בנסיעתא
דשמיא

ותוליכנו לשלום

תיירות ולייף סטייל לציבור הדתי

אתר למציאת מקומות יהודיים בחו"ל

באירופה יש אלפי בתי כנסת גם בקרבת כמעט כל מקום שבו אנחנו מטיילים. לכן, למי שמתכנן טיול לאירופה כדאי לגלוש גם לאתר של הקרן למורשת יהודית (the Foundation for Jewish Heritage), שכתובתו: https://www.foundationforjewishheritage.com/

אנשי הקרן יזמו ומימנו מחקר של המרכז לאמנות יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים, ומצאו 3,347 בתי כנסת היסטוריים ב-14 מדינות. וסימנו את כולם על מפה. מבין כל בתי הכנסת, פחות מרבע עדיין נחשבים בתי כנסת יהודים, אם כי רק מעטים משמשים לתפילה. שלושה רבעים משמשים למטרות אחרות או ננטשו. בקטגוריה "שימוש נוכחי" אנו יכולים לראות מה יש כיום בבית הכנסת. רואים באתר בתי כנסת שהפכו לכנסיות, מוזיאונים, תיאטרות ובתי קולנוע, מסעדות, ספריות, ואפילו בית כנסת אחד (בקרקוב) שהפך לבריכת שחיה מקורה. אפשר לקטלג אותם בנפרד לפי השימוש. כשמקישים על תת-קטגוריה "נטוש" רואים סימון של כל בתי הכנסת הנטושים שמצפים לגואל.

האתר גם מדרג כל בית כנסת לפי חשיבותו – מקומית, אזורית, לאומית ובינלאומית.

חובבי אדריכלות יכולים לראות את בתי הכנסת לפי חומרי הבניה- אבן, לבנים או עץ. כל בתי הכנסת מדורגים גם לפי מצבם כיום- טוב, רעוע, או אף רע מאוד. למשל, הצלבת הנתונים גילתה לי שישנם 160 בתי כנסת חשובים במצב רע מאוד.

אתר האינטרנט הזה הוא כלי מעולה לתייר דתי שמתכנן טיול, לא משנה לאן. הקשה על כל נקודה אדומה של בית כנסת פותחת מסך חדש עם מידע אודותיו. למשל, לחצתי על נקודה אדומה במערב אנגליה. מיד עולים הפרטים שזה בית הכנסת בעיר מרת'יר טידפיל Merthyr Tydfil בוויילס עם תמונות שלו כמו טירה קטנה. מתחתם פרטים כמו תאריך בנייתו בשנות ה-70 של המאה ה-19. הוא היה פעיל עד 1983, וכשנסגרה הקהילה היהודית הוא נמכר. הוא בנוי מסלעים מקומיים בסגנון גותי. יש גם דירוג חשיבות ומצבו: חשיבות לאומית, ומצבו גרוע מאוד. הוא שימש מכון כושר עד 2006. בשנת 2019 הקרן למורשת יהודית רכשה את המבנה לצורך שיפוצים והפיכתו למרכז תרבות יהודית-וולשית.

החזון הוא להפוך את בית הכנסת בוויילס למרכז תרבותי שיספר את סיפורה של הקהילה היהודית בוויילס, שפעילה כבר יותר מ-260 שנה. זהו פרויקט לאומי שיספר את סיפור הקהילה היהודית בויילס, ויכלול ביקורים של קבוצות תלמידים לבתי ספר. המטרה היא לחנך תלמידים על סיפור היהודים בויילס.

זהו פרויקט שמוערך ב-6 מיליון פאונד. הכספים מגיעים בעיקר מקרן הלוטו הלאומי למורשת בבריטניה, שמיועדת לתמוך בפרויקטים של שימור מורשת, וגם מממשלת ויילס.

בשנת 2021 ביקר במקום המלך צ'ארלס לבחון את התקדמות השיפוצים. ומתחת לכל המידע יש גם מפה איך להגיע אליו.

