחבת הכותל ההומה מתפללים ומבקרים שמתפללים 'ערבית' במניינים בזה אחר זה. בשולי הכותל החלו מעט מתפללים זקנים לומר סליחות ביחידות אך בקול רם, למרות שטרם הגיעה שעת חצות.

סיורים לאנשים פרטיים יֵצאו מהמרפסת ליד תחנת הקמח במשכנות שאננים בימי חמישי ה- 7 ו-14 לספטמבר וביום רביעי ה-27 לחודש, בשעה 9 ויארכו כ-3.5 שעות. המחיר 70 שקלים לאדם. ניתן גם לתאם סיורים לקבוצות של עד 40 איש במחיר מיוחד. ההרשמה לסיורים דרך אתר האינטרנט של החברה לפיתוח הרובע היהודי, בכתובת: www.rova-yehudi.org.il , או במוקד התיירות, בטלפון:  4987*

כאמור, יש עוד חברות תיירות שמציעות סיורי סליחות בירושלים. הקרן למורשת הכותל המערבי מציעה סיור בסמטאות העיר העתיקה יחד עם מנהרות הכותל ואתר החפירות הארכיאולוגיות בקצה המערבי של רחבת הכותל. חברת "יאללה באסטה" מציעה שלושה סיורי סליחות שונים זה מזה. סיור ברובע היהודי, סיור בשכונות החרדיות שיוצא משוק מחנה יהודה, וכולל את בית הכנסת "זכרון משה" שנחשב הפעיל ביותר בעולם, וגם סיור בשכונת הנחלאות. הרשמה באתר יאללה באסטה או בטלפון 076-5398000.

גם ממגדל דוד יוצא מידי ערב סיור סליחות לעיר העתיקה ולכותל המערבי. הסיור מתחיל בראש מגדל פצאל שבמגדל דוד ממנו ניתן לראות את כל ירושלים. בהמשך נכנסים אל "הקישלה", ששימש בעבר כבית מעצר.  ממשיכים לאתר חפירות ארכיאולוגיות שהתגלו בו עדויות מכל התקופות בירושלים. הסיור ממשיך אל סמטאות הרובע היהודי בהן לומדים על מקומה של מסורת אמירת הסליחות. גם הסיור הזה מסתיים ברחבת הכותל המערבי בשעת אמירת הסליחות.

 

צילום: שניר קציר

בערב ראש השנה, ביום שלישי ,19/9 יתקיים במגדל דוד מופע סליחות חד-פעמי של "התחריר" בהרכב מיוחד של 8 נגנים, שישה זמרים וקאנון, סאז, נאי, ועוד. תחילת מופע ב9 וחצי והמחיר 18 שקלים כולל צ'ייסר עראק. פרטים והרשמה בטלפון 2884* ובאתר www.tod.org.il

לפני שבוחרים בסיור סליחות בנחלאות כדאי להתחשב בנקודה נוספת: בעבר היו הנחלאות מאוכלסות בעיקר בתושבים ס"ט (ספרד טהור) שגדשו בלילות של חודש אלול את בתי הכנסת העתיקים והקטנים בשכונות היפות, והעניקו לנחלאות את הייחוד הפסטורלי המיוחד שמתואר בצורה מקסימה בספר "בוסתן ספרדי". אבל בשנים האחרונות ההרכב הדמוגרפי בנחלאות הולך ומשתנה, והן מאוכלסות בעיקר על ידי משפחות חרדיות. התושבים סובלים מסיורי הסליחות מתחת לחלונות בתיהם. שמעתי ממדריכי טיולים כי מקצת מהחרדים אפילו רוגמים את המסיירים בעגבניות רקובות ובחיתולים משומשים, כדי להרחיק אותם ואת המדריכים מהשכונות.

מסכם ראובן פילו, מבעלי יאללה-באסטה: "עם סיום חופשת הקיץ הירושלמית, העיר מקבלת תפנית  והופכת למוקד עליה לרגל לכל יהודי שמבקש סליחה מבוראו. בימים אלו ניתן להאזין לפיוטי התפילה והשירים המיוחדים הנשמעים באופן מפליא ומרגש מבתי הכנסת ברחבי העיר. בעזרת סיורי הסליחות של "יאללה באסטה" ניתן לחוות את הסיפורים המיוחדים והקולות המלווים את ירושלים בתקופה זו."

סיור סליחות בטבריה

גם התאחדות המלונות בטבריה מארגנת השנה סיורי סליחות, באווירה מיוחדת של פיוטים בנוסח הטברייני המיוחד. בכל יום שני וחמישי בחודש ספטמבר, יוצא בשעה 9 בלילה סיור סליחות מהפארק הארכיאולוגי (מול מלון לאונרדו פלאזה) אל בית הכנסת כיפות השל"ה הקדוש. שם שומעים את סיפורו של המקום, מעמיקים במנהגי התשליך הטברייני המיוחד, ומעמדם המטהר של מי הכנרת לפי ההלכה.

