מי שנכנס לרמלה בשעות אחר הצהריים המאוחרות מכיר את הרגע הזה: השמש מתחילה להתרכך, האבן העתיקה נצבעת בגוונים של זהב ודבש, ומעל קו הגגות מזדקר המגדל הלבן, כמו שומר ותיק המפקח על העיר כבר מאות שנים. למגדל הלבן יש גם חשיבות בינלאומית. האתר נמנה עם המועמדים לרשימת המורשת העולמית של אונסק"ו, והוא נחשב לאחת העדויות המרשימות ביותר לעברה ההיסטורי של העיר.
עבודות מקיפות לשדרוג מתחם המגדל הלבן יצאו לדרך בימים אלה במסגרת פרויקט תיירותי רחב היקף בהשקעה של כ-14 מיליון שקלים. המטרה היא להפוך את האתר ההיסטורי לאחת האטרקציות המרכזיות בישראל ולחזק את מעמדה של רמלה כיעד תיירותי מוביל עבור מבקרים מהארץ ומחו"ל.
הפרויקט ימומן על ידי משרד התיירות ועיריית רמלה, ויתבצע באמצעות החברה הממשלתית לתיירות בשיתוף רשות העתיקות. הוא צפוי להסתיים במהלך שנת 2027. הוא ממוקם לאורך אחד מצירי המסע ההיסטוריים החשובים בארץ, הדרך העתיקה שחיברה בין יפו לירושלים, נתיב שבו צעדו לאורך הדורות סוחרים, עולי רגל, שליטים ומטיילים.
המגדל הלבן עצמו הוא הרבה יותר ממבנה אבן עתיק. זהו אחד הסמלים המזוהים ביותר עם רמלה, עיר שנוסדה במאה השמינית והייתה במשך דורות צומת דרכים מרכזי בארץ ישראל. המגדל, שנבנה בתחילת המאה ה-14, מתנשא לגובה של כ-30 מטרים ונחשב למבנה הגבוה ביותר בעיר העתיקה.
הטיפוס אל ראשו אינו רק מאמץ פיזי של 111 מדרגות. זהו מסע קטן בזמן. בכל מדרגה נדמה שהרעש העירוני נשאר מעט מאחור, ובקצה הדרך מחכה אחת מנקודות התצפית המרשימות במרכז הארץ. בימים בהירים אפשר להבחין בהרי ירושלים ממזרח, במגדלי גוש דן מצפון ובקו הכחול של מישור החוף ממערב.
כעת מבקשים ברמלה להפוך את החוויה הזו לעשירה ומלאה יותר. במסגרת הפרויקט יעבור המתחם כולו עבודות שימור ופיתוח. השרידים הארכיאולוגיים הסמוכים למגדל ישוקמו ויונגשו, יותקנו מערכות שילוט חדשות, יבוצעו עבודות פיתוח סביבתי ויוטמעו מרכיבים אינטראקטיביים שיאפשרו למבקרים להכיר את סיפורה של העיר באופן חווייתי ומעמיק יותר.
אחד המרכיבים המסקרנים ביותר בתוכנית הוא פיתוחו של מאגר מים תת קרקעי עתיק, בן יותר מאלף שנים. חללים תת קרקעיים כאלה הם חלק בלתי נפרד מסיפורה של רמלה, עיר שנודעה לאורך ההיסטוריה במערכות המים המתקדמות שלה. במסגרת השדרוג יהפוך המאגר לאטרקציה חדשה שתשלב מופע מולטימדיה רחב היקף של אור, צליל ותוכן היסטורי.
הרעיון הוא לקחת חלל אפל ושקט, שבמשך מאות שנים שימש לאגירת מים, ולהפוך אותו למרחב שבו ההיסטוריה מספרת את עצמה באמצעים טכנולוגיים בני זמננו. המבקרים לא רק יקראו על העבר, אלא יחוו אותו דרך חושים רבים בו זמנית.
המהלך משתלב בתהליך רחב יותר שעוברת רמלה בשנים האחרונות. העיר, שלעתים נותרה מחוץ למסלולי התיירות המרכזיים, מגלה מחדש את נכסי המורשת הייחודיים שלה. פתיחתו של המוזיאון העירוני המחודש בשנה שעברה, לצד שדרוג מתחם בריכת הקשתות, סימנו את תחילתו של שינוי תפיסתי המבקש למקם את רמלה במרכז מפת התיירות התרבותית וההיסטורית של ישראל.
עבור חובבי מורשת, רמלה מציעה פסיפס יוצא דופן של תרבויות, דתות ותקופות. זוהי אחת הערים הבודדות בארץ שהוקמו כעיר מוסלמית חדשה, ולא על גבי יישוב קדום. במשך יותר מאלף שנים היא הייתה מוקד של מסחר, שלטון ותרבות, והותירה אחריה שכבות היסטוריות מרתקות הנחשפות כמעט בכל פינה בעיר העתיקה.
במהלך ביקור של מנכ"ל משרד התיירות, מיכאל יצחקוב, ברמלה, הוא בחן אפשרויות נוספות לפיתוח תשתיות תיירות וחיזוק הציר ההיסטורי בעיר העתיקה. לדבריו, רמלה מחזיקה בפוטנציאל משמעותי בזכות השילוב הייחודי של היסטוריה, תרבות ודתות, והיא מהווה נכס תיירותי חשוב למדינת ישראל.
ראש עיריית רמלה, מיכאל וידל, מציין: "המגדל הלבן הוא לא רק סמל היסטורי, הוא הלב הפועם של המורשת של רמלה. הפרויקט הזה הוא חלק ממהלך רחב שאנו מובילים לחיזוק התיירות בעיר ולהפיכתה ליעד מבוקש עבור מבקרים מכל הארץ ומהעולם. השדרוג יאפשר להציג את הסיפור הייחודי של רמלה בדרך חדשנית, חווייתית ומרגשת, ולחבר בין עבר מפואר לעתיד תיירותי מבטיח."
בסופו של דבר, הסיפור של המגדל הלבן הוא גם סיפורה של רמלה עצמה. עיר שבעיני רבים הייתה תחנת מעבר בדרך לירושלים או לתל אביב, מבקשת כעת להפוך ליעד בפני עצמו. מקום שבו אפשר לטפס אל פסגת מגדל בן מאות שנים, לרדת אל מאגר מים עתיק שנחצב לפני יותר מאלף שנה, ולהרגיש כיצד ההיסטוריה אינה רק זיכרון רחוק אלא נוכחות חיה, הנושמת בין האבנים וממשיכה לספר את סיפורה לדורות הבאים.