הפלגת נופש היא טיול מיוחד בחו"ל. בטיול רגיל אנחנו מבקרים במקומות שונים, ומחליפים את בתי המלון שבהם אנו לנים ואת המסעדות שבהן אנו אוכלים. בחופשת קרוז האוניה היא למעשה "מלון צף" שהולך בעקבותנו לכל עיר נמל בטיול, בלי הצורך לארוז ולפרוק מזוודות בכל יום. כמעט מידי בוקר עוגנת אוניית בנמל אחר, ונשארת בנמל עד הערב או אחר הצהריים, ומפליגה במשך הלילה ליעד הבא. אבל כמו שבטיול רגיל לחו"ל המלון אינו היעד הראשי, כך גם בקרוזים. לכן בכל נמל שבו עוגנת האוניה יזמינו אותנו לנצל את הזמן ל"סיורי חוף".

טיולי חוף ראויים לתשומת לב מיוחדת. מי שיוצאים לקרוז בקבוצה מאורגנת נהנים מכך שאחרים מטפלים עבורם בסוגית סיורי החוף. אבל אני מכיר אנשים ששיוצאים לקרוז באופן פרטי (FIT) וההכנה שלהם לחופשת קרוז מסתכמת במציאת האוניה ומועד ההפלגה, ומצפים שהכל יסתדר מעצמו במהלך השייט, לרבות סיורי החוף.

טעות גדולה!

עלינו לתכנן את סיורי החוף שלנו כמו שאנחנו מתכננים טיול רגיל בחו"ל. לחקור על כל עיר שבה תעגון האוניה שלנו, ולהכין "שיעורי בית" על אתרי "חייבים לראות" שנמצאים בה. חז"לנו קבעו ש"אין חכם כבעל… נסיעות", ובכתבה זו נלמד איך מתכוננים בעלי הניסון לבילויים מחוץ לאוניה בחופשת קרוזים.

בכל נמל שבו תעגון האוניה יש מבחר של סיורים בעיר ובאתרי התיירות שבה. יש גם סיורים שמתאימים במיוחד לילדים שבמסלולם גם גני חיות ופארקי שעשועים וכדומה. בנוסף, יש גם סיורי חוף עם תחומי התענינות כמו מוזיאונים לאומנות, או אתרים ארכיאולוגיים, או שווקים ואתרי קניות. יש גם סיורים עם

פעילות אתגרית מיוחדת כמו טיפוס הרים או מסלול רכיבה באופניים וכדומה. למשל, בנמלי האיים הקריביים יש סיורי חוף עם צלילה בריף אלמוגים, ובהאוויי ובים הבלטי אפשר לצאת לסיור ימי קצר לראות לוייתנים. יש גם סיורים מיוחדים לחובבי צילומים, שבהם מתעכבים זמן רב יותר בכל מקום. כל אחד ימצא טיול שמתאים לו.

ברוב סיורי החוף ההדרכה היא באנגלית. מנהלת השיווק של חברת  MSC, תרזה גרנות, מציינת בגאווה שMSC  היא היחידה כיום שמציעה סיורי חוף בשפה העברית. הסיורים בעברית נמצאים כיום בהרצה, ויחלו לפעול בחודש יוני. שירות כזה לא ניתן בחברות שייט אחרות, זולת מי שמפליגים בקבוצות מאורגנות, כמו בקבוצות של 'גולדן טורס' ושל 'בשביל הזהב' ואחרים.

אחרי שאנחנו מחליטים איזה סוג של סיור חוף מעניין אותנו ובאיזה יום, בשלב הבא עלינו לחפש את הדילים הטובים לאותו סוג סיור שבחרנו. איך והיכן אפשר למצא פרטים על סיורי חוף, ואיך מזמינים את הסיור הספציפי שבחרנו?

