בנסיעתא
דשמיא

ותוליכנו לשלום

תיירות ולייף סטייל לציבור הדתי

השגרירה הפיליפינית חושפת את הסיפור מאחורי הקלעים של הקו הישיר למנילה

קו טיסות ישיר מישראל למנילה, בירת הפיליפינים, צפוי להיפתח לקראת הקיץ הקרוב. כך הודיעה לאחרונה חברת התעופה אל על. מאחורי ההודעה היבשה לכאורה מסתתר מהלך דיפלומטי מתמשך, שנמשך שנים, ונכשל שוב ושוב. הפעם הוא הצליח. מי שעומדת מאחורי פריצת הדרך היא שגרירת הפיליפינים בישראל, איילין מנדיאולה (Aileen Mendiola). כל שגרירי הפיליפינים בישראל בעשור האחרון ניסו לקדם קו טיסות ישיר בין המדינות. רק היא הצליחה להביא את המהלך אל קו הסיום.

לרגל ההכרזה נפגשנו עמה לריאיון אישי.

מה עשית בפועל כדי להביא לפתיחת הקו הישיר?

"נפגשתי עם כל חברות התעופה הישראליות והפיליפיניות, וניסיתי לשכנע אותן שיש כאן פוטנציאל כלכלי אמיתי. פנינו גם לחברות תעופה בפיליפינים ובדקנו אם יש להן יכולת תפעולית.

אחת מהן הסבירה שמודל הפעילות שלה אינו מאפשר טיסות ארוכות כאלה. גם ב־Cebu Pacific אמרו לי שטווח הטיסה המקסימלי של המטוסים שלהם עומד על כ־9 שעות, בערך עד ערב הסעודית. בנוסף, המודל העסקי שלהם מבוסס בעיקר על טיסות עובדים."

ומה לגבי Philippine Airlines, שיש להם מטוסים רחבי גוף עם טווחים גדולים?

"הם עדיין לא מוכנים. הם ממתינים למסירת מטוסים חדשים, ונמצאים גם בתהליך של ארגון מחדש. כרגע הם מתמקדים בהחזרת קווים רווחיים שבוטלו, כמו למשל הקו ללונדון."

ומה קורה בזירה הישראלית?

"אני בקשר עם כל החברות הישראליות, אך איני יכולה להרחיב בגלל הסכמי סודיות. בשורה התחתונה, התוצאה של הפגישות הרבות היא הקו החדש של אל על. אני מעריכה שבהמשך גם ארקיע וישראייר יבחינו בפוטנציאל ויצטרפו."

כמה תיירים מישראל מגיעים כיום לפיליפינים, כאשר עדיין אין קו ישיר?

"בשנת 2025 ביקרו בפיליפינים כ־25 אלף תיירים מישראל. סיימנו את השנה עם גידול של כ־53% לעומת 2024. התחזית שלנו ל־2026 עומדת על 30 עד 35 אלף תיירים, בהנחה שמספר הטיסות יישאר כפי שהוא היום. אם יהיו טיסות ישירות, המספרים יהיו גבוהים הרבה יותר."

וכמה אזרחי פיליפינים מגיעים לישראל מדי שנה?

"בשנה שעברה הגיעו לישראל כ־50 אלף פיליפינים. אלה תיירים לכל דבר, רובם צליינים שבאו לבקר בארץ הקודש. זה אולי מפתיע, אבל כ־90% מאוכלוסיית הפיליפינים הם נוצרים אוונגליסטים.

למרות המלחמה ולמרות אזהרות מסע, פיליפינים המשיכו להגיע לישראל, לעיתים דרך ירדן או דרך דובאי, בלי לציין שהם טסים לישראל. משך השהייה המינימלי היה שבעה ימים. הנתונים נמסרו לי ישירות על ידי שר התיירות, חיים כץ."

אבל בישראל עובדים גם עשרות אלפי מטפלים סיעודיים. איזה משקל צפוי להיות להם בקו החדש?

