בשנים האחרונות הצורך בחופים נפרדים גדל במקביל לגידול של הציבור הדתי. על פי נתוני הלמ"ס הציבור הדתי והחרדי מהווה יותר מעשרים ושלושה אחוזיםכרבע מכלל האוכלוסיה, אך מוקצים לו רק 10% מהחופים.

מבדיקה שנערכה בלשכת ח"כ אורי מקלב מתהרר שבקיץ זה מוכרזים בישראל 155 חופים: 104 חופים בים התיכון, 31 חופים בכנרת, 16 חופים בים המלח, ו-4 חופים בים סוף. כאשר רק שישה עשר מהם חופים נפרדים. ח"כ מקלב פנה לשרת הפנים להחל בתהליך הכשרת חופים נוספים.

בסוף השבוע פורסם כי עיריית נתניה תגביל את מספר המתרחצים בחוף הנפרד לאלף איש בלבד. זה יגרום למצוקה קשה בציבור, היות ולא ניתן יהיה לדעת באם התמלאה מכסת המשתמשים בחוף בכל עת.

בלשכת חה"כ מקלב מצאו כי מספר החופים בארץ אינו עולה בקנה אחת עם מספרם של הציבור הדתי מבין כלל האוכלוסייה בארץ וכי הצורך רב יותר. בין החופים נכללים גם החופים בדרום הארץ כגון באילת וכדומה כך שבאופן מעשי הרי שמדובר במספרים פחותים. לפיכך פנה ח"כ מקלב לשרת הפנים בדרישה להכשיר חופים נוספים עבור הציבור הדתי והחרדי כאשר חופים אלו יהיו כחופים נפרדים באופן המתאים לבני התורה.

יצויין כי רמת השירות ברוב החופים הנפרדים נחותה לעומת חופים אחרים בישראל, ויש להגדיל את רצועת החוף באופן מיידי עבור החופים הנפרדים. "חופי הים הנפרדים הם לא רק כבילוי אלא כצורך בריאותי משפחתי. רוב החופים הנפרדים אינם ממלאים את ייעודם ההלכתי". כתב מקלב לשרת הפנים. במכתבו הוסיף כי הגבלת מספר המתרחצים בחוף בנתניה הינה תקנה תקדימית שיש לה השלכות על ערים אחרות ודורשים את התערבות המשרד להגדלת הקיבולת בחוף באופן מיידי.

רק בקטעים קטנים מרצועות החוף בישראל יש חופי רחצה מוכרזים, ורובם אף אסורים לרחצה או חסרי סטטוס. כך, בים התיכון חופים מוכרזים מהווים רק 7.6% מרצועת החוף; בכנרת 10% ;בים המלח 3.2% ;בים האדום 0.63% .מיעוט יחסי של חופים מוכרזים נפרדים מאפיין את כלל הרשויות לאורך החופים. על פי נתונים של מרכז המחקר והמידע של הכנסת עולה כי מחסור בחופים מוכרזים לרחצה ובשעות בהן ניתנים שירותי הצלה עלולים להביא רוחצים להתרחץ בחופים או בשעות שאין בהם שירותי הצלה, ובכך לסכן את חייהם. מהנתונים המוצגים במסמך עולה כי רוב הטובעים למוות – 54 מתוך 65 – טבעו כאשר רחצו מחוץ לחופים מוכרזים או מחוץ לזמני הרחצה המותרים.

קרדיט לצילום: איגוד ערים כנרת