חברות השייט

סיורי חוף אינם כלולים במחיר ההפלגה. עלינו לקנות לבד את הסיורים שמתאימים לנו. חברות הספנות וסוכני הנסיעות ממליצים להזמין טיולי חוף כבר כאשר עושים הזמנה להפלגה. זאת מחשש ש"אולי לא יהיה מקום באוטובוס". אם לא נקנה אצלן סיורי חוף בעת הזמנת הקרוז, בחודש שלפני ההפלגה הם יציפו את המייל שלנו מידי יום בהצעות לסיורי החוף שלהם. בנוסף, בעליה לאוניה ביום ההפלגה הראשון נקבל דף (או חוברת) עם פרטים על כל הסיורים, ואיך להירשם אליהם.

לפי ניסיוני, רוב הנוסעים על האוניה רוכשים את סיורי החוף היקרים שלה, ובמיוחד כשמדובר במי שמפליגים לראשונה. אני ממליץ לא לרכוש מראש סיורי חוף, ולשמור את האופציות פתוחות. בד"כ נוכל להזמין על האוניה טיול חוף אף ברגע האחרון לפני שהאוטובוס שלהם יצא לטיול. מצד שני, לסיורים הפופולריים ביותר לעתים נגמרת ההרשמה לפני היציאה להפלגה. לכן במהלך ההכנות עלינו לבדוק כל סיור לגופו.

אורך טיולי החוף משתנה לפי זמני העגינה ולפי פקקי התנועה בעיר הנמל. יש סיורי חוף של שעתיים שלוש, ויש של יום שלם. יש גם סיורי חוף של ימים אחדים, כמו בסנט פטרבורג. המחיר הממוצע של סיור חוף ליום שלם הוא כ150-200 דולר לאדם, ולסיור של חצי יום הממוצע הוא 60$. סיורים שכוללים אטרקציות וכניסה למוזיאונים עולים יותר, והאתגריים ביניהם יכולים לעלות אף 500$. יש סיורים שכוללים טיסה במסוק או בכדור פורח, ומחיריהם מאמירים ליותר מאלף דולר.

בשבוע הפלגה יש 5-6 עגינות בנמלים עם סיורי חוף. לפיכך סיורי החוף של חברות השייט יכולים לייקר את החופשה שלנו בכאלף דולר לאדם. גם בזה חברת MSC מציעה שירות יוצא דופן שנקרא "אקספלורר", שמאפשר לקנות שלושה סיורים במחיר מוזל.

למעשה, הדו"חות הכספיים של חברות השייט מראים כי בדרך כלל ההכנסות שלהם מסיורי החוף זה מקור ההכנסה השני בגודלו. ההכנסות מהקזינו הן הגדולות ביותר. ההכנסות ממכירת כרטיסי הפלגה נמצאות במקרים רבים רק במקום השלישי, אחרי ההכנסות ממכירת סיורי חוף.

הסיורים של האוניות נחשבים הטובים ביותר, וגם… היקרים ביותר. חברות השייט בודקות היטב את איכות המדריכים ואת המסלולים. לרוכשי סיורי החוף בחברות השייט יש עוד יתרון בכך שהם נמצאים על היבשה זמן ארוך יותר מהנוסעים האחרים. כשאוניה עוגנת בנמל, 3,000 או 4,000 מנוסעיה רוצים לרדת לרציף בבת אחת. הירידה מהאוניה חייבת להיות מאורגנת, וחברות השייט מסדרות את הירידה כך שהזוכים לרדת ראשונים הם מי שיוצאים לסיורים שנרכשו מחברת השייט.

אחת משיטות השיווק של האוניות היא באמצעות הפחדה. חברות השייט מאיימות שהאוניה לא תחכה ברציף למי שיאחרו להמשך ההפלגה, אלא אם כן הם רכשו מהחברה את הסיור. רק לגביהם חשה חברת השייט אחריות, והאוניה תמתין לשובם. אבל מי שמאחר להפלגה, יסתבך בהוצאות על מלון בקרבת הנמל, וטיסה או נסיעה ברכבת לילה אל נמל היעד הבא במסלול הקרוז, וגם שם כנראה יפסיד את הסיורים. לזה יש לצרף את עוגמת הנפש הרבה.

אני מציע לא להיבהל מהאיומים האלה. אורי שנבל, מנכ"ל "סנורמה", שמייצג בישראל כחצי תריסר חברות שייט שמסיעות יותר מ15 מיליון נוסעים בשנה בקרוזים, אומר לנו שאיחור להפלגת המשך קורה אצלם בערך פעם אחת בלבד במשך שנתיים.

