כמו כל ישראלי שטייל בבודפשט וינה ובאזל, גם אני ראיתי ממרחק את ספינות הנוסעים המשייטות על נהרות הדנובה והריין. שנים רבות הסתקרנתי איך נראה טיול נופש על ספינה שכזו, וחיכיתי להזדמנות להתנסות בכך בעצמי.
ההזדמנות נפלה בחלקי בשבוע שעבר בפרשת "בהעלותך", שבה כתוב בתורה "שָׁטוּ הָעָם וְלָקְטוּ", ורש"י מסביר: "אין שייט אלא לשון טיול בלא עמל" (במדבר יא/ח). זכיתי להצטרף לקרוז כשר בהפלגה של חברת 'גולדן טורס' על נהר הדנובה בספינת פאר של 5 כוכבים, וגיליתי שההנאה והחוויות עולים על כל מה שדימיינתי.
בעבר טיילתי והדרכתי קבוצות כמעט בכל המקומות שאליהם הגענו גם בשייט זה. אך הנופים נראים אחרת במבט מהנהר החוּצָה אל החופים והיערות. חווית הטיול באוטובוס תיירים או במכונית שכורה, שונה מאוד מהחוויה של שייט נהרות. זה עולם אחר. חדש אפילו עבורי.
בשייט בנהר הכל עובר בנחת ובאיזי. הסיבובים אינם מורגשים על הספינה. אין צפיפות בדרך, אין עצירות פתע או פקקים כמו באוטובוס. אין צפירות מכוניות ואין רמזורים. השייט רגוע מאוד ועובר לאיטו בין נופים מרהיבים של עמק הווכאו, שמתגלים לעינינו מחלון החדר או מחלונות השטחים הציבוריים.
על גדות הדנובה אנו רואים נופים יפהפיים של יערות, שדות וכרמים, מורדות וצוקים. לחלקם אי אפשר להגיע בטיול באוטובוס או במכונית. במעלה ההרים אנו רואים גם טירות עתיקות, ובמורדות רואים כפרים ציוריים. פה ושם מבצבץ גג רעפים בין צמרות העצים על גדת הנהר. לפעמים רואים גם בתים ציוריים עם שיחי גרניום אדומים על אדני החלונות ומרפסות העץ. הנוף המקסים הזה משרה עלינו שלווה נעימה. שומעים את רחש הנהר והדממה, נושמים עמוק לריאות את האויר הצלול, ונהנים מהריחות והמַראות.
קירות הטרקלין הגדול שבו התפללנו וקירות חדר האוכל עשויים זכוכית שקופה. הירוק שמסביב משפיע לטובה גם על התיאבון, ובזמן התפילות כל עצמותינו תאמרנה "מה רבו מעשיך השם".
אני קם בבוקר מוקדם, מכין לעצמי ספל שוקו רותח, ועולה לסיפון העליון לצפות בזריחה. מסביבי רחש מים ודממה. המרפסת מוקפת מחיצת זכוכית שקופה להגנה מהרוחות. מעליה נושבת רוח חזקה, כך אני מבין מהדגלים המתנופפים מולי בעוז. מימין דגל סלובקיה, ומשמאל שני דגלים כחולים שעליהם כתוב גולדן טורס. מצד ימין מאחוריי זריחת החמה, ואני מתיישב בצל ליד אחד השולחנות.
נהניתי במיוחד להתפרקד על כסא נוח בסיפון השיזוף בקומה העליונה, לצפות בנופים, ולתת לרוח הקלה ללטף את פניי ולפזר את שערי. ההרגשה כמו בגן העדן.
נהר הדנובה שטוח כמעט לגמרי. גלים נמוכים מאוד, בלי קצף. הספינה חותכת אותם בלי רעש. במרחק לפנינו אני רואה נקודות לבנות על המים. כאשר הספינה מתקרבת מתברר שהם אווזים לבנים שמתעופפים מפני הספינה. בהמשך חולפים ליד אי קטן בנהר, ששטחו כמו מגרש כדורגל בינוני. צומחים עליו שיחים נמוכים. משם נשמעת המולת ציפורים. כשמתקרבים אני רואה שחפים שהתעוררו משנתם ומחפשים אוכל.
מידי כשעתיים הספינה עוברת מתחת לגשר שעליו נוסעות מכוניות. אז אנו מבינים למה הספינה כה נמוכה. ספינות הנהר נבנו באופן שיוכלו לעבור מתחת לגשרים. בספינה רק 4 קומות, לעומת 10-20 קומות באוניות קרוזים. הסיפון העליון בלי גג, ומתחתיו 3 קומות מגורים. החדרים בקומה הראשונה הם בגובה מפלס המים, ובחדריהם יש חלון עילי ממנו ניתן להשקיף החוצה. בשתי קומות המגורים הנוספות יש חדרים עם "מרפסת צרפתית" של ויטרינה מהרצפה עד התקרה, וכשנפתחת יכולה לשמש כמרפסת. בקומה המגורים השלישית יש גם סוויטות (שאזלו עם פתיחת ההרשמה). האזור הקדמי מוקדש לשטחים ציבוריים. בקומת הכניסה חדר האוכל, ומעליו טרקלין גדול שבו התפללנו ובו נערכו הופעות והרצאות.
