הקהילה היהודית ברומא היא אולי הקהילה היהודית הוותיקה ביותר בכל העולם. שורשיה בתקופת מלכי החשמונאים, כאשר נשלחו יהודים כשתדלנים מארץ ישראל לאימפריה הרומית.

לאחר החורבן נוספו עליהם עשרות אלפי יהודים שנלקחו מירושלים כשבויים ועבדים על ידי מחריבי בית המקדש. הקולוסיאום המפורסם נבנה על ידי אספסינוס וטיטוס שנים אחדות לאחר החורבן, ומומן מהשלל שנלקח מאוצר בית המקדש. יתכן מאד שגם עבדים יהודים השתתפו בבנינו כדי להשפיל את המנוצחים. עבדים אלה הגיעו למנוחת עולמים במערות קבורה שהוצבו בטוף בחוצות רומא, עיר הבירה.

ידוע שהנוצרים הראשונים ברומא התפללו בקטקומבות, מאחר שדתם לא היתה מוכרת כדת לגיטימית בעיני השלטון, ונאלצו לערוך תפילותיהם בסתר. לא כן היהודים. ברומא היו בתי כנסת באותה תקופה. אולם הנוצרים הראשונים שהושפעו מהאמונה היהודית בהשארות הנפש, העתיקו מנהגי היהדות וקברו את מתיהם באדמה או במערות. יהודי רומא מתגאים מהעובדה שהיתה שם קהילה יהודית עוד לפני שהיו נוצרים ברומא.

לאחרונה נפתחו לסיורים מערות הקבורה (קטקומבות) של יהודי רומא שכבר היו בשימוש לפני כאלפיים שנה. ניתן לראות בהן חריטות של המנורה, ספרי תורה, לולב ואתרוג, ומוטיבים קלסיים.

המערות נמצאות בוויה אפיה ((Via Appia, בדרך המובילה מהים לעיר, בחלקה הנקראת  Vigna Randanini הכרם של רנדניני.  יש סיורים פתוחים לציבור, אבל רק לעתים נדירות ובשפה האיטלקית. המדריך שלנו היה מרקו מיזנו, יהודי שומר מצוות, שגם העברית והאנגלית שגורות בפיו.

הסיור אינו מתאים לכוהנים, כי יש קברים פתוחים והעצמות נראות לעין. במקומות אחרים, למשל הקטקומבות באזור ווילה טורלוניה (שהיה ביתו של מוסוליני), נטמנו העצמות הגלויות באזור סגור במערות.

מאז שנגלו הקטקטמבות בוויניה רנדניני בשנת 1859, נפתחו קברים רבים ונשדדו טבלאות השיש שחתמו אותם וגם מנורות קטנות ששימשו לאור ולנרות נשמה. ניתן לראות מספר רב של טבלאות ומנורות כאלו במוזיאון הוותיקן. במערה אחת ראינו כתוביות (גרפיטי) על הקיר מלפני כשמונים שנה, שכתבו תיירים יהודים, חלקן בעברית.

הקטקומבה היא רק המפלס העליון של מערכת מסועפת של מערות קבורה. מתחת לשטח יש עוד מפלסים, ואין תכניות לגלותם בעתיד.

יהודי רומא אינם מתייחסים למערות קבורה האלו כאתרים ארכיאולוגים בלבד, אלא כמקום קבורת אבותיהם. הם רואים את עצמם כצאצאי היהודים שבאו לרומא בתקופה העתיקה, וכל יהודי רומאי יודע לספר מתי משפחתו הגיעה לעיר הבירה. יש שהגיעו (משפחת עניו, למשל, שאגף אחד נמצא ברומא ואגף שני עלה לירושלים) בתקופת החשמונאים, כאשר בית המקדש היה קיים. יש שהובלו כעבדים לאחר החורבן, ויש שהגיעו לאחר גירוש ספרד.

יתכן שחריטת מנורת המקדש על קירות המערה נחרטה על ידי יהודי שהובא בשבי לרומא, ועוד זכה לראות במו עיניו את בית המקדש בתפארתו.

השטח עדיין ברשות בעל הכרם. פגשנו את השומר, איטלקי מבוגר, שאביו הוא זה שחפר רבות במקום ובנה קירות תמך. הבן ממשיך את עבודת אביו, ושומר על המקום.

הסיור היה מרגש ביותר. מרקו הוא אמן, וידע לצטט מהמקרא וחז"ל על היחס המיוחד והמורכב של יהודים לרומא. הוא הכניס אותנו למעבי ההיסטוריה היהודית, לראשיתה של קהילה עתיקה זו ברומא, וגם חשף לעינינו את הקשר ההדוק והגעגועים לירושלים, לבית המקדש.

ניתן לפנות למרקו דרך האתר: https://www.romanjews.com/vigna-randanini-jewish-catacombs-tour/

ברומא, יש שפע של אפשרויות לאוכל כשר, חנויות, מסעדות ושירותי קייטרינג. מרקו המליץ על גברת אליזבטה פיאצה המבשלת סעודות שבת לתיירים תחת השגחה של הרב חזן (חב"ד). ניתן לשכור אצלה גם פלטה לשבת. גב' ליזה מבשלת לפי מיטב המסורת האיטלקית, עם מנה ראשונה של מתאבן, מנה שניה של פסטה, מנה עיקרית וסלם פירות או עוגה. הכמויות היו אדירות. לקחנו את רוב מה שנשאר איתנו משבת לתחנה הבאה, לנפולי, וזה הספיק לעוד שתי ארוחות!  kosherlisa@gmail.com.

התפללנו בבית הכנסת הגדול והמפואר Tempio Maggiore . הוא נבנה בתחילת המאה הקודמת, ובולט בקו הרקיע של רומא. כיפתו המרובעת יחידה בסוגה בכל העיר, ומיקומה ליד נהר הטיבר מרשים ביותר. כדי להיכנס לתפילות בשבת יש לשלוח מראש צילומי דרכון ותו ירוק. ראינו אנשים שנאלצו להתפלל על המדרכה מחוץ לבית הכנסת בגלל חוסר תיאום מראש. בבית הכנסת הגדול מתפללים לפי נוסח רומי המיוחד, נוסח מיוחד שאינו ספרדי ולא אשכנזי.

בשבת בבוקר התפללנו בבית הכנסת הספרדי השוכן באותו  מבנה, ליד הכניסה למוזיאון. התפילה שם היתה מרשימה, אבל פחות פורמאלית מבית הכנסת הגדול. הרב הצעיר דרש מהפרשה רעיונות יפים בשפה פשוטה ומובנת. האוירה היתה חביבה ולבבית, והוזמנו להשתתף בקידוש לאחר התפילה לרגל יום ההולדתו התשעים של אחד מהגבאים. יהודי רומא יודעים לאכול טוב ולשמוח, וגם להכניס אורחים. גם את המדריך שלנו, מרקו, פגשנו לאחר התפילה.

במוצאי שבת ביקרנו במסעדת יטבתה החלבית. שם נהנינו מפסטה ופיצה, וגם מהארטישוק המטוגן שהוא מנת הדגל של המטבח הרומאי-יהודי המסורתי. לאחר ארוחה דשנה, עשינו טיול רגלי ולא וויתרנו על אתרי התיירות המפורסמים: הקולוסיאום, מזרקת טרווי ופיאצה נבונה, ואף עברנו ליד קשת טיטוס והתבוננו במנורת המקדש שמופיעה שם.