יש חברות ספנות שרכשו אי קטן בים הקריבי, ואוניותיהן מגיעות לעגון שם. ראוי לדעת שהאיים האלה הינם מלכודת לתיירים. באיים יש מסעדה וקיוסקים שמוכרים לנו גלידות ובקבוקי שתיה במחירים אסטרונומיים. גם לביגוד ולכובעי שמש יש תוי מחיר מטורפים. הם מנצלים את המונופול שלהם באי. לפיכך לפני שאני יורד לאי כזה, אני מצטייד בשתיה ואוכל וציוד שאיתי באוניה.

אוניה של MSC עוגנת באי פרטי של החברה

יש חברות שייט שעושות קנוניה עם בתי עסק מקומיים לחלוב אותנו. כאשר אוניה עוגנת במקום כזה, המחירים של כל המוצרים עולים בתלילות, וחברת השייט מקבלת אח"כ קומיסיון מבעלי העסקים. מכרה שלי, מרים רמות, הגיעה בהפלגה לפיורד בנורבגיה, אבל לא רצתה לרכוש באוניה כרטיס יקר לרכבל למעלה ההר. ירדה מהאוניה, ניגשה לקופה בתחנה התחתית של הרכבל, ואמרו לה: "אין כרטיסים. הכל מלא". היא לא פראיירית. הלכה הצידה ונכנסה באייפון לאפליקציה של חברת הרכבל, ורכשה שם כרטיס נסיעה ברבע מהמחיר שהציעו לה באוניה.

אתרי אינטרנט לסיורי חוף

יש גם חברות תיירות בינלאומיות אמינות שמתמחות רק בסיורי חוף לנוסעי קרוזים. יש להן מבחר של סיורים מקומיים בכל נמל בעולם שאליו מגיעות אוניות נופש. נמצא אותן בגוגל כשנקיש את מילות החיפוש ."shore excursion" רובן החברות רציניות ומבוססות עם מדריכים מעולים ואוטובוסים חדישים. הסיורים שלהם זולים יותר מאלה של חברות השייט. בד"כ פערי המחיר מגיעים למחצית המחיר של האוניות.

כדאי לעשות סקר שוק להשוואה ביניהן. לחברת viator  חברת בת  שלTripAdviser  יש שירות אינטרנטי שבו פרטים על סיורי חוף בכל מקום, ואפשר גם להזמין דרכם. שירות נוסף נקרא  shoreexcursionsgroup והוא כולל 3,000 מסלולי סיורי חופים. נמלא פרטים של שם האוניה ותאריך ההפלגה הראשונה, והאתר יציע לנו מבחר אפשרויות לטיולי חוף פחות יקרים מאלה של האוניה, אבל לא פחות טובים.

מסלולי הסיורים שלהם דומים מאוד לאלה של חברות השייט. לפעמים אלו אותם סיורים בדיוק. גם חברות השייט משתמשות בשירותיהן ורוכשות אצלן סיורים עבור הנוסעים, ומוכרות לנו אותם במחיר כפול. ידידי המידען התיירותי בתחום הקרוזים, יאיר בר זוהר, מספר שפעם קנה באופן עצמאי כרטיס לטיול חוף, ומצא עצמו עולה על האוטובוס של הטיול שמכרה האוניה. התברר לו בדיעבד שבאופן מקרי הוא קנה כרטיס מאותה חברה שממנה הזמינה גם חברת השייט. אבל הוא שילם על אותו טיול פחות מחצי המחיר ששילמו הנוסעים האחרים באותו אוטובוס.

חברות שירותי הקרקע מנטרלות את החששות מפני איחור להמשך ההפלגה, שמפניהן נוהגות חברות השייט להזהיר. בחברות סיורי החוף מכירים היטב את זמני ההפלגה של כל אוניה, ומדריכיהם המנוסים יודעים לארגן את הטיול באופן שהנוסעים יגיעו בחזרה במועד, ולא יאחרו להפלגת ההמשך. רובן מתחייבות לא לאחר. באחד מהאתרים של חברות כאלה ראיתי התחייבות שלהם שאם נאחר להפלגה, הם יממנו עבורנו מלון מפואר בעיר לאותו לילה, וטיסה אל הנמל שבו תעגון האוניה למחרת. ועם זאת הם מוסיפים בהדגשה גדולה: "מעולם לא נאלצנו לממש התחייבות זו, כי תמיד אנחנו מגיעים בזמן".