בכל יום במהלך השייט עגנה הספינה בעיר או בכפר לאורך הדנובה, וירדנו ממנה לטייל ברחובות העתיקים, ולבקר בארמונות ובמבצרים. הולכים בעקבות מדריכים שמניפים דגלונים של גולדן טורס, כמו שקראנו בתורה בשבת על בני ישראל שהלכו במדבר בעקבות הדגלים של כל שבט. כל סיור יבשתי נמשך כ3-4 שעות, ואז חוזרים לספינה לאכול צהריים, ולפנות ערב יוצאים לטיול נוסף.
בפרשת בהעלותך כתוב "עַל פִּי ה' יִסְעוּ וְעַל פִּי ה' יַחֲנוּ" (ט/יח). בשייט הזה מתאים לומר "על פי נָתִי יסעו". נתי בלוך, מנהל הקרוז שלנו, תכנן מראש את המסלול וארגן את הלוגיסטיקה המסובכת. נדהמתי להיווכח איך הוא דואג לפרטים שחברות אחרות לא מתייחסות אליהם. למשל, בשבת בבוקר התפללנו בבית הכנסת בברטיסלבה, ונתי ארגן מראש הבאת הטליתות שלנו לבית הכנסת, כדי שלא נצטרך לטלטל בשבת.
גם במהלך הקרוז ראיתי אותו מתמודד ביעילות במשברים. ביום הראשון הוא טיפל בהטסה חזרה ארצה של נוסעת בבעיה רפואית. בהמשך, סייע בקניית מזוודה ובגדים לנוסעת שהמזוודה שלה נשארה בנתב"ג. ביום האחרון לשייט נודע שאל-על ביטלה את הטיסה שעליה היו אמורים לחזור ארצה כמחצית ממשתתפי השייט, ובתוך כשעתיים נתי ארגן עבורם טיסות חילופיות.
התבוננתי בו מרחוק ברגעי המשברים, כשהוא מטפל בכל בעיה בלי לחץ ועם חיוך. מנסיוני כמדריך טיולים אני יודע להעריך את פעולותיו, שלא ראיתי כמוהם בטיולים אחרים. בארוחת הערב נגשתי לברך אותו על הסמכותיות והשלווה, ושאלתי איך הוא עושה זאת. הוא השיב: "לא ישנתי יותר משעתיים בלילה".
המסלול עבר בשלוש מדינות, ולא נפרט אותו כאן. אבל כדאי לדעת שזה היה שייט כשר גם מבחינת היעדים. בטיולים שמו דגש על אתרי מורשת יהודית, במקומות שיש כאלה. למשל, השיא הרוחני בשייט היה בציון קברו של החתם סופר בברטיסלבה. לאחר שמיעת הסברים מפי המדריכה חיה סולומון, ערכנו שם טקס אשכבה מרגש מאוד. ישראל פרנס נשא תפילת "אל מלא רחמים", ואבריימי רוט שר ברגש את "מכניסי רחמים". אחר כך אחזנו ידיים ושרנו יחדיו "אני מאמין" ושירים אחרים. הלב החסיר פעימה. ראיתי לצידי אנשים מנגבים דמעה, ואני חושב שלא נשארה עין יבשה כשיצאנו ממתחם הקבר. מתברר שב'גולדן טורס' יודעים מה מעניין את הציבור שלנו.
במהלך השייט נערך על הסיפון טקס הכנסת ספר תורה, בליווי שירה וריקודים. בעל חברת 'גולדן טורס', יהושע וידהורן, כתב בשנת הקורונה ספר תורה קטן שמתאים לצרפו לקבוצות מאורגנות, והכניסו בשייט שלנו. בכך זכינו גם לקיים את הפסוק מפרשת השבוע "וַאֲרוֹן בְּרִית ה' נוֹסֵעַ לִפְנֵיהֶם" (י/לג).
בשייט נהרות נחשפים הנוסעים גם לאטרקציה מיוחדת- "לוֹק" (Lock). זהו תא-ציפה שחסום בשערים שיוצרים סכר של בריכה כשהספינה בתוכה, ומי הנהר עולים או יורדים בתוכה כמו במעין מעלית. חוויה מדהימה לשבת על הסיפון הקדמי ולראות את מפלס מים משתנה יחד עם הספינה. נזכרתי בפסוק "ה' מֶלֶך, ה' מָלָך, ה' עִם-לוֹק".
