קצת מוזר לפגוש אוטוביוגרפיה של שמעון שטרית דווקא עכשיו. בדרך כלל אנשים כותבים אוטוביוגרפיה כשהם מביטים לאחור ומבקשים לסכם את חייהם. שטרית, לעומת זאת, עדיין נמצא בעיצומה של עשייה ציבורית. הוא ממשיך להרצות, להשתתף ביוזמות חברתיות, לפעול למען הפריפריה ולהופיע בזירה הציבורית. לכן "תמיד לראות אור - מהסהרה לגבעת רם" נקרא פחות כסיכום חיים ויותר כדוח ביניים של מסע שעדיין נמשך.
לא קל לכתוב אוטוביוגרפיה טובה. הז'אנר הזה סובל לעיתים משתי חולשות מנוגדות: אוטוביוגרפיות רבות הופכות לרשימת הישגים יבשה, או שהופכות לחשבון נפש אישי שאינו מצליח לעניין מעבר למעגל הקרוב של הכותב. האוטוביוגרפיות הטובות באמת הן אלו שבהן חייו של אדם אחד הופכים לחלון שדרכו ניתן להביט בתקופה, בחברה ובמדינה שלמה. ספרו החדש של שמעון שטרית עונה על ההגדרה הזו.
הספר מתאר מסע אישי יוצא דופן. שטרית נולד בארפוד שבמרוקו ועלה ארצה עם משפחתו מתוך אמונה ציונית עמוקה. (גילוי נאות: שמעון ואנוכי ידידים ובני אותו דור). כבר בילדותי הוא היה מושא הערצה שלי ושל חבריי לכיתה, בזכות זכייתו בתואר חתן התנ"ך העולמי לנוער. רה"מ דוד בן גוריון ביקר בביתו של הנער הצעיר בטבריה, והגדיר אותו "עילוי". מן האוהלים והפחונים של המעברות בפרדס חנה ובטבריה צמח נער סקרן ושאפתן, שהפך לחתן התנ"ך, ובהמשך היה לפרופסור למשפטים, ממלא מקום ראש עיריית ירושלים, חבר כנסת, ושר בממשלות ישראל. שטרית יזם וקידם חקיקה חברתית מרחיקת לכת, וספרו חושף את מאחורי הקלעים של החלטות דרמטיות שעיצבו את פני המדינה
זהו סיפור הצלחה ישראלי במובנו הטהור ביותר, אך הספר מצליח להימנע מהפיכת המסע האישי לאגדה חלקה מדי. לצד ההישגים, שטרית מתאר גם מאבקים, אכזבות, יריבויות פוליטיות ורגעי משבר עמוקים.
אחת מנקודות החוזק הבולטות של הספר היא העובדה שהוא משלב בין הסיפור האישי לבין סיפורה של המדינה. דרך עיניו של שטרית הקורא נחשף למאבקים על דמותה של מערכת המשפט, לדיונים פוליטיים דרמטיים, לקידום חקיקה חברתית ולמהלכים ציבוריים שהשפיעו על חייהם של מיליוני ישראלים. בין היתר הוא מתאר את מעורבותו בפרויקט "מחשב לכל ילד", את פעילותו למען חסרי דיור ואת חלקו במאמצים להעלאת יהודי אתיופיה במסגרת מבצע שלמה.
הערך ההיסטורי של הספר גדול במיוחד משום ששטרית לא היה צופה מן הצד. הוא עמד במשך עשרות שנים בלב מוקדי קבלת ההחלטות בישראל בצמרת מפלגת העבודה (שאינני מזדהה איתה ועם דרכה). אני מכיר את שמעון שטרית עשרות שנים ממסדרונות הכנסת, ולמרות שאני פעיל ליכוד, הגענו בכבוד הדדי להבנות על דברים רבים, כולל נושאים שלא נסכים עליהם. בספרו זה זוכה הקורא להצצה נדירה אל מאחורי הקלעים של הכנסת, הממשלה ומערכת המשפט, לא דרך עדשתו של עיתונאי או היסטוריון אלא דרך עיניו של אדם שהיה שותף פעיל להתרחשויות.
אולם בסופו של דבר, מה שמעניק לספר את כוחו אינו הפוליטיקה אלא האדם. שטרית כותב בכנות על האובדן של אימו בגיל צעיר ועל הטרגדיה הקשה מכל, מות בנו. אלה רגעים שבהם הדמות הציבורית מפנה מקום לאדם הפרטי. דווקא שם, בין הכאב לאמונה, מתגלה מקור כוחו. שם גם מקבל הספר את שמו. היכולת "תמיד לראות אור" אינה סיסמה אלא תפיסת חיים שנבחנה שוב ושוב מול אתגרים אישיים וציבוריים.
לאחר אסון 7 באוקטובר הוא הזמין אותי להתלוות אליו בחלק מביקורי הניחומים שערך אצל משפחות שכולות, משפחות חיילים וקורבנות נוספים. גם שם, הרחק מאור הזרקורים, ניתן היה להתרשם מאישיותו, מרגישותו ומיכולתו להעניק תשומת לב מלאה לאנשים ברגעיהם הקשים ביותר. מי שיקרא את הספר יגלה שהאדם שפגשתי באותם בתים הוא אותו אדם המשתקף בין דפיו.
מעניין במיוחד לראות כיצד גם כיום ממשיך שטרית לפעול במרץ בתחומים ציבוריים רבים. הוא מעורב ב"קבוצת ירוחם", הפועלת לצמצום הפערים בין הפריפריה למרכז, ממשיך להשתתף בכנסים בינלאומיים ולהרצות ברחבי העולם. משום כך, הקריאה בספר אינה יוצרת תחושה של מבט נוסטלגי לאחור, אלא של אדם שעדיין רואה עצמו מחויב לעשייה ולתיקון החברה.
ראויה לציון גם ההשקעה במבנה הספר. מעבר לסיפור עצמו, כולל הספר מפתח אלפביתי מפורט של אישים, חוקים, יוזמות ופרויקטים הנזכרים בו. עבור חוקרים, סטודנטים, אנשי ציבור או קוראים המבקשים לשוב ולמצוא מידע מסוים, מדובר בתוספת בעלת ערך רב שאינה שכיחה בספרים מן הסוג הזה.
בסופו של דבר, "תמיד לראות אור. מהסהרה לגבעת רם" הוא הרבה יותר מסיפורו של שמעון שטרית. זהו סיפור על העלייה ממרוקו, על בניית החברה הישראלית, על המאבק לצדק חברתי, על כוחו של החינוך ועל האמונה שאפשר לשנות מציאות באמצעות עשייה ציבורית. זהו גם מסמך היסטורי מרתק המתאר כמעט שמונים שנות מדינה דרך עיניו של אדם שהיה עד לרבים מן הרגעים המכוננים שלה ולעיתים גם אחד מיוצריהם.
שורה תחתונה: זהו ספר עשיר, מרתק ומעורר השראה, המצליח להיות בו-זמנית אוטוביוגרפיה אישית, עדות היסטורית וסיפור ישראלי רחב יריעה. גם מי שאינו מתעניין בפוליטיקה ימצא בו סיפור אנושי יוצא דופן על התמדה, אחריות ציבורית והיכולת לראות אור גם ברגעים החשוכים ביותר.
תמיד לראות אור- הוצאת כנרת זמורה. המחיר 89 שקלים.