כנראה שהאיום "לא נחכה לכם!" הוא מיתוס שהמציאו חברות השייט כדי לקדם מכירות סיורי חוף.

מדריכי תיירות עצמאיים מקומיים

בכל עיר תיירות בעולם עובדים גם מדריכי תיירים מוסמכים, וביניהם גם סטודנטים מישראל חסרי הסמכה רשמית אך בעלי ידע נרחב. מחיריהם נמוכים יחסית לתעריפי חברות השייט, והם יודעים "לתפור" טיול לפי טעמם האישי של הנוסעים ותחומי התענינותם. לחלק ממשרדי הנסיעות בישראל שמתמחים בקרוזים, יש קשרים אישיים עם כמה מהמדריכים העצמאיים הללו. זכיתי להתארח בהרצאות אחדות ב"קורס קרוזים" של התאחדות סוכני הנסיעות, ובהפסקות בין ההרצאות ראיתי את הסוכנים משתפים זה את זה בשמות וטלפונים של מדריכים כאלה בערי נמל באירופה.

הבנתי מדבריהם שהם לא מציעים את הסיורים העצמאיים האלה לכל לקוח, כי על מכירת סיורי החוף היקרים של חברות השייט הסוכנים מקבלים עמלה נאה, אבל על הסיורים עם ישראלי הם לא מקבלים כלום או מעט מאוד. לכן ה"צ'ופרים" האלה מוצעים רק ללקוחות מועדפים, ולנוסעים שמזמינים חופשת נופש פעם שניה ויותר. זאת בגלל שבעלי הניסיון בהפלגות אולי יגלו בעצמם את האפשרויות האלה ברדתם מהאוניה.

לפיכך, כאשר אנחנו בשלב ההזמנה של קרוז, כדאי לבקש מהסוכן גם אפשרויות לסיורי חוף עצמאיים. יתכן שיש לו כאלה, אך הוא אינו מציע אותם לכל אחד. ואם אין לו, אולי הוא אינו מומחה לקרוזים.

חאפרים על הרציף

כאשר האוניה תעגון בבוקר בנמל כלשהו לאורך המסלול ונרד לרציף, יבואו לקראתנו אנשים שיציעו לנו סיורי חוף. חלקם יתעלקו עלינו וימשכו לנו בשרוול, וחלקם יעמדו ליד שלט או יחלקו פלאיירים. רובם מייצגים מדריכי תיירים מקומיים שמתמחים באתרים בסביבה הזו, חלקם מייצגים חברות סיורי חוף בינלאומיות מהסוג שתואר לעיל, ומקצתם… חאפרים. כולם ינסו לפתות אותנו לעלות על מיניבוסים או מוניות שבשער הנמל. כולם מכירים היטב את זמני ההפלגות של כל אוניה בכל יום.

המחירים שלהם זולים יותר מהמחירים שמציעים באוניות וגם של חברות התיירות באינטרנט. לפעמים נוכל לקבל אצלם סיור של חברת התיירות, במחיר זול יותר אפילו מאשר היא מציעה באתר האינטרנט שלה. ההגונים שביניהם יגידו לנו מראש על חלק מהסיורים שלהם שעלולים לא להגיע חזרה במועד. לאנשים אלה אני מאמין יותר כאשר הם מציעים לי סיור שלגביו הם מבטיחים חזרה בזמן.

היחס למוכרים האלה שעל הרציף צריך להיות "כבדהו וחשדהו". ככל שהמחיר גבוה יותר, אז "כבדהו". אבל "חשדהו" ככל שהמחיר נמוך יותר. מחפשי המציאות שבינינו צריכים לדעת שאחדים מהרוכלים האלה אינם באמת מדריכי תיירים אלא הם רוצים להסיע אותנו למסעדה של האח שלהם, או לחנויות מזכרות שמשלמות להם קומיסיון נאה. בדרך אל המטרה שלהם, "המדריכים" האלה יחלפו על פני מספר אתרים תיירות בעיר, ויראו לנו אותם מבעד חלון המיניבוס, מבלי לאפשר לנו לרדת אפילו.

