ממשלת אוקראינה הודיעה שאתר ההנצחה בבאבי יאר נפגע בהפגזות הרוסים על פאתי עיר הבירה קייב. אח"כ התברר שנפגעה רק האנטנה של מגדל הטלויזיה, במרחק 200 מטר מהאתר.

באבי יאר הוא קבר אחים של 33,000 מיהודי קייב שנרצחו במשך יומיים ע"י הנאצים הגרמנים ועוזריהם האוקראינים. בשנה שעברה נחנכה במקום אנדרטה גדולה, ובקרבתה ניצבות אנדרטאות קטנות וישנות יותר לזכר קורבנות השואה. באבי יאר היא מוקד משיכה למטיילים ישראלים.

שיטת הפלישה הרוסית לאוקראינה היא לרכך את היעד בהפגזות ארטילריה, לקראת כניסת הדיביזיות הצבאיות. הירי אינו ממוקד, אלא פוגע בשטחים רחבים ובנייני מגורים. בין המקומות המופגזים ישנן גם אטרקציות תיירותיות ואתרי מורשת יהודית, שהמשך הפלישה מעמידם בסכנה.

מה שמתרחש כעת באוקראינה נוגע גם לנו, כי אין בעולם עוד מדינה שלפני השואה השפיעה כה רבות על התרבות היהודית ועל הציונות. התקשורת מרבה לעסוק באנטישמיות של האוקראינים ובפוגרומים, אבל מצד שני כמעט בכל מקום באוקראינה אנו נתקלים בסיפור יהודי. ברחבי אוקראינה ישנם כמאה קברי צדיקים ואתרי מורשת יהודית, כשליש מהם שוכנים במחוזות שכבשו הרוסים בשבועיים האחרונים, או שעדיין מתנהלים בהם קרבות במועד כתיבת שורות אלה.

אוקראינה שוכנת באזור שנקרא פעם "גליציה", וכולל גם את פולין. לאורך ההיסטוריה חיו בגליציה מיליוני יהודים, ובאזור הזה התפתחו התרבות היהודית ועולם הישיבות והתורה. ערבות אוקראינה היו ערש החסידות. הבעל שם טוב והמגיד ממזריץ' ותלמידיהם עברו שם מכפר לכפר, חיזקו יהודים ובנו בתי מדרש ומוסדות לקהילות יהודיות בזמנם. באוקראינה נוסדו חלק מהחסידויות הגדולות ביותר בישראל, כמו ויז'ניץ ובעלז ואחרות.

על משקוף של אחד הבתים באודסה כתוב באוקראינית ובעברית: "ישראל המודרנית נולדה כאן". בבנין זה פעלו משרדי "הועד האודיסאי" שגייס כספים למען חלוצי העליה הראשונה, לפני הקמת קק"ל. למעשה, הציונות המעשית נולדה באוקראינה. הרב שמואל מוהליבר, מאבות הציונות הדתית, הקים שם את תנועות המזרח"י וחובבי ציון ששלחה את החלוצים הראשונים לארץ ישראל, עוד לפני שהרצל הקים את התנועה הציונית.

באוקראינה נולדו רבים ממנהיגי ישראל' כמו זאב ז'בוטינסקי, הנשיא יצחק בן צבי, וראשי הממשלה משה שרת, לוי אשכול, וגולדה מאיר, ויבדלו לחיים יולי אדלשטיין וזאב אלקין. שם חיו גדולי היוצרים כמו הסופרים שי עגנון, אחד העם, אהרון אפלפלד, והמשוררים אצ"ג, ביאליק, טשרניחובסקי, נתן יונתן, יעקב אורלנד, ואחרים. ליד בתיהם ביקרנו בטיולים מאורגנים, הקראתי ציטוט מכתביהם, או שרתי עם הקבוצה את שיריהם.