הקרן למורשת יהודית שוכנת בלונדון, ומנהלה הוא עוה"ד מייקל מייל.

מייקל מסביר שמחקר בתי הכנסת נעשה "כדי שנוכל לזהות ולתעדף את העבודה שלנו. החלטנו להתמקד בבתי כנסת, כי הם המבנים האייקוניים ביותר של הקהילה היהודית ובעלי החשיבות הרבה ביותר. באמצעות המחקר הזה, הצלחנו ליצור רשימת עדיפויות של המבנים החשובים ביותר שנמצאים בסכנה, וכעת אנחנו עובדים על 18 מהם. אנחנו מחפשים בתי כנסת שנמצאים בסיכון בעיקר במקומות שבהם שם קהילה יהודית. כי אם יש קהילה יהודית גדולה, הם בדרך כלל דואגים למבנה ואין בעיה. בדרך כלל אנחנו לא מחזיקים בבעלות על המבנים. אנחנו מציעים ייעוץ, הכוונה ומומחיות לבעלים, למתנדבים מקומיים שמנסים להציל את המבנה, ולראשי ערים שמעוניינים לעשות משהו עם המבנה."

"מבני בתי הכנסת האלו ממלאים תפקיד חשוב בחברה של ימינו. הם יכולים לספר את הסיפור היהודי לחברה כולה, להעמיק ידע, לבנות הבנה וללחום בבורות, בדעות קדומות ובאנטישמיות. אנחנו רואים במבנים האלו מעין 'שגרירויות קטנות' של העם היהודי. זה לא רק עניין של שימור מבנים עתיקים. זה על יצירת השפעה משמעותית היום. יש עוצמה בשימוש בבתי כנסת למטרות הללו, כי הם מקומיים ואותנטיים".

מייקל מייל מדגים זאת באמצעות סיפור אישי מביקור בעיירה בפולניה, שעד השואה מחצית מתושביה היו יהודים. יש שם בית כנסת בן 400 שנה, שנסגר בתקופה הקומוניסטית וכיום מצוי בשיפוץ ושיחזור בעזרת הקרן למורשת היהודית. בית הספר התיכון המקומי יזם פרויקט: "מי היו היהודים שחיו איתנו?". בביקור של מייקל באותה עיירה הוא שאל נערה לא-יהודיה בת 16 למה את מתעסקת בזה? הרי כבר אין פה יהודים?

הנערה השיבה: "זו ההיסטוריה של העיר שלנו!".

דוגמה מעניינת היא בית הכנסת בעיירת החוף ברייטון בדרום אנגליה. במאה ה-19 היא הייתה יעד נופש יוקרתי עבור האריסטוקרטיה הבריטית וגם האריסטוקרטיה היהודית, כמו משפחות רוטשילד ומונטיפיורי.
בית הכנסת הראשי שם, "מידל סטריט", נבנה ב-1875 ונסגר לפני 20 שנה, כשהקהילה היהודית עברה לפרברים. בית הכנסת הזה היה סגור במשך 20 שנה, ונפתח מדי פעם לאירועים כמו חתונות ובר מצוות, אבל אין בו תפילות קבועות. בנוסף, אין באזור קהילה יהודית מקומית. בית הכנסת הוא מבנה יפיפה, עם עיצוב מרשים וארון קודש מרהיב ביופיו. מונטיפיורי ביקר בבית הכנסת הזה בזמן מסעו האחרון לארץ ישראל בשנת 1875. במאה ה-19, נסיך ויילס (שהיה בנה הבכור של המלכה ויקטוריה והפך לימים למלך אדוארד השביעי) היה מבקר בברייטון, ומתארח בביתם של בני משפחת ששון.

מבחינת מיקום, בית הכנסת נמצא ממש במרכז העיר, מיקום אידיאלי עבור תיירים דתיים כמונו. הוחלט להפוך את המבנה למרכז מורשת יהודית, שבו יוצגו סיפורי היהודים של ברייטון. כיצד חיו, תרומתם לעיר, וההשפעה שלהם על חיי הקהילה.

