מאת דנה סתוי

העיירה מוֹיזֶסוִויל  Moisés Ville היא הישוב היהודי הראשון שהקים הברון הירש בארגנטינה. הברון העניק לה את השם "כפר משה" על שמו של משה רבנו.

הברון הירש עשה את הונו בסלילת מסילות ברזל לרכבות באירופה. הוא הוטרד מהפוגרומים ברוסיה 'סופות בנגב' שהתרחשו בסוף המאה ה19 ותחילת המאה ה20, והחליט לסייע ליהודים למצוא סביבת מגורים בטוחה יותר. ארץ ישראל היתה אז חרבה ומאוכלסת בערבים ושודדים בדואים. לכן הוא חיפש מקום אחר. בארגנטינה הוא רכש מישור פורה, ושם הקים על חשבונו הפרטי עיירות עם בתי מגורים, בתי ספר, בתי כנסת וכדומה, ומימן הבאת יהודים לשם. כאמור, מויזסוויל היתה העיירה הראשונה שהשלים.

מויזסוויל ממוקמת במרחק 616 קילומטר מהבירה בואנוס איירס. כמעט כל יהודי ארגנטינה מכירים את המעיין שממנו נבעו החיים היהודיים, ושמשם התחיל הכל- אותה "ירושלים של ארגנטינה". עיירה שדומה לכל העיריות הפרובינציאליות של ארגנטינה עם הפלאזה (כיכר) המרכזית, רק עם כמה הבדלים בולטים. במקום הכנסייה ברחבת מרכז העיר, ניצב בית כנסת מפואר, במקום בתי הספר הנוצריים, ניצבו מוסדות הלימוד העבריים ללימוד עברית, ריקודי עם ופולקלור יהודי ובמקום מוזיאון לתרבות ארגנטינה, היה ניצב אז בית תרבות למפגשים קהילתיים סביב חגים ושבתות וכיום מוזיאון להנצחת יהדות ארגנטינה של ראשית מושבות הברון הירש.

     

בית הכנסת הגדול במויזסוויל בעבר וכיום

העיירה החיה והתוססת של אז, שקיבלה כמעט מנדט גמור לעסוק בחייה ובהלכותיה כרצונה כמובלעת בתוך מדינה נוצרית ברובה, לא הצליחה לעמוד במבחן הזמן והמודרנה. בדומה לקהילות היהודיות של היום, גם היא שהייתה המעוז של היהדות כמעין קיבוץ ליהודי אירופה שברחו מן השואה ובחרו בארגנטינה במקום ארץ ישראל. לעבור קודם כל ולקיים ציונות וחיי קהילה בפרויקט של הברון שגם היה סוג של חזון והגשמה של זאב תאודור הרצל, כמו מעין פיילוט לדבר האמיתי בארץ ישראל.

הכניסה לבית הספר 'יהדות'. כיום בי"ס נוצרי

תלמידי בי"ס 'יהדות' תורמים לקופת הקרן הקיימת לישראל

למרות הצלחתו האדירה של המפעל החברתי הזה, בו התקיימו חתונות ובריתות, שמחות ואבלות, הילולות ואירועים חברתיים רבים, למרות זאת הנוער והמשפחות הצעירות של היישוב, החלו נעים לעבר ערים מבוססות יותר. צעירים עברו לבואנוס איירס או מנדוסה, בעקבות המכללות והיכולת ללמוד ולהתבסס מבחינת מעמד, תארים וייחוס. עם השלמת התואר לרוב נשארו בעיר בו למדו. אחרים שהרגישו צורך לעבור ממויזסוויל ישר לארץ ישראל, ולהגשים בכך את חלומם הציוני, חלום שעליו התחנכו ומתוך שורשיו ינקו בכל אותם שנים.