שלט בחזית בית טשרניחובקי. צילום דורית רפל

לצערנו, חלק מאתרי התיירות שלנו נמצאים כיום בסכנת הרס מהפצצות, ולא ברור אם נוכל לחזור לטייל שם. הנה אחדים מהם שנמצאים באזורי הקרבות:

דרום אוקראינה

הרוסים פלשו לאוקראינה גם מכיוון דרום, משטח חצי האי קרים. העיר הראשונה שנכבשה היתה חרסון, עירו של המלבי"ם. בתחילת המאה הקודמת נבנה שם בית כנסת מפואר, ששופץ בשנים האחרונות ע"י חב"ד. שם נכתב הספר "בית אברהם" ע"י המחבר הרב אברהם אבלי מקיוב, וזו גם עיר הולדתו של ראש הממשלה השני של ישראל, משה שרת.

חרסון- בית בכנסת המרכזי

אודסה מופצצת השבוע, ויש דיווחים על נזקים כבדים לבתי העיר. באודסה התקיימה קהילה יהודית מהחשובות בעולם. בתחילת המאה הקודמת חיו ופעלו שם יוצרים יהודים ופעילים ציונים רבים. ידידי יואל רפל חשף בפני 22 מבתיהם, שעליהם תלויים שלטי נחושת, ויש שם מסלול טיול רגלי בעקבות ההיסטוריה הספרותית והציונית של העיר. בעיר יצאו לאור עיתונים אחדים בעברית וביידיש, ביניהם כתב העת התורני "יגדיל תורה".

נמל אודסה נקרא גם "שער ציון", בזכות היותו תחנת היציאה לעליה לארץ ישראל. רבי נחמן מברסלב הפליג משם ליפו בשנת 1798. עליית תלמידי הגר"א לירושלים יצאה משם בשנת 1808, וגם תלמידי החתם סופר. העליה השלישית התחילה ב1919 בהפלגה של האוניה "רוסלן" מנמל אודסה, כשעל סיפונה 670 חלוצים. בהגיעם ליפו, גדל הישוב היהודי בא"י בבת אחת באחוז אחד. בהשוואה לימינו, הרי זה כמו ש80,000 עולים היו מגיעים ארצה ביום אחד. לפני הקמת המדינה הפליגו משם גם ספינות מעפילים. סיפורים אלה ואחרים מונצחים במוזיאון היהודי "מגדל שורשים" באודסה.

בדרום נמצאת גם דונייצק, שפוטין כבש בקלות בתחילת המלחמה, והכריז עליה רפובליקה עצמאית. שם נמצאת גם העיר מריופול, שכעת מתנהלים בה קרבות.

מרכז אוקראינה

בימים אלה מסתערים הרוסים על עיר הבירה קייב, שם קבורים המלבי"ם, רבי דוד סקוור, ובן רבינו תם. שם נולדה גם גולדה מאיר.

כשנוסעים דרומה מגיעים לעיירה אומן, שם הציון של רבי נחמן מברסלב, ומסביבו נבנתה קריה של ישראלים. בשבוע שעבר ננטשה הקריה הישראלית בגלל שאומן שוכנת על אם הדרך מקייב לאודסה, וכנראה הכוחות רוסיים יכתשו גם אותה לפני שיעברו דרכה. נהר הבוג הסמוך מוביל אותנו לעיירה ברסלב, שם ציון הקבר של רבי נתן, תלמידו החשוב של רבי נחמן.

ממזרח לקייב נמצאת העיירה האדיטש, בה קבור רבי שניאור זלמן מלאדי, מייסד חסידות חב"ד בעל התניא. מידי שנה מתקיימת הילולה גדולה ליד הציון שלו. לאחרונה נבנתה שם גם קריה גדולה עם בית כנסת ומלון מפוארים ליהודים שבאים לפקוד את הקבר.

