בנסיעתא
דשמיא

ותוליכנו לשלום

תיירות ולייף סטייל לציבור הדתי

הכירו את 'ארון הפלא לשבת'

תוכן עניינים

יש רגעים קטנים במטבח היהודי שבהם אתה מבין שהגאונות האנושית לא הומצאה במעבדה של נאס"א, אלא ליד סיר חמין שמבעבע לאיטו. למשל, השבת. אותה שבת קודש שבה יש איסור בישול, אבל מצד שני אף אחד לא רוצה לאכול קציצה קרה שנראית כאילו יצאה ממקרר במוזיאון.

פעם, אוכל חם בשבתות היווה אתגר גדול. אבל כאן נכנסת לתמונה הפלטה לשבת. היא שומרת על חום האוכל בלי לעבור על איסור בישול בשבת. אותה לוחית מתכת חמה שבלעדיה חצי מהעולם היהודי היה מסתובב בשבת עם מרק קר ופרצוף עצוב.

הפלטה היא פתרון מבריק, אבל כמו כל פתרון מבריק היא גם קצת מוגבלת. משטח קטן, צפיפות של סירים שנראית לפעמים כמו פקק תנועה ברחוב רבי עקיבא בבני ברק, וסכנה תמידית שסיר אחד יעשה צלילה חופשית אל הרצפה.

ואז הגיע הפטנט החדש, שמרגיש כאילו מישהו הסתכל על הפלטה ואמר: "רגע, למה בעצם לעצור פה?"

הכירו את "ארון הפלא לשבת".

זה לא באמת ארון, וגם לא בדיוק פלא, אבל יש בו משהו מהשניים. מדובר במבנה שמקיף את הפלטה ויוצר מעליה חלל סגור עם מדף נוסף. במילים אחרות: כאילו עושים תמ"א 38 לפלטות לשבת. הפלטה שלכם מקבלת קירות חיצוניים וקומה שנייה. אם תרצו, זהו סוג של פנטהאוז לסירים.

פתאום יש מקום. לא עוד מגדלי סירים שמאיימים לקרוס ברגע שמישהו מזיז את המכסה של המרק. לא עוד קערות שמנסות להתאזן על קצה הפלטה כמו אקרובט בקרקס. המדף העליון מכפיל את שטח האחסון, והמטבח כולו נושם לרווחה.

מי שבילה מספיק שבתות במטבח יודע שהחום של הפלטה הוא יצור פרוע למדי. הוא מתפזר לכל עבר, מחמם את האוויר, את הקיר, אבל לא תמיד שומר על האוכל בדיוק כמו שהיינו רוצים. לכן רבים מאיתנו מכסים את הסירים במגבות, שמיכות או כיסויים שונים. פתרון יצירתי, ללא ספק, אבל גם כזה שמסתיים לא פעם בריח קל של בד שרוף. ואם זה לא נשרף, אז הוא סופג רוטב. הרבה רוטב. וכביסה, כפי שכל מי שניסה יודע, לא באמת מחזירה מגבת שספגה חמין לחיים חדשים.

'ארון הפלא' פותר את זה בדרך אלגנטית בהרבה. הדפנות התרמיות יוצרות חלל סגור ששומר על החום בפנים. האוכל נשאר חמים, האוויר במטבח לא מתחמם כמו סאונה, והסירים אינם זקוקים יותר לשמיכת צמר כאילו הם יוצאים לטיול באלפים.

אבל היתרון האמיתי והקולינרי הוא עניין הטמפרטורה. על הפלטה עצמה שוכנים המאכלים שצריכים חום אמיתי: מרקים, רטבים, סירי חמין שמבעבעים בשקט כמו סיפור עתיק. לעומת זאת, המדף העליון מקבל חום עדין יותר. אפשר גם להניח עליו את החלות לפני הקידוש, ואז להגישן לשולחן כאילו יצאו הרגע מהמאפיה.

