עכשיו זה רשמי: ישראייר בוחנת את רכישת ארקיע. אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, חשף את המהלך במכתב ששלח לעובדי החברה בערב שבת האחרון.
לדבריו, ההשקעות שביצעה החברה בשנים האחרונות, ממטוסים בבעלות ועד מרכז תחזוקה בקפריסין, מציבות אותה בעמדה של רוכשת משמעותית. רכישת ארקיע, כך כתב, תאפשר להקים קבוצת תעופה ישראלית שתתחרה במחיר ובשירות בענקיות הזרות שפועלות בישראל.
בענף התעופה דיברו על כך כבר כשנה, מאז שרפי נקש, מבעלי השליטה בארקיע, חשף שהוא מעוניין להיפרד מהחברה. בשובה לשאלתי בעבר, הכחיש בעל השליטה בישראייר, רמי לוי, את השמועות האלה.
מכתב ששלח בערב שבת האחרון אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, לעובדי החברה שם סוף לשמועות. במכתבו הוא סוקר את ההשקעות שביצע בשנים האחרונות, וכותב גם: "ההשקעות האלה יחד מציבות אותנו בעמדה של רוכש פוטנציאלי משמעותי. עתה נוצרה הזדמנות למנף את התשתית הזאת. אם המהלך יאושר, יתווספו הכוחות, הידע והשאיפות של ארקיע, ונקים קבוצת תעופה מדהימה שתתחרה במחיר ובשירות מול החברות הגדולות בעולם הפועלות בישראל. האפשרות לשלב שני מותגי תעופה וותיקים וחזקים, על תשתית אחת חזקה, שקופה וציבורית יכולה לשנות את מפת התעופה הישראלית".
חזון שנבנה לאורך שנים
המהלך של רכישת ארקיע ומיזוגה עם ישראייר מזכיר לנו שוב את אסטגיית הניהול המעולה של אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, ואת הפרספקטיבה העיסקית הרחבה מאוד שלו. כבר שנים רבות אנו שומעים ממנו שבמדינה כמו ישראל אין מקום לחברות תעופה רבות כל כך, ולכן יש להקטין אותן לטובת ציבור הנוסעים והמשק, באמצעות צמצום הוצאות. הוא היחיד ששמעתי מבטא את הצורך הכלכלי הזה, ומפגין ראייה ארוכת טווח.
רכישת ארקיע אינה מהלך של רגע. היא תוצאה של אסטרטגיה עקבית שסירקיס מקדם כבר שנים. בזמן שאחרים דיברו על הישרדות, הוא השקיע בצי, בקווים חדשים ובתשתית, ובנה את ישראייר כך שתהיה מוכנה בדיוק לרגע הזה.
סירקיס חוזר ואומר לנו כבר שנים שבמדינה בגודל של ישראל אין מקום לכל כך הרבה חברות תעופה, ושאיחוד כוחות יחסוך עלויות ויטיב עם הנוסעים ועם המשק. הוא אף הצהיר בעבר בהרצאות ובראיונות לאתר שלנו שמיזוג עם ארקיע הוא הכרחי. מעטים בענף מבטאים את הצורך הכלכלי הזה בבהירות כזו, ומעטים עוד יותר מגבים את המילים במהלכים מעשיים. זו ראייה ארוכת טווח של מנהל שמבין לאן השוק הולך, ומכין את החברה שלו להוביל אותו.
המכשול: רשות התחרות
לא בכדי בחר סירקיס בניסוח הזהיר "אם המהלך יאושר". יש לו ניסיון מר בתחום. בתחילת 2018 חסמה רשות ההגבלים העסקיים (כיום רשות התחרות) את המיזוג בין ישראייר לסאן דור, חברת הבת של אל על, מחשש לפגיעה בתחרות, בעיקר בקו לאילת. באירוניה של ההיסטוריה, אחת המתנגדות למיזוג ההוא הייתה ארקיע עצמה.
סביר להניח שגם הפעם רשות התחרות תבחן את רכישת ארקיע בזכוכית מגדלת. השאלה היא האם הפעם תשכיל לראות את התמונה הרחבה שסירקיס מצביע עליה כבר שנים: שוק תעופה ישראלי שבו חברות קטנות ומפוצלות מתקשות להתמודד מול ענקיות זרות, ושבו דווקא חברה ישראלית חזקה אחת עשויה להיטיב עם הנוסעים.
אך בכל אופן קשה שלא להעריך את מדיניות האסטרטגיה הניהולית של אורי סירקיס. כבר לפני שנים רבות שמענו אותו מדבר על הצורך באיחוד כוחות בתעופה הישראלית, גם כשזה לא היה פופולרי, וגם כשהרגולטור חסם את דרכו. במקום להתייאש, הוא המשיך לבנות את החברה צעד אחר צעד, עד שהיא הגיעה לעמדה שבה היא יכולה לממש את החזון.
מה שנשמע לפני שנים כמו הצהרה נועזת, שישראל קטנה מדי לכל כך הרבה חברות תעופה, מתברר היום כתחזית מדויקת. רכישת ארקיע היא לא הימור של רגע, אלא השלמה של אסטרטגיה שנבנתה בשקט ובנחישות לאורך שנים. סירקיס לא רק מנהל חברת תעופה, הוא משרטט את מפת התעופה הישראלית של העשור הבא. רכישת ארקיע היא לא הימור של רגע, אלא השלמה של אסטרטגיה שנבנתה בשקט ובנחישות לאורך שנים.
הנה המכתב המלא של סירקיס לעובדיו כלשונו. לא נגענו:
”צוות יקר,
אנחנו עדים לפרסומים רבים על פנייה שהתקבלה בישראייר לבחינת רכישתה של ארקיע.