מערבית לקייב שוכנת העיר ז'יטומיר. היא היתה תחנה חשובה מאוד בהפצת החסידות, ושם פעלו בתי מדרש להכשרת רבנים ודיינים. בז'יטומיר פעלו בתי דפוס עבריים שעזרו להנציח ולהפיץ את אור התורה. בעיר התגוררו רבי זאב וולף, מחבר ספר "אור המאיר" ומגדולי תלמידי המגיד ממזריטש, ורבי אהרן, מחבר הספר "תולדות אהרן" ותלמידו של רבי לוי יצחק מברדיצ'ב. בית הכנסת הישן שבו נהג להתפלל ביאליק בצעירותו, שרד את השואה, ומהווה מוקד תיירות.

בית הכנסת המשוחזר של הבעל שם טוב

באותו מחוז נמצאת גם העיר מז'יבוז, שם שוכן בית הכנסת המשופץ של מייסד תנועת החסידות, הבעל שם טוב. במז'יבוז נמצאים גם קברי נכדו, רבי ברוך ממז'יבוז, רבי אברהם יהושע העשיל מאפטא ה"אוהב ישראל", הרה"ק רבי זאב מקיציס ועוד. במז'יבוז מבקרים גם בקבר אחים של ילדים שנספו בשואה. באותו אזור שוכנת אניפולי, בה ציוני הקברים של רבי זושא מאניפולי ושל המגיד ממזריטש.

בעיר ברדיצ'ב נמצאת 'קרית קדושת לוי', סמוך לקבר רבי לוי יצחק מברדיצ'וב, "סניגורם של ישראל". מאמינים שגם בימינו הוא ממליץ טוב בשמיים למי שמתפלל ליד קברו להצלחה וברכה. אחד מרגעי השיא של טיולינו באוקראינה היה לשיר ליד קברו את תפילתו המפורסמת "גאט פון אברהם" (אלוקי אברהם), שחסידים נוהגים לשיר לפני הבדלה במוצ"ש. הקבוצה שרה חרישית את רוב התפילה, ואת המלים "רבונו של עולם" שרים בצעקה. חוויה מרטיטה. מי שאינם מכירים את המלים, מצטרפים בזמזום המנגינה. באותו בית קברות נמצא גם ציונו של רבי ליבר הגדול. בברדיצ'ב חיו הסופרים שלום עליכם ומנדלי מוכר ספרים, ובטיולנו שם פקדנו גם מקומות שמוזכרים בספריהם.

מערב אוקראינה

רוב אתרי התיירות באוקראינה נמצאים במערב המדינה. בתחילת המלחמה כבשו הרוסים את צ'רנוביץ, המקסימה בשימור בתיה היפים. בעולם היהודי מפורסמת העיר בזכות רבי מרדכי מצ'רנוביץ, שנקבר בעיירה אנטבקה, וגם בזכות הסופר אהרון אפלפלד יליד העיר. בסמוך שוכנת פסטוב, שם אנו מתפללים על ציונו של רבי אברהם המלאך. היה שם בית כנסת מפואר שנהרס ע"י האוקראינים והגרמנים, ובמקומו מונחת אנדרטת אבן שחורה גדולה, שם נהגנו להתפלל מנחה בטיולינו.

בעיר לבוב (באוקראינית: "לביב") התגוררו אחדים מגדולי ישראל, ושם ביקרנו בציון של רבי צבי הירש אשכנזי בעל "החכם צבי". בשנת 1686 פגע בביתו פגז תותח, ואשתו ובתו נהרגו בהתמוטטות הבית. (ההיסטוריה חוזרת?). בסמוך קבורים רבי דוד הלוי סגל בעל הט"ז (הטורי זהב), רבי יהושע פלק כץ בעל הסמ"ע, רבי יוסף שאול נתנזון מחבר סדרת ספרי השו"ת "שואל ומשיב", ואחרים.