וכאן מתרחש נס קטן. שניצל, למשל. כל מי שהניח שניצל ישירות על פלטה מכיר את התוצאה: אחרי שעה הוא נראה ומרגיש כמו קרש. פריך כבר לא יהיה, רך גם לא. משהו באמצע, אבל לא מהסוג המחמיא. לעומת זאת, על המדף העליון של ארון הפלא הוא נשאר חמים בלי להתייבש. החום עולה בעדינות, מחמם אבל לא מעניש. פתאום השניצל חוזר להיות אוכל ולא חומר בנייה.

ויש גם עניין הבטיחות. בבתי חולים מכירים היטב את הסיפור הזה: שבת מגיעה, ילד קטן סקרן מניח יד על הפלטה, ומישהו מוצא את עצמו במיון. ארון הפלא יוצר מחיצה שמונעת גישה ישירה לפלטה, וכך מקטין מאוד את הסיכון לכוויות.

ואם כבר מדברים על יעילות, מתברר שגם חשבון החשמל מרוויח מהסיפור. כאשר החום נשאר בתוך החלל הסגור, הוא לא מתבזבז בחימום המטבח כולו. התוצאה היא חימום יעיל יותר וזמן עבודה קצר יותר של הפלטה.

הרעיון עצמו נולד מתוך ניסיון אישי מאוד. שני היזמים, יוסי אסבן ואבירם אהרון מחברת א.י. שיווק, הכירו היטב את הקרבות הקטנים סביב הפלטה הביתית. הם חיפשו פתרון פשוט יותר. כזה שלא יצריך ברגים, התקנות מסובכות או תואר בהנדסה.

ואכן, ההרכבה פשוטה להפליא. ארון הפלא לשבת לא מיוצר באיקאה. בקופסה מגיעים שלושה חלקים: שלד מתכת מתקפל, מדף, וכיסוי תרמי. פותחים את השלד, מלבישים את הכיסוי בעזרת גומיות לפינות, מציבים מעל הפלטה, מכניסים את המדף למקומו, וזהו. בתוך פחות מדקה יש לנו מעין מיני-ארון חימום קטן. על האריזה יש ברקוד לסרטון הדרכה.

כך נראה ארון הפלא כשהוא פתוח וריק, לפני הקיפול:

וכך נראה ארון הפלא כשהוא סגור:

ובסוף השבת? הכל מתקפל וחוזר לארון המטבח, בלי להשתלט על חצי מהשיש כמו ברי המים הכשרים.

כרגע הוא מגיע בצבע בז' עם עיטורים חומים. מראה מכובד למדי, כזה שלא ייבהל גם ליד מטבח מעוצב. אפשר להניח שבעתיד יופיעו גם צבעים נוספים, כי אם יש דבר אחד שבטוח בעולם המטבח הישראלי, הוא שתמיד תהיה מישהי שתרצה להתאים את צבע הכיסוי של ארון הפלא לגווני השיש או לארונות המטבח שלה. (במקרה, על הארון שקבלתי לניסיון, ההדפסה יצאה הפוך. כנראה הפועלים הסינים אינם יודעים עברית, אבל הכיתוב ההפוך לא משפיע על תפקוד המוצר עצמו)

וכאשר מגיע הרגע הגדול של שבת בצהריים, הסירים נפתחים, האדים מתפזרים במטבח, והריח של חמין מתוק ומעט מעושן ממלא את הבית. באותו רגע מתברר שהמצאה קטנה אחת הצליחה במשימה הגדולה באמת: לשמור על הטעם של שבת. הפלטה לשבת קיבלה סוף סוף שדרוג קטן. ואם לשפוט לפי הריח שעולה מהמטבח, זה שדרוג לא רע בכלל. אפשר לומר עליו את הפסוק "טועמיה חיים זכו". במטבח יהודי בשבת, זה לפעמים מספיק לגמרי.

המוצר קיבל אישור הלכתי ממכון צומת ותעודת כשרות מהרב אופיר מלכה מארגון "הלכה למעשה".

המחיר המומלץ לצרכן - 399 שקלים.

אפשר להזמין בטלפון: 050-9213453   או באתר https://pele-platte.com/

דילוג לתוכן