מייקל מייל: ”אנחנו שוקלים דרכים להעניק למבנה הזה תכלית חדשה ולשמר את יופיו ואת סיפורו ההיסטורי. אנו עובדים עם בעלי בית הכנסת וביצענו 'הערכת אפשרויות' (Options Appraisal) . המטרה היא לבחון אפשרויות לשימוש עתידי במבנה. כיצד ניתן להחזיר אותו לפעילות ולהפיח בו חיים מחדש. אלה סיפורים משמעותיים שאנחנו רוצים להנגיש לקהל הרחב, לתושבי ברייטון ולאזור הדרום כולו. לשמר פיזית את המבנה ולתת לו תפקיד חדש ומשמעותי לשמש מרכז חינוכי שמספר את סיפור הקהילה היהודית. זה לא יכול להיות בית כנסת פעיל מכיוון שאין שם קהילה יהודית, אבל הוא יכול למלא תפקיד חינוכי חשוב".

פרויקט נוסף של הקרן הוא מיפוי בבתי עלמין יהודיים בשבע מדינות במזרח אירופה: מולדובה, גאורגיה, אוקראינה, ליטא, פולין, הונגריה וסלובקיה. הפרויקט הוא מאמץ משותף של שלוש עמותות מובילות לשימור המורשת היהודית (הקרן למורשת יהודית, יוזמת בתי העלמין היהודיים באירופה – ESJF, וסנטרופה). בפרויקט הזה מיפו את בתי הקברות בעזרת שותפים, ובדקו כיצד ניתן להשתמש בהם ככיתות לימוד חיצוניות.

בהתבסס על ההצלחה של  פרויקטים קודמים במימון האיחוד האירופי, הקונסורציום פועל להגברת המודעות לבתי העלמין היהודיים בקהילות המקומיות, מוביל פרויקטים חינוכיים שמטרתם לשלב את בתי העלמין היהודיים בתוכניות הלימודים בבתי הספר, ותומך בהעצמת גורמים מקומיים לשימור בתי העלמין שלהם.

מסביר מייקל: "הרעיון היה שתלמידי בתי ספר מקומיים יבקרו בבית הקברות היהודי, או במה שנשאר ממנו, בעיירה שלהם באוקראינה, פולין או ליטא, וילמדו על החוויה היהודית בעיר שלהם. בתי הקברות יכולים לשמש כלי לחינוך".

בנוסף, פרויקט מיוחד למפות את המורשת היהודית של סוריה ועיראק, שבמהלכו זוהו 368 אתרי מורשת יהודית.

פרויקט נוסף נקרא "מורשת" בעברית. זו רשת של אנשי מקצוע מרחבי אירופה לשימור המורשת היהודית. ברשת שותפות מספר מדינות, ביניהן ספרד, גרמניה, פולין, איטליה ובריטניה. "מורשת" עורכת אירועים שמתמקדים בהכשרות, שיתוף פרויקטים, למידה הדדית ודיון באתגרים משותפים. לדוגמה, אחד האירועים האחרונים עסק ביהודי מיורקה, צאצאי האנוסים. הוקרן בו סרט שנעשה עליהם, ולאחריו שיחה עם המפיק על הקהילה.

חבל שלקרן למורשת יהודית אין עדיין נציגות בישראל, זולת שיתוף פעולה בעבר עם המרכז לאומנות יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים. בקרן עובדים כיום על פרויקטים מאוד מעניינים ברומניה, בספרד ובטרנסילבניה, והם זקוקים למתנדבים. מייקל מאוד מעוניין להביא גם קבוצה של מתנדבים מישראל, אנשים עם תשוקה לנושא הזה. המעוניינים, מוזמנים ליצור איתו קשר באמצעות האתר 'ותוליכנו לשלום'.

 

 

 

מאמרים נוספים
שתפו מאמר זה:
דילוג לתוכן