חגיגה במויזסוויל במאי 1948 לכבוד הכרזת מדינת ישראל

כך שהעיר התוססת אט אט הפכה לעיר רפאים. כשאני הגעתי עם משלחת של שליחי הסוכנות היהודית לביקור בעייריה הזו ההתרגשות של כולנו הייתה באוויר. שמענו על מויזסוויל ועל אביגדור ומושבות אחרות מזקני השבט בקהילות שלנו, והסקרנות הייתה רבה. כשירדנו מהרכבים התבוננו בעירייה הזו שנראתה כמו סצנה מהמערב הפרוע, בו שוררים שקט ודממה, ורק ערמת חציר עפה ברוח מקצה לקצה של הכביש הראשי היחידי שלה.

צילום במוזיאון של מויזסוויל

ומתוך השקט הזה, יצא לקראתנו אדם מבוגר שנדמה שהיה "היהודי האחרון בעירייה", והביא אותנו למוזיאון שהקימו שם להנצחת אותם חיים יהודיים שנעלמו.

המוזיאון מציג בתשומת לב לפרטים הקטנים את החיים והמתים של מויזסוויל ויהדות ארגנטינה. ברגע שהוא הדליק עבורנו את האורות ולחץ על המתג, נדמה היה שהדליק בדמיוננו את העיירה כולה, כמו קרוסלה שנדלקת לפתע עם הסוסים והאורות הזוהרים שלה.

נעמדתי במוזיאון תחת חופה שנשות העיריה תפרו במו ידיהן ושילבו בו מגן דוד מתחרה ובדים עדינים ויפים, והוסיפו עמודים מעץ להרמת החופה שעוברה ממשפחה למשפחה ומשמחה לשמחה, ויכולתי לדמיין כמה דורות ואנשים עמדו תחתיה ונשבעו ש"בשנה הבאה בירושלים" וש"אם אשכח ירושלים, תשכח ימיני…".

רבים מהם אף זכו לעמוד באותה ההבטחה, עלו לישראל או זכרו לעלות את ירושלים על ראש שמחתם גם כשעברו להקים קהילות גדולות יותר בקהילה שלי בעיר סנטה פה, או בקהילות של בואנוס איירס, רוסריו, מנדוסה, קורדובה ועוד.

לכן בחרתי במוזיאון של מויזסויל, בגלל הזיכרון, בגלל שרשרת הדורות, בגלל הדמיון של החיים שהיו ואינם, וגם בגלל החוויה הרגשית המיוחדת שמקומות קטנים כאלה שנמצאים בצד הדרך של הטיולים הגדולים שלנו או בערים נעלמות וקטנטנות, מחוץ לערים המרכזיות… גורמים לנו להרגיש.

כתובת המוזיאון: 25 de Mayo 188, Moises Ville, Santa Fe,

הטלפון:  42-0665-3409 54+

לסיכום, אני ממליצה למי שמגיע לטיול בארגנטינה לקפוץ ולבקר במויזסוויל ובאביגדור ושאר המושבות של הברון הירש שהם עיירות שהן מוזיאון בפני עצמן. לא להסתפק בביקורים לבואנוס איירס ומנדוסה או ברילוצ'ה, סנטה פה ואושיאוויה (ארץ האש), מעבר למוזיאון הנצחה שיש בהן ועם ההתהלכות בכיכר המרכזית, בבית הכנסת הישן, בבית הספר היהודי ועוד תחושו חוויה ייחודית כאילו השטעטל של אז מתעורר לחיים בראשכם. ואם תרצו להעשיר לכם את הנסיעה ואת הדמיון, מוזמנים להביא איתכם כצידה לדרך את הספר של אשכול נבו "נוילנד"(ארץ חדשה) שמעביר ומחיה את הבנת החיים של אותה עת בראשית דרכן של המושבות.

הכותבת היא בעלת הבלוג "זמן איכות"- http://www.danatime.com

כתיבת תגובה

WP2Social Auto Publish Powered By : XYZScripts.com
דילוג לתוכן