מצפון ללבוב שוכנת עיירה קטנה בשם בעלזא, שהיא גדולה בהיבט היהודי. שם יסד האדמו"ר שלום רוקח, "השר שלום", את החסידות שהתפרסה בכל רחבי העולם. בבעלז אנו עולים לקברי מלכה אשת ר' שר שלום, והצדיקים רבי יששכר דב רוקח, רבי אלעזר רוקח, רבי זכריה מנדל ב"ר אריה ליב בעל "באר היטב" הראשון, ועוד. בעיירה רואים את שרידי בית הכנסת שבנה האדמור, שבהשראתו נבנה בימינו "המרכז העולמי" הענק והמפואר בקרית בעלז בירושלים.

ליד הגבול עם פולין נמצאת העיר ויז'ניץ, שם שופצו ציוני ה"צמח צדיק" וה"אמרי ברוך". תחנת חובה בטיולים שלנו, שם ערכנו "טיש" קטן והרמנו כוסית יי"ש לזכרם. במרחק קצר נמצאת סאדיגורה, בה קבורים הקדוש ישראל מרוז'ין ובניו.

סדיגורה

בקצה המערבי של אוקראינה שוכנת העיירה מונקאץ', בה הוקמה חסידות מפוארת על ידי רבי שלמה שפירא בשנת 1881. נכדתו התחתנה עם רב ממשפחת רבינוביץ, שצאצאיה מנהיגים בימינו את החסידות הגדולה עם חצרות בישראל, בארצות הברית, בקנדה, באירופה, ובאוסטרליה. במונקאץ' אנו עולים לקבריהם של האדמו"ר בעל ה"מנחת אליעזר", בעל "דרכי תשובה", ורבי יששכר בעריש מזידיצ'וב. (גילוי נאות: אני בן משפחה של חסידי מונקאץ').

בעיירה נדבורנה נמצאים ציוני קברי האדמו"רים, שהבולטים בהם היו רבי יששכר בער לייפר ובנו מרדכי. בנדבורנה פעל גם רבי צבי הירש, מתלמידי המגיד. קבריהם מהוים מוקד עליה לרגל של חסידיהם הרבים בישראל.

כאשר אנו עוסקים בהיסטוריה יהודית באוקראינה אל לנו לשכוח גם את הפוגרומים שעשו הגויים המקומיים באבותינו. פרעות ת"ח-ת"ט בהנהגת חמלניצקי צרובים לדראון עולם בהיסטוריה היהודית. ניצולי שואה מספרים ששכניהם האוקראינים היו אכזרים וגרועים יותר מהנאצים הגרמנים. יש לזה זיקה גם לפוליטיקה הישראלית בימינו. בגלל אותם אנטישמים אוקראינים אנו נוהגים לכנות כיום את ארגוני השמאל הקיצוניים (שוברים שתיקה, מצפן, שלום עכשיו, ודומיהם) בשם… "ועוזריהם".

ברשתות חברתיות בינלאומיות של ענף התיירות מתפרסמים לאחרונה פוסטים על פגיעה והרס של אתרי תיירות לא-יהודיים באוקראינה, ביניהם גם אתרים שבהם אני מבקר עם מטיילים ישראלים. דוגמאות: בקייב ניזוקה קתדרלת סנט סופיה היפהפיה, שנחשבת הבניין העתיק ביותר בעיר הבירה של אוקראינה. המקום הוכר כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו.

נפגע גם "בית גורודצקי", שהוא אחד מבנייני הארט נובו בקייב. אחד המבנים היפים ביותר באודסה הוא בנין התיאטרון האקדמי הלאומי לאופרה. באולם המפואר יש יותר מ-1,600 מושבים, ובחוץ פועלות מזרקות גדולות בחזית. גם הוא ניזוק בהפצצות, וגם "מדרגות טיומקין" המפורסמות. במרכז לבוב נמצאת כיכר רינוק, שבה רחובות מקסימים. תיירים ישראלים אוהבים לשוטט ולעשות קניות בכיכר רינוק, לצד מקומיים שנהנים מבראנץ' בשמש. הכיכר והמדרחוב ניזוקו במלחמה.

מה יישאר מהיופי הזה אחרי המלחמה? האם נוכל לחזור לטייל שם?…