הסיור ממשיך אל בית הכנסת של חסידי קרלין, שם שומעים הסבר על ההבדלים בין הסליחות של יוצאי אשכנז, לבין יוצאי ספרד. משם ממשיכים לבית הכנסת "עץ החיים" של רבי חיים אבולעפיה ולמקווה העתיק. הסיור ממשיך אל בית כנסת "הסניור" שמהדהד בו זיכרון של בתי כנסת מימי בית שני, שם נחשפים לסיפורו של המקום, על מייסדו ועל המשפחה המתחזקת אותו עד היום.

בסוף הסיורים בימי שני, בשעות הלילה המאוחרות יוכלו המטיילים להצטרף לתפילת סליחות בקבר רבי מאיר בעל הנס, קבר רבי עקיבא  או בקבר הרמב"ם. הסיורים בימי חמישי ממשיכים לבית הכנסת העתיק "חמת" בגן לאומי חמת למרגלות קבר רבי מאיר (עליה לנסיעת שאטל בשעה 11 בלילה)  לאחר הביקור בבית הכנסת העתיק "חמת", יוכלו המטיילים להצטרף לתפילת סליחות בקבר רבי מאיר, השאטל יחזיר את המטיילים לרכבם.

המחיר 25 שקלים למשתתף, ויש להרשם מראש בלשכת ממידע טבריה 04-6725666

בסיור סליחות בעכו פגשנו שחקני רחוב שגילמו דמויות של רבנים שהתגוררו פעם בעכו, כמו הרמח"ל הרמב"ן ור' נחמן מברסלב. השחקנים לבושים בתלבושת אותנטית, ומקריאים דברי התעוררות לתשובה מדברי הרבנים שהמלים "תשובה ותפילה וצדקה" היו חלק מחייהם.

באזור המרכז

מדרשת יפו עורכת סיור מרתק שבו משולבים היבטים יהודיים בהיסטוריה של יפו. המדריך הולך עם ספר תנ"ך ביד, ומקריא קטעים מספר יונה ליד הפסל "לוויתן" של אילנה גור. משתתפי הסיור מקבלים דף עם קטעי סליחות נבחרים, ובתחנות שונות שומעים הקלטות של פיוט, ומוזמנים להצטרף לשירה. שיא הסיור הוא בגן הפסגה, כאשר מנהל המדרשה, דודי בר סלע, תוקע בשופר ליד הפסל המתאר את עקידת יצחק, שכידוע בראש השנה קוראים בתורה את הסיפור. הסיור מסתיים בבית הכנסת "אור החיים" מול הנמל, שם יש הופעה של הפייטן היפואי מושיקו החזן, בליווי נגן מנדולינה. בפיוטים כמו "אדון הסליחות" הקהל שר איתו ברגש את הפזמון "חטאנו לפניך רחם עלינו".

הסיור "הדתי" ביותר הוא בבני ברק, אבל הקשר בינו לבין הסליחות הוא רופף למדי. דורית ברק, חוקרת תולדות בני ברק, עורכת לאורך כל השנה סיורי היכרות עם העולם החרדי ותולדות העיר. בתקופה זו הסיורים שלה מושפעים מההכנות לחגי תשרי. בסיורים בשעות היום היא מראה את ההכנות לחגים, את מכירת הקִיטֶלים, השופרות, והמחזורים וכיו"ב. בסיורים הליליים נכנסים אחרי חצות גם לבית הכנסת הספרדי של הרב בן סניור, ולבתי כנסת קטנים יותר. בני ברק היא אשכנזית ברובה, והחסידים נוהגים לומר סליחות רק ממוצאי השבת האחרונה לפני ראש השנה. לכן ברוב סיורי הסליחות בבני ברק לא פוקדים חסידיות וסגנונותיהן.

לעומת זאת, סיור סליחות "החילוני" ביותר שבו השתתפתי היה בקיסריה, שם שרנו את "שירת האדם", והתפללנו בכוונה "אלי אלי שלא יגמר לעולם" של חנה סנש. היה מרגש כמעט כמו "תפילה זכה" בערב יו"כ.

עונת סיורי הסליחות היא קצרה יחסית, והביקוש לסיורים גבוה. לכן מומלץ להירשם ולשריין מקום באחת מהקבוצות הרבות. הסיורים בירושלים עולים 35 עד 100 שקלים לאדם, תלוי ב"תוספות". בשאר המקומות בארץ המחיר הוא כמאה שקלים. באינטרנט אפשר למצא שפע של הצעות לסיורי סליחות.

יש לזכור שבתקופה זו קרים הלילות בכנען ובירושלים, ויש להצטייד גם בבגדים חמים. לא לשכוח להביא כיפות לגברים, ומטפחת או כיסוי ראש לנשים, כי נכנסים גם לבתי כנסת. הסיורים מסתיימים בשעות הקטנות של הלילה, ולפיכך רצוי לקבוע יום נוח, שלמחרת אפשר לישון עד מאוחר. בעלי המאה יכולים לשלב את סיור הסליחות עם לינה באחד ממלונות ירושלים.

 

 

 

 

 

 

מאמרים נוספים
שתפו מאמר זה:
דילוג לתוכן