הגסטרונומיה זוכה לתשומת לב גדולה בהפלגות נופש על אוניות קרוזים גדולות ועל ספינות נהר. בפרשת השבוע קראנו שבני ישראל התלוננו "מי יאכילנו בשר". בשייט הזה לא היתה לנו בעיה כזו, כי מי שהאכילנו בשר היה שלום ברוט מיקיר, האחראי על התחום הקולינרי בגולדן טורס. הוא הזמין מזון בהכשר הרב רוטנברג, והעלה על הספינה גם שף ישראלי דתי, אבי סיגווי, שהכין מידי ערב את מנות הבשר. את שאר המאכלים הכינו השף של הספינה וציוותו, בהשגחה של שלום ואשתו. ארוחות בוקר וצהריים היו חלביות בבופה עם הגשה עצמית, וארוחות ערב אה-לה-קארט בהגשת מלצרים.
האוכל היה בשפע, עם מבחר גדול מאוד של סוגי מנות ותוספות וסלטים. כמו שכתוב על המן בפרשת בהעלותך: "וּבִשְּׁלוּ בַּפָּרוּר וְעָשׂוּ אוֹתוֹ עֻגוֹת וְהָיָה טַעְמוֹ כְּטַעַם לְשַׁד הַשָּׁמֶן" (יא/ח). המגוון הגדול גרם לרבים מהנוסעים לחזור אל המזנון כדי להעמיס על צלחותיהם מנות שלא טעמו לפני כן. בערב האחרון הציעו בשרים מסוגים שונים- צלעות, סטייק, פרגיות, כבד אווז, כרעי עוף, חזה עוף, קבב, ועוד. מי יכול לאכול כל כך הרבה בארוחה אחת. הערתי למנהלי הקולינריה שלדעתי הם עוברים על שני לאווין: עברו על "בל תשחית", כי הנוסעים לא יכלו להתמודד עם השפע, והרבה אוכל נזרק. ובנוסף, על "לפני עיוור לא תיתן מכשול" בכמויות ובטעמים שגרמו לנוסעים לעלות במשקל (כשחזרתי הביתה התברר שעליתי 2 קילו).
בזמן שלא אכלנו או התפללנו, התקיימו על הסיפון תוכניות בידור. החזנים אבריימי רוט וישראל פרנס ובנו חי ערכו קונצרטים וארגנו שירה בציבור. כך זכינו לקיים את הפסוק "נְהָרוֹת יִמְחֲאוּ כָף, יַחַד הָרִים יְרַנֵּנוּ".
סוד הקסם בשייט כשר זה האווירה המיוחדת. הרגשה נוסטלגית ומתקתקה כאילו אנו במחנה בני עקיבא. זה היה שייט נהרות, ולא שייט נערות. למעשה, כמעט כל הנוסעים משתייכים למעמד "אזרח ותיק", והיו איתנו רק מעט מאוד זוגות מתחת לגיל 60. אחדים פסעו בעזרת מקל הליכה, אבל הרוח והאווירה היו צעירים. כולנו "שבט" אחד של כ70 זוגות סרוגים, מתפללים באותו נוסח, ונהנים לפזם אותם שירים חסידיים. ויש בשייט אפילו "פעולות הדרכה". הרב ד"ר חיים שיין ועוד אחד מהנוסעים העבירו הרצאות בלאונץ' המרכזי. האווירה הזו מחזירה אותנו שנים רבות אחורנית, להתרפק על שנות הנעורים שחלפו מזמן.
מבחינה רוחנית זה דומה למחנה בני עקיבא, אבל מבחינה גשמית שונה מאוד. לא ישנים בשקי שינה תחת שמיים זרועי כוכבים, אלא ב"מלון צף" בדרגת 5 כוכבים. חברת גולדן טורס שכרו את הספינה River Voyager על כל 84 חדריה, והכשירו את המטבחים.
חדר טיפוסי בספינת נהר
שייט נהרות נהיה ז'אנר תיירותי שמתחיל להתפתח גם בציבור הדתי. זה נראה לי הנופש האולטימטיבי למבוגרים שכבר טיילו והתרוצצו במקומות רבים בעולם, וכעת רוצים לטייל בנחת ולשחזר ריגושים ישנים. יהושע וידהורן תכנן בתחילה לערוך השנה רק שייט אחד בדנובה. אבל ההזמנות זרמו כמי נהר כחולים וכנוף הרבה עלים. לכן יהושע שכר את הספינה לשבוע נוסף. גם למחזור השני נמכרו כל החדרים, ואורגן גם מחזור שלישי. למחזור זה נותרו חדרים אחדים פנויים, וזו ההזדמנות האחרונה שלכם להפליג עוד השנה בשייט מדהים וכשר בספינת פאר.
כעת, משהתנסיתי בשייט נהרות, אני כבר מתכנן את החופשה לשנה הבאה, כנראה לשייט כשר בנהר אחר מהדנובה. ממליץ מכל הלב על סוג הבילוי הזה.
הכותב היה אורח של חברת 'גולדן טורס'