בניגוד לסיורי חוף של האוניות, אצל החאפרים המחירים אינם כוללים ארוחת צהריים ודמי כניסה למוזיאונים ולאתרים שאליהם יקחו אותנו. בחלק מהסיורים "הזולים" שלהם זה עלול להיגמר במחיר גבוה יותר מעלות סיור של האוניה.

למפליגים בפעם הראשונה אני מציע, למרות זאת, לשים לב ל"חאפרים" למיניהם שעל הרציף, אף אם רכשנו כבר סיור חוף מהאוניה או מאתר באינטרנט. זאת כדי שבהפלגות הבאות שלנו יהיה לנו מושג כלשהו גם בהיבט הזה של סיורי חוף.

אוטובוס תיירים

במרכז כל עיר תיירות יש מרכז מידע לתיירים שממנו יוצאים אוטובוסים לתיירים City Sightseeing  עם הסברים מוקלטים על תחנות במסלול סיור של כשעתיים שלוש. גם בתל אביב ובירושלים יש אוטובוסים אדומים כאלה "קו 100", עם גג פתוח בקומה השניה, ועם אוזניות להסברים בשפות שונות. באגד קוראים להם "אוטובוס חווייתי".

בחו"ל יש נמלים שאוטובוסים כאלה חונים עבורנו מחוץ לשער הנמל. בנמלים שאין, אני מעדיף לקחת אוטובוס או מונית מהנמל למרכז העיר, ושם לעלות על אוטובוס אדום. המחיר הוא כ20 יורו בלבד לנוסע. מדובר בכרטיס יומי, ואפשר לרדת בכל תחנה לטיול רגלי, ואח"כ לעלות על האוטובוס הבא באותו קו. אפשר לעשות את הסיבוב הזה גם פעמיים או שלוש באותו יום. כך אני מכיר לראשונה ערים חדשות. מומלץ!

אם אנחנו בוחרים בשיטה זו, חשוב לתזמן באמצעות אפליקציית 'וייז' את זמני הנסיעה באופן שנחזור לאוניה בזמן, ולא נאחר להפלגה ליעד הבא.

סיור חוף בשיטת "עשה זאת בעצמך"

כאמור לעיל, הפלגת נופש היא כמו כל טיול בחו"ל, כשההבדל העיקרי הוא בכך ש"המלון" מגיע איתנו לכל יעד במסלול הטיול. לפיכך ראוי לתכנן את החופשה כמו שאנחנו מתכננים כל טיול רגיל בחו"ל, בלי קשר לחברת השייט.

כחודשיים לפני ההפלגה עלינו להתחיל לחפש באינטרנט יעדי תיירות בקרבת כל נמל שבו תעגון האוניה. יש אתרי אינטרנט רבים שבהם נמצא כתבות עם תיאורים, חוות דעת וביקורות על אתרי תיירות. האתרים הישראלים המועדפים עלי אישית הם "למטייל" ו"מסע אחר".  שם נראה פרטים על כל המקומות המעניינים בכל עיר, עם דגש על מקומות עם מורשת יהודית כמו בתי כנסת, מוזיאונים יהודיים וכדומה. באתרים האלה אפשר למצוא גם כתובות של מסעדות כשרות, שבסיורי החוף לסוגיהם אין מתיחסים לנושא הכשרות. סיורי חוף עצמאיים כאלה מתאימים גם למשפחות דתיות, שיכולות לשתף את הילדים בתכנון הטיולים על היבשה, ולהפוך את החויה המשפחתית לאיכותית יותר.

כשאנחנו יוצאים לסיור פרטי שתכננו בעצמנו, עדיף להתחיל את הסיור ביעד המרוחק ביותר מהנמל, ולהמשיך אותו ליעדים פחות רחוקים, שיקרבו אותנו אל הנמל. כך אם יהיו שינויים בתוכניות שלנו והזמן ייגמר לפני האתרים, נהיה במרחק סביר יותר מהאוניה ונוכל לחזור אליה בזמן ובפחות לחץ.