חשוב לי להבהיר לכם מספר נקודות:
ארקיע היא מתחרה ראויה ומכובדת שביצעה קפיצת מדרגה עסקית מרשימה בשלוש השנים האחרונות. לאורך השנים שמרנו על כבוד הדדי, ואין לי ספק שגם בהמשך הדרך נמשיך לפעול בצורה מקצועית והוגנת. עם זאת, לאורך השנים, ישראייר השקיעה הרבה יותר בתשתיות, בטכנולוגיה ובפיתוח עתידי. זו לא השוואה של מי טוב יותר, זו עובדה שמעניקה לנו יתרון משמעותי היום.
הנה מספר דוגמאות לתשתית חזקה:
- השקענו בתשתית מתקדמת של Amadeus ו-Altea במערכות ההזמנות, שמאפשרת לנו למכור ולנהל בכל ערוץ
- השקענו בתשתית AI של Quicklizard לתמחור דינאמי, שממקסמת הכנסות בכל טיסה
- הטמענו תשתית ניהול משימות מבוססת Monday חוצה ארגון שמייעלת ומטייבת תהליכי עבודה
- רכשנו 6 מטוסים צרי גוף ו-2 מטוסים רחבי גוף - ואנחנו בדרך לצמיחה נוספת. רכישה זו מעניקה לנו יתרון תזרימי של מעל 2.5 מיליון דולר בחודש
- רכשנו מרכז תחזוקה בקפריסין והגדלנו אותו פי 3 - יש לנו עצמאות תפעולית אמיתית
- קנינו וטיפחנו חברות בנות בתחום התיירות והשירותים, שבנו לנו מנועי צמיחה נוספים
- רכשנו בשותפות 7 בתי מלון ואנחנו במו״מ לרכישת השמיני
- רכשנו חלק במועדון כרטיס האשראי - שמייצר לנו הכנסה חוזרת
- חתמנו על הסכם אסטרטגי עם איסתא - אנחנו מוכרים לה כעשרה אחוזים מכושר הייצור שלנו בתמורה למיצוב מופע העונתיות התזרימי, מה שמקטין את התלות בעונתיות ומבטיח יציבות
- הקווים ארוכי הטווח שלנו נועדו להתבסס על הפעלה עצמית ולא מטוסים חכורים. כך יצרנו בידול שירותי, יכולת התקשרות עתידית עם חברות זרות ועלויות הפעלה זולות יותר, פרמטרים המשפיעים דרמטית על תזרים המזומנים.
כל ההשקעות האלה יחד מציבות אותנו בעמדה של רוכש פוטנציאלי משמעותי. עתה נוצרה הזדמנות למנף את התשתית הזאת. התוכנית האסטרטגית של ישראייר היא להטיס 3.5 מיליון נוסעים בשנת 2030, ולהפעיל 5 מטוסים רחבי גוף, 10 מטוסים צרי גוף, ולפחות 4 מטוסים פרטיים.
אם המהלך יאושר, יתווספו הכוחות, הידע והשאיפות של ארקיע, ונקים קבוצת תעופה מדהימה שתתחרה במחיר ובשירות מול החברות הגדולות בעולם הפועלות בישראל.
האפשרות לשלב שני מותגי תעופה וותיקים וחזקים, על תשתית אחת חזקה, שקופה וציבורית יכולה לשנות את מפת התעופה הישראלית. המהלך הזה יכול לחסוך חיסכון שנתי משמעותי בהוצאות התפעול, ולאפשר לנו להקים מתחרה תחרותית אמיתית עם 5 מטוסים רחבי גוף ועוד 15 מטוסים צרי גוף בדגל ישראלי.
זה לא מהלך של השתלטות, זה מהלך של חיזוק התעופה הישראלית. זה מהלך שמבטיח את העתיד של כולנו, של ישראייר ושל ארקיע כאחד.
אנחנו בשלב בחינה ראשוני בלבד. אין ודאות שהמהלך יתממש, ואם יתממש הוא ייעשה בצורה אחראית ובשקיפות מלאה, עם כבוד מלא לעובדים של שתי החברות.
אני מבקש מכם לשמור על השגרה ולהתמקד בעבודה היומיומית שלכם. הבחינה הזו היא ראשונית בלבד, ואין ודאות שהיא תוביל לעסקה. ככל שיהיה עדכון רשמי, תקבלו אותו ממני ישירות ובשקיפות מלאה.
הימים האחרונים מתוחים מאד בזירה הביטחונית. אנו הקטנו בששה מטוסים את מצבת המטוסים החכורים שלנו בחכירה רטובה בכדי להקטין את הסיכון בהתרחש אירוע ונכונים באחת להוסיף קיבולת של נוסעים ומטען בקו לארה״ב.
שלכם אורי"
גם בשעה של מהלך עסקי דרמטי, סירקיס בוחר לדבר על ארקיע בכבוד ולתאר אותה כמתחרה ראויה שעשתה קפיצת מדרגה מרשימה. זו התנהלות של מנהל שחושב על היום שאחרי, על העובדים של שתי החברות ועל התעופה הישראלית כולה. היעד שהציב, 3.5 מיליון נוסעים בשנת 2030, נשמע שאפתני, אבל מי שעקב אחרי ישראייר בעשור האחרון יודע שאצל סירקיס התוכניות לא נשארות על הנייר. אם רכישת ארקיע תאושר, ייתכן שנביט לאחור על המכתב הזה כעל הרגע שבו נולדה חברת התעופה הישראלית החזקה של העשור הבא.