"מאז 2023 לא נכנסו לישראל מטפלים סיעודיים חדשים. יש סוגיה פתוחה בהסכם שדורשת טיפול מול רשויות ההגירה שלכם. מאז 2022 לא אישרנו כניסה של מטפלים. האחרונים שנכנסו היו עובדי מלונות, וזה היה ב־2024. כיום אנו יודעים על כ־30 אלף אזרחי פיליפינים שעובדים בישראל."

אז איך מגיעים לנתון של 50 אלף?

"אם לוקחים בחשבון תיירים, עובדים ואנשים שנעים הלוך ושוב עם דרכון פיליפיני, מדובר בסך הכול בכ־100 אלף בני אדם. לכן יש צורך ממשי בקו טיסה ישיר."

תיירים ישראלים נוהרים לתאילנד, וייטנאם ויפן. למה דווקא הפיליפינים?

"אנחנו לא רוצים שישוו אותנו ליעדים אחרים. לכל יעד יש הייחוד שלו. לפיליפינים אולי יש חופים שדומים לתאילנד, אבל יש לנו יותר איים. אנחנו ארכיפלג של 7,641 איים בזמן גאות. המשמעות היא חופש אמיתי לדילוג בין איים, וכל אי מעניק חוויה שונה.

הפיליפינים הם לא רק יעד צלילה. יש לנו מסלולי הליכה בהרים, הרי געש בצורת חרוט כמעט מושלמת, ואנחנו חלק מאזור שנקרא משולש האלמוגים. בתוך האזור הזה נמצאת שונית טובאטהה, שהוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו בזכות המגוון הביולוגי התת ימי יוצא הדופן."

ומה עוד?

"באי סבו יש את מואלבואל, שם אפשר לשחות כל יום בשנה בתוך להקות ענק של סרדינים. אפשר גם לצלול עם כרישי לווייתן.

שירגאו היא בירת הגלישה של הפיליפינים. מדובר בגלים ברמה תחרותית, בדומה ל־הונולולו. למתחילים עדיף לנסוע לאזורי אילוקוס או באלר.

בנוסף, כמו במדינות רבות באסיה, גם אצלנו יש קבוצות ילידיות רבות. אם נוסעים בין אזורים שונים במדינה רואים הבדלים ברורים בתרבות, בלבוש ובאורח החיים."

ואם מדברים על חופשה עם ילדים, מה מציעה הפיליפינים למשפחות?

"אנחנו מקדמים את הפיליפינים גם כיעד משפחתי. לדוגמה, באזור קלארק, כ־100 קילומטר מצפון למנילה, פועל כיום שדה תעופה בינלאומי, על בסיס אמריקאי לשעבר שהועבר לממשלת הפיליפינים בשנת 1992. באזור יש מרכז קולינרי, ולא רחוק משם נמצא הר הגעש הר פינטובו.

מערבה משם נמצאים חופי סוביק וגם אקווריום. צפונה יותר מגיעים לאזור ההרים ולעיירה סגאדה, עם טרסות אורז וארונות קבורה תלויים.

יש גם את באגיו, בירת הקיץ שלנו, שבה מתקיים בפברואר פסטיבל פרחים גדול.

בבורקאי נמצא אחד החופים הידידותיים ביותר למשפחות, עם מים רדודים לאורך רצועה ארוכה.

גם פלאוואן מציעה יעדים משפחתיים, ובהם אל נידו.

יעד משפחתי נוסף הוא בוהול, בזכות גבעות השוקולד ובזכות הקופיף הזעיר טרסייר."

ומה לגבי ביטחון אישי, בעיקר לנוכח אזהרות על אזורים מסוימים?

"יש אזורים שאינם מומלצים גם לתיירים וגם לאזרחים פיליפינים, כמו האי מינדנאו, ובמיוחד אזורים כגון טאווי טאווי, סולו ובאסילאן. הם שוכנים קרוב למלזיה המוסלמית, ומוסלמים רבים הגיעו בסירות קטנות והתיישבו אצלנו במינדנאו. ביניהם יש גם איסלמיסטים קנאים. לכן גם לנו, כתושבים מקומיים, איננו ממליצים לבקר באזורי מינדנאו.