יש להקדיש תשומת לב מיוחד להגיע בזמן בחזרה אל האוניה. לפיכך עדיף לחזור לנמל בתחבורה ציבורית, רצוי ברכבת שאינה מושפעת מפקקי תנועה. אוטובוס ציבורי עדיף על מונית. בערי נמל גם חלק מנהגי המוניות יודעים את זמני ההפלגה של כל אוניה. ידועה תופעה פסולה של נהגי מוניות שסוחטים את התיירים הפראיירים הלחוצים להגיע בזמן. נהג המונית שניקח מהעיר אל הנמל עלול לקחת אותנו לסיבוב מיותר בעיר, ולהיכנס בכוונה לפקק תנועה בסיום יום עבודה. אנחנו ניכנס ללחץ, ואז הוא "בטובו" יציע לנו קיצור דרך שיאפשר להגיע לנמל בזמן, "אבל זה כרוך בתוספת תשלום קטנה". הנימוק הוא "כביש אגרה" או "סיכון בקבלת דו"ח על מהירות מופרזת". התוספת "הקטנה" היא שוד לאור היום.

מדו"חות של חברות השייט מתברר שרוב הנוסעים המעטים שפספסו את העליה לאוניה היו קורבנות של נהגי מוניות כאלה. הנהגים יודעים שהנוסעים האלה לא יחזרו לעיר ולא יוכלו להתלונן עליהם במשטרה או ברשויות התחבורה. רק מעטים מהנוסעים איחרו להפלגה מטעמי בריאות או תאונות או תיכנון לקוי של הסיור הפרטי שלהם. אז "ונשמרתם מאוד לנפשותיכם".

אפשר ליהנות מ"טיולי חוף" גם בלי להצטרף לסיורים. יש ערי נמל שבהן נעים לשוטט רגלית בסביבת הנמל, ולתפוש שולחן ושלווה באחת הטברנות או מסעדות הדגים או בבתי קפה.

טיפים נוספים

הנה עוד כמה טיפים שיכולים למקסם את ההנאה שלנו מהסיורים בחופים, ולהסיר מכשולים מדרכנו:

• חברות שירותי הקרקע וגם אנשי המכירות שעל הרציף מעניקים הנחות גדולות לקבוצת של יותר מעשרה אנשים. לכן אם אנחנו יוצאים יחד עם משפחות אחדות ממקום העבודה או מבית הכנסת, כדאי לנו לארגן יחד גם את סיורי החוף. החיסכון משמעותי מאוד.
• כשאנחנו יורדים מהאוניה, עלינו לזכור לקחת דרכון (או תעודה מזהה אחרת) וכרטיס אשראי. שמעתי על אנשים שהסתבכו בגלל העדר אחד מהם בשעת הצורך.
• עלינו לבדוק מראש את המרחק של הנמל מהעיר, ואת זמני הנסיעה לאתריה בתחבורה הציבורית. למשל, כאשר בחברות השייט כותבים על עגינה ב"רומא", הם מתכוונים לנמל צ'יויטאוקיה שנמצא במרחק שעה וחצי נסיעה ברכב או ברכבת ממרכז רומא. נמל ליבורנו נמצא במרחק חצי שעה ברכבת מהעיר פלורנס. זה עלול לגרום לנו לאחר להפלגה. לעומת זאת, הנמלים של נפולי, מונקו וברצלונה צמודים לעיר כמו נמל חיפה, ולכן אפשר לצאת לטיול רגלי בעיר בלי דאגה וחשש. דוקא בוונציה עיר התעלות נמצא רציף העגינה של אוניות הקרוזים במרחק של כחצי שעה בטקסי ימי למרכז העיר.
• כדאי לברר מראש אצל צוות האוניה מהו מקום העגינה המדויק של האוניה שלנו בתוך כל נמל. בנמלים גדולים יש הרבה רציפים, ואחדים מהם מרוחקים מאוד משער הנמל. לפעמים אף כחצי שעה הליכה. כאשר נתכנן את הסיור העצמאי שלנו, עלינו להתחשב גם במשך הזמן להגיע אל האוניה, ולא רק בזמן ההגעה לנמל.
• בירידה מהאוניה נרשום את זמן ההפלגה באותו ערב. זה יכול להשתנות מיום ליום ומנמל לנמל. ראיתי נוסעים שלא זוכרים אם ההפלגה בשעה 5 או 6 לפנות ערב, ולכן לא מנצלים נכון את הזמן, או אף מאחרים להפלגה.
• כדאי לרשום לעצמנו גם את שם האוניה ולסמן לנו את מיקומה. יש נמלים שכאשר נחזור אליהם בסוף הסיור נגלה 6 אוניות שייט גדולות עוגנות זו לצד זו ברציפים, וזה עלול לבלבל אותנו.
• כאשר אנחנו יורדים מהאוניה לטיול חוף פרטי, עלינו לכוון את השעון לפי שעון האוניה. יש קרוזים שבהם האוניה חוצה אזורי זמן. זה קורה בעיקר בקרוזים לים הבלטי ולקוטב הצפוני. שעון האוניה לא תמיד מתאפס לפי השעון המקומי, וייתכן הפרש של שעה ביניהם. יש להקפיד על זה. כאשר האוניה אמורה להרים עוגן ולהפליג בשעה 6 לפנות ערב, יתכן שהשעה המקומית היא רק 5 אחה"צ. אם נחזור לאוניה בשעה רבע לשש לפי הזמן המקומי, כבר לא נמצא אותה על הרציף.
• בסיורי חוף אתגריים וספורטיביים אל תאמינו לדרגת הקושי שמציגים בחוברת של האוניה. לפעמים הם כותבים דרגת קושי נמוכה יותר, כדי לגרום ליותר נוסעים לקנות את הסיור הזה, וגם מטעמי ביטוח. ידיד שלי שהוא חובב הליכה ספורטיבית נרשם באוניה למסלול הליכה ו"טיפוס לא תלול" על מורדות הר טאקשנוק בהפלגה לאלסקה. אבל אפילו המקצוען המנוסה הזה "שפך לאגר" במעלה המסלול להר התלול, ולא הצליח לסיים אותו. לפיכך אני ממליץ לבדוק גם באינטרנט כל יעד של סיור חוף ספורטיבי אתגרי.
• שמעתי על נוסעים שפספסו הפלגה ונגרמה להם עוגמת נפש כה קשה, שהחליטו לוותר על המשך החופשה, והעדיפו לטוס מיד חזרה ארצה. אם גם אנחנו שוקלים לקטוע את חופשת השייט במקרה דומה, עלינו לדעת שלא נקבל שום החזר כספי על יתרת ימי השייט. צוות האוניה יארזו את המזוודות שלנו שנשארו בחדר, ובסוף השייט ישלחו אותן בדואר או בFedEx לבית שלנו בישראל. השירות המיוחד הזה יקר מאוד. בד"כ יקר יותר מטיסה אל נמל העגינה הבא של האוניה.
• כאשר אני עושה שיעורי בית להתכונן לחופשת קרוז, אני בודק את האתרים האלה:

מתחיל בבחינת ההצעות שבדף הפייסבוק " מידע והמחירים הסודיים של הקרוזים" של יאיר בר זוהר, שבו יש מבחר של הצעות זולות. שכתובתו https://www.facebook.com/groups/cruisefair/

אח"כ אני ממשיך באתרים אלה:

triptelligent.com

shoretrips.com

cruisingexcursions.com

ולאחר שאני מגיע להחלטה לא סופית, אני בודק אותה באתר www.cruisecritic.com

גילוי נאות: אינני מקבל מאומה מאף אחד מהאתרים ומהחברות שפרסמתי בכתבה זו.

 

הצילומים באדיבות: סנורמה, RCI,  MSC,  NCL

תודות לטלי נוי ולתרזה גרנות מהנהלת MSC , וליאיר בר זוהר, על ההדרכה והסיוע בתחקיר לכתבה זו.