עם זאת חשוב להבין שמינדנאו גדול יותר משטחה של מדינת ישראל, וברוב חלקיו אין סכנה לתיירים."

כיצד תקדמו את התיירות מישראל?

"נפעל בהסברה רחבה, נזמין סוכני נסיעות, נארגן סיורי היכרות לעיתונאים ולמשפיענים, ונשתתף גם באירועים כמו Eat Tel Aviv להצגת המטבח הפיליפיני. אנחנו גם מקדמים שיתופי פעולה בתחום האופנה, כדי להראות שאנחנו לא רק יעד גלישה."

האם משרד התיירות הפיליפיני רואה פוטנציאל בפיתוח תיירות יהודית דתית לשומרי כשרות, בדגש על אוכל כשר, חב"ד ושירותים מותאמים לשומרי מסורת?

למיטב ידיעתי, יש שני סוכני נסיעות פה בישראל שקשורים לקהילה היהודית במנילה, ושיודעים לארגן אוכל כשר לקבוצות מאורגנות של ישראלים באמצעות המסעדה הכשרה במנילה. הסוכנים האלה הם בועז וקסמן מ'אופיר טורס' ודב גולן. כאשר אופרטורים פונים אליי בנושא כשרות, אני מפנה אליהם. הם מארגנים גם קייטרינג כשר עם משלוחים לכל רחבי המדינה.

עשינו קמפיין לפרסום מזון חלאל לתיירים מהמזרח התיכון. הצעתי למשרד התיירות שלנו לערוך קמפיין דומה גם לאוכל כשר. הם עדיין בודקים היתכנות.

במדינות תיירות רבות פועלים בית חבד אחד או שניים. אצלנו בפיליפינים יש 6 בתי חבד. לא פחות. הם פועלים במקומות הפופולריים ביותר על התיירים הישראלים, כמו מנילה, סבו, בורקאי, אל נידו, קלארק, ושירגאו. שם אפשר להשיג אוכל כשר וגם תפילות שבת במנין.

מעט מאוד ישראלים מכירים את סיפורו של הנשיא הפיליפיני שהציל יהודים בשואה. איך אתם מטפחים את המורשת הזאת?

"אנחנו עוסקים בכך כל הזמן כחלק ממאבק באנטישמיות. מדובר בנשיא עמנואל קווזון, שהיה היחיד באותה תקופה שהסכים לפתוח את שערי ארצו לפליטי שואה. יש סרט עלילתי על סיפורו, ואנו מקרינים אותו בישראל, בעיקר בפני סטודנטים. באחת ההקרנות השתתף גם שגריר ארצות הברית, מייק האקבי. רק אתמול קיימנו הרצאה מקוונת מ־יד ושם שזכתה לכ־9,000 צופים.

הפיליפינים הם עם סבלני מטבעו. יש לנו חוק המאפשר לנשיא לפתוח את שערי המדינה לפליטים. אחרי שקווזון קלט יהודים בשואה, נשיאים מאוחרים יותר קלטו גם פליטים מאפגניסטן ומווייטנאם."

לסיום, אי אפשר שלא להתרשם מהתשוקה, מהידע ומהמסירות של השגרירה איילין מנדיאולה. מעבר לנתונים, לחזון ולמספרים, ברור שהיא רואה בתייר הישראלי לא רק תייר אלא שגריר תרבותי, שמחפש חוויות אותנטיות וקרבה לטבע, לקהילה ולתרבות הפיליפינית. הקו הישיר החדש הוא לא רק קו תעופה. הוא גשר בין עולמות, הזמנה לפתוח דלת לעולם צבעוני, מגוון ומרגש, כפי שרק הפיליפינים יודעים להציע.

 

מאמרים נוספים
שתפו מאמר זה:
דילוג לתוכן